שלום לכולם,
פעם ראשונה שאני עושה כתבה
אנסה לתפוס את עניינכם ובתקווה לפתוח את עינייהם של חלק מהאנשים,
אני כרגע חייל תחת שירותי הסדיר... אז אנסה לנסח ולכתוב כמה שיותר באובייקטיביות.
כבר משרת כשנתיים בצהל, אז הספקתי כבר לחוות לא מעט חרא ואומר ששירותי עד כה היה די ייחודי.

במהלך שירותי עברתי תחת סמכותם של קצינים,נגדים וחוגרים(כן בטירונות נותנים לאנשים שאין להם אפילו שנה בצבא להמטיר עלייך פיקוד ומשמעת) החלטה שאינני בטוח לגבייה באשר על טיב היכולות של נער/ה בגיל 19-20 לחנך אנשים שאו שהם באותה קבוצת גיל כמו שלהם או עוקפים אותם בשנה... אין להם לא את הידע ולא את היכולות, או האינטילגנצייה הרגשית להתמודד עם מצבים מורכבים.
באשר על אוכלוסיית הקצינים הנהדרת של צבאנו , שוב , אנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי,
לא אכחיש שיש קצינים שיצא לי להכיר שהם דבש של אנשים ותותחים במקצועם, אך לצערי הרב ולתחושתי אלו מיעוט מרוב האוכלוסייה של קציני צה"ל.
למי שמכיר את ווסט פוינט (West Point) בית הספר לקצינים של צבא ארה"ב נחשב לבין האיכותיים והמובילים בעולם אשר הוציא ממנו את מיטב קציני צבאות ארה"ב,
תנאי הקבלה בו קשים להפתיע (ובצדק , לא כל אדם מסוגל להתמודד עם אחריות מסוג זה), וזמן ההכשרה הינו כ-4 שנים,
זמן הכשרת קציני צה"ל הינו כחודשיים לג'ובניקים וכ-4 חודשים לקצונה קרבית,
ישנה גם תקופת השלמת המקצוע,מיותר לומר שבשנים האחרונות בהשוואה ללפני 30-40 שנה כאשר מדינתנו הפיצפונת הייתה בסכנה מתמדת ועצם קיומה היה בסימן שאלה גדול כל יום, רמת הקצינים והדרישות להתקבל לבית הספר המהולל במצפה רמון ירדו ברמות חסרות תקדים, מדוע?
מצבנו לא כפי שהיה כאשר מדינתנו הייתה טרייה , כיום אין סכנה קיומית יום יומית על מדינתנו , ורמת הפטריוטיות ירדה , ואיתה הרצון לשרת בצבא כקריירה ארוכת טווח.
והצבא במחסור חמור של קצינים , מה שאומר שהוא מוכן להתגמש על איכות בשביל כמות,על מנת לסגור פערים ותקנים ביחידות השונות.
זהו לא סוד כלל שעל מנת להתקדם בדרגות ובקריירה הצבאית , לא חייב להיות משה דיין. קומבינות ושחיתויות לא מוסריות כמובן תקפות בעיניי אחד הלא רואה בעיניים.
לא הייתי רוצה להכניס אנשי פוליטיקה אבל ניקח את מירי רגב כדוגמא , אשר סיימה את שירותה הצבאי בדרגת התת אלוף! (חרב)
הרבה אנשים יראו זאת כבלתי נתפס , וכן כדוברת צה"ל בשנות 2005-2007 ביקרו אותה לשלילה ותיארו את ביצוע תפקידה כ"בינוני".
הרבה אנשים הרמו גבה על איך זה אפשרי(כן חברים, קומבינות).
הקצינים הצעירים אשר רוצים להתקדם בתפקידם נוטים להביע חנופה רבה לממונה עליהם ,לא רק בדיבור, גם ביחס שלהם לחיילים, אשר יכול להיות לא הוגן, פוגעני ,ואינטרסנטי להפליא.
כרגע מצבו הפיקודי של צבאנו בכי רע, ואנחנו צריכים לחשוב מה יקרה עוד כמספר שנים אשר לא ידוע לנו מה צופן העתיד ואילו עימותים עתידיים יאיימו על מדינת ישראל , אז צה"ל בחייאת, במקום לתת 21ים לחייל שהנעליים שלו היו קצת לבנות מדי לטעם הרס"ר,או שאורך זקנו הרים גבה למש"ק המשמעת,או איזה נערה שעלולה להיות מתוסבכת על הביטחון העצמי שלה ומה שעוזר לה זה לצבוע את השיער לסגול או לק אדום מה שלא יהיה...
תקן את עצמך מבפנים , רק ככה נוכל להביא ניצחון לעם ישראל.

רק הערה - רוב הקצינים בכוחות המזויינים בארה"ב אינם מ westpoint או אחד בתי הספר האחרים (ויש כמה כאלה, אגב). רובם באים מ ROTC, ולאחר מכן מקורס קצינים שלא שונה מאוד במשכו ממה שקצין צה"לי עובר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ההבדל הוא שלאמריקאים (ולבריטים, ועוד) יש שרשרת פיקוד מקצועית של NCOs בנפרד מהקצונה, שבמצב האידאלי נשארים שנים בתפקיד ויכולים לחנוך וללמד קצינים חדשים להימנע מטעויות, ומכירים כל פסיק ביחידה, בחיילים וכמובן במקצוע הצבאי ומביאים נסיון.
למ"מ חדש בצה"ל יש מקסימום סמל ורס"פ שבתפקיד אולי שנתיים.


בכל מקרה, מה שטוב לארה"ב לא בהכרח טוב לנו, וכחפ"ש וכקצין צעיר הדברים שהפריעו לי לא בהכרח היו הדברים החשובים באמת (התרעמות של פותח השרשור על גלח"צ, לק וצבע שיער, כאשר הבעיה האמיתית נמצאת בחוסר באימונים, בחניכה, ובסטנדרטים לביצוע, וכמובן בהקצאות).
יש בעיות מערכתיות, יש התקרנפות של קצינים, יש חוסר מקצועיות. זה לא אומר שצה"ל קטסטרופה אבל בהחלט יש מקום לשפר. הצבא האמיתי מתחיל במילואים.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

אתה אכן דורך פה על אחד הפצעים היותר קשים של המערכת הצבאית.
יש הטוענים שמעבר הדרגתי למודל של צבא שכיר הוא הפתרון אולם זה גם שנוי במחלוקת.
כיום רוב הקצינים רק מחפשים להעביר את תפקידם "בשקט ובלי אירועים חריגים" ולהתקדם לתפקיד הבא.
זה הופך את הצבא לגוף אפור ומקובע מחשבתית כאשר לאחר מכן משלמים על כך בקרב.

נקודה למחשבה

בצה"ל כבר קיים בית ספר לקצינים בסגנון "מקצועי". קורס חובלים מגייס אליו צוערים אחרי סינון קפדני ומתמשך, נמשך יותר משנתיים והבוגרים משרתים בקבע ידוע מראש לתקופות ארוכות יותר מקציני יבשה. עכשיו, לך תשאל כל לוחם ימי על דעתו, ותקבל שתפכות ארוכה של תלונות ובעיות שהעיקריות מבינהם היא חוסר ניסיון כחיילים ואליטיזם מוגזם. כמה זה נכון או לא, תלוי בעיקר בקצין שתחתיו שירתת ובמסגרת היחידה. התרשמות דומה קיבלתי גם מאמריקאים, בריטים,יוונים ואיטלקים לגבי איכות הקצונה המקצועית שלהם.
בקיצור, אין איזשהו פתרון קסם שיתן לך קצין מקצועי, לא מקובע ועם שתי רגליים על הקרקע. הכל מתנקז לאיכות ההדרכה הספציפית, המדדים הנקבעים ולא מעט מאפיינים אישיים.

נ.ב
בתור אחד שנפל מחובלים עקב "פיקודיות" ואחרי שנה מצא את עצמו סגן של ספינת מילואים (בלי מפקד קבוע) אני יכול להעיד שלי אישית עזר הרבה יותר "לגדול" בתוך המערכת ולקבל ניסיון מעשי שלב אחרי שלב מאשר להיות "מוצנח" ולהיות מסוגל להפגין כישורים אישיים בתוך מסגרת של קורס.

והחיילים שהפכו קצינים וחלקם אפילו נעשו מפקדי פלוגות היו מהחיילים הבינוניים בפלוגה.
כשהם יצאו למ"כים זה עורר בדיחות ופליאה. כששמענו שהם נעשו מפקדי פלוגות זה כבר היה מוזר.

אני מניח שמאז המצב רק החמיר.

הבעיה שהמערכת מרגישה כל כך רקובה ומקובעת שהחבר'ה הטובים פשוט לא רוצים להשאר ונמלטים אחרי תפקיד מ"מ.

לא חושב שבהכרח הבעיה היא חוסר פטריוטיות או חוסר רצון.
לי גם היו תכניות גדולות אבל אחרי כמה אירועים ואחרי קורס מ"כים הבנתי שאין לי מה להשאר...

הצבא מקבל את מי שמוכן להישאר. יש טובים יותר ואידיאליסטים ויש כאלה שמבינים כי עבורם הצבא יהיה מקור עדיף לפרנסה ולקידום. גם אלה האחרונים מתקדמים....

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sa180199 שלום לכולם, פעם ראשונה שאני עושה כתבה אנסה לתפוס את עניינכם ובתקווה לפתוח את עינייהם של חלק מהאנשים, אני כרגע חייל תחת שירותי הסדיר... אז אנסה לנסח ולכתוב כמה שיותר באובייקטיביות. כבר משרת כשנתיים בצהל, אז הספקתי כבר לחוות לא מעט חרא ואומר ששירותי עד כה היה די ייחודי. במהלך שירותי עברתי תחת סמכותם של קצינים,נגדים וחוגרים(כן בטירונות נותנים לאנשים שאין להם אפילו שנה בצבא להמטיר עלייך פיקוד ומשמעת) החלטה שאינני בטוח לגבייה באשר על טיב היכולות של נער/ה בגיל 19-20 לחנך אנשים שאו שהם באותה קבוצת גיל כמו שלהם או עוקפים אותם בשנה... אין להם לא את הידע ולא את היכולות, או האינטילגנצייה הרגשית להתמודד עם מצבים מורכבים. בתקופת ההכשרה שלי היו מ"כים מעולים שפיקדו עלי, והם התגיסו רק שנה לפני. יחד איתם כמובן היו מ"כים שלא הייתי נותן להם לפקד על לא יודע מה. אני לא חושב שהעניין קשור לגיל של המפקד, אלא יותר לאופיו האישי. כמובן שלרוב ניסיון מוסיף, ומפקד שחווה יותר בצבא, יותר אימונים, יותר תעסוקות מבצעיות ובכללי יותר בהכרת המערכת, יהיה מפקד יותר טוב כי הוא יביא מניסיונו האישי. אבל השאלה האם באמת צריך ניסיון של מעבר לעבור הכשרה וביסל"ח כדי לפקד בהכשרה. באשר על אוכלוסיית הקצינים הנהדרת של צבאנו , שוב , אנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי, לא אכחיש שיש קצינים שיצא לי להכיר שהם דבש של אנשים ותותחים במקצועם, אך לצערי הרב ולתחושתי אלו מיעוט מרוב האוכלוסייה של קציני צה"ל. למי שמכיר את ווסט פוינט (West Point) בית הספר לקצינים של צבא ארה"ב נחשב לבין האיכותיים והמובילים בעולם אשר הוציא ממנו את מיטב קציני צבאות ארה"ב, תנאי הקבלה בו קשים להפתיע (ובצדק , לא כל אדם מסוגל להתמודד עם אחריות מסוג זה), וזמן ההכשרה הינו כ-4 שנים, כפי שכבר כתבו פה, יש הרבה ביקורות על קצינים שלא צמחו משורות הלוחמים (גם בצבא ארה"ב ובכלל) אם בכך שהם יותר אליטסטים, פחות מחוברים, פחות בעלי ניסיון מבצעי. אפשר להשוות את זה לעגבניה מהונדסת גנטית שגדלה בחממה, לעומת עגבניה אורגנית שגדלה בשטח הפתוח. כל אחת היתרונות והחסרונות שלה. לרוב לעגבניה האורגנית, ששרדה את כל התלאות עד שהבשילה, יהיה טעם טוב יותר. זמן הכשרת קציני צה"ל הינו כחודשיים לג'ובניקים וכ-4 חודשים לקצונה קרבית, ישנה גם תקופת השלמת המקצוע,מיותר לומר שבשנים האחרונות בהשוואה ללפני 30-40 שנה כאשר מדינתנו הפיצפונת הייתה בסכנה מתמדת ועצם קיומה היה בסימן שאלה גדול כל יום, רמת הקצינים והדרישות להתקבל לבית הספר המהולל במצפה רמון ירדו ברמות חסרות תקדים, מדוע? מצבנו לא כפי שהיה כאשר מדינתנו הייתה טרייה , כיום אין סכנה קיומית יום יומית על מדינתנו , ורמת הפטריוטיות ירדה , ואיתה הרצון לשרת בצבא כקריירה ארוכת טווח. והצבא במחסור חמור של קצינים , מה שאומר שהוא מוכן להתגמש על איכות בשביל כמות,על מנת לסגור פערים ותקנים ביחידות השונות. אתה מציין דברים מבלי להביא מקורות ועובדות. אם יש ירידה ברצון לצאת לקצונה בקרב הלוחמים, אני מניח שזה קשור לירידה הכללית ברצון לשרת בתפקידי לוחמה; החוסר בחיכוך ובהפעלת הכוח. וכל התחלואות הרגילות והמוכרות היטב של הצבא ביחס ללוחמים.

ציטוט:

כמובן שלרוב ניסיון מוסיף, ומפקד שחווה יותר בצבא, יותר אימונים, יותר תעסוקות מבצעיות ובכללי יותר בהכרת המערכת, יהיה מפקד יותר טוב כי הוא יביא מניסיונו האישי. אבל השאלה האם באמת צריך ניסיון של מעבר לעבור הכשרה וביסל"ח כדי לפקד בהכשרה.

צריך לעבור הכשרה רלוונטית ומתאימה! זה לא משהו שמ"כ מקבל וזה לא מה שהטירונים מקבלים.

ציטוט:

כפי שכבר כתבו פה, יש הרבה ביקורות על קצינים שלא צמחו משורות הלוחמים (גם בצבא ארה"ב ובכלל) אם בכך שהם יותר אליטסטים, פחות מחוברים, פחות בעלי ניסיון מבצעי. אפשר להשוות את זה לעגבניה מהונדסת גנטית שגדלה בחממה, לעומת עגבניה אורגנית שגדלה בשטח הפתוח. כל אחת היתרונות והחסרונות שלה. לרוב לעגבניה האורגנית, ששרדה את כל התלאות עד שהבשילה, יהיה טעם טוב יותר.

בפראפראזה על העגבניה, עם עגבניות אורגניות לא תאכיל מספיק אנשים. בצבאות זרים לקצינים יש נגדים בעלי נסיון שמשלימים את הידע שהקצין בצבא ארה"ב מקבל. זה משהו שחסר בארץ. מצד שני, אולי הקצינים בארץ צומחים משורות הלוחמים אבל אין להם את הידע המקצועי הנדרש. ואגב, נסיון מבצעי זה דבר מוגבל - הדבר החשוב היחיד הוא האם ירו עליך ואיך הגבת. שאר הפרמטרים לא רלוונטיים (כפי שראינו ב-2006).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

וכמובן יש את הרעיון שאני מציע לבחון.
מי שרוצה להגיב על הרעיון הזה, מוזמן לכתוב בפוסט עצמו בפייסבוק.
גם אני, ואני מאמין שגם משתתפיו ומנהליו של פורום זה יעדיפו ששם נמשיך את הדיון בנוגע לרעיון הספציפי הזה שלי.

לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

כמפקד אני מסכים איתך,ההכשרה שלי סיפקה לי מעט מאוד ידע וכלים להתמודדות עם סיטואציות שעברתי עד הנקודה שאני נמצא בה כיום (כמעט שנתיים בשירות),ראיתי אנשים שלא הייתי נותן להם לשמור בש"ג ובכל זאת קיבלו צוותים,צהל הוא צבא שבנוי על פשרות אחת על השנייה,טלאים על טלאים של פשרות,חוסר ארגון וחוסר מקצועיות משווע,הוא צבא שבעיקר יודע להציג מספרים יפים וסרטוני תדמית פאתטיים,אני כבר הרבה זמן אומר שבמקום להראות כלפי חוץ כמה הצבא שלנו מוצלח (ספוילר,הוא לא) ולספר לאנשים סיפורים על אילו תהליכים ומהפכות הוא עובר,כדאי להתחיל לעבוד ולעשות בדק בית מבפנים,לקצץ תקנים איפה שאפשר (ואפשר),להשוות תנאים של כוחות לוחמים ואם לא להשוות אז לפחות להגיע לאיזשהו אמצע,ההבדלים הקיצוניים שבין היחידות המיוחדות לגדודים פשוט מוציאים אותי מדעתי, ובסופו של דבר לבצע בקרת איכות,אי אפשר להכניס כל אחד למערכת,עדיף להיות במחסור מאשר לקבל חיילים חסרי אחריות וכל רצון לשרת וכמובן שחוסר המוטיבציה הזאת באה לידי ביטוי בתוצאות שהם מספקים,כוח אדם לא איכותי בסופו של דבר פוגע במערכת ומקשה בעיקר על הרמות הנמוכות.

אתמול שמעתי ממקורב אמין, כי עומד להיכנס לוועדת חוץ ובטחון, אותה ועדה המפקחת על הצבא, בן אדם שעל פי דבריו עצמו אין לו שום הבנה בנושא...חבר משותף, סא"ל, יתן לו כמה מושגים בסיסיים....

בולשיט. אין מילה אחרת.
עד שאין קואליציה, אין הרכבים לוועדות.

חוץ מזה, זה לא בהכרח רע. ועדת חוץ ובטחון צריכה לייצג אינטרס אזרחי, ולא את הצבא, והשירות הדיפלומטי.

מדובר במפלגה שקרוב לודאי תשב בקואליציה, והמשימה הוטלה כבר על מישהו שתהה מה לו ולעניין, המידע מפי הבן אדם עצמו שרצה לשתף בפליאתו על מצב זה.

בהתחשב במצב הוועדה המסדרת זה נשמע מוזר...

בכל מקרה, הלוואי וועדת חוץ ובטחון תורכב ברובה מדמויות מח"כים "אזרחיים" אינטליגנטים ועם המון כוח פוליטי. אולי נראה קצת שינוי. אולי אפילו קיצוץ משמעותי בתקציב הבטחון.

לפתוח תגובה האמירה כמו "זה כנראה לא שייך אבל אני לא יכול להתאפק" רק מעיד על עצמך משהו לא בדיוק רציני. אז אולי מלכתחילה תחסוך אותה וזהו?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מקשר לדיון רלוונטי:

https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=522533

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

חותם על כל מילה.

מעניין שבעבר, בתקופות שהשירות בצבא היה עמוד השדרה של החברה הישראלית זה נראה אחרת. או, לדוגמא, איך שחיל האוויר הישראלי נראה ותפקד בימי הזוהר. וגם הגמול החומרי היה שם אחר...

זה לא נראה כ"כ אחרת ביחידות השדה - זה פשוט יותר בולט היום. זה אולי היה עטוף יפה, אבל החפיפניקיות תמיד היתה.
אני מציע לבחון מי היו המשפיעים הגדולים (לטובה) של צבא היבשה. כמעט לכולם היה שירות משמעותי בצבאות זרים כמפקדים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ללא ביסוס...

אני חושב שבשנים עברו, כשישראל הייתה תחת איום קיומי, היה סביב הצבא "אתוס" הרבה יותר משמעותי. גם החברה הישראלית הייתה הרבה פחות אינדבידואליסטית. קבע והתמקצעות בצבא, כלל הרבה תמורה, ו'יוקרה' חברתית. ובחברה יותר סוציאליסטית, הייתה לזה הרבה משמעות אפילו בהשוואה לשכר.

הייתה גם יותר הצדקה חברתית לשלם שכר יותר גבוה (יחסית) לחיילים.

אני לא חושב שהבעיה היא חפיפניקיות. להבנתי, לפחות ביחידות הטכנולוגיות והמודעיניות (זה מה שאני מכיר), הבעיה מתחילה ונגמרת באיכות כח האדם, וביכולת לשמר אותו (ובעקיפין לשמר ידע).

מהדורות הקודמים, אני מכיר הרבה מאוד אנשים, שאני תופס כמאוד איכותיים, שהשקיעו לא מעט שנים בצבא.

מצד שני, לפחות מהמעגל החברתי שלי היום, שבוא נגיד, שמדובר ב"כח אדם" איכותי יחסית :
מאלה שהלכו לקרבי, חלק לא מבוטל יצא לקצונה, בדיוק 0 נשארו מעבר לקבע שחתמו עליו בשביל הקק"צ. אף לא אחד לא נשאר כנגד. רובם דיי הצליחו לאחר שהשתחררו, אבל לפחות, מיידית לאחר השחרור, כולם נשאו תחושה שהשירות הצבאי עיכב אותם מבחינת התפתחות אישית (לימודים, קריירה, מקצוע).

הרוב הלכו לשירות ביחידות טכנולוגיות. בודדים ממש חתמו קבע מעבר למה שהיו חייבים בשביל המקצוע. הרוב השלימו את המינימום שהיו חייבים וברחו. חלק התאמצו מאוד כדי לקצר.

כמה לא שירתו בכלל. כולם חבר'ה מוכשרים מאוד, וזה לא פגע בהם כלל.

בקיצור, חוץ משני יוצאי דופן, כולם עשו את המינימום שהם יכלו בשביל לצאת ידי חובה, או אפילו זה לא. אלה שאני מכיר שנשארו בצבא מעבר למינימום, הם רק כאלה שלא הייתה להם אופציה טובה יותר באזרחות (לא בדיוק כח אדם איכותי).

אפילו יש טייס שפרש והיום מנהל סטארטאפ....

האתוס, היחס החברתי, שונה לחלוטין. אני חושב שהרבה מהתפקוד של צה"ל נובע משם.

אגב, כשכולם עושים את השירות המינימלי ונמלטים, מה זה אומר על שימור ידע וצבירת ניסיון? ביחידות טכנולוגיות, וביחידות קרביות...

הכל נכון ועדיין, הירידה באיכות קבלת ההחלטות של בכירי צה"ל (בכל האמור ליח"ש) החלה כבר בתחילת שנות ה-60. למעשה, למעט מקלף ולסקוב, איכות קבלת ההחלטות היתה די בעייתית. אולי טובי בני הארץ שירתו ביחידות קרביות משך זמן ארוך, אבל הם לא נהנו מהכשרה מתאימה ולכן לא העמידו יחידות מספיק טובות ומספיק ומקצועיות. ולראיה, בכל מקום בו הצבאות הערביים עמדו לחמו (בקדש וששת הימים) צה"ל התקשה, וזאת בעיקר בגלל לחימה שלא לפי עקרונות הלחימה הבסיסיים. מה ההבדל בכל זאת? איכות ההכשרה של המסגרות הנמוכות היתה קשוחה יותר, עם המחיר הנלווה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס הכל נכון ועדיין, הירידה באיכות קבלת ההחלטות של בכירי צה"ל (בכל האמור ליח"ש) החלה כבר בתחילת שנות ה-60. למעשה, למעט מקלף ולסקוב, איכות קבלת ההחלטות היתה די בעייתית. אולי טובי בני הארץ שירתו ביחידות קרביות משך זמן ארוך, אבל הם לא נהנו מהכשרה מתאימה ולכן לא העמידו יחידות מספיק טובות ומספיק ומקצועיות. ולראיה, בכל מקום בו הצבאות הערביים עמדו לחמו (בקדש וששת הימים) צה"ל התקשה, וזאת בעיקר בגלל לחימה שלא לפי עקרונות הלחימה הבסיסיים. מה ההבדל בכל זאת? איכות ההכשרה של המסגרות הנמוכות היתה קשוחה יותר, עם המחיר הנלווה.

אתה מקשר פה בין דברים.....

איכות, ורמת ההכשרה, של סגל הפיקוד הבכיר של צהל. לעומת האיכות של הקצונה והפיקוד באופן כללי.

אתה טוען שבגלל שהפיקוד הבכיר לא היה מקצועי מספיק, הוא לא ידע להכשיר את צהל כמכלול?

איך בכלל פותרים בעיה כזאת? זה נשמע כמו כשל ארגוני מבני.

אכן, העסק מתגלגל מלמעלה. השטות של הלם השריון באה מטליק והשפיעה על מבנה והצטיידות יחידות השדה. השטות של "אין מלחמות יותר, יש רק בט"ש" באה ממופז את בוגי ואחרי שאכלנו את הפירות הבאושים שלה ב-2006, אנחנו עדיין משלמים על זה.
איך פותרים את זה? כמו שפותרים כל בעיה מערכתית במערכת שכזו. צריך שר בטחון חזק מאוד והרבה סיוע חיצוני. העניין הוא שסיוע חיצוני כבר קיים. יש המון ידע בצבא ארה"ב, כולל במעבר בין צבא חובה לצבא התנדבותי, וכולל הרבה מאוד דברים שקשורים לבניה של צבא מקצועני. אם האמריקאים יודעים לעשות משהו נכון, זה לתכנן משהו בצורה יסודית ולבנות לו את המעטפת הנדרשת. אם שר הבטחון ישקיע בשאיבת הידע הנדרש ובטמעתו בצה"ל, זה יהיה צעד ענק קדימה. הבעיה היא כמובן שזה לוקח זמן רב - יותר מקדנציה אחת של שר בטחון.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כפי שאמרו פה לפני, אתה מציף בעיה קיימת וכואבת.



ראשית- בוא נעשה פה סדר: צה"ל הינו צבא חובה conscription army ויש כך השלכות חיוביות ושליליות יחדיו. על כן, זו בעיה לנסות להסתכל על צבאות זרים. כיום עד כמה שידוע לי, גיוס חובה לגברים ונשים קיים רק בישראל, שבדיה וצפון קוריאה. (ייתכן שיש עוד- לא בדקתי). אך במידה ואתה רוצה לנסות ולהשוות אני מציע שתתחיל בצבא דרום קוריאה- משום שמדובר במדינה שבאופן יחסי הכי דומה לנו (באספקט הזה בלבד כמובן). לדעתי אין לך מה להביט לעבר צבא ארה"ב במובן ההבניה החברתית שמרכיבה את איכות הדרג הפיקודי.


אתה רוצה להביא ניצחון לעם ישראל? תצתרך קודם להגדיר מה המשמעות של ניצחון מבחינתך. זה אולי ישמע לך מוזר- אבל יש פערים תהומיים בתפיסת העולם של האזרחים פה, אפילו בתוך מחנות פוליטיים זהים.

תחזיק מעמד עוד קצת, עוד שניה אתה משתחרר ותצתרך להתמודד עם החיים שלך והבעיות של צה"ל כבר לא יטרידו אותך כל כך. זו תהיה בעיה של מישהו אחר..- וזה חלק מהבעיה שאתה מדבר עליה.