פרש - תנאי הרשימת המשותפת לתמיכה בממשלת גנץ

אתה מעלות תהיות טובות.

1. החינוך החרדי מנוהל כמחוז נפרד, לא כמנהל נפרד.

החינוך הדתי מנוהל כמינהל.
החינוך הערבי מנוהל כאגף, עם מועצה פדגוגית משלו, ומפקחים משלו.
מה ההבדלים בין 3 צורות הניהול? בכלל לא ברור. החינוך החרדי מנוהל כאקס-טריטוריה,
אבל הססטוס של החינוך הערבי והממ"ד - דווקא די דומה.
אני התכוונתי שלגיטימי בעיני שהמנהל הערבי יקבל את אותם תנאים שמקבל החינוך הדתי. אם הם מתכוונים למשהו אחר, אז זה פחות לגיטימי בעיני.

2. בכל הנוגע לאוניברסיטה - מדובר על מוסד לימודים שבו הלימודים יתנהלו על טהרת השפה הערבית,
ומצד שני - יזכו לתקצוב ויחס כמו כל מוסד לימודים אחר.

בהתחשב בזה שאונברסיטאות שוקלות לעבור לאנגלית בתארים מתקדמים, אני לא מבין את ההבדל. בכל מקרה שוקלים להיפרד מהעברית ולהתרחק מהשוק הישראלי המקומי. בנוסף, העברית היא מכשלה בשביל הרבה סטודנטים ערבים, ואם אפשר להקל עליהם עם אוניברסיטה אחת, למה לא?

אבל:

האם בוגרי מוסד כזה יוכלו בכלל להשתלב במקומות תעסוקה שאינם ערבים? האם המוסד יוכל לטפח יוקרה, מול מוסדות אחרים בארץ, כשרמת השפה של בוגריו תקשה על תקשורת?
אם האנגלית שלהם טובה, אז כן. ולגבי היוקרה - עדיף שיהיו סטודנטים שמצליחים לסיים תואר מאשר לחשוב על יוקרה תיאורטית עם סטודנטים שלא מצליחים לסיים כי הם לא עוקבים אחרי השפה.

כשמחקרים יתבצעו בשפה הערבית ולכן יהיה נתק בינם למוסדות אחרים?
עברית תהיה כי ברמת שפת דיבור לרוב הערבים יש עברית סבירה.

האם מוסד כזה - לא פוגע אנושות בתחום הדו-קיום?
לא, הוא פשוט לא מעמיד פנים שקיימת אחדות שלא קיימת. החרדים נמצאים במוסדות שלהם, הדתיים משתלבים קצת יותר אבל גם להם יש מוסדות שהם הולכים אליהם יותר, ואותו דבר על כל תת קבוצה בחברה. איזו אחדות? איזה דו קיום?

האם מוסד כזה - לא ייצר בוגרים שיהיו UNEMPLOYABLE ורק יחריף את בעיות המגזר?
אדם עם הכשרה אקדמית ואנגלית יוכל למצוא את עצמו בשוק העבודה.

שים לב שהנסיון הדתי של אוניברסיטה מגזרית לגמרי קרס (בפועל המוסד חילוני לחלוטין, כולל קורסי היהדות),

ליהודים הדתיים לא היה משהו שממש מכשיל את סיכוייהם לסיים את התואר בגלל שהם דתיים. לערבים יש.

ולעומתו החרדים הלכו על מודל המתעקש על "הפרדה" - אבל בעיקר תחת חסות אוניברסיטאות קיימות (כדי להנות מיוקרתם וללמוד עם המרצים האיכותיים שיש בהם).

3. בתי חולים ערביים, כבר יש.

מה רע בעוד אחד? לא חושב שמישהו טען שאין דבר כזה בכלל.

רופאים ערביים, יש לא מעט.

מה המשמעות של בית חולים "ערבי" נוסף?
לא יודע, מה שנשמע לי סביר זה בית חולים באזור ערבי, שיש בו צוות שהוא ערבי ברובו. נשמע לי סביר.

האם מדובר על מימוש חזון קיצוני מזה הסמוטריצ'י של הפרדה גזעית, לא רק ברמת החדר - אלא לרמת המוסד עצמו?
רק אם הבית חולים יסרב לשרת יהודים.

מה תהיה המשמעות של חוסר שביעות רצון מתקצוב בית חולים כזה?
מניהול לא תקין שיגרום לבעיות בתפקודו?
הרי כל בתי החולים בארץ, מצויים בסד תקציבי מאוד קשוח.
לא הבנתי מה קשורה ערביות המוסד בהקשר הזה. היחס לניהול ולתקציב יהיה זהה לכל בית חולים.
4. מרכזי היי-טק בחברה הערבית, זה רעיון מאוד יפה - אבל איך ניתן לכפות על חברות היי-טק לעבור לעבוד במרכזים אלו?
בדיוק כמו שמעודדים חברות הייטק להגיע לבאר שבע וליוקנעם.

הרי חברות היי-טק כמעט ולא הוקמו ע"י הממשלה, ומרכזי היי-טק התהוו - סביב ריכוזי המהנדסים.
החריג היחיד - היה הקמת מרכז הסייבר בדרום - ע"י הצבא.
חריג שלא רלוונטים לאוכלוסיה הדורשת מניעה גורפת של גיוס.

5. לא מדובר על סתם "עליה באחוז הערבים", ובטח לא כמו החרדים.
החרדים מהווים 11 אחוז מהאוכלוסיה (לפי הגדרה שנקבעה ביעדים), ומהווים פחות מאחוז מעובדי המדינה.
היעד היה - להעלות הדרגתית את שיעור החרדים בשירות המדינה ל2%, ע"י קבלת 150 עובדים חרדים חדשים כל שנה.
כיום, 11% מעובדי שירות המדינה הם ערבים. משמע - מלכתחילה לא הייתה אפלייה והעדר ייצוג בדומה לאפלייה נגד חרדים.
הדרישה הערבית - היא ייצוג מלא. להעלות את שיעור הערבים ל20%, ללא שום קשר להתאמה לתפקיד עליו מתמודדים מועמדים שונים.

אני התכוונתי שסביר בעיני להעסיק ערבים כשיעורם באוכלוסיה.

זה אומר להעסיק רק ערבים - עד להגעה ליעד,
או לפטר עובדים קיימים כדי להעסיק ערבים במקומם.
בשני המקרים המשמעות היא אפלייה קשה על רקע גזעני, שתאפשר למי שנדחו על רקע גזעני (עקב היותם לא-ערבים) - לתבוע את המדינה.
כי דרישה זו - נוגדת את חוק יסוד חופש העיסוק - האוסר על אפליה כזו.
יש אפליה דומה עם נשים וחרדים, שמעדיפים אותם בקבלה כדי להגיע ליעדי העסקה כבר שנים.

6. דווקא הסרת החיסיון באמת נשמעת סבירה. בדומה לדרישה להסרת חיסיון על חטיפות ילדי העולים.
אמנם כל הלכלוך יחשף, וישמש חומר להסתה לאומנית קשה בטווח הקרוב,
אבל בטווח הרחוק - גם יאפשר את הפחתתה, בידיעה שאין דבר שנשמר סודי בארכיונים.

1. החינוך הדתי דורש מנהל נפרד - כך שחומר לימוד רגיש מבחינתם יטופל באופן שונה.
בכל הנוגע לחינוך הערבי - מדובר בפוטנציאל לפצצה.
תאר לך שההחלטה תהיה לאמץ ספרי לימוד לאומנים מהרש"פ המטיפים ישירות או בעקיפין לרצח יהודים?
אם לא מדובר באוטונומיה חינוכית אלא בעניין תקציבי של תוספת תקני מנהלה - בוודאי שהדרישה סבירה. אבל זה לא עונה בקנה אחד עם קו הדרישות הרדיקליות.

2. בשילוב עם הדרישה הראשונה, יש פה פוטנציאל נפיץ מאוד. מצב בו אוניברסיטה עצמאית מפיקה תכנים רדיקליים ומערכת חינוך עצמאית מאמצת אותם ומעבירה את התלמידים שטיפת מח לאומנית בדומה למצב בעזה, או מסיתה נגד המדינה במסווה אקדמי.

אבל בכל הקשור לשפה - אתה וודאי מצליח להבין שהמעבר לאנגלית נועד לחבר את ישראל למוסדות האקדמיים המובילים בעולם, וכך להעלות את ערכו.
מעבר מעברית ואנגלית לערבית לעומת זאת - הוא מעבר הפוך.
מוריד משמעותית את ערך התואר בישראל ובמערב, והעדר התמודדות עם הקושי השפתי - יוביל ליצירת בוגרים סוג ג'.
האם אתה מצפה שבראיון עבודה, המועמד יענה בערבית או עברית עילגת, כי אין לו מושג איך לענות בעברית?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yishain11

אז כן. ולגבי היוקרה - עדיף שיהיו סטודנטים שמצליחים לסיים תואר מאשר לחשוב על יוקרה תיאורטית עם סטודנטים שלא מצליחים לסיים כי הם לא עוקבים אחרי השפה.[/b]

מפעל ליצירת תארים חסרי תועלת - לא עדיף על התמודדות עם קושי אלא להפך.
תארים חסרי תועלת - מייצרים מרמור ומרידות קשות בכל העולם הערבי,
והתרופה היחידה שיש לכך - היא שמדינות ערב מכניסות אותם למגזר הציבורי, וכך החינוך הבינוני גם מחריב את המגזר הציבורי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yishain11

עברית תהיה כי ברמת שפת דיבור לרוב הערבים יש עברית סבירה.

ברמת התיאוריה או ברמת הפרקטיקה?
אני למדתי עם ערבים באוניברסיטת חיפה - ולרוב הסטודנטים שהגיעו בתחילת התואר הייתה רמת עברית נמוכה: חלקם בדיבור אבל בכתיבה זה היה כמעט גורף.
ההכרח להתמודד עם העברית - הוביל לפיתרון הבעיה עד סוף התואר.
ובעצם זה לא שונה מההכרח להתמודד עם לימוד כמויות גדולות של חומר באנגלית - שהעלה את רמת האנגלית של הסטודנטים היהודים.
ויתור על מרכיב קריטי לתעסוקה - היה מייצר בוגרים חסרי תועלת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yishain11

האם מוסד כזה - לא פוגע אנושות בתחום הדו-קיום?
לא, הוא פשוט לא מעמיד פנים שקיימת אחדות שלא קיימת.

אם לא לומדים ביחד - לא יעמדו באף רף מינימלי, ולא יוכלו לעבוד ביחד.
משמע - מייצרים בסיס לסגרגציה מוחלטת, המקלה על שטיפת-מח לאומנית ושנאה.
ערביי הכפרים בצפון מלכתחילה בקושי נחשפים ליהודים, והחשיפה באוניברסיטה מהווה את נקודת המפגש הראשונה,
הדרישה היא - למחוק גם את זה.
קו הסגרגציה עקבי - בחינוך יסודי וגבוה, הקמת א"ת נפרדים, ובתי חולים נפרדים - כך שההפרדה וההקצנה תהיה מוחלטת מהלידה עד המוות - ותמשיך לרמה הקיימת בעזה.

3. בתי חולים ערביים, כבר יש.
מה רע בעוד אחד? לא חושב שמישהו טען שאין דבר כזה בכלל.
לא יודע, מה שנשמע לי סביר זה בית חולים באזור ערבי, שיש בו צוות שהוא ערבי ברובו. נשמע לי סביר.
זה בכלל לא נשמע סביר. נשמע לגמרי הזוי - סמוטריצ'י בהקצנה.

דרישה סבירה הייתה אולי - לייצוגיות ערבית ברופאים ובדרג הניהולי של בתי החולים בפריפריה, בהם אולי יטענו שאין ייצוג כזה (בבתי החולים בצפון, בהחלט יש ייצוגיות גבוהה לרופאים ואנשי צוות ערבים).
לא לבתי חולים מופרדים-לאומנית.
כשאני צריך רופא מומחה - אני הולך לרופא פנוי - לא לזה שמתאים ללאום שלי.
יצא לי להגיע למרפאה בשפרעם, וגם רופא המשפחה וגם מנהל המרפאה שלי - הם ערבים.
מסתבר שאתה לא מבין כמה זה הזוי, לדחוף את הלאומנות הזו - גם לתחום הרפואה, ולסלק רופאים מהלאום הלא נכון מהמרפאות ובתי החולים שנמצאים בשכונות מלאום אחר.

לא הבנתי מה קשורה ערביות המוסד בהקשר הזה. היחס לניהול ולתקציב יהיה זהה לכל בית חולים.בדיוק אותו קשר שיש לדרישה תקציבית מהעיריות: מרגע שהעיריה ערבית, הדרישות ממנה מתוייגות כ"גזעניות" והמאבק מסומן על בסיס זה.
מוסד דגל ערבי - יזכה ליחס זהה - ויהווה מקור להסתה דומה.

4. איך ניתן לכפות על חברות היי-טק לעבור לעבוד במרכזים אלו?
בדיוק כמו שמעודדים חברות הייטק להגיע לבאר שבע וליוקנעם. פטנט מדהים. חבל שלא מקימים מתחמי היי-טק כאלו בכל רחבי עזה, וכך הופכים את כל העזתים למהנדסים.
במציאות לעומת זאת, לא מעודדים. אני עובד ביוקנעם. המתחמים הללו מהווים מענה על ביקוש - לא יצירת ביקוש.
מתחמי ההיי-טק לא "מייצרים" חברות היי-טק, אלא מאפשרים לחברות ההיי-טק לעבור מהערים ואזורי התעשייה הסמוכים - למתחמים עתירי חנייה ומסעדות.
אם חברות היי-טק לא מתהוות בחברה הערבית, ולא עוברות לכפרים ערביים כדי למשוך מהנדסים ערבים - יצירת מתחם לא תייצרם.

5. אני התכוונתי שסביר בעיני להעסיק ערבים כשיעורם באוכלוסיה.מדובר באפליה לא חוקית.
האם נשמע לך סביר שיסרבו לקבל ערבי לעבודה בגלל הלאום שלו? בגלל הנומרוס קלאוזיוס שדורש לקבל יהודי למשרה?
למה שמצב הפוך יהיה סביר?
ייצוג מינימלי כלשהו - וודאי שנדרש (וזו הדרישה לגבי החרדים והנשים) אבל מצב זה קיים כבר לגבי הערבים.

ושוב - נומרוס קלאוזיוס זו דרישה לאומנית להחריד.
יש פה שלל דרישות שהופכות את הלאום לקדוש - וכך דורשות להחזיר אותנו לשנות ה30.
אבל הם ערבים ולא פולנים או גרמנים,
אז מבחינתך זה סבבה.

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.54 שניות עם 11 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה