תהיתי לגבי הגנה נקודתית על מערכות קריטיות או אם נדבר על כוחות צבא בשטחי כינוס כלומר המעגל לא גדול. האם יש התכנות טכנולוגית או גם כדאיות כלכלית לפתח כיפת ברזל מיני. בכיפה הרגילה יש לטילים טווח די גדול אבל מחירם בהתאם. אם הדרישה מצומצמת יותר אולי עדיף טיל קטן יותר ולטווח קטן יותר ואז העלות תרד והכמות תעלה. תוך כדי אני נזכר שהאמריקנים פיתחו בשנים האחרונות איזה טיל קטן נגד רקטות ופצצות. אני לא זוכר פרטים אבל מעניין איפה עומד הפיתוח הזה.

יותר הגיוני לחשוב על מעיל רוח גדול מאשר מיני כיפת ברזל.

הטווח היעיל של מעיל רוח הוא עשרות מטרים, והגזרה מוגבלת. גם אם תעמיד סביב שטח כינוס "מעגל אינדיאני" של טנקים עם כיפת ברזל, עדיין אין שום התאמה בין יכולת המערכת לבין המטרה (רקטה ארטילרית).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

השאלה האם בלתי אפשרי לייצר מערכת דומה למעיל רוח (מבחינת שיטת הירוט שאינה מבוססת על טילים אלא על חימוש זול יותר) בעלת טווח ארוך יותר.

באופן כללי קיים פער בשכבת ההגנה שמתחת למערכות הגנ"א קצרות טווח כמו כיפת ברזל ואולי תאורטית אפשר להגיד בין השכבה הנ"ל למערכות הגנה אקטיבית לרק"ם בודד, זה בולט מאוד לאור הפרוליפרציה של איומים 'ממוזערים' כמו טילים קטנים, מזל"טים, רחפנים וחימושים משוטטים. הפתרונות שבפיתוח די מגוונים והאמת שקיימת מערכת שיכולה להתאים לתיאור של פותח האשכול כמו coyote של ריית'און שמבוססת על מזל"ט ממונע בעזרת מנוע סילון, אם תרצה, מיני-טיל.

אם ניקח מקרה שמוגדר נקודה כגון דת'ק שמטוס אוייב מטיל עליו סוג כל שהוא של פצצה או טיל. ברגע זה ניתן להגדיר את הדת'ק כטנק ואז נכנס הרעיון שלך. על גג הדת'ק מערכת מסוג מעיל רוח או חץ דורבן אבל כמובן מסיביים יותר ודי אם המערכת תפגע באיום בגובה של נניח 100 מטר בכדי לנטרל את עיקר האפקט שלו נגד הבונקר.

כיפת ברזל בהחלט יכולה להגן על שטחי כינוס בצורה יעילה, ויחס העלות/תועלת שלה מצוין במשימה כזאת.
לזה יתרום בהמשך נשק לייזר כלשהו.

לאמריקאים היה פיתוח כמו שדיברת עליו, ספציפית המיירט נקרא MHTK, אבל הפתרון הזה נזנח להבנתי, והם בחרו בסוף בפתרון דמוי כיפת ברזל במימדים וטווח.

על פניו זה נשמע טוב, אבל צריך לזכור שכל סוללה של כיפת ברזל משתלבת במערך הגנ"א הכללי על כל המשמעויות: חפיפת גזרות, גיבוי הדדי, תיאום מול הבקרה האווירית, וכו'. מאחר ובכל מקרה צריך לשנע את הסוללה באמצעים הקיימים, מקבלים את מלוא היכולות במקום "סוללה נכה" שמוגבלת רק לאתר ספציפי.

כאמור, כנראה שהפיתרון הסביר היחיד להגנה נקודתית של אתרים הוא מערכת הלייזר לכשתהיה זמינה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כמה סיבות למה זה רעיון לא טוב:
1. הגנה מאוד קצרת טווח לא תגן מפצצות מצרר (איום אופייני לשטחי כינוס).
2. טיל יירוט קטן לא יהיה זול יותר. האלקטרוניקה תהיה יקרה יותר (כי צריך יותר ביצועים בנפח/הספק קטן). יש קצת חסכון בטיל קטן מבחינת ממדים ומשקל (צריך משגר יותר קטן, ורכב יותר קטן עבורו וכו'..), אבל בכלל לא בטוח שהסיכום יצא יותר זול, בטח כאשר יש פרויקט עובד עם ייצור נרחב כמו כיפת ברזל.
3. עבור שטחי כינוס רצוי ליירט כמה שיותר גבוה ורחוק - יש חיילים/רכבים לא ממוגנים שיכולים להיפגע מרסיסים גם אם היה יירוט מוצלח.
4. דווקא לייזר הרבה יותר מתאים למתאר הזה ויש לו יתרון גדול בגלל המחיר + מחסנית אינסופית.

בכל הסרטונים שראיתי על הלייזר לוקח לו כמה וכמה שניות טובות עד שהוא מצליח לעשות משהו. כששטח כינוס חוטף מטח של גרדים כל הלייזרים שראיתי לא יצליחו לעשות כלום. אלא אם יש למדינת ישראל איזה לייזר פלאים שישנה את כל תורת הלחימה.

לייזר פלאים כרגע בפיתוח.

זמן מעוף של רקטה או מרגמה ארוך פי כמה מזמן היירוט. כמו כן על שטחי כינוס יש צורך להגן בכמה שכבות, כולל כיפת ברזל ושרביט קסמים. אפשר לתקוף אותם עם כל דבר החל מרחפנים קטנים כמו של DJI ועד טילים בליסטיים כמו Tochka.
אלה מטרות אסטרטגיות לכל דבר.

לא סביר שבמטח של רקטות וחימושים מהירים אחרים, יסתמכו רק על לייזר. או לפחות, לא כדאי.

תיקח לדוגמה מערכת VSHORAD מודרנית, כמו פאנציר או מה שיש לגרמנים ששכחתי את שמו, או ה-IM-SHORAD האמריקאי.
כל אחד מהם ידרוש לפחות כמה שניות כדי לעבור ממטרה למטרה. בין אם זה עם תותח ובין אם זה עם טיל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי cen בכל הסרטונים שראיתי על הלייזר לוקח לו כמה וכמה שניות טובות עד שהוא מצליח לעשות משהו.

אתה אומר את זה כאילו שזה מצב סטטי. הרי אין מה להשוות בין הנק"ל של היום ובין הדור הראשון של נק"ל. במאה ה13-14 עשו שימוש ב"תותחים ידניים" בעלי יעילות מינימלית בשדה הקרב, בייחוד בהשוואה לנשק של היום. הלייזר של היום עדיין לא מגיע לרמת היעילות הרצוייה. הלייזר של מחר כנראה יוכל להגיע לרמה זו. הכל שאלה של כמה אנרגיה אתה יכול להעביר מן הנשק אל המטרה ובאיזו מהירות.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים