26-03-2021, 18:55
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
כמה דברים
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי גלגל_רחוב שמתחילה ב "שק עור היה כינוי לכדור פורח. ניסיון חדירה ב 1981 גיזרת מנרה"
1. אירוע חדירת הבלון הפורח באפריל 1981 לא התרחש דרומית למנרה אלא צפונית למנרה. לדעתי החובט שפגע בבלון לא ישב ברקפת אלא בפרג או בציפורן (במיקומם המקוריים, לא אלו של היום), הבלון התרסק בשטח הסבוך שבין משגב עם לעדייסה, ושם גם חוסלו המחבלים על ידי פלוגה מגדוד 931 (דאז עדיין גדוד בט"ש פיקודי, טרם הקמת חטיבת הנח"ל) שהוזעקה למקום. אגב בקיץ 2010 ארעה באותו תא שטח תקרית ירי עם צבא לבנון שבמהלכה נהרג מג"ד מילואים.
2. זה לא היה נסיון החדירה הראשון של בלון פורח! קדמו לו מספר נסיונות של "היחידה האווירית" המפורסמת של החש"פ שראשיתם בקיץ 1980 (שהסתיימו באי המראה או בנחיתה בתוככי דרום לבנון) ושיאם בחדירת הגלשונים בגזרה המערבית במרץ 1981 (אחד נחת בסמוך לקיבוץ אפק, 30 ק"מ מהגבול!) ואירוע הבלון הפורח חודש לאחר מכן. ממרום שנים רבות שחלפו מאז, רובנו זוכרים את ליל הגלשונים אבל לא את שלל האירועים שקדמו למבצע של"ג, מאחר והסתיימו ללא אבדות.
3. מי זוכר היום בכלל את החש"פ או בשמה המלא "החזית לשחרור פלסטין פלג אבו-עבאס". ראשיתה ב "מלחמת האזרחים הפלסטינית" שהתפתחה במרוצת 1976-77 בלבנון כתוצאה מההתערבות הסורית במלחמת האזרחים שם. מקצתם הפלגים הפלסטינים (ובהם א-סאעקה, צש"פ והחזית העממית לשחרור פלסטין של אחמד ג'יבריל) תמכו ואף נלחמו לצידם של הסורים כנגד מעוזי אש"פ במרכז ודרום לבנון, כאשר שני הצדדים סובלים מאבדות כבדות. באפריל 1977 החליטו מוחמד זידאן (אבו עבאס, שהוביל את החוליה שבצעה את הפיגוע הנוראי באביבים) וטלעת יעקוב, שניים מסגניו הבכירים של אחמד ג'יבריל, שדי להם לשמש כבשר תותחים סורי ועל כן הם פורשים מהחזית העממית וחוזרים להתמקד במאבק בישראל. צדיק כמו אחמד ג'יבריל כמובן לא יעבור בשתיקה על עריקה שכזו ואת רוב שנת 1977 השקיע בנסיון להשמיד את הפלג הסורר והיה די קרוב להצלחה עד שבראשית 1978 הסכים להניח להם בתיווך סורי ופלסטינאי.
הארגון רצה לבדל את עצמו מ "המתחרים" (לדוגמא חזית השחרור הערבית והחזית הדמוקרטית של נאיף חוותמה, שהתמקדו בפיגועי חדירה יבשתיים) והחליט להתמקד תחילה בתווך הימי. מקץ שנה של התארגנות הוציא חש"פ את הפיגוע הנוראי בנהריה באפריל 1979 (סמיר קונטר). אחרי סגירת התווך הימי החל הארגון לחפש דרכים אחרות והחליט לנסות את התווך האווירי בעזרת כדורים פורחים, דאונים וגלשנים שנרכשו על ידי פעילי הארגון ברחבי אירופה. שימוש בכלי טיס מצריך כמובן הכנות ואימונים, הדבר נודע לישראל ומערך הנ"מ נערך מראש להתפתחויות הללו החל מראשית 1980. עם כשלון התווך האווירי חזר הארגון לתווך הימי ולימים הוציא לפועל את אירוע האקילה לאורו (מבצע הנקמה על הפצצת ח"א את מפקדת אש"פ בטוניס, שהיה אמור להסתיים במרחץ דמים בנמל אשדוד (שם הייתה הספינה אמורה לעגון) אבל הפך לחטיפת כלי שיט, רצח, עגינה במצרים, טיסה, יירוט על ידי האמריקנים ולבסוף שחרור מביש של המחבלים לבגדד) ולאחר מכן את אירוע חוף ניצנים. בתום "מלחמת המחנות" בלבנון (היא מלחמת האזרחים הפלסטינאית השנייה) חזר הארגון לשתף פעולה עם ארגונו של אחמד ג'יבריל וסייע להוצאת אירוע ליל הגלשונים ב 1987.
המיליטנטיות הקיצונית של חש"פ סבכה את ערפאת בזירה הבינלאומית בתקופה בה ניסה דווקא להתקרב לאמריקנים (בעקבות כשלון הסכם לונדון ופרוץ האינתיפאדה הראשונה) ותרמה לירידת קרנו של אבו-עבאס. הגם שתמך לכאורה בהסכמי אוסלו נאלץ אבו-עבאס, שהיה בסטטוס מבוקש על ידי ארה"ב מאז אירועי האקילה לאורו ב 1985, להעתיק את מקום מושבו לבגדד ושם גם נלכד בידי האמריקנים במהלך הפלישה לעירק באפריל 2003 ומת בכלא אבו גרייב כעבור שנה.
נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 26-03-2021 בשעה 19:00.
|