|
הפוך גוטה הפוך - צריך מקום וחופש להסתכל לכל הכיוונים
בהמשך למה שענו לך, סקירה קצרה על היסטוריית המאפיינים האלה
שנות ה 60 - מלחמת ויטנאם היתה נקודת מפנה וצלצול השכמה לאמריקאים בכל הקשור לקרבות אוויר.
אשליית ה Mig Alley של מלחמת קוריאה (יחס הפלות גבוה של הסייבר מול המיג 15) ותחילת עידן טילי האוויר אוויר (היו בטוחים שיש להם נשק פלא שבלחיצת כפתור מפיל מטוסים בלי להתאמץ) מהר מאד הפכה למציאות כואבת של מטוסים אמריקאים מופלים ע"י מטוסי צפון ויטנאם בגלל התנהלות שגויה.
האמריקאים עשו חישוב מסלול מחדש והחליטו לחזור למקורות - אמנות הקרבות אוויר הצמודים הידועה כדוגפייט או ACM במינוח המקצועי (ר"ת של Air Combat Manoeuvring).
הקימו בתי ספר ללימוד קרבות א"א כמו הטופ-גאן, התבססו על טקטיקות תמרונים הדוקים סטייל גיורא אפשטיין ירום הודו (עבודת זוגות, משיכות, שבירות, מבט לאחור ולכל הכיוונים, ניצול פוטנציאלי מנוע ואווירודינמיקה, הטעיה וכו') ושילוב בין טילים וירי תותח.
התוצאות לא אחרו לבוא ויחס ההפלות עלה.
התפיסה הזו והטכנולוגיה של שנות ה 70 הולידו דור חדש של מטוסי קרב המיועדים לקרבות אוויר הדוקים וחלקם אף עליונות אווירית כמו ה F-14, F-15, F-16, F-17/18
הטייס הוא המלך, המטוס הוא הכלי - ניתן לו מטוס עם חופת בועה בה הוא ישב גבוה ויוכל להתסכל לכל הכיוונים (כולל יסתובב לאחור, יביט למעלה ואחורה במשיכות G חזקות וכו'), מנועים חזקים, כנפיים שמייצרות עילוי גדול, יכולת תמרון גבוהה, מכ"מ חזק, טילים מתקדמים ותותח מהיר ומדוייק לבחירתו והוא מאסטר אוף דה סקייז ישלוט, ימשוך, יתהפך, יסחוט ויפיל.
בהמשך יצאו גירסאות יותר מתקדמות עם מחשבים חזקים יותר, חיישנים שהציגו את המידע על צגי MFD ושעונים גדולים וברורים יחד עם תקשורת מתקדמת.
מבול המידע (של המטוס ומחוץ למטוס) הוצג לטייס בזמן אמת שייעבד אותו וייקח החלטה לעשות מה שהוא יודע, צריך ויכול.
שנות ה 80 חידדו את התפיסה הזו ובשנות ה 90 הוצג מטוס גולת הכותרת של התפיסה הזו - הרפטור הטורף.
חמקן, מהיר, מכ"מ AESA, יכולת שיוט על, עם הצנ"פים המתכווננים שלו יודע לעשות פליק פלאק לאחור, להתהפך על אויביו ולגמור אותם הכי חזק, הכי מהר והכי קטלני.
הטייס הוא המלך שיושב לו בתוך חופת בועה, יודע ושולט על הכל מתוך כלי דור 5 סופר מתוחכם וחזק.
בינתיים שני תהליכים שינו את התפיסה:
- הגוש הסובייטי נמחק, התגבשו קואליציות והאיום על השלום העולמי בא בדמותם אירועים נקודתיים מול כל מיני שליטים עריצים חמושים בנשק לא מתקדם במיוחד וכנופיות עם נשק בסיסי שהיכו יותר באזרחים ופחות צבא מול צבא.
- טכנולוגיה חדשה ומתקדמת הרבה יותר מהתפיסה ואולי גם הצורך
אז התפיסה התהפכה - ובשנות ה 2000 ה F-35 נולד והכריז המטוס הוא המלך והטייס הוא הכלי.
המטוס הציג ממשק טייס מתקדם שמתחשב בבבריאותו ורווחתו של הטייס - שב לך רגל על רגל ושתה קפה, בינתיים אני המטוס אוסף מידע עם החיישנים הסופר מתוחכמים שלי, על צג גדול תראה את הנתונים שאתה צריך בלבד ולא מיליון נתוני סרק (שאני מנטר ממילא) על מנת שתהיה פנוי להתרכז במשימה ובהחלטות גדולות.
לא צריך חופת בועה (ראיתם את החופה של דגם B?) כי לא צריך להסתכל לאחור, מערכות ה EOTS וה EO-DAS עושות את זה הרבה יותר טוב מהעיניים המאד מוגבלות שלך.
לא צריך מהירות מאך 2.2, לא צריך צנ"פ מתכוונן, לא צריך כנפיים גדולות (ידעת שהגוף שלי מייצר עילוי?), לא צריך תימרוני על - אני המטוס רואה את האויבים (אוויר וקרקע) הרבה לפני שהם יודעים שאני כאן, יש לי יכולות BVR סופר מתוחכמות ונשק מאד מהיר מדוייק ומתקדם, רק תן לי את הפקודה ואגמור אותם First look, first shot, first kill
אם צריך תמרוני דוגפייט (WVR) גם את זה אני מסוגל לעשות, בכל מקרה תמיד יש לי מלווים שמיועדים לעליונות אווירית מהתפיסה הקודמת כמו הרפטור.
והתפיסה הזו רק מתחדדת לכיוון מעורבות הולכת וגוברת של מחשבים ורובוטים שינטרו גם את הטייס מבחינה פיזיולוגית.
האם תמו ימי הדוגפייט? ממש לא, כולם מתאמנים על זה כאימון בסיסי אבל למטוסי דור 4.5 ודור 5 יש עוד הרבה יכולות ומשימות.
אז איזה תפיסה נכונה יותר? בתרגיל רד פלאג הראשון בו השתתף, ה F-35A הגיע ליחס הפלה של 20:1 מול מטוסי דור 4
חיהא"א לא פירסם אם ההפלות היו BVR או WVR אבל כנראה שנכון לעכשיו זה לא כל כך משנה כי המספרים מדברים בעד עצמם
חופת הבועה של ה F-16, צפוף אבל רואים לכל הכיוונים
החופה של של ה F-35, יותר מקום אבל מוגבל במבט לאחור
נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 20-05-2022 בשעה 08:50.
|
ראשי
צ'אט
18-05-2022, 07:22
מצב כלאיים
