לענ"ד הארטילריה צריכה ויכולה להיות הגורם החשוב ביותר בחטיבת השריון והיא יכולה לשנות לחלוטין את יכולות הלחימה שלנו. הארטילריה בצה"ל צריכה להתחלק בין הגזרות השונות בהתאם לאוייבים שלנו בכל גיזרה, לכן אם כי המבנה הארטילרי של הגדוד והחטיבה יהיו זהים בלי קשר לגיזרה שהם נמצאים בה, הארטילריה של החטמ"ר או האוגמ"ר שמחזיקה את הגיזרה תהיה בהתאם לאויב.
למטה רשימת הגזרות לאורך גבולות המדינה:
1. גיזרת לבנון.
2. גיזרת סוריה.
3. גיזרת השומרון.
4. גיזרת יהודה וירושלים.
5. גיזרת הערבה.
6. גיזרת מצרים.
7. גיזרת רצועת עזה.
בכל אחת מהגזרות הנ"ל תהיה מפקדה סדירה אחת שאחראית על אותה גזרה ואליה יצוותו כוחות סדיר ו/או מילואים בהתאם לצורך. למטה מערך הארטילריה המתבקש לענ"ד בגדוד ובחטיבה.
תמונה מס'-1 מטל"ר "פולס" נושא 2 פודים לרקטות 122 מ"מ.
5.1 ארטילריה לרמת הגדוד.
התפקיד העיקרי של הגדוד והארטילריה שלו הוא להגן בגיזרתו ולמנוע מכוחות שריון וחי"ר של האוייב להגיע לגבול. תפקידה הנוסף של הארטילריה הוא להשמיד את מערכי הארטילריה של האוייב שנמצאים בגזרתה ולסייע לכוחות שריון שלנו לחצות את הגבול ולתקוף את מערכי האוייב שממול.
הארטילריה הגדודית, תכלול:
א. 6 מטל"רים לשיגור חימוש משוטט מדגם "הירו-120" ללחימה כנגד רק"מ.
ב. 6 מטל"רי לרקטות 122 מ"מ של אלביט מדגם "פולס" ללחימה כנגד כוחות חי"ר.
ג. 6 מטל"רי 160 מ"מ של אלביט כנגד כטמ"מים תוקפים.
ד. 6 מרגמות 120 מ"מ.
ה. מזל"טים ורחפנים לסיור ואיכון.
5.1.1 חימוש משוטט-כללי
החימוש המשוטט הינה מערכת נשק חדשה שמותקנת במשגרים שונים שיכולים להיות נישאים ע"י אדם או ע"י רכב, המפעיל משגר את החימוש לאיזור המטרות, החימוש שמצוייד במערכת ראייה מחפש מטרות, אם נמצאה המטרה והמפעיל מקבל אישור, הוא נועל עליה את החימוש ומנווט אותו עד לפגיעה במטרה. מיכוון שהמפעיל הוא גם נושא את החימוש, מחפש מטרה וגם פוגע בה, זו הדרך המהירה ביותר לסגירת מעגל בין הרואה והיורה. החימוש ינוע לכיוון המטרה אבל אם המטרה כבר נפגעה או נעלמה, המפעיל יכול לשנות כיוון ולחפש מטרה חדשה, ואם לא מצא מטרה הוא יכול להנחות את החימוש להגיע לנקודה מסויימת, לשחרר מצנח, לנחות בשלום וצוות מתאים יאסוף אותו ויכין אותו לשיגור נוסף.
במערך של החימוש המשוטט, כפי שאני מכיר מחברת "יוויזין" הישראלית, ישנם 3 קטגוריות של חימושים:
קטגוריה מס'-1 נקראת "מערכות טקטיות" ונמצאים בה החימושים "הירו-30" ו"הירו-90" והם מתאימים לתקיפת חי"ר ורכבים רכים. הרש"ק שלהם הוא 0.5 ו-1.2 ק"ג בהתאמה, הם יכולים לשהות באויר 30 ו-45 דקות בהתאמה. הטווחים שלהם הם בהתאם לקו הראייה ולכן הם בין 10 ל-40 ק"מ.
חימוש נוסף "הירו-120" הינו החבר הכבד בקטגוריה זו והוא שוקל כ-18 ק"ג, נושא רש"ק של כ-5 ק"ג ומתאים לתקיפת רכבים משוריינים כולל טנקים. הוא יכול להישאר באויר כ-60 דקות.
תמונה מס'-2 "הירו-120"
בקטגוריה מס'-2 שנקראת "מערכות מבצעיות" ישנו החימוש שנקרא "הירו -400איי.סי". לחימוש זה רש"ק של 10 ק"ג והוא יכול לשוטט כשעתיים. לחימוש יש מערכת תיקשורת משופרת לטווח של 150 ק"מ.
יש לו מנוע חשמלי כך שהוא שקט ביותר.
תמונה מס'-3 "הירו-400איי.סי"
בקטגוריה מס'-3 שנקראת "מערכות איסטרטגיות" קיימים 2 חימושים והם: "הירו-900" ו"הירו-1250"
לראשון רש"ק של 20 ק"ג, הוא יכול לשוטט 7 שעות ויש לו טווח של 250 ק"מ.
לשני רש"ק של 30 ק"ג וטווח של 200 ק"מ.
תמונה מס'-4 "הירו-900"
מעניין יהיה לבדוק אם ה"הירו-900" יכול להיות "מוביל" של להקת חימושים, כאשר הוא ינווט לאיזור המטרות, יזהה אותם, יסמן אותם בלייזר ויחלק אותם לכלל הלהקה. אם זה אפשרי ניתן יהיה לפשט ולהוזיל את הרב"תים של החימושים התוקפים, החימושים התוקפים לא יצטרכו לחפש מטרה, אלא יצטרכו רק חיישן לייזר חצי פעיל שיתביית על כתם לייזר שמסמן את המטרה שלהם. קישור למערכות אלו: https://uvisionuav.com/products/#
5.1.2 חימוש משוטט-"הירו-120".
חימוש זה שוקל 18 ק"ג הוא נושא רש"ק במשקל של כ-5 ק"ג, הוא מתאים לירי כנגד רכב משוריין כולל טנקים ויכול להישאר באויר כ-60 דקות. הטווח שלו מוגבל לקו הראייה בין החימוש למפעיל והטווח הסביר הוא 40 ק"מ, אבל אם נתקין אנטנה גבוהה שתאפשר תיקשורת טובה יותר ניתן יהיה להגדיל את הטווח.
תמונה מס'-5 "הירו-120"
תמונה מס'-6 "הירו-400" על משגר 6 קנים מותקן על רכב לא מאוייש. ניתן לראות על הרכב את האנטנה לשיפור התקשורת.
5.1.3 מטל"רים בקטרים שונים.
במזרח אירופה יש הרבה מטל"רים רוסיים מדגמים שונים ואם ישראל יכולה לרכוש אותם זה יהיה נהדר, אם לא אזי אלביט צריכה לייצר את מטל"רי ה-"פולס" ורקטות מסוגים שונים בקצב מהיר. אחד היתרונות של מטל"רי ה"פולס" היא היכולת להתקין על רכב אחד מספר סוגים של משגרים בקטרים וטווחים שונים.
לכן לא צריך כמות רבה של מטל"רים אלא צריך כמות גדולה של משגרים. (תמונה מס'-7)
צה"ל צריך לרכוש בהזמנה ראשונה כ-500 מטל"רי "פולס" ואלפי רקטות בקטרים שונים, לא מונחות ולצייד בהם את יחידות המטל"רים בגדודי השריון.
צריך לבחון את האפשרות לשגר רקטות 160 מ"מ כנגד מעופפים למיניהן שהאוייבים שלנו מתחמשים בהם ואנו עשויים לפגוש כמויות של אלפים מהם, הם יהיו חיל השריון וחיל האויר של האוייבים שלנו. לכן אם ניתן להפוך את רקטות ה-160 מ"מ לרקטות נ"מ (נגד מעופפים) אולי רוכבי קרן זה יהיה נהדר. לרקטות אלו רש"ק של 45 ק"ג, להפעיל אחד כזה בנחיל מעופפים יהיה תמונה נהדרת.
למטה תמונה של רכב שיגור עם 2 פודים לרקטות שונות. ניתן לקרוא על מערכת זו בקישור למטה:
תמונה מס'-7 המטל"ר של אלביט "פולס" נושא 2 פודים, אחד לרקטות 122 מ"מ, והשני לרקטות
"אקסטרא" בקוטר 306 מ"מ
5.1.4 המטל"ר של תע"ש/אלביט בקוטר 160 מ"מ שנקרא "לאר-160".
תמונה מס-8 לאר-160
המטל"ר הישראלי לאר-160 נושא רקטות בקוטר 160 מ"מ שלהם רש"ק במשקל של 45 ק"ג וטווח של 45 ק”מ לכן רקטה זו תתאים ללחימה בנחילי המעופפים שניתקל בהן במלחמה הבאה.
5.1.5 מרגמות 120 מ"מ.
לישראל מרגמות 120 מ"מ מהטובות בעולם וגם מערכות אלקטרוניקה מעולות, הבעיה היא רק הרכב שנושא אותן. האפשרות שניראת לי כטובה ביותר היא לרכוש בסין את הרכב האופני שנקרא וי.אנ-1 עם צריח שמתאים לדרישתינו. את מרגמות ה-120 מ"מ הייתי מתקין בצריח סובב כדוגמת המרגמה "נמו" עם קנה אחד. תמונה מס'-10.
זהו רכב גדול שנושא צריח עם תותח 30 מ"מ ואני לא מניח שתהיה להם בעיה להתקין מרגמה 120 מ"מ בצריח סובב. אפשר להניח שהרכב יוכל לשאת כמות רבה של פצמ"רים. הרכב שוקל כ- 20 טון ומוגן מקליעי 7.62 מ"מ ומרסיסים כך שהוא יוכל להמשיך לירות תחת אש נ"ס וגם במזג אויר לא טוב.
תמונה מס'-9 הנגמ"ש הסיני וי.אנ-1
תמונה מס'-10 המרגמה "נמו" בקוטר 120 מ"מ עם קנה אחד והמרגמה "אמוס" עם 2 קנים.
שתי המרגמות משתמשות באותו קנה, באותם פצמ"רים, באותה מערכת טעינה וההבדל היחידי בניהן הוא מספר הקנים ובהתאם לזאת קצב האש. ארצות הברית בוחנת את נושא המרגמות האלו.
אורך הקנה של המרגמה הוא 3.00 מטר, טווח של 10 ק"מ עם פצמ"רים רגילים וכ-15 ק"מ עם פצמ"רים חכמים, אחד מהם שמיוצר בתעשיה האווירית נקרא "פיירבול". (תמונה מס'-11) למרגמת ה"אמוס" קצב אש של 24 פצמ"רים בדקה, ולמרגמת ה"נמו" קצב אש של 12 פצמ"רים בדקה.
תמונה מס'-11 פצמ"ר-120 מ"מ שנקרא ’פיירבול’
5.3 ארטילריה לרמת החטיבה.
תפקידה העיקרי של הארטילריה החטיבתית הוא לסייע באש לגדודי החטיבה שמותקפים ע"י האויב, לפגוע במערכי ארטילריה, במערכי שו"ב, בכוחות אוייב שינסו לחצות את הגבול ולשתק את הארטילריה של האוייב שנמצאת בגיזרתו.
הארטילריה החטיבתית תכלול:
א. רקטות 306 מ"מ מדגם "אקסטרא" לטווח של 150 ק"מ.
ב. חימוש משוטט "הירו-400איי.סי" ל-150 ק"מ.
ג. טילי ’מנתר’ לפגיעה במטרות קשות של האויב כגון: מוצבים, עמדות ארטילריה ועוד.
5.3.1 רקטות מונחות מדגם "אקסטרא".
תמונה מס-12 המטל"ר של אלביט "אקסטרא" שנושא 4 רקטות.
לרקטה זו טווח של 150 ק"מ ו-סי.אי.פי (טעות מעגלית מצטברת) של 10 מטר שאומר שחצי מהרקטות/טילים שנורו יפגעו במרחק שלא יעלה על 10 מטר מהמטרה. לרקטה רש"ק במשקל של 120 ק"ג. כמה שורות מהיצרן:
A cost-effective, precise, long-range artillery rocket with a range of up to 150 km and an accuracy of 10m CEP, the highly responsive supersonic rocket provides complete battlefield coverage with the most advanced warhead capabilities.
Key Benefits
• Highly responsive
• Effective for urban terrain operations
• Precision strikes
Key Features
• Advanced unitary warhead, controlled fragmentation and penetration
• Range up to 150 km
• Supersonic
Complete battlefield coverage
EXTRA is a cost-effective, precise, long-range artillery rocket with a range of up to 150 km and an accuracy of 10m CEP. The EXTRA provides complete battlefield coverage with the most advanced warhead capabilities, which enables effective strikes at high- payoff targets, such as command and communication centers, logistics installations and transportation infrastructures.
Accurate hit
The guided rocket can accurately hit a target at a range of 30 to 150 km regardless of weather conditions, and independent of additional systems. The highly responsive supersonic rocket can hit a 150 km target in less than 5 minutes, making the EXTRA a preferred solution to perform precision strikes that were once solely the role of the air force.
Controlled fragmentation and penetration
The EXTRA is equipped with an advanced 120 kg unitary warhead. With two types of warheads, controlled fragmentation and penetration, the EXTRA is the most effective and accurate rocket for urban terrain operations.
5.3.2 חימוש משוטט-"הירו-400אי.סי".
ברמת החטיבה אנו מוצאים את החימוש המשוטט שנקרא "הירו-400אי.סי". חימוש זה שוקל 40 ק"ג, נושא רש"ק במשקל של 10 ק"ג, יש לו טווח של 150 ק"מ ויכולת שהיה באויר של שעתיים. זהו חימוש כבד יחסית שמותקן במשגר של 8 קנים ויותקן על מרכב כבד (תמונה מס'-15) התקנה דומה ניתן לראות בסעיף הבא על הרכב שנקרא ’טוס-1אי. כך שעל טנקים נוכל להתקין גם את המשגר לרקטות הטרמובאריות של הטוס-1אי וגם את המשגר לחימוש משוטט.
5.2.6 טילי ’מנתר’
טילים אלו מותקנים במעין כוורת של 9 תאים כאשר 8 משמשים לשיגור הטילים והתא ה-9 הוא יחידת פיקוד. כוורת אלו יכולים להיות מותקנים מעל האדמה או מתחת לאדמה ויכולים להיות מותקנים גם על משאית. הטילים משוגרים אנכית ולאחר השיגור משנים כיוון כלפי המטרה. טווח הטילים הוא כ-50 ק"מ ואולי יותר. מערכת זו צריכה להיות מותקנת ליד מוצבים, עמדות פיקוד ועוד מקומות גבוהים יחסית. המערכת צריכה לפגוע במערכות שו"ב, מערכות מכ"מ, ארטילריה וכל יחידה חשובה אצל האוייב. המערכת תשתתף בלחימה כנגד מערכי הרקטות של החיזבאלה בדרום לבנון והחמאס ברצועת עזה.
תמונה מס'-16 כוורת של 9 תאים לטילי ’מנתר’
5.4 ארטילריה ברמת החטמ"ר או האוגמ"ר.
תפקידה העיקרי של הארטילריה ברמת החטיבה המרחבית או האוגדה המרחבית, הוא לפגוע ולהשמיד את מערכי הרקטות של החמאס והחיזבאללה. הדרך לעשות זאת היא בעזרת מערך רקטות מונחות, טילים שישוגרו מהקרקע ומהים וכמובן מטוסי חה"א. מערך הרקטות המונחות בגלל חשיבותו הרבה חייב להיות מופעל בידי כוחות סדירים שיהיו אחראיים ללחימה נגד מערכי הרקטות של החיזבאללה והחמאס.
מערך זה יכלול בין השאר את מטל"רי ה-"אקולר-160", ה-"אקולר-122", את רקטות האקסטרא לטווח של 150 ק"מ ונושא רש"ק במשקל 120 ק"ג. חלק נכבד ביכולות התקיפה צריך להיות למערך החימוש המשוטט של חברת "יוויזין" שיכלול את ה-"הירו-400אי.סי" שמופעל בעזרת מנוע חשמלי והוא השקט ביותר בחבורה זו ואת ה-’הירו-900’ שלו יכולת שהיה באויר של 7 שעות, לדעתי הוא צריך לנהל את התקיפות של החימוש התוקף כגון ’הירו 120’ על מערכי הרקטות של החמאס והחיזבאללה.
5.4.1 חימוש משוטט "הירו-900".
ה"הירו 900" שייך לקבוצה של חימוש איסטרטגי ואני משייך אותו לקבוצת החימושים שתפקידם יהיה להשמיד את מערך הרקטות של החיזבאללה.
לצורך זה לחימוש יש טווח של 250 ק"מ, הוא נושא רש"ק של 20 ק"ג ויכול לשוטט באיזור כ-7 שעות, לדעתי הוא צריך להיות מנהל הלהקה ותפקידו הוא לאתר את המטרות, לסמן אותם בלייזר ולחלק אותם בין החימושים התוקפים. עם גמר התקיפה הוא יחזור הביתה.
תמונה מס'-17 "הירו-900"
5.4.2 מטל"רי "אקולר-160" ו"אקולר-122".
בסוף שנות ה-70 פיתחה תע"ש את הרקטה שנקראה "לאר-160" שמורכבת על משאית מרצדס. על המשאית ניתן להתקין 2 פודים לרקטות 160 מ"מ כאשר בכל פוד 10או 13 רקטות. לרקטה טווח של 45 ק"מ, היא באורך 3.4 מטר, משקלה 110 ק"ג והיא נושאת רש"ק במשקל 45 ק"ג.
תע"ש שידרגה את רקטת הלאר-160 (ראה תמונה למטה), הוסיפה לרקטה מערכת אי.אנ.אס ו-גי.פי.אס, התקינה ברקטה קיט שמקנה לה את היכולת לתקן את מסלולה לאחר השיגור ומביא אותה לדיוק שמשתווה לירי מתותח. לרקטה שגיאה מעגלית מצטברת של 10 מטר וזה אומר ש-50% מהרקטות יפגעו במרחק שלא יעלה על 10 מטר מהמטרה. לרקטה המשודרגת ניתן השם "אקולר-160".
תמונה מס'-18 משגר לרקטות 160 מ"מ נושא 26 רקטות בשני פודים.
בנוסף לרקטות ה-160 מ"מ, תע"ש שידרגה גם את רקטות ה-122 מ"מ הרוסיות, הגדילה את הטווח מ-20 ק"מ ל-35 ק"מ, הוסיפה מערכת איי.אנ.אס ו-גי.פי.אס והתקינה בה מערכת מתקנת מסלול. לאחר השיפורים הדיוק של רקטות אלו מגיע ל-10 מטר סי.אי.פי. רקטה זו שנקראת "אקולר-122" נקנתה ע"י צה"ל וקיבלה את השם "רומח". (תמונה מס'-19)
תמונה מס'-19 משגר של אלביט לרקטות 122 מ"מ נושא 2 פודים עם 36 רקטות.
רפא"ל ומערכת ההנחייה "אפיק". 5.4.3
בנוסף לתע"ש/אלביט גם רפא"ל שידרגה את רקטות ה-122 מ"מ ע"י התקנת קיט הנחיה וניהוג על חרטום הרקטה. רפא"ל פירסמה פרטים על מערכת ההנחייה שלה שנקראת "אפיק". (תמונה מס'-20)
EPIK (Electro-Optical Precision Integration Kit)
The EPIK add-on precision guidance kit תמונה מס'-20
"אפיק" זו ערכת הכוונה מדוייקת שמשדרגת את הרקטות הישנות בקוטר 122 מ"מ ומקנה להם דיוק רב, (3 מטר סי.אי.פי) יכולות של ניהוג אוטונומי, טווח ארוך וזאת בעזרת ערכת ההכוונה של פצצות האויר-קרקע שנקראות "ספייס" שמיוצרות ע"י רפא"ל.
רפא"ל השלימה את פיתוח המערכת והיא מוכנה להתקנה על רקטות ה-122מ"מ וה-160 מ"מ. בנוסף להתקנות ע"ג רקטות אלו, המערכת יכולה להיות מותקנת על כל רקטה בכל קוטר ובכל משקל.
המערכת כוללת חיישן אינפרא אדום לא מקורר, חיישן לייזר לפגיעה במטרות נעות ומערכת לניהוג ע"י אי.אנ.אס ו-גי.פי.אס. לדברי גל פאפיר מחברת רפא"ל למערכת ה”ספייס" שגיאה מעגלית מצטברת של 3 מטר ולמערכת ה"אפיק" יהיו תוצאות דומות. וזה מה שנכתב על המערכת בישראל דפנס:
Ami Rojkes Dombe | 23/05/2018
The growing need for precision-guided munitions for ground forces and the desire to provide accurate, independent firepower to maneuvering forces are leading the Israeli industries to develop precision guidance kits for rockets. In the past two weeks both Rafael and IAI have introduced such kits
לכל המאמר: https://www.israeldefense.co.il/en/node/34305
5.4.4 מטל"רי אמ-270.
למטה תמונה של המטל"ר האמ-270 מותקן על שילדה של הברדלי שהותאמה לנשיאת 2 פודים, בכל פוד מותקנים 6 רקטות 227 מ"מ או טיל אחד מדגם "אטקמס" שנראה בתמונה למטה. בנוסף קיים מטל"ר אופני שגם הוא הותאם לקבלת הפודים של האמ-270 אבל הוא נושא פוד אחד בלבד.
תמונה מס'-21 המטל"ר אמ-270 משגר טיל "אטקמס"
תפקיד מטל"רי ה-227 מ"מ וטילי ה"אטאקמס" הוא להשמיד מטרות מבוצרות, מנהרות מתחת לאדמה וכל מטרה שדורשת פגיעה מדוייקת ורש"ק כבד. רקטות ה-227 מ"מ נושאות מספר סוגי רש"קים כגון: פצצת מצרר או פצצה אחידה במשקל של עד 90 ק"ג. דגם נוסף של הרקטה נושא רב"ת לייזר שמקנה לרקטה סי.אי.פי של 1 מטר. הרש"ק של הטיל "אטקמס" הוא במשקל של 230 ק"ג והטווח הוא 300 ק"מ כאשר המחליף שלו בצבא האמריקאי מתוכנן להגיע לטווח של 500 ק"מ ובכל פוד הוא נושא 2 רקטות לעומת רקטה אחת של אטקמס.
ברמת הפיקוד יהיו מערכי ארטילריה נוספים כגון: רקטות "נץ-דורס" לטווח של 300 ק"מ, רקטות הייבריד בקוטר 227 מ"מ עם פצצת אויר קרקע מדגם אס.די.בי-1 שמגיעות לטווח של 150 ק"מ וטילי "לורה" לטווח של 400 ק"מ.
5.5. ארטילריה לאורך הגבולות.
5.5.1 הארטילריה של אוגמ"ר עזה.
הארטילריה של אוגמ"ר עזה צריכה להשמיד את מערכי הרקטות/הטילים של החמאס!
ישראל צריכה להעביר לאוגמ"ר את משגרי הרקטות בקוטר 122 מ"מ שנקראות "אקולר-122" ואת המטל"ר שנקרא "אקולר-160". לאקולר 122 יש רש"ק של 20 ק"ג וטווח של-35 ק"מ ולאקולר 160 רש"ק של 45 ק"ג וטווח של 45 ק"מ. לשני הדגמים דיוק רב ועוצמה רבה והם יהיו תשובה לשיגורי הרקטות מעזה.
מערכת היירוט תיפעל בצורה אוטומטית וזה אומר כל מקום בעיקר בתים שבשטח שלידם יש בור ובו מותקן משגר יחטוף טיל לפני השיגור או מיד אחריו, הדיוק של הרקטות שלנו יבטיח שהמסר יקלט מי שמשגר דמו בראשו. השיגור יהיה אוטומטי ללא אישור מאיש.
הרקטות של מטל"רי האקולר יפגעו בכל מטרה ברצועת עזה בין אם במנהרות, במחסנים, בבונקרים או כל מטרה אחרת מעל ומתחת לאדמה, הכי חשוב כל נקודה שממנה משוגרים רקטות תחטוף ירי נ"ס לפני ירי הרקטה או מיד אחרי הירי במידי, איתור המטרות והירי יהיה אוטונומי.
הארטילריה באוגמ"ר עזה תכלול את מטל"רי ה"אקולר" בקוטר 160 מ"מ ו-122 מ"מ שהינם מדויקים ביותר.
כל המערך הארטילרי של האוגמ"ר הוא בתוספת למערך הארטילרי של החטיבות שמחזיקות את הקו.
5.5.2 ארטילריה חטיבתית בגבול עם מצרים.
האיום מהמצרים הוא יותר בתחום של פריצת שריון מצרי לסיני, הארטילריה החטיבתית בגבול עם מצרים לכן צריכה לכלול, בנוסף למערך ברמה הגדודית, גם את מטל"רי האמ-270 שנושאים רקטות בקוטר 227 מ"מ ולהם רש"קים שונים כגון: רש"ק נושא פצצות מצרר נגד שריון, מיקוש פזיר, רש"ק מתפצל שנושא טילי נ"ט, רש"ק מונחה לייזר לפגיעה במטרות נעות לטווחים ארוכים ועוד. בנוסף צריך להוסיף מטל"רים לשיגור חימוש משוטט מדגם ’הירו-400’ לטווח של 150 ק"מ ואת החימוש ’הירו-120’ לטווח של 60 ק"מ שיתאימו לפגיעה בטנקים ונגמ"שים.
הארטילריה החטיבתית בגבול עם מצרים תהיה בכוננות לתקוף את הצבא המצרי במידה ויחצה את התעלה ויחדור לסיני וזאת ע"י טילים ארוכי טווח כגון ’פרדטור הוק’ ’ולורה’.
5.5.3 ארטילריה חטיבתית בערבה בגבול עם ירדן.
אני לא צופה מלחמה עם ירדן, אני יותר חושש מלוחמת גרילה נגדנו שתנתק את אילת מישראל ותאלץ אותנו לפעול כנגד ירדן. על מנת למנוע אפשרות זו, חטיבת הערבה צריכה להיות עם ארטילריה מתאימה, חימוש משוטט ומסק"רים שיאבטחו את גבול הערבה.
5.5.4 ארטילריה חטיבתית באוגמ"ר לבנון.
הארטילריה בגבול עם לבנון כוללת את הארטילריה החטיבתית האורגנית של החטיבות שמחזיקות את הקו שתפקידם העיקרי הוא למנוע מהחיזבאללה לעבור את הגבול ולתקוף את הישובים שלנו לאורך גבול הצפון. לאוגמ"ר לבנון תהיה ארטילריה דומה לזו שבאוגמ"ר עזה וזאת במטרה לתקוף את מערכי הטילים והרקטות של החיזבאלה. למטרה זו הארטילריה של אוגמ"ר לבנון תיכלול את: מטל"רי ה’אקולר 122’ ואת מטל"רי ה’אקולר-160’, את המטל"רים של אלביט לשיגור רקטות מדגם "אקסטרא" לטווח של 150 ק"מ ואת המטל"רים האמריקאיים בקוטר 227 מ"מ שכוללים את הטיל ’אטקמס’ שנושא רש"ק במשקל 230 ק"ג, ואת הרקטות בקליבר 227 מ"מ. גם כאן תהיה חשיבות גדולה לרקטות היבריד שיחברו את הפצצה הממונעת "ספייס 250איי.אר" עם הבוסטר של רקטות ה-227 מ"מ האמריקיות וגם עם הבוסטר של הרקטות "אקסטרא", "נץ דורס" ו"לורה".
הארטילריה בגבול עם לבנון צריכה להיות בעלת עוצמת אש מירבית על מנת להשמיד את אלפי המשגרים שיש ברשות החיזבאללה. הארטילריה זו צריכה להיות בכוננות מירבית מוכנה לתקוף 24/7. צה"ל חייב שיהיו לו אלפי רקטות מוכנות לשיגור במידי. לאחר התקיפה הראשונית יעלו לאויר מאות חימושים משוטטים לחפש מטרות ששרדו את המכה הראשונה ויצאו ממקומות המחבוא שלהם, אלו יהיו המטרות של חימושים אלו.
5.5.5 ארטילריה חטיבתית בגבול עם סוריה.
המערך הארטילרי מול סוריה יהיה בנוי בצורה דומה למערכי הארטילריה בגבול עם מצרים.
גם מול סוריה יהיו יחידות הארטילריה של הגדודים וגם הם יקבלו סיוע מהארטילריה החטיבתית שתכלול את המטל"ר האמריקאי אמ-270 שיורה רקטות בקליבר 227 מ"מ ואת הטיל "אטאקמס". גם כאן חיבור של פצצות "ספייס-1000" ו-"ספייס-2000" לבוסטר מתאים יהיה נהדר.
5.5.6 טילים נוספים
אלביט מייצרת רקטות נוספות כגון: "אקסטרא" בקוטר 306 מ"מ לטווח של 150 ק"מ עם רש"ק של 120 ק"ג, את טילי ה-"פרדטור הוק" בקוטר 370 מ"מ לטווח של 300 ק"מ ורש"ק של 140 ק"ג, טילים אלו ישוגרו מרכב של חברת אושקוש שנקרא "אמ977 אי-2 המט". המשגר של רכב זה נושא 2 פודים כאשר כל פוד יכול לשאת ולשגר את אותם רקטות, או שהוא יכול לשאת פוד אחד עם רקטות "אקסטרא" ופוד נוסף עם ה"פרדטור הוק" או פוד עם רקטות ה"לאר-160".
היתרון של שימוש ברכב אחד עבור 2-3 סוגי רקטות או יותר, הוא שאם רכב אחד יתאים אז לא צריך לשנע את הרכבים, אלא רק את הפודים ולהחליף בניהם בהתאם לדרישות הטווח והרש"ק.
התעשיה האווירית מייצרת את הטיל שנקרא ’לורה’ ולו טווח של 400 ק"מ והוא נושא רש"ק במשקל של
440 ק"ג לשימוש כללי או 600 ק"ג כחודר ביצורים. הטיל הוצג לאחרונה באזרביגאן ויש שיחות בין צילה לישראל לרכישת טילי לורה לצי הציליאני.
זהו טיל בליסטי חכם שיכול לשנות את מסלולו על מנת להתחמק מטילי יירוט. הוא יכול להיות משוגר מהיבשה או מהים הטווח שלו נאמד ב-400 ק"מ והרש"ק שלו מגיע עד ל-600 ק"ג בהתאם לסוג הרש"ק.
מערכת מעניינת נוספת היא יחידה שמשלבת את הבוסטר של הרקטה האמריקאית בקוטר 227 מ"מ עם הפצצה האמריקאית שנקראת אס.ד.בי-1 ויחד הם מגיעים לטווח של 150 ק"מ. ראה תמונה למטה.
תמונה מס'-24 הבוסטר של הרקטה האמריקאית בקוטר 227 מ"מ עם הפצצה אס.די.בי1
לדעתי שילוב של הבוסטר האמריקאי עם הפצצה המשודרגת של רפא"ל ספייס-250 טווח מוגדל,
תוכל להביא את ההייברד הזה ל-200 ק"מ.
שילוב הבוסטר של רקטת ה’אקסטרא’ או של רקטות/טילים אחרים עם ’ספייס-1000’ או ’ספייס-2000’ יתנו לנו פצצה מדוייקת עם רש"ק במשקל של 1,000 או 2,000 ליברות (450 או 900 ק"ג) שישוגרו ממשגרים קרקעיים לטווחים של כ-200 ק"מ ויותר.
לרקטות/טילים אלו תהיה חשיבות רבה בהשמדת מערכי מכ"מ, מרכזי תיקשורת, מפקדות, ועוד. פגיעה במיתקנים אלו עם התחלת הלחימה יקטינו את הסכנה למטוסי חה"א בכל שיטחה של לבנון.
ראשי
צ'אט
11-06-2023, 14:43
מצב כלאיים
