שלום.

קראתי בספר "בני קשת" על מלחמת יוה"כ. בספר הוזכר רבות על גש"פ צפון ודרום.

רציתי לדעת - מה תפקידי הגש"פ? ולמה דווקא גדוד ולא חטיבה?

האם יש משהו מיוחד בגדוד?

בתודה מראש...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

השאלה די מסקרנת (בתור אחד שמבנה חש"ן לא כ"כ ברור עבורו כמוני)....

היה גדוד גש"פ צפון ביוה"כ , מבוסס על טנקי שרמן M51.
קרבות עיקריים של הגדוד : חילוץ פלס"ר 7 , וחיסול חוליות קומנדו - נ"ט סוריים בבוקעתא .

היו 2 גש"פ - צפון ומרכז .
בקשר למבנה , ייעוד - אין לי מושג כרגע .
אנסה להשיג קצת יותר מידע ..

מעניין גם אותי

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ששת הימים - ת"פ חטיבת הצנחנים , שימש בעיקר כסיוע ורתק ליחידות החטיבה .

יוה"כ - יחד עם חטיבה 16 (חטיבת ירושלים, שרידי גדוד 68 הועלו ב 14 לאוקטובר מסיני) , הוקם קו הגנה מבוצר מזרחה לעיר . כוח זה היה היחידי שהגן על ציר העליה מכיוון הבקעה .

מבוסס על "שרמן" M50 .

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

על פי המידע שבידי ביוה"כ גש"פ מרכז היה דווקא ת"פ חטיבה 5 ולא ת"פ חטיבה 16.
ב 15 לאוקטובר הוא אף שוגר ברובו עם מפח"ט 5 אל מרש"ל כדי ליצור שם את הבסיס ל "כוח איילון", שהחליף את חטיבה 35 (שנשלחה בתמורה אל החווה הסינית).
לצד הגש"פ פרס בבקעה גם גדוד שריון 268 של חטיבה 670, שגם הוא היה מצויד בטנקי M50 עתיקים. אולם ב 10 לאוקטובר, אחרי שכבר היה ברור שהירדנים לא מצטרפים למלחמה בגזרה זו, הצטרף רוב הגדוד אל חטיבת האם שלו בדרום הרמה, למעט פלוגה אחת שנותרה בבקעה, שלמעשה נותרה כוח העתודה המשוריין היחיד של צה"ל בגזרה זו עד לסוף המלחמה, אחרי עזיבת הגש"פ למרש"ל.
אבוי לנוי אם היו מצטרפים הירדנים למלחמת יוה"כ בגזרה זו, אם בתחילת המלחמה ואם בשלב מאוחר יותר, למשל על מנת להפיג את הלחץ מהמצרים אחרי צליחת התעלה.
פני המזרח התיכון היו שונים היום לחלוטין.

טורי שריון ירדני אשר היו יורדים לכיוון הביקעה או מנסים לטפס מצדה המערבי לא היו מגיעים רחוק.
נכון שהכוח הקרקעי שעמד מולם הורכב משרמנים, תותחי נ"ט 90מ"מ על גבי זחל"מים ושאר ירקות היסטוריים (בזוקות) אך הצירים היו ממוכשלים היטב וחיל האויר היה בולם כוחות אלו בקלות יחסית.
בכול פעם שכוח שריון סורי או מצרי יצא ממטריית הטילים חייל האויר לא התקשה להתמודד איתו. אני מעריך בצורה גסה (ואשמח אם יתקנו אותי) שסקיהוק אחד או שניים היו עושים את אותה עבודת ריקוט של כל טייסת הפוגות שש שנים קודם לכן. אני מעריך שחיל האויר היה מפנה לירדן טייסות עיט וסמב"ד ועוצר את השריון הירדני בקלות יחסית ובלי הרבה אבדות בעיקר בהשוואה לכמות הנפגעים הגדולה ברמה ובתעלה.
המכשול הטבעי והעדר טילי נ"ט חדישים מנעו מחוסיין את היכולת לכבוש מחדש את הגדה המערבית או להצטרף אפקטיבית ללחימה. גם הבירה הירדנית ושדות התעופה שלו היו חשופים מידיי לסיכון.
מעבר לכך קיים הצד הפוליטי וחוסר הרצון של המלך חוסין להפר את הברית עם ישראל אשר הגנה עליו מכיבוש סורי.

טל

הירדנים ברמת הגולן (ביוה"כ) הוכיחו יכולת לחימה גבוהה מאוד , לאחר הכל הצבא הירדני נחשב לצבא מאומן ומצוייד היטב , בדוקטרינות מערביות . ב-7 לחודש הייתה כוננות בחיל האויר להפצצת שדות תעופה ירדניים - לאחר שנתגלתה תזוזת חטיבת שריון ירדנית , הכוננות בוטלה שהתברר שהיא נעה לרמת הגולן.

ממה שכתבת ניתן להבין שחיל האויר טחן את המצרים והסורים ... ממש לא כך הדבר .
חיל האויר הוא כוח משהה לטווח בינוני - מטרתו הענקת אורך נשימה לכוחות הקרקע בשלבי הבלימה , ההתמודדות ההכרעתית מול כוחות שריון - כוח קרקעי נגדי .

הצירים מהבקעה מוכשלו היטב ??? על מה אתה מדבר ? חטיבה 5 ישבה בצפון הבקעה (רק סיימה אימון הקמה לחטיבה ממוכנת) , חטיבה 16 (חט' מרחב ירושלים) שמנתה 4 גדודי חיל משמר(מתוכם 2 הופנו להשלטת סדר באיו"ש) , יחידת סיור , וגדוד נ"ט היוותה קיר חוסם .
סביר מאוד להניח שאוגדה 146 (מוסה פלד - אוגדת מילואים של פיקוד מרכז) לא הייתה עולה לרמה אילולא הבטחת חוסיין שהוא לא יפתח חזית מזרחית.

מימד נוסף , והמשמעותי מכל - ראייה אסטרטגית , פתיחת חזית נוספת - מטרתה הפעלת לחץ מכיוון נוסף שהיה דורש מישראל העתקת כוחות מחזיתות מצרים וסוריה לחזית הירדנית . סביר להניח שאילולא ישב חוסיין בשקט - אוגדה 146 הייתה נלחמת בבקעה , המצב בגולן היה חמור מאוד , חיל האויר היה נשחק מוקדם יותר , לא היינו צולחים את התעלה , המלחמה הייתה ארוכה יותר .

תניח שלחיל האויר יש עוד חזית , וניקח לדוגמא את ה-7 באוקטובר יום קריטי ברמת הגולן , בעיקר בדרומה . ביום זה(בעיקר בבוקר) לא היה טנק אחד שיפריד בן הסורים לכנרת , חיל האויר בלם בציר המפלים (בלם , לא חיסל ) עד שהגיעו השרמנים של חטיבה 4 . שים לב ! ברגע קריטי זה של 7 בחודש בשעות הבוקר - חזית הדרום לא קיבלה אפילו גיחת סיוע אחת מחיל האויר!! . גונן התחנן ישירות למפקד חיל האויר בצהריים שהוא רוצה מטסים בדרום ..

לאחר שהתבררו מימדי כישלון מתקפת הנגד אליה יצא צה"ל. במשך המתקפה הגיעו דיווחים מעודדים, אך לאחר מכן התברר ההיפך.

לגבי אי הסיוע של חה"א בדרום, הרי שכל כובד המשקל הועבר לצפון ("הדגניות עלולות ליפול", "הצלה מחורבן בית שלישי" - כדברי דיין), כולל קורנסים שהיו מיועדים להשמיד סוללות טילים בתעלה.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

זה היה יום קשה מוראלית , לא פיזית . בכל זאת , יש עדיין מרחק רב מהתעלה ליישוב הישראלי הקרוב ביותר , בצפון ב 7 לחודש הסורים השקיפו על הכנרת ..

היום הקשה ביותר היה ב- 7 לחודש , ב 2 החזיתות . בדרום עשו את כל המאמצים עם שרידי היחידות הסדירות במטרה לשמור את הקו עד לבוא אוגדות המילואים , בצפון כאמור לא היה עם מה להחזיק את הקו בדרום הרמה , החל מ 6 בבוקר הוסטו מאמצי חיל האויר בעיקר לדרום הרמה - לבלום . מבצע "תגר" הופסק לאחר מטס ראשון , ומטסי תקיפה בודדים .

של חטיבה 188 בפיקודו של בן-שהם ז"ל, וחטיבה 7 בפיקוד בן-גל בדרום הרמה.

את המפנה הביאה חטיבה 769 של אורי אור (הייתה על זה תכנית בטלוויזיה)

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

זה היה המאמץ בסביבות נפח , בדרום הרמה 188 נכתשה - וגם שם הייתה החדירה הגדולה ביותר - בגלל שפשוט לא היה מי שיבלום . 679 לא הגיעה לדרום הרמה .

לשם הגיע גדוד שרמנים, שהחליף יחידה מחט' 279?? אני חושב ב-7 או ב-8 לחודש (אני אבדוק..)

הגיע ראשון (לא זוכר כרגע את שם המג"ד ..), בסביבות השעה 12:00 ב -7 לחודש , והוא זה שעצר סופית את הסורים בצומת המפלים.
חטיבה 205 (יוסי פלד , שוט מטאור) הצטרפה 3 שעות לאחר מכן וכבר החלה התנופה לכיבוש כל השטח שאבד יום קודם .

הספרים שלי לא לידי, אז אני פשוט לא זוכר....

נלחמה יחד עם גדוד השרמנים .

ואגב , המג"ד של גדוד השרמנים נהרג - כך שאנחנו מדברים על מקרים שונים...

המג"ד נהרג יומיים לאחר מכן (9 לחודש)

אוקיי - הינה מה שאני יודע לפי הספר של אלישיב שמשי:

גדוד השרמנים 377 מחטיבה ממוכנת 9 בפיקודו של בן-ציון פדן הגיע ב-7 לאוקטובר בשעה 14:00 לאל-על. במקום היו צנטוריונים של גדוד 278 מחטיבה 179 בפיקודו של יוסי עמיר, ששהה במקום כבר 4 שעות

חושנייה , בעוד אנו מתכוונים לגמלא - אל על .

אז הנה יותר פרטים : מג"ד שרמן מחטיבה 4 - יעקב נויפלד ז"ל .
לחטיבה 4 סופח עם תחילת הקרב בגמלא גדוד שוט מילואים מחטיבה 188 - גדוד 39 בפיקוד יואב וספי ז"ל - הקרב בגמלא אגב היה קצר וללא נפגעים לכוחותינו , בסיומו נסוגו הסורים לצומת המפלים (חטיבה 47 סורית).
המאמץ ההתקפי החל בדרום הרמה בליל 7-8 כמאמץ אוגדתי (146) בקרב זה סופח לחטיבה גדוד שוט מילואים מחטיבה 205 (יוסי פלד) ציר ההתקפה העיקרי : אל-על - רמת מגשימים - תל פארס .

אגב , בלחימת החטיבה נלחם גדוד השרמנים נגד טנקי T 62 - ויצא שידו על העליונה .

הגדוד של פדן אכן היה בחושניה אבל ב-9 לאוקטובר ב 7-8 הוא היה באיזור אל-על כאשר ב-8 הוא תקף והגיע עד מעבר לרמת מגשימים עד לאיזור תל-סקי. הגדוד עלה דרך גמלא, אבל לא צויין שהיתה לחימה כלשהי.

שוב הפרטים הם מ:"בהם יותר מהכל" של שמשי

נ.ב. - לאחר שהגדוד הדף התקפה של T-62, נאמר לו לנצל הצלחה ולרדוף אחריהם.... נחש מה היתה תשובתו למפקדים....

טחנו T 62 ... ושם דווקא הם נצלו הצלחה .

כך שמעתי.
את רוב הלחימה הירדנים ביצעו מול הכוח העירקי דו"צ עקב זיהוי מוטעה של העיריקים ותאום לקוי.
יתכן שהישראלים "שיבשו את הקשר" בלי לפגוע בליברטי נוספת?

ישנה טענה, כי הירי של הירדנים היה מכוון והפקודה ניתנה ע"י המלך חוסיין בעצמו, כאשר הוא אומר למח"ט כי הכוח העירקי הוא כוח ישראלי שחוזר מפשיטה (אני חושב שהטוען הוא דודי (?) הלוי, בראיון טלוויזיוני)

הרי העיראקים מצויידים בטנקים רוסיים , חושבני שמח"ט ירדני (אגב - היו 2 חטיבות שריון ירדניות) יודע להבחין היטב בין T לצנטוריון / שרמן ..

תתפלא , מי שהתבלבל דווקא - כוחות אוגדה 210 .. - לירדנים היו צנטריונים .והם ממש נלחמו טוב .

על כל פנים בגירסה שאני שמעתי העירקים התחילו במתקפה על הירדנים.

הירדנים והעיראקים היו מאוגדים , ותחת מפקדה סורית .
יחסית לכוחות הסורים (משלב הפריצה) - שניהם היו מאוד יעילים ונחושים ,להוציא את המארב של אוגדה 210 העירקים עשו לנו בעיות לא קטנות .

לי נראה שמדובר כאן בסיפור סבתא , עם כל המשתמע מכך .

כי דו"צים קורים גם בצבאות מקושרים מאד ועם תדרי חרום (דוגמאות לא חסר).

אימות שמועה מתחילים בבדיקת המפיץ והקשרו לאירוע..

נדמה לי ששמעתי את הסיפור לפני פעילות במשולש הגבולות.
מין מור"ק שלפני התדריך על האיזור (אולי הקמ"ן של החט' מרחבית).

אלא פקודה מפורשת של המלך חוסיין, למרות שהמח"ט זיהה את הכוח העירקי. הוא טוען כי את המידע הוא קיבל מתמליל של האזנות שנמסר לו ע"י בכיר, והוא עושה זאת בגלוי, בטלוויזיה, הוא גם מציין את שמו של המח"ט הירדני.
מכיוון שהנ"ל נחשב עיתונאי רציני ומכובד (שפרש לפני מספר שנים), אני בספק שהוא יעלה טענה כזו ללא ביסוס. באותו ראיון הוא גם מדבר על מסמך "אזהרת המלך" שניתן לו לקריאה.
לגבי המהימנות שלו, אין לי שום דרך לדעת. איך בודקים זאת?