לפני כמה זמן גיליתי את האפשרות לצבוע תמונות שחור לבן לצבעוני - זה לא הכי מדוייק שבעולם אבל זה מאוד קרוב .
בדקתי תמונות
כמו אלה:

















ואז הגעתי לתמונה של המיראז' הידוע (התשעימים)

באתר אחד זה נצבע בצבעי הסוואה של כחול ואפור
ובאתר אחר זה צבעי הסוואה רגילים אופיינים לתקופה









אז יש לי שתי שאלות-

מה באמת היה הצבע של התשעימים?
והאם יש משמעות היום לצבעי הסוואה במטוסי קרב כאשר הדוגפייט היום לא קיים ואם יהיה קרב הוא ינוהל ממרחק של עשרות ק"מ ?

יש משמעות לצבעי הסוואה גם בלי קשר לדוגפייט.
לדוגמה ה-B-2 צבוע אפור כהה, והוא מפציץ בעיקר בלילה.
ה-B-21 החדש יותר לעומתו, צבוע יותר בז', כדי לספק הסוואה גם בלילה גם ביום. לא תרצה שמבנה מטוסים שעולה קולקטיבית מאוד מיליוני דולרים, יחדור מערכי הגנה במאמץ רב, רק כדי לחטוף טילים כי אזרחים ראו אותם, צילמו, והעלו בלייב.

אגב, למה לא דוגפייט? טכנולוגיה מודרנית רק נותנת הזדמנויות להימנע מדוגפייט או לדלל את היריב לקראתו, היא לא מונעת את זה מראש.

נניח שאתה מוביל מבנה של רעמים לתקיפה באירן, בגובה נמוך, עם חיפוי של בזים.
מתקרב אליך מבנה של מיג-29 מיירטים.

צבע הסוואה נותן לך עוד כמה שניות להחליט: האם לסטות מהמשימה ולטפל בהם, לפצל את המבנה, או לסמוך על הליווי. לכן לרעם יש אותו, ולבז לא.

מצד שני, הסוואה מתאימה לסביבה מסוימת. חילות אוויר רבים בעולם לא יודעים איפה הם יילחמו, ולכן מטוסיהם צבועים באפור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור מצד שני, הסוואה מתאימה לסביבה מסוימת. חילות אוויר רבים בעולם לא יודעים איפה הם יילחמו, ולכן מטוסיהם צבועים באפור.

תודה על התשובה המעניינת

בימים עברו היו גם מטוסים שהיו בצבע כסוף - גם מיגים וגם שחק - מה היה הרעיון? הרי זה היה ההיפך הגמור מההסוואה שדיברנו עליה (?)

ונחזור לתמונה של התשעימים - מה היו צבע ההסוואה שלהם? בהנחה שהם לא ששו אלי קרב ורק צילמו מגובה 20-40 .

ראיתי שהיו גם מטוסים שנצבעו בכחול אפור - מטוסים ישראליים - מדוע בצבעים אלו?

והנשר או הכפיר עם המשולש הצהוב על הדלתא... זה בכלל מוזר לי ולא מובן
זה ההיפך הגמור מהסוואה - במיוחד במטוסי ירוט





חשבתי על המשולשים בצהוב - אולי זה בוצע בגלל שבצבאות אוייב שכנות היו מיראז' 5 וזה נעשה למנוע טעות בזיהוי - אבל מצד שני יש מערכות זיהוי עמית טורף שמייתר את הצביעה בצהוב

אתה מדבר על הכסוף שבתחתית המטוס? כי זה נועד להסוות אל מול השמיים.

לא יודע לגבי המשולשים, אבל זה כן מזכיר לי את סכמת ההסוואה של הSu-57 הרוסי, שבמקום להסוות את המטוס לגמרי, היא נותנת מצג שווא של מטוס קטן יותר.

גם מדינות ערב - לוב ומצריים הפעילו מיראז 5 ולכן כדי להבדיל בינם לבין הנשר בקרבות אוויר היה צריך את המשולשים הצהובים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יעקב קמ"ן גם מדינות ערב - לוב ומצריים הפעילו מיראז 5 ולכן כדי להבדיל בינם לבין הנשר בקרבות אוויר היה צריך את המשולשים הצהובים.

מובן לחלוטין
אבל מדוע צריך לצבוע בצהוב מזעזע שנראה מרחוק כאשר יש מערכות זיהוי עמית טורף שמייתר את הצביעה בצהוב

לגבי מערכות זע"ט- ידוע לי שבקורנס היתה מערכת כזו.
יש אפשרות שמטוסים מוקדמים יותר כגון השחק והעייט לא הכילו מערכת זע"ט.
לגבי צביעת המשולשים- בבירור נעשה לצורך זיהוי ויזואלי לאור הופעת המיראז' 5 הלובי בזירה.

מטוסים כסופים- לדעתי ניסיון לשפר ביצועים ע"י חיסכון בצבע. גם מטוסי הקרב של ארה"ב היו כסופים עד ויאטנם.

למה מיראז׳ צילום צריך צבע הסוואה? אולי פשוט כדי שייראה כמו מיראז׳ רגיל.

לפחות במטוסי נוסעים אין כזה דבר משטחים שאינם מכוסים בצבע. בדיוק כמו שאתה לא רוצה לנהוג במכונית שאינה צבועה בגלל שהמתכת חשופה לאלמנט. אני לא יודע אם זה נכון גם למטוסים צבאיים ואם כן מאיזו תקופה.

צבע משפיע לא רק על המשקל אלא גם על הגרר.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

לגבי מטוסי נוסעים, אם זכרוני אינו מטעה אותי הקומט והקונסטליישן, למשל, היו ללא צבע.

מה שאתה קורא לו צבע כסף לא היה צבע, זה היה פשוט האלומיניום ממנו עשוי המטוס ללא צביעה. היו לכך שתי מטרות, האחת כפי שצויין מתחתי שיפור ביצועים על ידי הקטנת משקל והשניה היא שהייתה מחשבה שהשמיים ישתקפו על גוף המטוס וכך הוא יבלע בהם. באופן כללי זו הייתה האופנה בשנות השישים.

אחרי מלחמת ששת הימים נצבעו כל המטוסים בצבעי הסוואה חדשים מדברים שהמטרה היא להקשות על זיהוי שלהם על רקע טיסה בגובה נמוך. גם התישעימים לא טסו רק בגובה גבוה, אלא חלק מפרופילי המשימה כללו טיסה ליעד בגובה נמוך כדי לחמוק מגילוי, משיכה לצילום וצלילה חזרה לגובה נמוך. אם אתה רוצה לראות את צבע ההסוואה של 99 יש אותו כאן. לגבי המשולשים הם נצבעו כדי להבדיל בין מיראז'ים וכפירים ישראלים לבין מיראז'ים ערביים.
צבעי הסוואה בגווני כחול ואפור נועדו להסוות מטוסים על רקע שמיים, נצבעו בהם מטוסים שיועדו למשימות אוויר-אוויר כמו הבזים, חלק מהמיראז'ים בשלהי שירותם, חלק מהכפירים וחלק מקורנסים הצילום.

אינני בטוח שצבע אפור הוא צבע פשרה בלבד כטענת קרן-אור. יש לו יתרונות יחודיים. חבר סיפר לי על המבוכה שהם חשו, טייסי הסקייהוק, כשהתמודדו עם הבזים הראשונים. ההסוואה הזו גרמה לכך שהם התקשו מאד לדעת אם הבז מתקרב או מתרחק, או בכלל להבחין בו על רקע השמיים בתנאי תאורה מסויימים.
כן צבע זה מוכתב כיום גם עם המעבר בחיל האוויר האמריקני לצבע בולע קרינה שבמהותו הוא אפור, כבדגמים משודרגים או חדשים של "איגל" או "ויפר".

לצי כמובן הייתה גישה אחרת. הפאנטום נולד ב-1958 כולו לבן צח כשלג. עד כמעט לאמצע מלחמת וויטנאם, הפאנטומים, הויג'ילנטים, הסקייהוקים, הקרוזדרים היו לבנים. (צבע הצי הדומיננטי מסוף מלחמת העולם עד המעבר ללבן, היה כחול כהה.) מכאן עברו באמצע המלחמה למין לבן מלוכלך שהוצג באינטרודר, עד שעברו לאפור בהיר כיום. ניסיתי לברר מדוע בחרו בלבן התמוה אך לא מצאתי תשובה. חשוב לזכור, שקציני ההנחתה על הנושאות צריכים בעין בלתי מזויינת להבחין במטוס הנוחת בכל תנאי מזג אוויר והיממה, להעריך את זווית ההתקפה שלו, במטוסים לאחריו ועוד. כן, התדלוקים באוויר לגיחה היו רבים, חלקם בלילה. שלושה היה מספר נפוץ. (תדלוק לאחר המראה, תדלוק לפני חציית החוף והתקיפה, תדלוק בחזרה, ואם אין לך מזל, תדלוק באזור הנושאת כיוון שנכשלת בכמה נסיונות נחיתה.) יתכן והמבט היה להקל ככל שניתן על התהליכים הללו על חשבון שרידות. זו השערה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיגפריד ששון לצי כמובן הייתה גישה אחרת. הפאנטום נולד ב-1958 כולו לבן צח כשלג. עד כמעט לאמצע מלחמת וויטנאם, הפאנטומים, הויג'ילנטים, הסקייהוקים, הקרוזדרים היו לבנים. (צבע הצי הדומיננטי מסוף מלחמת העולם עד המעבר ללבן, היה כחול כהה.) מכאן עברו באמצע המלחמה למין לבן מלוכלך שהוצג באינטרודר, עד שעברו לאפור בהיר כיום. ניסיתי לברר מדוע בחרו בלבן התמוה אך לא מצאתי תשובה.

לבן הוא צבע דוחה קרינה. בתקופת המלחמה הקרה חלק מהמפציצים שתוכננו לשיגור נשק גרעיני נצבעו בלבן. דוגמאות כוללות את מפציצי הוי הבריטים (הוליאנט, ויקטור וולקאן) ואבות הטיפוס של הXB-70 והB-1A. גם חלק ממפציצי הB-52 והF-111 היו צבועים בחלקם התחתון בלבן.
אני לא יודע אם זו הסיבה שהצי צבע מטוסים בלבן אבל חלק מהמטוסים הללו (F-4, A-4, A-6, A-7 למשל) יכלו לשאת ולשגר נשק גרעיני.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

ישנו כאן חוסר עקביות. מפציצים מסוגים מסויימים נצבעו בלבן, ואחרים לא, כדוגמת המפציץ הגרעיני העל-קולי B-58 "האסטלר". אמנם האחרון הוצא משרות תוך זמן קצר יחסית אך בשנים שפעל הוא היה עמוד השדרה של צלע ההפצצה ב-Triad. אבות טיפוס נצבעו לרוב בלבן, לצורך הקלת המעקב מהקרקע ושל המטוסים המלווים. האם מישהו חשב באמת להשתמש ב-A-6 A-7 לצורך תקיפה גרעינית ביחוד שרוב הנושאות היו רוב הזמן במזרח הרחוק וסין לא הייתה מעצמה גרעינית אלא החזיקה ראשים אחדים בלבד. ומה עם הויגילנט שנועד לסיור ולצילום?

כך, לצורך אפשרות אפסית לשימוש במטוסים הללו לתקיפה גרעינית סיכן הצי את טייסיו בתקיפות ביום ובלילה בוויטנאם? לא נשמע הגיוני.

Coonts (שני סיבובים בוויטנאם כטייס אינטרודר) פותח את ספרו The Flight of the Intruder בתיאור דמיוני כיצד נווט ההפצצה לצד הטייס נפגע מירי מכוון ברובה שהרים איכר בזמן שובו של המטוס מתקיפה בלילה בגובה נמוך. הצבע הבהיר לא עזר, אך בהחלט עזר לטייסי הנושאות לאתר את האינטרודר המתדלק הממתין קרוב לקוו החוף. התיאור דמיוני אך Coonts מעוגן עמוק בתיאורים ריאליים בהיביטי ההטסה למיניהם. מה גם שלשיטתו נהג לשלב אירועי טיסה שקרו בעלילת ספרו.

י

ציטוט:

שנו כאן חוסר עקביות. מפציצים מסוגים מסויימים נצבעו בלבן, ואחרים לא, כדוגמת המפציץ הגרעיני העל-קולי B-58 "האסטלר". אמנם האחרון הוצא משרות תוך זמן קצר יחסית אך בשנים שפעל הוא היה עמוד השדרה של צלע ההפצצה ב-Triad.

האם אתה מתכוון לכך שמפציצים אמריקנים מסויימים בתצורתם המבצעית היו צבועים בלבן לגמרי או שמא אתה מתכוון לכך שחלק מהגירסאות של דגמים שונים היו צבועות בלבן בצידן התחתון בלבד ?
רק הטענה השנייה נכונה.

ציטוט:

האם מישהו חשב באמת להשתמש ב-A-6 A-7 לצורך תקיפה גרעינית ביחוד שרוב הנושאות היו רוב הזמן במזרח הרחוק וסין לא הייתה מעצמה גרעינית אלא החזיקה ראשים אחדים בלבד. כך, לצורך אפשרות אפסית לשימוש במטוסים הללו לתקיפה גרעינית סיכן הצי את טייסיו בתקיפות ביום ובלילה בוויטנאם? לא נשמע הגיוני.

לא יודע מה "חשבו באמת", אבל הכשירות הייתה קיימת והתאמנו עליה ונושאות המטוסים איחסנו פצצות גרעיניות.
אחד האימונים אף הסתיים בתקרית "חץ שבור":
https://en.wikipedia.org/wiki/1965_...ea_A-4_incident

על כל פנים, נראה שלא התייחסו לכך כאפשרות אפסית, אולם בהחלט יכול להיות שראו בה ככזו בעלת סבירות נמוכה להתממש.

ציטוט:

ומה עם הויגילנט שנועד לסיור ולצילום?

הגירסא הראשונה של הויג'ילנט אשר נכנסה לשירות נועדה לשרת בתפקיד מפציץ גרעיני אסטרטגי הפועל מנושאת מטוסים.
בעקבות טיל הפולאריס אשר נכנס לשירות במקביל, מהר מאוד הנישה התגלתה כאנכרוניסטית עבור הצי והנ"ל עברו הסבה לגירסאת הסיור.

ציטוט:

לצי כמובן הייתה גישה אחרת. הפאנטום נולד ב-1958 כולו לבן צח כשלג. עד כמעט לאמצע מלחמת וויטנאם, הפאנטומים, הויג'ילנטים, הסקייהוקים, הקרוזדרים היו לבנים. (צבע הצי הדומיננטי מסוף מלחמת העולם עד המעבר ללבן, היה כחול כהה.) מכאן עברו באמצע המלחמה למין לבן מלוכלך שהוצג באינטרודר, עד שעברו לאפור בהיר כיום. ניסיתי לברר מדוע בחרו בלבן התמוה אך לא מצאתי תשובה.

פשוט לא נכון.
סכימת הצבעים שונתה ב1955 מכחול כהה לאפור בחלק העליון ולבן בחלק התחתון.
ייתכן שהצבע הלבן בחלק התחתון נבחר משום שמטוסי הצי דאז כללו, בין השאר, גם ייעוד של הטלת פצצות גרעיניות (ע"ע anti flash white).


לא יודע מה היה ספציפית עם הפנאטום בשלב הניסוי ,אבל בכל מקרה בתקופה המדוברת מטוסים ניסיוניים לרוב נצבעו בצבע לבן.
זו בוודאות הייתה הפרקטיקה בחיל האוויר האמריקני, ואני משער שגם בצי.

באחד מביטאוני ח"א של שנות ה90 היתה כתבה מצויינת של נועם אופיר על ההרכב והמשמעות של סכימות הסוואה במטוסים לאורך ההיסטוריה כולל דוגמאות מצויינות ותמונות רלוונטיות. שווה חיפוש.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

https://www.calcalist.co.il/calcali...ticle/r1abaqlvs
לגבי צביעת מטוסים מאלומיניום לירוק...

חיה ותן לחיות

במלחמת העולם השניה, מטוסים נגד צוללות נצבעו בוורוד והיו להם פנסים לאורך השפה המובילה של הכנף. זה הקטין משמעוטית את הטווח בו היה ניתן לזהות אותם באור יום מהצוללות.

pink planes

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

ציטוט:

במקור נכתב על ידי adimar במלחמת העולם השניה, מטוסים נגד צוללות נצבעו בוורוד והיו להם פנסים לאורך השפה המובילה של הכנף. זה הקטין משמעוטית את הטווח בו היה ניתן לזהות אותם באור יום מהצוללות. pink planes

מופיע כאן
ולא רק מהסיבה שציינת



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.