האג'נדה ההרסנית של 'הארץ'

ידנו המושטת למלחמה
מאת: מירון רפפורט

תשכחו מה שלמדתם בבית ספר. ישראל אף פעם לא רצתה שלום. דווקא המנהיגים הערבים הם אלה שנותרו עם ידם המושטת באוויר. זה לפחות מה שטוען אבי שליים, אחרון ההיסטוריונים החדשים, בספרו החדש 'קיר הברזל, ישראל והעולם הערבי', שיוצא השבוע בעברית. לימור לבנת, הכיני את המגרסה

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...0&itemNo=610462

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

וסחר בזבל אכן מתאים לכלכלה , אבל כלכלה אינה זבל .

אני מקווה שהגולשים הבינו את הדוגמא שלי .

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

לפיה בריטניה ניסתה למנוע הקמת מדינה פלסטינית ?

זו תעמולת-זבל שעברה אקדמיזציה .

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ועל זה שווה לעמוד. רק דוגמה אחת: שליים טוען שבן גוריון סרב לשלום שנציע חוסני זעים עם סוריה. אבל באותה נשימה הוא אומר שהלה דרש שהגבול יעבור במרכז הכנרת. כלומר זה לא שבן גוריון "סרב", אלא שבן גוריון דחה את התנאי של זעים.

וזאת דוגמה לדרכם המופרכת של ההיסטוריונים החדשים. הרי את אותה עבודה בדיוק אני יכול בתור "היסטוריון חדש סורי" להסביר שזעים הציע בכוונה משהו שהוא ידע שלא יוכל להתקבל על דעתו של ב"ג, ויעמיד אותו באור של סרבן.

לכן יכול להיות, וצריך להיות, דיון על תקפות הנימוקים (או אי תקפותם) בפרשנות ה"חדשה".

סרבנות היא מן השטן ואיננה מקדמת דבר ומקימה נגדך את "כל העולם ואשתו".

גולדה + דיין היו "סופר סרבנים" בהצהרות וגם במעשים.
שמיר לקח את השיא
בגין היה הראשון שגילה פתיחות וגם נכונות והתחיל בתהליך שנמשך עד עצם היום הזה.
עולה בינתיים על כולם הוא אריאל שרון ה"חדש" בו הוא לא רק מדבר אלא עושה.

אנחנו חייבים לפעול וליזום למען יצירת הרגיעה והשגת השלום - ניתן לצד השני להתנגד לכך.
אמנם אני מקווה שגם הוא יגיע למסקנה שהשלום טוב בעבורו ואיננו עושה "טובה" לנו בדיוק כפי שאנחנו איננו עושים טובה להם אם וכאשר נחתור תמיד לקראת השלום אפילו כנגד הזרם הסוחף - מי שמתמיד בסופו של דבר גם מצליח.

שליים משתמש בדוגמה של חוסני זעים כדי "להוכיח" שבן גוריון לא רצה שלום. אבל חוסני זעים עשה בדיוק מה שאתה טוען שאנחנו עשינו - הציע משהו שידע שלא יכול להתקבל. אז אתה פשוט "לא מדבר על זה"? למה? כי אתה מדבר רק על מצה שמשמיץ אותנו? אם אתה רוצה להתיחב למאמר, אתה חייב לבדוק האם התיזות שהוא מעלה יש בהן הגיון/אמת או לא.

לאחר שאקרא את הספר אוכל להתייחס אליו.

במכתבי התייחסתי ליתרון היוזם ולחסרון העיקש הדוחה והסרבן - מה שאפיין ממשלות רבות אצלנו.

יקום עוד הסטוריון יהודי ויכתוב ספר שבו מכחיש את השואה.