15-08-2005, 13:15
|
|
|
חבר מתאריך: 30.01.03
הודעות: 913
|
|
כמה תשובות אפשריות:
1.
התשובה המתמסרת:
מה פתאום מזגן - אני מעדיף להזיע כמו פינגווין המזדמן למדבר סהרה –
כי אם לקייטנים הכתומים בחופשתם לח - אז למה שלי לא יהיה?
2.
התשובה המסכימה ומסתייגת קמעא:
אכן, כייף אצלי בבית.
אני יושב ומגרבץ - אבל ב-ע-די-נו-ת (כי אני לא שופך זרע לבטלה).
3.
התשובה החשדנית, המתפעמת מיכולתך לחדור קירות או איזנה מזל אני?
נסה להפליג עם תיאורך אותי ותתאר את ביתי, את מידותיי הטרומיות ואת יתר רגשותיי
שלקוראים תהיה התמונה השלימה!
או
איך ידעת? גם אנחנו נוסעים לחרמון!
4.
התשובה הקרועה מההומור שלך:
קטעים איתך, ת'שאר – יש רוגעלך!
5.
התשובה שבטח לא תקשיב לה:
א.
אני כבר שעות בעבודתי – לצערי נפרדתי מביתי הנעים כי עליי לעבוד.
(בו'הנה, השב"חים שם, בגוש קטיף – לא עובדים? מי משלם להם?)
ולא מפסיק לחשוב על הבחור המייבב (קצין בצה"ל) שהביך אותי לאללה.
הסתבר שהוא איזה ראש תא סטודנטים כלשהו. הוא בכלל לא גר במורג או בגוש קטיף!
ומה שכתבתי ברמיזה בסוגריים ("האמנם לא ניתן להשתלט?")
מתבהר לי מרגע לרגע כאיזו הצגה רטובה למצלמה.
{למה לעזאזל, הוא גם היה צריך לקנח מולי את אפו? – אפילו שזה בסה"כ בטריקו הכתומה..}
והנפילה על צווארו של ארז צוקרמן (עליו העיד שהיה מפקדו) -
הייתה 'פינאלה' פאתטית של ה'קונצרטינה' הזה.
מה גם שארז הזיע כמו אחד שאין לו מזגן ביום מהביל שכזה. (אה,באמת לא היה לו מזגן).
ככה שאם כבר דביק – אז בחיי שאני מעדיף את ההתמרחות של עובד וז'ניה עם הזיקוקים.
(ולמי שלא ראה: הבחור ההיסטרי הנ"ל 0לא ז'ניה) -
נראה ונשמע {בקושי הבינו אותו} כמו אבי גרייניק כ"מאייר" – לא "מאיר"! "מ-איי-ר"!!!
צפו לשידור חוזר - יופי של תמונות! )-:
ב.
אני מזדהה מקרב לב עם תמונות האריזה השקטות (יותר נכון ההתקשות לארוז).
עם תחושת הקטיעה הזו באמצע החיים וההרגל.
העזיבה של מקום שאוהבים.
עם חוויית הפרידה מקהילה המייצרת אוירה כזו ייחודית,
תוך ידיעה ברורה ששוב לא יהיו כולם יחדיו, שהזמנים והמקום הזה לא יחזרו וכו'..
שזה נגמר. לעד.
בלי קורטוב של ציניות:
זה עצוב נורא. זה קורע את הנשמה. כמו רבים, הזלתי את דמעותיי (שלא בפרהסיה).
ג.
ששש-ק-ט. כי לצרוח לאיש כוחות הבטחון באזניים, כשהם יודעים שלא הוא קובע.
לזיין לו ככה ת'מוח כשהוא עומד מנגד ומנוע מלהגיב בכל דרך שהיא (הוא בכלל לא רוצה להיות שם)
זו אצילות מאין כמותה.
אני לא הייתי עומד בטרטור חסר התוחלת הזה.
|