לכל המתעניינים ביחידות מובחרות
ישנו בחור העונה לכינוי Yoni 20 וכותב מדי פעם בפורום מתגייסים בתפוז.
הבחור משרת באחת מהיחידות המובחרות בצה"ל, וכותב כל מיני דברים נחמדים, מצחיקים ומענינים.
לאור בקשות, אני אעתיק לדיון הזה הודעות של יוני מהתקופה האחרונה.
יש לציין כי גם בעבר היו שלושה דיונים פה עם הודעות של יוני, אתם מוזמנים להריץ חיפוש.
נתחיל :
17/04/05 אחד ממסעות השה"ס :
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img1.tapuz.co.il/forums/51146985.jpg]
עוד תמונה :
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img1.tapuz.co.il/forums/51146790.jpg]
השה"ס (מבוטא כ"הַסהַס") היא אחד השלבים הכי מרכזיים בשלב הבסיסי של המסלול, ולרוב מתחילים אותו אחרי בערך 8 חודשים בצבא (חודשיים בתוך המסלול עצמו) כשהצוות כבר אחרי טירונות חי"ר, טירונות יחידה ורוב פרק הלוט"ר, ככה שאתה כבר עובד עם חיילים שיש להם כלים בסייים ומתקדמים להילחם, והסדרה הזאת באה ללמד אותם את האומנות (זאת באמת אומנות) של הישרדות ומחיה בתנאי שדה מלאים. הסדרה אורכת בין 5 ל-7 שבועות (תלוי במזג האויר ובהחלטות הסגל) ומחולקת לפרק דרום ופרק צפון. לומדים את כל מה שאתה יכול לדמיין לך שלומדים בסדרה כזאת ועוד הרבה דברים שאתה לא.
אני אישית זוכר את זה כאחד השלבים היותר מרתקים במסלול מבחינתי, חוץ מהעובדה שבמשך 7 שבועות אתה יורד קרוב ל 10 קילו במשקל, מתמלא שריטות עקיצות וחתכים בכל הגוף, יש לך ריח של גריז מהפה, העור שלך מתפחם מהשמש, אתה מגדל (בין יציאה ליציאה, ויש הרבה זמן ביניהן) ציפורניים וזקן כמו של קבצן, ולכולם יש ריח של...טוב- חיה, ואתה מקבל מראה כללי של רובינזון קרוזו.
22/04/05
ניווטים :
http://img2.tapuz.co.il/forums/51450426.jpg (ללחוץ על הקישור כדי לצפות בתמונה)
http://img2.tapuz.co.il/forums/51453548.jpg (ללחוץ על הקישור...)
http://img2.tapuz.co.il/forums/51468933.jpg (ללחוץ על הקישור...)
המנשאים האלה שאתם רואים בתמונות גובההם 120ס"מ ורוחבם 60ס"מ, המשקל משתנה בהתאם למשימה ונע בין 40 - 60 קילוגרם.
בתגובה לשאלה האם הם מבצעים לפני ניווטים ובמהלך המסלול תרגילים לחיזוק הגב והברכיים יוני עונה : (בציניות יש לומר) תרגילים, כן, והתרגילים כוללים הליכת הרבה ק"מ עם תרמילים כבדים
http://img2.tapuz.co.il/forums/51501806.jpg (*תמונה ממש יפה*, ללחוץ על הקישור...)
כמובן שלאורך הציר יש משימות שונות, להלן כמה מהם :
תרגיל חטיפות. המטרה להתגנב לנקודה הזאת (השמורה) ולהדליק שם סטיקלייט אפשר לראות על העץ ליד יוני :
http://img2.tapuz.co.il/forums/51450773.jpg (ללחוץ על קישור...)
בתגובה לשאלה מה קורה אם נתפסים במהלך התרגיל יוני עונה :
שתי אפשרויות, או שנכשלת בתרגיל, ואתה מחכה ברכב עד שכולם יסיימו או ממשיך בניווט למשימה הבאה, אבל בהרגשה כבדה מאוד שאולי בתרגיל הכולל אתה תיכשל.
עוד תרגיל : מטרות קופצות בשטח סבוך :
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img2.tapuz.co.il/forums/51451752.jpg]
06/08/05
בתגובה להודעה הזאת : "מה אתה חושבת שאיכפת לי מהשטויות האלה ? אלה דברים חומרים
איכפת לי מחומר האנשים שנמצאים שם !
איכפת לי מהכיף שיהיה במסלול
מהחוויות
מזה שאפשר לגדל כלב בעתלית
מהגאווה
ממה שהמסלול הזה עושה ממך באופן האישי."
יוני עונה :
אין ספק שצפוי לך עתיד מזהיר בשייטת, בתור במאי סרטים...
צאו כבר מהסרטים שלכם..
"איכפת לי מהכיף שיהיה במסלול (בעיקר בימי מים, במגלשות וב"קדרים- באים") מהחוויות (רכבות הרים, טיולים לחו"ל, קפיצות הבאנג'י והמשחקי חברה) מזה שאפשר לגדל כלב בעתלית (יחד עם תוכי ושתי עיזים, בפינת הליטוף וההאכלה) מהגאווה(העיקר בסוף השבוע אני אסע הביתה עם הסיכה, מה יותר מזה?) ממה שהמסלול הזה עושה ממך באופן האישי (עושה ממך גבר-גבר חבל על הזמן- שרירי, בלונדיני, מצחיק חכם וגבוה. אי אפשר לא להתרשם ממך..)"
ככה פחות או יותר אתה נשמע חביבי. אני לא רוצה סתם לצאת בהצהרות, אבל מנסיוני אני יכול להגיד לך שעל גישה כזאת אנשים אצלנו נשארו בבא"ח נח"ל בסוף הטירונות, וגילו שכלב, סיכה וחוויות יש גם בקו בחברון עם 932.
רק בהצלחה.
באותו ענין אותו בחור ממקודם :
"אני לא יודע איך אתה רואה את זה אבל זה באמת איך שאני רואה את זה
הייתי בגיבוש באפריל שהמים היו קפואים. ממש אבל.
ואני באתי בגישה של להנות בגיבוש ובאמת זה מה שקרה אני נהניתי מאוד.
ממה שאני יודע האנשים הם אלה שעושים את החוויה שלך בצבא לאיך שהיא "
יוני עונה, (*תגובה ענינית, לכל אותם פוזאיסטים שהולכים ליחידה מובחרת כדי להשוויץ בסיכה, וכדי להגיד שהם שם...*)
מאה אחוז.
לא הבנתי למה אתה מתכוון ב"זה באמת איך שאני רואה את זה". אם אתה מתכוון שאתה באמת רואה את כל העניין כסוג של קייטנה ואתה רוצה להגיע לשייטת (או לא חשוב לאן) "בגלל הכיף במסלול, הגאווה, הכלב ומה שזה יעשה ממך" אתה עושה את זה (בעיקר) מהסיבות הלא נכונות. שים לב שהכל סובב סביבך, יהיה לך כיף, אתה תרגיש גאה ויהיו לך חוויות.
בתור אחד שכבר אחרי כל זה מה שאתה מדבר עליו (ואני לא אומר את זה בשביל להשוויץ או משהו. אני פשוט רוצה שתבין שאני יודע על מה אני מדבר ואני מדבר איתך באמת מנסיון (לא תמיד חיובי ולא ממש מורעל) ולא סתם מתווכח איתך באויר)- אני יכול להגיד לך שהמסלול הוא לא כיף גדול (נכון- יש המון רגעים כיפיים, אבל אתה לא תזכור את המסלול כדבר "כייפי". זאת לא המילה.)
והגאווה היא דבר חולף: אתה מסיים טירונות יחידה- אתה גאה יומיים שלמים. אתה מסיים לוט"ר או הכשרות אחרות- אתה גאה יומיים, אתה מסיים את השלב הראשון במסלול- אתה גאה שלושה ימים. אתה מסיים קורס מ"כים- אתה מתלהב מהדרגה על היד לכמה שעות, אתה מסיים מסלול- אתה גאה שבועיים. אבל הכל עובר. אתה לא על במה ואף אחד לא מוחא לך כפיים- הכל נעשה בצניעות ובצורה מפוכחת- אז סיימת מסלול וקיבלת סיכת לוחם. באמת כל הכבוד- אבל עשו את זה לפניך ויעשו את זה גם אחריך. וזהו.
כי זה לא העיקר. אתה לא מתגייס ליחידה כדי לסיים מסלול אלא כדי להיות לוחם (קודם כל לוחם בצה"ל- אחר כך ביחידה) ולבצע את המשימות שלה. מי שהמטרה שלו זה לסיים מסלול בשביל להגיד שהוא סיים מסלול בשלדג, מגלה לרוב בשלב מוקדם שזה באמת לא שווה את כל הטירחה והמאמץ.
אני לא אגיד שהייתי לפני הגיוס איזה ציוני-אידיאליסט-פטריוט גדול, שחשב יומם וליל על הגנת המולדת וחשב כל היום על איפה הוא יוכל לתרום הכי הרבה. לא. אפילו לא הייתי מורעל במיוחד- אבל ידעתי שאני רוצה לשרת עם אנשים כמוני במקום שיהיו לי משימות מעניינות. לרגע לא חשבתי שיהיה לי כיף במסלול, ולרגע (עד כמה שאני יכול לזכור) לא חשבתי על "מה המסלול יעשה ממני כבן אדם". המסלול נועד לעשות ממך רק דבר אחד: לוחם ביחידה. את כל שאר השינויים אתה עושה בעצמך, וזה שונה מבחור לבחור.
יוני טוען שהוא בסה"כ רוצה להוציא אנשים מהסרט (*ואפילו כותב על זה מיני-מאמר*) בבקשה :
גם אני ראיתי עם חברים שלי ג'י איי ג'יין, וכל מיני סרטי רמבו וקומנדו ומלחמה וחשבתי שזה בטח נחמד לזחול ככה באיזה ג'ונגל. ואין ספק שחייל מכוסה צבעי הסוואה עם רובה גדול ומאיים זה דבר שמצתלם מצויין. אבל זה לא באמת ככה. זה קצת כמו ההבדל בין לראות קרב אגרוף בטלוויזיה ולהתרשם מהפיצוצים, לבין לעמוד בזירה וחטוף את הפיצוצים האלה לראש.
בוא אני אתן לך דוגמה הכי טובה- כולה לפני שבוע. יצאנו לתרגיל של 5 ימים- וואלה באמת עם כל הצניעות אני יכול להגיד שנראנו כמו בסרט- אתה ידע כל השטויות- ממדי הסוואה מדבריים ואמר"לים על הפנים, ועד נשקים צבועים, מיקרופונים על הצוואר ו...לא יודע מה.. כל מה שאתה יכול לדמיין. במקרה גם נתנו תמונה לפני העליה למסוק- וואלה באמת נראים כמו מאיזה סרט אמריקאי.
אז יש לך תמונה נוצצת ומרשימה לשים באלבום. אתה וכל החבר'ה במדבר, נראים כאילו הולכים לכבוש לבד את המזרח התיכון.
אבל עכשיו אני אתאר לך את כל הפרטים שאתה לא חושב עליהם כשאתה רואה תמונות כאלה או סרטים: נחתת בשטח, והמסוק מרים חצי דיונה לשמיים ומכסה אותך באבק פודרה, שנדבק לך לפנים בגלל הצבע, ממלא לך את השיער והאזניים והפה. יש נוהל שאומר שבנחיתה בשטח אויב ברגע שפורקים ממסוק אתה חייב להתרחק ממנו ומנקודת הנחיתה כמה שיותר מהר ולהיערך במגננה- אז איך יורד מהמסוק (עם תרמיל מדברי יפה ומרשים- אבל שוקל 43 ק"ג הרבה פחות הוליוודיים), רץ בחול טובעני בערך 50 מטר ונשכב (יוצרים מעגל) ומתצפת מסביב. פתאום אתה מגלה שלא עברה דקה אחת מהרגע שהגעת- ואתה כבר מלא חול ואבק, מזיע בכל הגוף, דביק ומת מחום. ועוד לא עברה דקה- ויש לך עוד 5 ימים.
עזוב את זה- נכון אתה אומר- "יאללה כולה קצת חול- חפיף דליל". אז מתארגנים לתנועה ומתחילים ללכת במבנה: השעה רבע לשתיים בצהריים- אחי אתה נמצא בהגדרה הרשמית ל"שום מקום", מסביב חוץ מחול וסלעים אין שום דבר, אין צל ולא צל-של-צל. כלבת. השמש מבשלת אותך בתוך המדים ומתחת לווסט ולתרמיל, שדוחף אותך עם כל צעד לתוך החול. הצבע נוזל עם הזיעה על הפנים, שורף בעיניים,ממלא את הפה בטעם מלוח (וחול) ומטפטף מהאף בטיפות שחורות של ליכלוך. כולה עברו 8 שעות מתחילת העסק- וכבר אתה חושב מתי זה יסתיים. ואתה הולך כמו זומבי ליד החבר'ה שלך, ואתה רוצה לחשוב על דברים מעניינים או לשקוע בחלומות- אבל אתה לא יכול, כי אתה צריך להסתכל לכל הכיוונים, ולהתרכז במשימה או בציר, ולספור צעדים, ולהרים מצפן, ולהאזין בקשר... וכ-ל כ-ך ח-ם [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo42.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo129.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo42.gif] ..
ואז מגיע הלילה, וממשיכים ללכת. ואתה אוכל ושותה תוך כדי הליכה, והמים והאוכל (שהוא לא בדיוק מה שאתה מכיר כ"אוכל") כבר רותחים והכל מעורבב באבק, ואז מגיע הלילה, וממשיכים ללכת, ועם האמר"ל אין לך תפיסה טובה של תלת מימד בטווח הקרוב- ואתה מועד על כל מיני דברים ומקלל, ולא מפזיק להזיע. ואז שוב בוקר, ושוב חם, ובצהריים עוצרים לנוח ואתה נותן שעתיים שינה (במשמרות כמובן)- אז אתה חושב "יופי סוף סוף לתת לשרירים לנוח ולהירדם) אבל אתה ישן בתוך שוחה בחול, בחום של 34 מעלות, עם השמש בדיוק מעליך, ואתה עם מדים וווסט ונשק, ואתה מתבשל ודברים עוקצים אותך, ואין לך לאן לברוח מהשמש בפנים. ואז אתה קם, ושומר בזמן שהחצי השני של הצוות ישן ופתאום אתה קולט כמה אתה מסריח ומטונף מ 33 שעות של הזעה רצופה. ואז קמים ושוב התרמיל על הגב, ושוב פעם לספור צעדים, והמדים שהספיקו להתייבש (ולהתמלא בחול) במנוחה, שוב נרטבים.. ואז מגיעים לנ"צ ויש לך תרגיל באש, ואתה מתמלא בראבאק ונותן תרגיל טוב ומרוצה מעצמך- ואז נגמרת המשימה וממשיכים בציר למשימה הבאה- ואתה נחרד לגלות כמה אנרגיה המשימה הזאת לקחה ממך... והשמש רק מתחילה לשקוע ואתה תופס שעוד לא הגעת אפילו ללילה השני... ויש עוד שלושה ימים ולילות כאלה..
אני לא בא לבאס פה אף אחד- אבל אני רוצה לתת לכם גם את הזווית הנטולת הירואיות ונטולת "שואו" של העבודה. את הצדדים המלוכלכים של העסק, אלה שלא חושבים עליהם כשרואים את "בראבו שתיים אפס".
"ככה זה נראה מרחוק, ומזל שהתמונות לא מעבירות ריחות."
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img2.tapuz.co.il/forums/58626526.jpg]
נ.ב
אתם לא חייבים להתיחס לכל ההערות שלי שמסומנות בכוכבית...
_____________________________________
"I love the smell of napalm in the morning"
|