כך הגדיר אל"ם נדב פדן, מפקד בה"ד 1 את הטקס במכינה בעצמונה. "20 שנה שאני בצבא וכבר יצא לי לנאום בפני פורומים גדולים ומכובדים, כבר יצא לי, לצערי, להספיד חיילים שלי (ואני מקווה שלא יצא לי שוב) ומעולם לא קרה לי שלא מצאתי את הדרך, שנשארתי ללא מילים כפי שקרה לי עכשיו".
"זה היה מאד מרגש, נתתי לתלמידי המכינה את גירסאת "בית הילל" של מכתב הפינוי. היה לי קשה להקריא אותו בדיוק כלשונו אז הוספתי מעצמי תוספות והסברים".
אחרי פדן דיבר הרב רפי פרץ, טייס וסא"ל במיל', ראש המכינה הקדם צבאית. הוא הזכיר לתלמידים שלרגע זה הם התכוננו כבר זמן, הוא הזכיר את נאומו מהשבוע שעבר בו אמר להם כי ברגע שיודיעו להם שעליהם להתפנות הם יעלו לאוטובוסים, ועכשיו הגיע הזמן לעשות זאת בקומה זקופה.
אחרי דבריו פתחו את ארון הקודש וקראו פרקי תהילים ותפילה: "ה' הוא האלוקים, אנא ה' הושיע נא, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", תוך כדי התפילה נכנס האלוף דן הראל והצטרף לתפילה יחד עם אנשי הסגל של בה"ד 1 שכבר היו בבית המדרש.
דמעות זלגו מהעיניים של כל מי שנכח באולם, קצינים בכירים, האלוף, הרבנים, העיתונאים, תושבי עצמונה והתלמידים.
לאחר התפילה שרו אנשי המכינה כשהחיילים מצטרפים אליהם 'אני מאמין בביאת המשיח, ואף עלפי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא', ואז את ההמנון, התיקווה, ו'שיר המעלות בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים' במנגינת התיקווה כפי שנהוג לשיר ביום העצמאות.
אחר כך נסגר ארון הקודש, הרב דפק על השולחן והכריז, "הגיע הזמן".
התלמידים והרבנים החלו להתקדם, מתייפחים, אל היציאה, שם חיכה להם אלוף הפיקוד.
נראה היה שלרב רפי קשה עם הבכי, הוא הכריז "הגבורה והנחישות שהיו פה בשבוע האחרון צריכות להימשך". הזדקף והחל לצעוד. אז החל אחד הרבנים האחרים לשיר "קווי ה' יחליפו" ו"לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". התלמידים אחזו זה בכתפו של זה ורקדו יחדיו. צוערים מבית הספר לקצינים וקציני צה"ל הצטרפו אל הריקוד, אייל אייזנברג, מח"ט גבעתי, חיבק שני קצינים שלו לשעבר ורקד איתם, צוער מקורס קצינים חיבק את אחיו, הרב סא"ל ילון פרחי חיבק את מפקדו הקודם שבא עכשיו לפנותו, אל"ם נדב פדן, ורקדו יחד.
כך נמשכו הריקודים, הרב רפי רקד עם אלוף הפיקוד.
התלמידים והקצינים יצאו יחד אל האוטובוסים שהמתינו להם.
התלמידים העייפים שכל היום עסקו בפירוק ואריזת המכינה, בית המדרש והפנימייה עלו לאוטובוסים ונסעו לכיסופים. הצוער שאחיו לומד במכינה קיבל רשות ללוות את אחיו אל מחוץ לרצועת עזה.
האוטובוסים עזבו את המקום כשהם משאירים אחריהם אווירה קשה.
הרב רפי הלך לביתו שבישוב עצמונה שעדיין לא פונה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הוכיחו שהם מלח הארץ והוסיפו הרבה נקודות זכות לציבור המתישבים.
ישר כח!

איפה ישנם עוד אנשים כמו שהאנשים הללו בחברה הישראלית.איזה כח ועוצמה שלא תתואר.