היום פורסם כי צה"ל מתכוון לנטרל יכולות תקשורת הקיימות במכוניות סיניות מדגם צ'רי טיגו 8 שנבחר כרכב סא"לים בעל 7 מקומות, וכן לספק לקצינים הזכאים לרכב מדגם זה אך משרתים בבסיסים מסווגים כלי רכב שכורים - זאת מתוך חשש שהמכוניות ינוצלו ע"י המשטר הסיני לריגול. החשש הוא, מן הסתם, מוצדק; אבל נשאלת השאלה האם הצעד הזה מספיק או אפילו אם הוא בכלל אפקטיבי. הרי כל קצין וחייל מצוייד בטלפון, ורבים מהטלפונים הם סיניים מחברות כמו שיאומי או וואווי (שידועה בקשריה הקרובים עם המשטר ובך שתחילת דרכה היתה בזכות ריגול תעשייתי סיני). הטלפון מצוייד במגוון אמצעי צילום והאזנה גם לאודיו וגם לתדרים אלקטרומגנטיים, ובניגוד למכונית הוא מסתובב עם החיילים כל היום גם בעת הפעילות השוטפת. מעבר לכך, מגוון גדל והולך של ציוד אזרחי, הרבה ממנו סיני, מצוייד ביכולות תקשורת ולפעמים חישה - בין אם מדובר בשעונים חכמים ובין אם מדובר בשואבי אבק רובוטיים ושאר סוגי ציוד שמאפשר שליטה ובקרה מרחוק. למסתכל מהצד דומה שחדירתם של כל אלה לבסיסי צה"ל כמעט בלתי נמנעת, ונשאלת השאלה כיצד ניתן למנוע את הסיכון מכיוון זה.


גם ציוד שאינו סיני חשוף לניצול - בין אם באמצעות השתלת תוכנה עויינת ע"י גורם חיצוני (האבטחה של רוב הציוד המחובר לרשת היא עלובה), אם באמצעות שכנוע אנשים מתוך המערכת להתקין במכשיריהם תוכנות תמימות למראה ואם באמצעות ניצול תכונות הקיימות ממילא בתוכנות (כמו אותה אפליקציה למעקב אחרי נתוני ריצה שחשפה מסלולי ריצה של חיילים אמריקאים). ושוב - כיצד ניתן לצמצם את החשיפה? מי אחראי לכך?

צריך רצון פוליטי לקבוע קביעות שעליהן תהיה תגובה כלכלית ודיפלומטית מצד סין.
ככה פשוט.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

כל מה שמחובר לאינטרנט - סלולרי, מכונית או קומקום חשמלי הוא כלי ריגול פוטנציאלי.
היצרן יכול לעזור לממשלה שלו לפרוץ את המכשיר אבל ממשלות וגורמים אחרים יודעים לפרוץ גם בלי עזרה.
בנוסף כיום הרבה פעמים מוצרים משלבים רכיבים ממגוון מדינות, כך שמוצר ממדינה X מכיל מעבד או רכיב תקשורת ממדינה Y.
לכן עבור מוצרים אזרחיים לקבוע כללים מיוחדים למוצרים מסין לא נכון טכנית בנוסף לבעיות הפוליטיות שזה עלול ליצור.
בנושא תשתיות לאומיות הנושא יותר מורכב, אבל גם אז כדאי לתפור את המכרזים כך שיעמדו בדרישות הביטחון בלי הכרזה פומבית בנוגע למדינה ספציפית.

בתאוריה, גם מקרן וידאו שקנו מ"מכשירי חשמל" יכול להיות שאי שם בגלגול חייו עבר השתלת שבב או מיקרופון לצרכי ריגול... הסינים פשוט עושים את זה בצורה יותר גסה ובוטה.
אני רוצה להאמין שמכשירי חשמל נבדקים לפני שנכנסים למקומות רגישים, בעיקר בפן יכולות התקשורת שדר\ קליטה שלהם.
מהכרותי, לדיונים שצריכים להישאר בעניין הנוגעים בדבר בלבד, הנכנסים לדיין נדרשים להפקיד מכשירים סלולאריים, שעונים חכמים וכל דבר אלקטרוני.