25-03-2020, 17:55
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,950
|
|
סעיף 20
סעיף ד' מפנה לחוק הקובע כך:
8. (א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו.
(ב) הכנסת לא תעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אלא עקב קובלנה, שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי 61 מחברי הכנסת לפחות ולפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הועדה.
(ג) לא תוגש קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן קבעה ועדת האתיקה של חברי הכנסת, כי יושב ראש הכנסת או אותו סגן ליושב ראש הכנסת, נהג באופן שאינו הולם את מעמדו.
מצויינות בחוק - הפעולות שעל הכנסת לבצע מייד עם היבחרה.
מינוי יו"ר הכנסת אינו אחד מהם.
למעשה - מצויינת אפילו דרך מינוי אוטומטי של יו"ר זמני - במידה והיו"ר הנבחר הקודם אינו חלק מהכנסת החדשה.
וגם אז - אין חובה למנות יו"ר קבוע מיידית.
מהצד השני - נקבע מועד אחרון למינוי יו"ר הכנסת - היות ומתוקף תפקידו - יש לו חופש פעולה לקבוע מועד זה - כדי לסייע לתפקוד הכנסת.
אז מה קורה:
החוק קבע איך למנות יו"ר לכנסת, ואיך לפעול כאשר יו"ר הכנסת חורג מסמכותו.
כי לבג"צ - אין סמכות להורות לכנסת מה לעשות.
אבל אין רוב הדרוש לפעולה לפי החוק,
אז פונים לבג"צ, כדי שיתעלם מהחוק - ויבטל את הפרדת הרשויות.
כי החוק לא נוח לרל"ב,
ולהתעלם מהחוק - יותר קל מציות לחוק
נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 25-03-2020 בשעה 18:09.
|