לאחר שוטטות קצרה באינטרנט, זה מה שמצאתי:
(אגב, שמעתי במוזיאון מוצגות תמונות קשות ממלחמת יום הכיפורים-של חיילים ישראלים הרוגים,
ציוד של לוחם שייטת,ציוד של לוחם סיירת מטכ"ל, סרבלי טיסה של טייסים וכדומה), למי שיש
עוד תמונות, מוזמן לפרסם אותן כאן.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yanivib3 שמתחילה ב "תמונות ממוזיאון המלחמה בקהיר"
טנק מדהים לטעמי !!!
הספיק עוד לקחת חלק בשלהי מלחמת העולם השנייה.
נחשב לטנק כבד במיוחד עם תותח בקוטר 122 מ"מ שבאותן שנים נחשב לקוטר גדול מאוד עבור תותחי טנקים (הקוטר הממוצע של תותחי הטנקים באותן שנים נע בין 75 ל 90 מ"מ ).
שריונו העבה עוצב בזוייות על מנת לגרום לקלעי הח"ש שיפגעו בו להנתז ממנו ולא לחדור לתוכו !
פרט ליד לשריון בלטרון ניתן "לפגוש" את הטנק הזה גם במוזיאון בתי האוסף שבגבול ת"א יפו.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "הטנק הוא ה "סטאלין" או T 10......"
לדעתי הטנק היפה ביותר שיוצר אי פעם! ולתקופתו הקטלני ביותר.
פיתוח של הטנק הכבד KV שיוצר בכמויות קטנות אך היה אימת השריון הגרמני לפני שעדרי ה T-34 נכנסו למשחק.
עד כמה שזכור לי לסטאלין שתי נקודות חולשה עיקריות. הוא מצויד במנוע זהה ל T-34 ולכן העבירות והמהירות מוגבלים.
לצריח נטייה להתנתק מהתובה בפגיעות לא קשות במיוחד. (מעניין שזאת תופעה ידועה גם בטנקים סובייטים מאוחרים יותר).
סה"כ עד כמה שזכור לי הסטאלינים המצריים לא היוו גורם רציני באף מלחמה ישראל-מצריים.
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.
סה"כ עד כמה שזכור לי הסטאלינים המצריים לא היוו גורם רציני באף מלחמה ישראל-מצריים.[/QUOTE]
לא מדוייק
הם השתתפו בקרב שהתקיים במלחמת ששת הימים ליד ביר גפגפא (רפידים) בחניון האש בו הם נתקלו בכוח שריון קל וחיר שלנו שהתארגן לחניון לילה. לשריון שלנו שכלל טנקים קלים AMX ים לא היתה כל יכולות לפגוע ולהשמיד את הסטלינים המצריים הכבדים. תוצאות הקרב היו עגומות מבחינתנו עם כמות נפגעים גדולה מצדנו.
תיאור מפורט נמצא בספר "חשופים בצריח" של שבתאי טבת
יחסית לאימה שהוא הילך על צה"ל, לסטאלין לא הייתה כמעט השפעה. הצוותים המצריים שנאו אותו, הוא היה חם מדי, לא נוח להפעלה ואיטי.
אכן, משוריין היטב ועם תותח כבד.
מדובר בטנק מאוד איטי ועם קצב אש נמוך (נדמה לי שהתחמושת שלו לא אחודה). המיגון שלו אמנם מצויין, אבל הניידות וקצב האש האיטי שלו מונעים ממנו להיות כלי התקפי אפקטיבי.
נראה לי שהוא יותר כלי לסיוע ומגננה.
התובה שלו, אגב, שימשה כבסיס לכמה וכמה פלטפורמות שיגור לטילים כגון פרוג-1, סקאד-A ו-B, ואפילו טילים אסטרטגיים כמו ה SS-14 וה-SS-15.
אגב, עוד נקודה מעניינת - בתמונה הראשונה שבה מוצגים ציורי קיר הירואיים אפשר לשים לב בבירור לתפקיד החשוב שזרוע הנ"מ מקבלת במצרים. כנראה שיש להם סיבה טובה לכך...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yanivib3 שמתחילה ב "תמונות ממוזיאון המלחמה בקהיר"
ולא זכורות לי כל תמונות שהן של חיילים ישראלים (חיים או מתים). המוזיאון רובו ככולו כולל תצוגת רק"ם ומטוסים בחצר המוזיאון, ומספר מצגות המתארות את מהלכי המצרים ב"מלחמת אוקטובר". מצגות אלו מתבססות על שילוב של דגמים (גם מוקטנים וגם בגודל טבעי) עם ציורי קיר גדולים ו"תיאטרליים" המציגים את גבורת החיילים המצריים המסתערים אל מול האוייב הישראלי המתחנן על חייו.
מה שכן מוצג במוזיאון הוא נשק שלל, כמו למשל טנק פטון וזנב של סקייהוק שהופל.
אמנם יש לי תמונות לא מעטות משם, אך כדי להעלותן לכאן אצטרך לסרוק אותן - לכן לא אוכל להעלות אותן מיידית. אשתדל לעשות זאת ביום-יומיים הקרובים.
1. הכניסה למבנה של "פנורמת אוקטובר" (הכיתוב בערבית: "פנורמת מלחמת אוקטובר 1973")
2. זנב של מטוס סקייהוק ישראלי שהופל ע"י המצרים
3. תמונה מתוך מיצג הפנורמה: המצרים משתמשים בזרנוקי מים כדי לפורר את סוללת המגן של קו ברלב.
4. תמונה מתוך מיצג הפנורמה: החיילים הישראלים נמלטים מתוך הבונקר המותקף. שימו לב: הטנק והג'יפ בתמונה הם דגם. כל מה שמאחוריהם - ציור קיר ענק. לדעתי שילוב מדהים של השניים, שלא מאפשר לדעת מתי נגמר האחד ומתחיל האחר.
5. החיילים המצרים תוקפים בלהביורים את המוצב הישראלי. שימו לב לחיילים המצרים המנצחים (במדים הצהובים) אל מול החיילים הישראלים המובסים (כולם בתנוחות שונות המעידות על היותם פצועים או הרוגים).
* הסבר קטן: מיצג "פנורמת אוקטובר" הוא מיצג אורקולי המוצג בתוך אולם גדול ועגול. הצופים יושבים על גבי במה עגולה מסתובבת, עם הפנים החוצה. כל צופה מתחיל לצפות במיצג מחלק אחר שלו, אך כולם משלימים סיבוב של 360 מעלות ורואים את כולו. המיצג מוצג בשפות שונות, כך שהוא מתאים לכל תייר שיחפוץ לצפות בו (למרות שכשאני הייתי שם נאלצנו להאזין לקריינות אנגלית במבטא מצרי ).
אני מוכרח לציין שביחס לכל מוזיאון אחר במצרים, מחיר הכניסה למקום הוא סמלי ממש, ואין תשלום נוסף על הכנסת מצלמה (למעט וידאו, מאחר והם מוכרים במקום קלטות).
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "מעניין מאוד ! יש עוד תמונות???.... עם האוכל בא התיאבון..."
אני צריך לסרוק אותן כדי להעלות אותן, כך שזה לא מיידי.
בכל מקרה, התמונות שהחברים הביאו כאן הן תמונות יפות מאוד ומייצגות מאוד מאותו מוזיאון.
(לצערי, כשביקרתי שם הייתי "כולה" בן 16.5, ורק התחלתי להתעניין במלחמת יוה"כ ומהלכיה. משום כך התמונות שלי הן לא כל כך "ממוקדות" בנושאים ספציפיים אלא יותר במראה הכללי של המקום. מיותר לציין שאחרי הביקור שם כבר עלתה רמת הסקרנות פלאים .)
אם בכל זאת תרצה עוד תמונות, אשתדל לעשות מאמץ. (ד"א, עדיין מחכות לך תמונות של עניין אחר - נסה לבדוק את ההודעות הפרטיות שלך...)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yanivib3 שמתחילה ב "תמונות ממוזיאון המלחמה בקהיר"
המוזיאון מזכיר לי את המוזיאונים הצבאיים שברוסיה, במיוחד עניין ציורי הקיר התיאטרליים,המציגים את הצבא המצרי המהולל מסתער באומץ כנגד הישראלים, אין כמו תעמולה .
תהיתי איך זה שאצלנו לקצונה יש כומתות ולא כובעי קצינים(למשל בתמונות הרמטכ''לים באתר צה''ל הם כולם בכומתה לעומת תמונות של למשל ראשי צבאות אירופאיים) כמו בצבא המצרי(למשל בהתייחסות לתמונתו של סאדאת) וברוב המכריע של הצבאות האירופאים.
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי ^Praetorian^ שמתחילה ב "המוזיאון מזכיר לי את..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ^Praetorian^
המוזיאון מזכיר לי את המוזיאונים הצבאיים שברוסיה, במיוחד עניין ציורי הקיר התיאטרליים,המציגים את הצבא המצרי המהולל מסתער באומץ כנגד הישראלים, אין כמו תעמולה .
תהיתי איך זה שאצלנו לקצונה יש כומתות ולא כובעי קצינים(למשל בתמונות הרמטכ''לים באתר צה''ל הם כולם בכומתה לעומת תמונות של למשל ראשי צבאות אירופאיים) כמו בצבא המצרי(למשל בהתייחסות לתמונתו של סאדאת) וברוב המכריע של הצבאות האירופאים.
הצבא המצרי השיג הצלחה מרשימה הן בהטעיה המודיעינית והן בצליחה עצמה.
אין פה שום קשר לתעמולה כזו או אחרת, אלא עובדות כהוויתם.
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
מבחינתם הם לא הפסידו.
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי CYANIDE_ASSASSIN שמתחילה ב "אני פשוט לא מבין אותם..."
הם הצליחו לערער את הדימוי הבלתי-מנוצח של ישראל, הם הצליחו לפגוע בה פגיעה קשה, והם הצליחו לצלוח את התעלה, מה שישראל לא האמינה שהם יעשו.
העניין עם האבידות, הארמיה השלישית וק"מ 101 - זה הם בוחרים לטשטש. אבל יש לזכור שהם הפסידו במלחמה הרבה פחות אבידות ממה שהם חשבו שהם יספגו.
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי CYANIDE_ASSASSIN שמתחילה ב "אני פשוט לא מבין אותם..."
הנצחון לא נימדד רק בהצלחה צבאית אלא גם מדינית.
המלחמה והשיחות שלאחריה שינו את הגישה של ממשלות ישראל למשא ומתן עם המיצרים.
המיצרים שיחררו את סיני עד המטר האחרון מאחיזתה של ישראל וזו הייתה מטרת המלחמה.
בתגובה להודעה מספר 34 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "האם המוזיאון הזה עוסק אך ורק במלחמת אוקטובר? או בהסטוריית המלחמות של מצרים כנגד ישראל"
_____________________________________
Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook
זה אני יודע.... אבל לא זכור לי שהם לקחו חלק במלחמת אוקטובר.....
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי DeepSpace שמתחילה ב "למצרים יש F-16... למה שלא יהיו שם?"
ובכלל - בפעילות צבאית מול צה"ל....... אז לכן אני שואל - האם מדובר במוזיאון העוסק רק ב"נצחון" שלהם במלחמת יום כיפור? או בהסטורייה הצבאית שלהם בכלל????......
לבני, לפחות עד כמה שזכור לי המוזיאון עוסק רק ב"מלחמת אוקטובר"
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "אז עכשיו נשאלת השאלה - מה הם בדיוק מציגים בהקשר למלחמת ששת הימים?"
ובניצחון המפואר בה.
לא מן הנמנע שהמצרים הכניסו לשם עוד כמה מוצגים, "על הדרך".
בכל מקרה, המוזיאון נקרא "פנורמת מלחמת אוקטובר 1973" (ראה תמונה של המבנה בהודעה אחרת שלי באשכול זה), ומכך אני מבין שהנושא העיקרי של המוזיאון הוא... מלחמת אוקטובר 1973.
והציפיות שלי לתגובה ממדריך מצרי לגבי מלחמת ששת הימים מועטות...
אני לא מסכים אתך שנעשה לדדו עוול בזכרון הלאומי
אני חושה שנעשה לו עוול ואפילו פשע בוועדת אגרנט
אבל בזכרון הלאומי לדעתי הוא יצא גדול (לא בדקתי את העניין בסקר מסודר אבל זו תחושתי)
הראייה,
דיין וגולדה יצאו "בסדר" בוועדה והציבור שפט אותם ובצדק כך שנאלצו להתפטר ולעזוב בבושת פנים את הפוליטיקה (לצערי בגין נתן לדיין הזדמנות שנייה מאוחר יותר אבל זה עניין אחר)
דדו סימל בצורה יוצאת מן הכלל את המצביא שנשאר שקול ורגוע ברגעים הכי קשים גם כאשר כל אלו מסביבו שהיו צריכים לחזק אותו לא עשו כך. גם כאשר הממשלה לא תיפקדה הוא נשאר צוק איתן.