05-09-2005, 22:38
|
|
|
חבר מתאריך: 08.08.05
הודעות: 866
|
|
כמה הסברים ותשובות למתעניינים
כמה דברים והסברים מאחד שהיה שם ואיתם:
מה קרה למדחף ולמה הפתרון היה כפי שהיה (המושגים סמוך, תקלה או פאשלה לגמרי לא מתאימים כאן)
כללי: על אף שכמה (הרוב) שכותבים כאן הם סופר רציניים ועיניניים יש כמה שמפספסים ומחפשים הקנטות. רוצים מסקנות? בררו עובדות וחפשו דפ"אות, העלו את רמת הרצינות וברחו מהכללות)
המקום: בין מוזמביק ומדגסקר, רחוק מכדי לשוב לדרבן בדרום אפריקה ורחוק מאוד מישראל (אפס יכולת סיוע אוירי) ובין דרום אפריקה לישראן אין שום מקום ידידותי בחוף.
האילוץ: ספינה צבאית היא "יחידה אורגנית, עצמאית ומבודדת" בסביבה של טבע אבל לא תמיד נוח( ים סוער, שרטונות, חוף עוין ועוד..) ושלא לדבר על אוייב מעל הים ומתחת. כמובן שיש מגבלת דלק ומי שתיה וגם כמובן הצד ההתנהגותי,חיילים בגיל 18-21 ומפקדים-חובלים בני 21-27 במקום צפוף (מאוד מאוד), עם אפס פרטיות, עם תלות הדדית מוחלטת, עם רצון טבעי להצטיין, עם תחרותיות טבעית כל כך בגיל הזה, עם חובת צינעה וסלחנות (והוסיפו לזה שהייה במקום רחוק כל כך, חרמנות, אגו, קנאה ומה לא....) חיים לאנשים עם תכונות מסויימות מאוד.
מקרהה החבל והציר של אח"י רשף: חבל בקוטר 90 מ"מ לערך (3 צול) שהיה במים על הנתיב הסתבך במדחף אחד מתוך הארבעה. השארת החבל ועצירת הציר נעשתה אבל גרמה לספינה רעד מסוכן למבנה ולגוף הספינה. הסתבר לצוללים שירדו לבדוק שהציר התעקם כלומר, הפלגה עם ציר מנותק הייתה גורמת למדחף להסתובב פסיבית ולציר להסתובב עם פיתול ושוב, לגרום לרעד בתדר שהווה סיכון למבנה גוף הספינה(עד כדי פירוק ריתוכים). פתיחה של האום לא הצליחה, ניסור לא הצליח, הכל היה בלחץ (והיו כרישים במים זוכרים...).
מקרה סירת הגומי: סגנון הכתיבה (הדיווח) לאחר יותר מ- 30 שנה נותנת לקורא אולי הרגשת שאננות או רברבנות. המצב לחלוטין היה אחר, המצב וההתנהגות היו רצינים ואחראים. תיאור אירועים יבש יאה ללוג על הגשר (יומן אירועים) אבל גבר בן 50 שכותב היום רואה את הדברים קצת באופן פיוטי ועוקצני-חברמני. (מזה להוציא מסקנות כפי שאני קורא מכמה המכותבים כאן זה ממש לא לעניין).
תפקיד צולל ספינתי: בתחילת שנות השיבעים הוכשרו כמה מאנשי הצוות בכל סטי"ל לצלילה בקורס שנקרא אז "מים רדודים". התפקיד היה לערוך בדיקה של תחתית הספינה בכל בוקר כשהיא בנמל כדי לוודא שכל פתחי היניקה התת מימיים פתוחים וללא פלסטיקים או גופים זרים, שאין איזשהו נזק חיצוני הנראה לעין בגוף הספינה, שאין מוקשים חס וחלילה מאנשי קומנדו של האויב שאולי ביקרו בלילה ועוד (כמו טייס שמסתובב ובוחן את המטוס סביב סביב לפני ההמראה) כמו כן צללנו בנמל לחפש על הקרקע (הבוץ) ולהוציא חפצים שנפלו למים (חפצים אישיים, חלקי חילוף וכו'). ההכשרה היתה שבועיים בבית הספר לחבלה ימית.
הצלב על הגשר: לזיהוי כ"עמית" ע"י מטוסינו (כמו המשולש הצהוב שהיה על מטוסי חיל האויר של צהל)
|