אודה מראש שכששמעתי לראשונה על היחידה לפני כמה שנים הייתי מאוד מבולבל וסקפטי לגביה. מאז קראתי מעט, כולל כאן בפורום, והבנתי שאם מגרדים את מעטפת הסופרלטיבים והשפה השיווקית ומתעלמים מהבזבוז שבהקמת יחידה חדשה מאפס, מדובר בסה"כ בניסוי נוסף בקונספט של צק"ג/צק"ח ייעודי. יאללה, בסדר...

אלא שעכשיו היחידה כבר תכף בת 5 ואנו שבעה חודשים לתוך מלחמה שבה נעשה שימוש די מקיף בצק"חים שכוללים יחידות מיוחדות/ייעודיות. ובנוסף, לפחות ע"פ הכתבה הזו נשמע שהיחידה אפילו לא מתמרנת כמסגרת אורגנית (ובכך חוטאת לייעודה), אלא שהיא פורקה לצוותים שהוצמדו למפקדי שדה בדומה לרוכ"ש.

מבלי כמובן לגרוע מגבורת הלוחמים - בשביל זה היה כל הפסטיבל? כדי ליצור "רוכ"ש עם רחפני תקיפה"? מה הלאה מכאן? האם הלקחים הופקו והיחידה סיימה את תפקידה (לפחות במתכונת זו)?

או שאני מפספס משהו (ואז כמובן אשמח אם תאירו את עיני), או שבתקופה שבה צה"ל קיבל תזכורת כואבת לצורך להשקיע ב-basics, "רפאים" היא אנדרטה חיה לנטייה לסבך דברים שלא לצורך.

"I am always outnumbered, but never outmanned"

לדעתי, גורלה יהיה כגורל פלוגות ''החשיפה תקיפה'' שפורקו לאחר שהתברר שאין הן עולות על הקיים. עוד רעיון מהפכני, קטלני חדשני וכו' של כוכבי שברגע האמת מתברר כי תועלתו קטנה ממחירו.

אני לא יודע אם זה המקום לשאול מה עלה בגורלו של צוות קרב חטיבתי גדעון שהיה גולת הכותרת של הרמטכ"ל גדי איזנקוט בבניין כוח היבשה. אם כן, אז אני שואל.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

אנחנו כל הזמן שומעים בדיווחים של צה"ל התייחסות לחטיבות כ-צק"ח 401, צק"ח גולני, צק"ח 7, צק"ח גבעתי וכו'. זה לא זה?

אני חושב שכן. אני תמיד הבנתי את הכותרת של "צק"ח גדעון" כשם של רעיון ולא שם של יחידה. זה שהשתמשו בגולני--7-603 בתור ההדגמה לא אמר שהם-הם הדבר ועכשיו נעשה צק"חים קבועים עם שם מיוחד לכל אחד.

צק"ח גדעון היה אמור להיות צק"ח אורגני שהכוחות שבו מתאמנים ביחד גם בשגרה ומכירים אחד את השני.

כיוון שאני לא מוצא שום התייחסות בתקשורת לצק"ח גדעון אחרי 2018 וכיוון שגולני פעלו בצק"ח עם גדוד מחטיבה 188, אני מניח שהתוכנית ננטשה.

במלחמה עשו מה שעשו בעבר - הצריחו בין גדוד שריון לגדוד חי"ר וקראו לכל חטיבת מקור "צקח X".

מזכיר שכשהסבירו לפני כמה שנים בתקשורת מה זה צק"ח גדעון, הסבירו גם על עוד 2 סוגים - ישורון, ויפתח.

צק"ח ישורון זה צק"ח המורכב מחטיבות קלות יותר כגון צנחנים וקומנדו. הם וגדעון אמורים להוות צק"חים איכותיים.
צק"ח יפתח זה צק"ח שאני מניח שמהווה מקביל לגדעון, אבל מצויד פחות טוב ולכן עם משימות שונות בהתאם.

לגבי כולם הבנתי שכל שם כזה מתייחס לסוג צק"ח, ולא לצק"ח ספציפי. השם גדעון נקבע על שם התכנית הרב שנתית, אבל זה לא אומר בהכרח שזה שם רשמי לסוג הצק"ח. זה לא ברור לי.

עד כה, לפחות בעזה, כל פעם שהיה איזכור לצק"ח כלשהו, מדובר בהלחם של יחידות מתוך אותה אוגדה. לכן סביר להניח שכן מדובר בצק"ח אורגני.

איך אתה יודע אם זה חוטא ליעוד שלה ?
או לחליפין מבזר את היכולות על פני הזירה בצורה יעילה וזמינה לסיוע?

אני לא, אני רק מסיק מהייעוד של היחידה כפי שפורסם בזמנו.

אם המטרה היא לבחון את היחידה כמסגרת "רב-זרועית" אורגנית שמאגדת יכולות של מערכים וחיילות שונים, מה מלמד אותנו פירוקה לצוותים שפועלים במנותק אחד מהשני?

"I am always outnumbered, but never outmanned"

אם יש ביחידה הזו אלמנטים 1, 2, ו-3, ולוקחים את אלמנט 3 ומצוותים אותו לצוות קרב שיש בו אלמנטים 1 ו-2, אז איפה בדיוק הפיספוס?

להבנתי הפואנטה היא לקחת הרבה יכולות מהרבה מקומות, לחבר אותן ביחד כדי לבצע ניסויים על יעילות ושיפור שילוביות, ואז את היכולות האלה להעתיק למקומות אחרים לפי הצורך.

אז למה להקים את היחידה מלכתחילה?

חי"ר, שיריון, הנדסה, תצפיות, יחידות מיוחדות למיניהן, כל זה היה במקומות אחרים גם קודם. יכלו להקים יחידה שמפעילה רחפני תקיפה (או, פשוט להרחיב את סל היכולות של רוכ"ש), לצוות אותה לצק"חים בשעת הצורך ולסיים עיניין.

"I am always outnumbered, but never outmanned"

התמהיל הרחב של הרב מימדית מאפשר ניסויים יותר מורכבים לעומת יחידות אחרות.

אני די בטוח שהייעוד והתרומה שלהם גדולים יותר מאשר לפתח תו"ל לשימוש ברחפנים עבור חי"ר וקומנדו.

יש להם גם צלפים, הנדסה קרבית (יהל"ם), כלבנים ושת"פ עם שריון וחיל אוויר.

הרעיון הוא שהם מפתחים יכולות ומפיצים אותן בקומנדו, חי"ר, הנדסה קרבית וכוחות היבשה - ועל הדרך הם "מעבדה מבצעית" או "מעבדה קרבית" לפיתוח והטמעת אמצעי לחימה (האם זה כולל רובים מסוגים שונים?) וטכנולוגיות חדשים.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ההגיון המקורי ברור לי. לא ברור לי למה בשעת אמת לקחו אותם ופיצלו בין צק"חים לא אורגניים.

לגבי הרחפנים, ציינתי את זה פשוט כי לזה הם התייחסו בכתבה כיכולת שהם הוסיפו לגדודים והפלוגות אליהם/ן הם סופחו.

"I am always outnumbered, but never outmanned"

כי יש להם יכולות שלא בהכרח נדרשות כולן בו זמנית בתוך יחידה לוחמת אחת, אבל שכן נדרשות ע"י יחידות אחרות למען צרכים נקודתיים.

אבל כל המטרה הייתה לבחון את יעילות הצק"ח הזה כפי שהוא. הושקעה בזה מחשבה ומשאבים, אנשים גוייסו, כתבות נכתבו ומסרים שיווקיים הופצו. פתאום כשיש מצב אמת לבחון בו את יעילות היחידה (והרעיון שמאחוריה) זורקים הכל לפח כי "הצק"ח ליד צריך את הרחפנים יותר"?! עיוולת.

"I am always outnumbered, but never outmanned"

האיוולת היתה מראשית התהליך- לקחת ולרכז אנשים מצוינים ומשאבים על חשבון הכוח הגדול, ולהקים כח קטן מאוד, "זריז וחכם".
וכעת, כשיש מלחמה רחבה, מסתבר שיחידה קטנה אחת שהיא של סופרמנים סופר-מצויידים פשוט לא מספיקה.
אז כשהצק"ח על יד צריך חיזוק, והצק"ח מהצד השני גם, והצק"ח מהצד השלישי והרביעי והחמישי- אז מפרקים לחתיכות את היחידה המרוכזת, הקטנה והמופרזת, ושולחים את החתיכות האלה, את האנשים הטובים שנרתמו או מוינו ונמשכו ליחידה- להביא תועלת לרוחב היחידות של צה"ל הגדול, היכן שבאמת צריך אותם.

בחרב צריך את חוד הלב, השפיץ, הדק והמושחז. אבל אי אפשר בלי השדרה, החלק הקהה, זה שלא משסף או חותך, אלא מחזיק את כל הלהב ומחזק אותו. אין תקומה ללהב אם הוא כולו חוד דק.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

עוד גרסא של "השבחת גדודים".

"I am always outnumbered, but never outmanned"

אתה עושה סלט.
גם יכולות הנדסיות למשל לא היו מופעלות בעבר במתכונת גדודית,
יתכן שרמת הדרישות בעימות האחרון הכתיבה שינוי גם שם אבל אני לא יודע.
מסורתית היית יכול לקבל משימה א עם כוח א משימה ב עם ב' מחלקה לפה, צוות לשם פלוגה לשם.
אני חושב שהצקחים ייעלו את זה בהקשר האורגני והתקשורתי והבנת צרכים.
מאוד הגיוני שיחידה כזו תגביר כוח איפה שנדרש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jhonny מאוד הגיוני שיחידה כזו תגביר כוח איפה שנדרש.

לא כשזה עומד בניגוד מוחלט לייעוד שלה.

אני מקצין בכוונה - דמיין תר"ש שבו מקבלים החלטה להקים חטיבה של כלבנים מתוך הנחה שריכוז של מאות כלבי תקיפה בגזרה נתונה הוא המפתח לניצחון במלחמה הבאה. מגיעה המלחמה ואותה חטיבת כלבנים נדרשת להתפצל לצוותים ולהסתפח לגדודי ופלוגות חי"ר. האם זה הגיוני? בטח, החי"רניקים צריכים כלבנים. האם זה מייתר לחלוטין את כל ההגיון שבהקמת החטיבה מלכתחילה? בהחלט.

"I am always outnumbered, but never outmanned"

לא יודע מה לומר לך אבל בתוך חטיבה יש גדודים ופלוגות וכולם אמורים לעבוד ביחד או בנפרד כתלות במשימה.
גם האוגדות לא פעלו בצורה מלאה כל פעם. לפעמים היו לך חטיבות בודדות שנכנסות לעזה באופן עצמאי בזמן שאחרות נמצאות במקום אחר.
ושאני לא אדבר בכלל על חטיבות השריון שפשוט פולטות גדודים ומכניסות לעצמן גדודי חי"ר כמו חבורת קבצנים.


בנימה יותר רצינית, השאלה של אורגניות או עצמאות מאוד תלויה בהבדל בין כוח לוחם אחד ליריב. לדוגמה לצד שיש לו יתרון פו"ש משמעותי, יש תועלת בביזור וחוסר אורגניות. זה המצב בין ישראל לכל יריב אחר.
מדינות כמו רוסיה וסין לדוגמה, תמיד הניחו חיסרון טכנולוגי, ולכן הרבה מהיכולות שיש במערב ברמה האוגדתית או חטיבתית, יש להם ברמת הגדוד.
זה אומר שיש להם בתוך הגדוד גם חי"ר וגם שריון וגם נ"מ ואפילו ארטילריה. אבל זה לא יעיל. הארטילריה הזו תופעל רק כשהגדוד בפעילות, והנ"מ הזה לא יגן על אף אחד פרט לגדוד.
אם במקום אחד הושמדה כל הארטילריה וצריך לתחזק אותם, מה שיקרה זה שישלחו את כל הגדוד בלי צורך בחי"ר והשריון שלו.

אידאלית היו קובעים כמה בני אדם, כמה תותחים, כמה מכל ציוד צריך לכל משימה, ושולחים אותם. אבל זו עדיין לא המציאות, רק פנטזיה שאליה שואפים.

אז עצם העובדה שמצליחים לקחת אלמנט ממקום אחד, מעבירים אותו למקום אחר, והכוח החדש שנוצר פועל בצורה אפקטיבית - זה רק דבר טוב.

יש הבדל בין מסגרת אימונים ומסגרת לוגיסטית למסגרת מבצעית וזה מה שניסיתי לאמר לך למעלה.
אם נשתמש בדוגמה שלך- במבצע שהוא לא חיפוש נעדרים, איזה יתרון נותן פריסת גדוד כלבנים ולא מחלקת כלבנים לכל גדוד חי"ר ולקבל יכולת סריקת תאי שטח ואבטחה פי 9 ?

בסוף, כשהלחימה עזה, את המלחמה האמיתית עושים האנשים הרבים מהיחידות הרגילות, הלא מיוחדות, בהן מתברר
שאנשים בלי תארים מפוצצים וסמלים מורכבים פשוט מתאמצים לאורך זמן רב מאוד, בתנאים בלתי מפרגנים בעליל.
אין להם בסיסים וגב עשיר ומפנק כמו סיירת מטכ"ל או שייטת.
אבל הם טוחנים ועושים ועובדים ועומדים בגבורה אמיתית, נושאים בנטל אמיתי וכבד ומוחשי מאוד,
בתוך טנקים, בתוך נמרים, ברגל, בבתים מגעילים ומטים ליפול בעזה,
או בטבע הישראלי בהררי הצפון, מן החרמון ועד הים התיכון.
טוחנים שמירות לא מגניבות, סורקים ומטהרים בניינים בני כמה וכמה קומות, או שטח צמחייה סבוך ותלול,
עומדים לילות כימים בירי, ישיר ועקיף, ברעשי פיצוצים של כוחותינו ושל האויב, מתמרנים ביום, בליל ובערפל, ברגל וברכב,
משוריין או האמר, ממבנה למבנה, ממגנן לכלי רכב, מדי פעם החוצה הביתה, וכל פעם מחדש לשטח.
לא חוזרים לעתלית, לא לבסיס מפנק עם אביזרים שתורמים עשירים העתירו עליהם,
לא מחכה להם קליקה מגניבה שהם משתייכים אליה בזכות המסלול המפואר והמהולל שעשו והשירות הסודי
והמיוחד שלהם.
המספר שלהם לא מיוחד. הם לא בסיירת נוצצת.
הרבה מאוד, אבל בעצם מעטים, אנשים רגילים לגמרי ולחלוטין בלתי רגילים. הבן של השכן, השכן, השכנה
בעצמה או הבת שלה, כי היום ב-2024 הפרמדיק הוא פרמדיקית, ובD-9 נוהגת מישהי,
אפילו הקצינה שאחראית על תיקוני הכלים המשוריינים היא היא ולא תמיד הוא.
גם הקמ"נית, ועוד פה ושם, בנות בלי הילה ובנים ללא תהילה.
הם לא רב מימדיים, אבל הם מתפקדים בכמה מימדים. עומדים בעקת הקרב כל כך הרבה זמן.
שוב ושוב ושוב, חייהם הם המלחמה עכשיו. לא כמו הלוחם המובחר משלדג או מטכ"ל או השייטת,
הם לא באים ממוקדים למבצע ההוא או הזה.
הם לוחמים כל הזמן. וגם מטפלים לעצמם בכלים בעצמם. רצוף.
קשה שם. קשה להם.
והם גוברים. לא רק הגברים.
הם מתגברים.
גיבורים. וגם גיבורות.
ועוד אומרים שהם מיחידות לא מיוחדות.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

משורר.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

בלי כל הציניות, אני לא חושב שיש סתירה.
לא בטוח שרפאים הוקמה בתור יחידה שתעשה מהפכה בתרחיש של מלחמה כוללת.
ייתכן מאוד שלתקופה של עימות עצים היא הייתה מביאה יכולות שסתם יחידה שתופסת גזרה לא יכולה להביא.
כמעט תמיד ליחידות מיוחדות, שבנויות על הכנה מדוקדקת ומשימות ספציפיות מאוד, יש בעיה למצוא את עצמן במלחמה, ואתה יכול לקרוא על סיירת מטכ"ל ביום כיפור בספר "צוות איתמר" בשביל דוגמה.
לא צריך לזלזל ביחידות המיוחדות, גם אם ברור לכולם שמלחמה מוכרעת על ידי הגדודים.
אתה כותב הרבה לעג, אבל האם יש מישהו בכלל שאוחז בדעה שאתה יוצא נגדה?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yishain11 אתה כותב הרבה לעג, אבל האם יש מישהו בכלל שאוחז בדעה שאתה יוצא נגדה?

אתה מתכוון מחוץ או בתוך המערכת?
קובעי מדיניות ומקבלי החלטות או פשוטי עם?

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

דעתי הפוכה. העובדות מראות שבמלחמה הנוכחית ראינו שילוב גדול ומוצלח יותר מאי פעם של יחידות מיוחדות בתוך הצק"חים הלוחמים, כולל אבידות בקנה מידה חסר תקדים. פעם כשהייתי צעיר הייתי אומר דברים דומים לשלך, המציאות לימדה אותי שלפעמים החיים קצת יותר מורכבים ואפילו צה"ל הגדול והמסורבל מצליח לשנות ולקדם דברים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חד משמעית. לא מעט מהמלחמות הכו"מ בין בקושי שומשו לבין שומשו במשורה.
אני חושב שזה לקח שנלמד וכל הכבוד על הישום.

מסכים שבמלחמה הזו השילוב הוא טוב יחסית למלחמות קודמות, אך חשוב להדגיש שבעצם הצבא משתמש בצוותים/פלגות של כוחות מיוחדים
כחלק מצק"ח, רק לטובת מתווים ספציפיים שהצבא חושב וצודק לדעתי, שצריך כוח עם רמת מיומנות/אמצעים וחוסן קרבי שלרוב לא קיימת בגדודים.

לדעתי השימוש של חטיבת עוז וגדודי הסיור החטיבתיים כחי"ר רגיל אך בעל אימון יותר איכותי רק מבטא את הבעיה במבנה הצבא.

יש לציין שמרבית האבדות ביחידות המיוחדות הן מהימים הראשונים.

צח"ק = COMBINED ARMS, לקח בסיסי של כל מי שלמד את מלחמת העולם השניה והמלחמות מאז.

ברחפנים משתמשים כבר שנתיים וחצי באוקראינה/רוסיה בכמויות עצומות. יש צוות רחפנים בכל פלוגת חי"ר.
מפקדי צה"ל לא מסוגלים לצפות בטלגרם, להבין מה קורה ולממש אצלנו.

צה"ל התחיל להשתמש ברחפנים הרבה לפני רוסיה-אוקראינה.

צה"ל לא יודע להשתמש ברחפנים גם היום.
יש שימוש בכמויות קטנות. אבל ההיקף זניח לעומת התועלת שניתן להפיק מהם והעלות הזניחה.
בעזה ראיתי רחפנים מופעלים בבודדים, משהוא בהיקף של אחד לגדוד.
ויש גם את הבעיה ההפוכה שלחיילים אין דרך לדעת אם רחפן הוא שלנו או של האויב, אז הם יורים בכולם.
היה לידנו מקרה שיחידה מיוחדת כלשהיא הרימה רחפן גדול ומשוכלל עם כל מיני ציוד יקר, וחייל מגבעתי הוריד אותו כי הוא חשב שהרחפן של החמאס.
גם קרה שראינו רחפן בא לקראתנו וניחשנו שהוא שלנו, מה שבאותו מקרה היה נכון, אבל זה יכל באותו מידה להיות של החמאס.
זאת אומרת:
א. אין מספיק ניצול של היכולות של הרחפנים והמחיר הזול.
ב. אין תאום בין החיילים על הקרקע לרחפנים שכן יש.
ג. אין איך להתמודד עם רחפני אויב.

הוא הכניס אותם לשימוש ביחידות מיוחדות. צריך להיות צוות רחפנים בכל פלוגה (כמו באוקראינה ורוסיה).

צה"ל לא השתמש ברחפני תצפית לטווח ארוך - אמצעי חלופי לבלונים עם אמצעי תצפית שנראים מרחוק וקל לפגוע בהם. (זה כלי משמעותי לבניית תמונת הקרב של מפקדים בדרגי ביניים)

צה"ל לא השקיע מספיק בהתגוננות מפני שימוש ברחפנים על ידי האויב.

דרך אגב - רחפנים הם כלים מעולים גם לגופים כמו מג"ב/משטרה, שם כלל לא ראיתי שימוש.

מה שנכון לאוקראינה ורוסיה לא בהכרח נכון לנו.

רוסיה ואוקראינה משתמשות ברחפנים קנויים, בדיוק איך שהם מגיעים מאלי אקספרס. רק חלק קטן מאוד עוברים התאמות מיוחדות. אם 50% מהרחפנים נופלים בגלל ל"א, זה נחשב ליום מצוין. וכל השאר שלא נופלים, מהווים סכנה לא קטנה מבחינת איכון הצוות המפעיל. מה שטוב לרוסיה ואוקראינה זה שלאף צד אין באמת יכולת לאכן כמו שצריך את הצוות, בצורה יעילה לאורך כל החזית.

בצה"ל לפני לא מעט שנים התחילו להכניס לשימוש רחפנים. אלה היו בהתחלה למשימות מיוחדות. במקביל לפיתוח שלהם למשימות אלה, דאגו לפתח בשבילם אמצעים שיהפכו אותם לאמינים. מערכות תקשורת מוצפנות וקשיחות (נגד ל"א), יכולות עיבוד יותר טובות, שיפור קשר וידאו, להבים שקטים יותר, סוללות יותר טובות וכו'. עד שמגיעים למוצר שמספיק יעיל, אמין, וקשיח לשדה הקרב - לוקח זמן. מעבר לזה, צריך לפתח תו"ל מסודר. לאוקראינה ורוסיה אין באמת בעיה לאמן כל מיני יחידות בצורה שונה בגלל שתוך לא הרבה זמן הן כבר לא באמת יהיו קיימות ומה שהן יודעות לא ממש הופך לידע מוסדי.
בצה"ל זה לא שיקול קביל. צריך ליצור את כל הלוגיסטיקה, מרכש ואספקה עד לאימון, ופיתוח טקטיקות וידע.
זה יהיה מאוד לא נחמד לקנות 10,000 רחפנים, לפתח את כל הלוגיסטיקה שלהם במשך שנה וקצת, ואז תוך פחות מחודש של לחימה הם כבר מיותרים כי לאויב יש אמצעי זול שיכול לנטרל אותם ולכן דורש לנהל מרוץ חימוש.

אם אתה באמת חושב שהרוב המוחץ של הרחפנים בצה"ל הם לא COTS ללא מודיפיקציות באמת שאין לך שמץ של מושג על מה אתה מדבר.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לא אמרתי שלא. אבל לצה"ל כן יש מנעד רחב מאוד של רחפנים, החל מ-COTS ומודיפיקציות פנימיות, ועד למוצרים של חברות ביטחוניות על בסיס רחפנים מסחריים ורחפנים יחודיים לגמרי.
צריך להתאים מוצר לנישה, ויותר חשוב לדעת לספק אלטרנטיבה מהירה כשצריך.

אחלה, רק שזה סותר לגמרי את מה שכתבת מקודם.
זה מבלי להיכנס לכמה רחפנים צה"ל מאבד לל"א...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

זה לא סותר את מה שאמרתי.

יש הבדל בין העברה מכוונת של רחפני COTS מטעם הצבא ליחידות הלוחמות כמו שעושים באוקראינה (מה שרואים כתרומות זה בד"כ רחפנים עם אמצעים מיוחדים או ליחידות שלא מקבלות רחפנים) ורוסיה, כי זה מה שיש,
לבין מגוון רחב של אופציות לנישות שונות ושימוש ברחפנים COTS היכן שמוגדר שאין צורך במשהו אחר.

אם אנשים מביאים משהו משלהם מהבית, זה משהו אחר שאני לא אכנס אליו כי אין לי מידע על זה. אבל זה גם לא משהו שצה"ל צריך רטרואקטיבית לאפשר. בסוף תהיה התכנסות טכנולוגית בתחום הרחפנים וחבל להוציא משאבים על משהו שכנראה יעלם בקרוב.

אתה עדיין מדבר על משהו שאתה לא מבין בו כאילו אתה מומחה.

1. גם ללא הרכש הפרטי, צה"ל מנפק רחפנים COTS רגילים לחלוטין ליחידות הלוחמות ומסמיך אותם לשימוש באופן רשמי. אגב, גם לפני המלחמה.

2. צריך/לא צריך זה לא משנה, כל עוד זה קוה זה עובדה.

אני מציע לך לדבר קצת יותר בצניעות וקצת פחות בנחרצות.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אתה קורא את מה שאני אומר, ועושה אינטרפרטציה הפוכה.
אם תצליח להבין את ההבדל בין המצוי לרצוי, נוכל להמשיך את הדיון.

המציאות במלחמות העבר והנוכחית מוכיחה שכשצהל לא משחרר אמצעי נצרך לרמת השטח, מווסט נעליים פק"ל הפעלה ועד רחפן וכוונות, חיילים ויחידות מצטיידים עצמאית ולומדים להשתמש לך תדע מאיפה ואז באמת אין לך שליטה בטחון מידע והקשחה, תול, פיקוד ושליטה

אז למה מראש לבוא עם חיסרון ולא לעשות את זה באופן מערכתי עם הדרכה ובקרת איכות

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

זה יותר דילמה מבעיה. יש תמיד הסכנה שמה שמכניסים באופן זמני מתקבע ולא משחררים מזה לטובת פתרון יותר טוב.

שני דברים ששקרו השפיעו על תפקוד היחידה כיחדיה ולא כצוותים מפוזרים. הראשון העברה של היחדה מאוגדה מתמרנת (99) למערך בניית תורת הלחימה/התמרון. הדבר השני הטרגי הוא שמפקד היחידה נהרג והמפקד הקודם כבר קודם לתא"ל כך שהיחדה תפקדה/מתפקדת (המפקד הנוכחי פרש לאחר שלא קיבל פיקוד קבוע) עם מפקד שפחות הכיר את היכולות שלה ואני מניח גם יכול פחות לדפוק על השולחן לקבל מסימות כיחידה אורגנית.