נכון להיום ליאת בן ארי היא דוגמא למה שהיו רוצים לראות כמשרת ציבור. בלי להיכנס לפרטי המאפיינים הספציפיים, כולם יודעים, לרבות ביבי, לוין שמוטריץ' ואחרים שזה בדיוק מה שהיו רוצים לראות במלחמה בפשע. הם מבינים שאינה עושה זאת בגלל נטיה פוליטית זו או אחרת. היא פשוט טובה ועושה את תפקידה כנדרש.

יצא שביבי עשה כמה שטויות שנפלו לידים המקצועיות של ליאת. את העובדה הזו גם בצלאל יודע והוא מנסה למנף. הוא מבין שהוא יכול להבטיח לביבי שהוא "יערוף ראשה" בתמורה למשרד המשפטים.

בצלאל רוצה את משרד המשפטים בכלל בגלל סיפורים אחרים: יש לו על הראש עניני התנחלויות, אלימות חיילים, טרור נגד ערבים, בתי מקדש ועניני כהנא כלליים. הוא רוצה להשמיד את אלו שמגינים משפטית בפני בתי המשפט הבין לאומיים משום שלפי הנחתו עימות כזה יעשה לאלוהים רק טוב. ולכן אפילו היועמ"ש הימני כצנינים בעיניו.

אז הוא וחברים טווים סיפור: סיפור של החונטא המשפטית, הדיפ סטייט, התקשורת וכ. רק שיש בעיה - העובדות לא מסתדרות. הן לא מסתדרות קודם כל משום שמרבית ערוצי התקשורת בישראל שייכים ומוכוונים ע"י מפלגות ימין לרבות ערוץ 20, 7, סרוגים, כיפה, ישראל היום, מקור ראשון, GPLANET, ועוד.

המרד בתקשורת זה שטויות. זה קמפיין של בצלאל להגיע למשרד המשפטים. הוא זה שמכניס את הידיעות על ה"מרידות". התקשורת משתפת פעולה משום שבשבילן כל סכסוך שווה כסף: יותר קוראים יותר מנויים ויותר פרסום.

כמו שאמרתי ליאת בן ארי היא מקצוענית. בנסיבות אלו קיים סיכוי סביר שביבי ינצח (יחמוק) ועבודתה על תיקי האלפים תרד לטימיון. זה קורה, להבדיל, לכל רופא מקצוען שנלחם בסרטן - לפעמים הסרטן מנצח.