בהיותי חייל למדנו בלשב שאו שאתה נע הכי מהר שלך לאורך השטח המת, או שאתה סטטי ויורה בצורה אפקטיבית חזרה.

ככה שנניח ואתה חוצה רחוב, אתה פשוט תדפוק את הספריניט הכי מהיר שלך לצד השני.
אתה כן יכול ללכת עם קנה מלווה מבט לאורך קטעים קצרים בהתאם למבנה השטח.

למה לרוץ ולכוון את הקנה לכל הכיוונים כמו בסרטים זה לא טוב?

-הריצה שלך לא תהיה בשיא המהירות שלך, אתה לא רואה איפה אתה דורך, הפוקוס שלך הוא לא על הנקודה אליה אתה רוצה להגיע ואתה משחק עם הקנה וקופץ איתו כל הזמן.

-במידה וזיהית משהו או שיורים עליך, אתה לא תעצור בשטח ההשמדהותירה בחזרה, אתה בשאיפה לסיים את הריצה בנקודה\מחסה אליה רצת מלכתחילה.
במידה ותחליט לירות בחזרה תו"כ הריצה הירי שלך לא יהיה אפקטיבי בעליל, ורק יאט את ההתקדמות שלך לכיוון המחסה.

אז למה בשנים האחרונות רואים חיילי צה"ל שמדמים ניצבים בסרט אמרקאי?!
להלן 2 החיילים השמאליים בתמונה ועוד כל מיני צעירים במילואים:

הסרטים האמריקאים מושפעים מטכניקות תנועה קרביות...
הלש"ב בצה"ל, כפי שמלמדים בחי"ר הוא גלגול של לש"ב שדו"ב. בגדול, בגלל המורכבות של השטח הבנוי וכיווני האיום, אתה רוצה לנוע במצב בו אתה יכול להכנס לעמדת ירי באופן מיידי. הקנה אולי קופץ, אבל אתה בתנוחת ירי מיד עם עצירה.
לא אומר שלא צריך לחצות שטח השמדה במהירות האפשרית, אבל תנועה לאורך צד רחוב צריכה להיות מאובטחת.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מכיר התרגולת מלפני הרבה שנים, תרגולת הסתערות, בה תוך כדי הסתערות הודגם לנו איך לעצור, להרים הנשק ולירות דרך הכוונות......משהו המנוגד לכל חשיבה חיילית... להיות בשטח נחות/שטח השמדה ולרצות לפגוע במישהו הנמצא בעמדה עדיפה.....בעיניי זה שיקף ציות דוגמטי לתרגולת שדגל שחור של חוסר ענייניות מונף מעליה.....כמובן מדובר על חציית שטח נחות במיוחד....בתנועה לאורך רחוב צמוד לקיר, תוך ניצול נקודות מוגנות יחסית....ההתנהלות שונה.

בהליכה אני מסכים איתך. אשפר להיכנס למצב ירי יעיל מהיר.

בריצה לא...
כדי להכנס למצב ירי יעיל תצטרף גם ככה לבלום את עצמך וכל תהליך הבלימה יקח לך שנייה שתיים וכל נפנופי הקנה האלה לא נתנו לך שום דבר.
במידה וירית לפני שהגעת לעצירה אתה יורה לא יעיל...

כמו שרואים פה בשנייה ה-27:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

הם חוצים שטח השמדה (אחרת לא היו מנפנפים בקנים)
הם מכוונים לאיום יחסית רחוק שאין מצב שאם תקפוץ להם דמות או תפתח עליהם אש מהטווח הזה הם יצליחו להשבי באש בצורה יעילה לאיזור המאיים.

עדיף להציב חיפוי ולדפוק ספרינט של החיים לצד השני.

גם אם תוך כדי המעבר יורים עליך אתה לא עוצר אלה רץ יותר מהר...

גם בריצה. אגב, איך בדיוק יורים בהסתערות? תוך כדי ריצה, משקע כתף ו"על". זה לא אידיאלי, אבל זה יותר טוב מכלום. הנושא הזה קריטי יותר בש"ב כי בד"כ יש פחות קנים מחפים ביעילות מאשר בש"פ.

נ.ב. - כמו שאמרתי, זה בא משדו"ב, כולל הירי עצירות שתמיד שעשע אותי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שמלמדים אותה בסרט 2 אצבעות מצידון ככה שזה קדום לשדו"ב? (שמשון דובדבן כמו שאני מכיר?)

בהליכה אין בעיה ללכת עם קנה מלווה מבט כי אתה גם יכול להגיב בצורה יעילה לקרוב באופן מיידי.

אבל כשאתה רץ ומנפנף קנה לחלונות שנמצאים 50 מטר ממך?
אתה לא תפגע בכלום.

ושים לב בסרטונים איך כל הריצה ונפנוף הקנה והחייל לא מתרכז בכלל בנקודה אליה הוא רוצה להגיע.
לי זה נראה פשוט תנועות שנראות טוב למצלמה, דברים שהם מנסים לחכות שהם ראו בטלוויזיה
(או יותר נכון איזה קצין שאחראי על ההדרכה שהחליט שצריך להעביר את זה)

גם לי צרם כשראיתי את הסרטון.
קישור לאתר צה"ל . הסרטון השני בעמוד.
קישור ישירות לסרטון:
https://dovermediastorage.blob.core...5T14%3A03%3A20Z
התמונה שהבאת לקוחה מהקטע שמתחיל ב- 00:17.

בשונה מאצלנו ,
שכל שנה ממציאים מחדש את הגלגל,
יש ספרות מקצועית מבוססת מתפתחת ומנוסה מארה"ב שאפשר פשוט ללכת ולקרוא.

רק שאף אחד לא מעיין.


יש ידע איכותי ברמה גבוהה.
לי יצא בסדיר (אמצע שנות ה-2000) לעיין בכמה וכמה ספרים של תו"ל.

גם לי באותה תקופה והבחנתי שמדובר בבעיקר בתרגומים של ספרי הדרכה אמריקאיים ישנים,
ספרי הלקחים באמת היו מועילים לא נראה לי שהידע הזה שומר.

בספרינט אתה מוותר על מספר דברים.

1)אם זיהו אותך, אתה לא תדע עד שלא יתחיל הירי.

2)אם יורים עליך, יקח לך הרבה יותר זמן להחזיר אש בשביל רתק.

3)בריצה אתה משמיע הרבה יותר רעש מאשר הליכה מהירה. הליכה מהירה היא כמובן יותר איטית, מעייפת באותה מידה או לפעמים יותר, אבל כשאתה דורך עם כל כף הרגל בהדרגה, ושום דבר לא קופץ לך, אפשר לצמצם את הרעש לכמות מזערית.

4)אתה מראה לאויב כח פגיע, במקום כח מוכן שיודע להחזיר אש בזמן אפסי, וזה גורם הרתעתי.

אם כתבת ברצינות, אז אוסיף התייחסותי :
1‎‎‎) הרעיון מזכיר לי את המוצא להורג הרוצה להישאר בלי כיסוי עיניים בכדי לצפות במותו.
2) כשאתה רוצה להחזיר אש מתוך שטח נחות, יש לך סיכוי טוב כי משפחתך תקבל הצל"ש.
3) גם אם תדרוך בהדרגה כשאתה מחופש לעץ, ומשמיע קולות של עץ, אתה מגביר את סיכוייך לחיות במידה והאויב עיוור.
4} מוטב לחיות פגיע מאשר למות מרתיע.

כל הרעיון בבסיס טכניקת מעבר שטח נחות הוא שזה שעובר מבין שהוא לא רוצה להיות שם.
אם אתה כבר חייב להיות שם, תחשוב איך אתה הכי פחות זמן שם.
אם אתה שם והותקלת, איך הכי סביר שיהיו לך אבידות מזעריות.
ואיך הכי נכון להיות מסוגל להרוג אויב?
צריך להיות מסוגל לאתר אויב, וצריך להיות מסוגל לשים קנה על.
האם אתה יכול לעבור שטח נחות, להיות מוגן, לאתר אויב ולהשמיד באותו הזמן?
אם התשובה היא כן, יש כמה צבאות שמאוד ישמחו לשלם לך.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אני מדבר על לחימה בלש"ב לא התגנבות או איזה מעצר בשטחים.

סעיף 1 - מה אכפת לי אם זיהו אותי? אני בלחימה עכשיו ואני מתקדם לעברם באש וחיפוי.
2-אם יורים עליי אני מסיים את הספרינט בנקודה אליה רצתי מלכתחילה....
הקנים ששמתי בחיפוי ירו עליהם.
(מה אתה מציע? לעצור באמצע הרחוב ולירות בחזרה?!?!)
3- לא רלוונטי, גם ישמעו את כל הצעקות פקודות וכו'
4- לא הבנתי מה אתה מתאר פה.

האם הצגה מרשימה מערפלת חשיבתנו מלהבין [ואני לא מתייחס לבחירות] כי אנחנו רואים תרגולת לא רלוונטית למטרתנו...? עד כמה באמת מוטבעת בנו חשיבה חיילית/חשיבה עניינית......

הם פחות אנשי שטח ופחות מחוברים....

זה אולי קשור לחבר'ה שלנו שנעשתה נוחה יותר ומערבית יותר.
אולי פחות שיחקו מחבואים בחוץ? יצאו לטייל? שמעו מורקים מההורים על מלחמות?
(ולא מור"ק של אח גדול\חבר בוגר של 30 איש חמושים מכף רגל ועד ראש שיוצאים לעצור מישהו בסביבה אזרחית שבמקרה הכי גרוע יש לו אקדח)

להבנתי אתה נוגע בבעיה, הנמצאת איתנו שנים רבות, כנראה שתמיד היו אנשים שחשבו בצורות שונות, וכנראה שהיום הבעיה מחריפה, ובכדי להילחם בה, לדעתי, הצבא צריך להכיר בקיומה, והעשייה לתיקון צריכה להתחיל בשלבים שלפני הצבא.....התעלמות מיכולות החשיבה, קריאת השטח והמציאות...יהוו תמיד גורם מגביל....שבעקבות, נמשיך לשאול ולומר 'איך זה קרה?' 'למה לא לומדים?' 'אבל זה לא פעם ראשונה'...

תרגולת היא תמיד כוריאוגרפיה ובייחוד בשלב הלימוד היא צריכה להיות מוקפדת וכמעט מלאכותית.

יותר חשוב מה נעשה במציאות ועד כמה החיילים מבינים את ההבדל בין "תרגולת" שהיא כמעט רפלקסיבית לבין הביצוע בשטח.

בביצוע בשטח החייל נדרש לבצע מתוך שלל יכולות ותרגולות שכן לביצוע כושל יכולה להיות משמעות דרוויניסטית-משהו:
א. אור או חושך?
ב. תחת אש או לא?
ג. איום גבוה לעומת נמוך?
ד. אל היעד או על היעד?

לדג' באיום נמוך בחושך על היעד, חציית רחוב צריכה להיות איטית, שקטה ומאובטחת וזאת למול חציית רחוב תחת אש או כל שטח מאויים גבוה אחר (יום או לילה) במהירות כאשר האבטחה היא באש מהחיפויים בצדדים.

גם החייל הכי בטטה הופך לאוסיין בולט כשיורים עליו ושום תרגולת לא תשפיע.

אבל ריצה תו"כ נפנוף בנשק מופיע כדבר שבשגרה לא פעם ולא פעמיים וזה לא יעיל בשום מצב.
אם זה היה משהו חד פעמי לא הייתי מעלה.

עברתי על כמה סרטוני לש"ב ומצאתי וגם כמובן אני רואה את זה אצל חבר'ה צעירים במילואים.

זה כבר סיפור אחר. הבעיה של מיומנויות הפרט היא פונקציה של כמה תרגול הפרט עובר במהלך הזמן. יש נטיה לעבור מאוד מהר לרמת המחלקה ומעלה (כי זה אקוטי ובעייתי), ולהזניח את שימור מיומנות הפרט.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

נו באמת...
אשכול שהוא בבחינת הפוסל במומו פוסל...
להסתכל על חצי שניה של סרטון דובר צה"ל ולהסיק מזה על כל תורת הלש"ב בצה"ל? נראה לי שאתם המושפעים כאן.
תתפלאו אבל גם באימון, רציני וריאלסטי ככל שיהיה, לא תמיד רצים ריצת אמוק לסמטה הבאה כאילו יורים עליכם צרורות מRPK וRPG. קטע כזה.
יש גם עניין של התגנבות ומודעות לסביבה ולא פשוט ריצה לקיר הקרוב. מי בכלל אמר שהפינה הקרובה היא מקום בטוח יותר? יש לכם צילום של כל הזויות? יודעים איפה שאר הכוח מחפה? איפה השטח כבר 'טוהר'? יודעים בכלל איפה האויב? אולי הם מחפים רק לבית הקרוב לטווח של 20 מטר ולא ברחוב ראשי עם טווח של 200 מטר?
מה לגבי כך שלרוץ ספרינטים כל היום זה לא גם לא הכי אפקטיבי לקליעה, ריכוז ושמירת כוח?
במד"א למשל תמצא שרוב הפרמדיקים והרופאים לא דופקים 'ריצה של החיים' בכל מקרה ולא כי הם כבר שחוקים או זו סוף המשמרת אלא כי אם אתה מגיע לפציינט מזיע, מתנשם ועם לב דופק על 200 באוזניים, לא תוכל למדוד לו דופק, לחשוב ולהכניס עירוי ביעילות. אותו דבר בקליעה. יש מקום לספרינטים כמובן ויש מקום גם להליכה מהירה/שקטה תוך סריקה וחיפוי.
האיום הוא לא רק צלף באיזה חלון רחוק אלא (ואפילו בדרך כלל) מישהו שמחכה לך בפינה הקרובה או מעבר לה, או מנהרה, או מטען ולכן יש גם הגיון בהליכה מהירה ומודעת, תוך חיפוי וסריקה, גם ב'תא שטח נחות'.
בכלל בלתי אפשרי, גם באימון, לצפות שכל זוית תצטלם יפה. לפעמים עייפים, לפעמים הזוית לא מחמיאה, לפעמים מתרגלים משהו אחר גם אם הוא לא מצטלם יפה לאותה פינה, לפעמים נחים על התחת במקום כריעה קרבית כי מה לעשות, אי אפשר לכרוע 24/7, גם לא 12 וגם לא עם ברכית אמריקאית. ככה זה. זה לא הופך את החיילים למטומטמים ואת ההכשרה לגרועה (אם כי לא יזיק כמובן גם יותר סימולטרים ואימון ריאלסטי יותר וכו' במקום שוב לרוץ בלשביה ולעשות אש אש אש). גם אמריקאים עם תורת לחימה מסודרת יפה בקלסרים לעיתים הולכים עם קנה מורם רחמ
נא ליצלן במקום לתת ספרינט של החיים בכל אימון לש"ב. ברוב הסרטונים ברשת שלהם ואף של כוחות מיוחדים בכלל - דווקא כן משתמשים בטקטיקות דומות ולא בריצות ספרינט בכל סמטה.
אגב רוב הקושי בלש"ב הוא לא חיפוי והתחמקות אלא זיהוי האוייב (ואף היעד עצמו, בתוך אוכלוסיה אזרחית וכוחות ידידותיים נוספים) ולהפתיע אותו לפני שהוא מפתיע אותך. לחשוב שהפתרון הנכון היחיד הוא ספרינטים וחיפויים סטייל סטלינגרד או שבכלל מדובר בתרגול טיהור באש וחיפוי זה גם 'קצת' מושפע מסרטים.