25-12-2018, 17:33
|
|
|
חבר מתאריך: 03.01.09
הודעות: 1,569
|
|
סיירת גולני- ראיונות, ספר, סרט
בשל מאמץ מרוכז של פרסומים על ומטעם הסיירת
https://www.yediot.co.il/articles/0...4801989,00.html
https://www.10.tv/documentary/173344
https://www.ybook.co.il/book/7373/%...%99%d7%9c%d7%94
ביקורת ומאמר דיעה פרסם כבר מיודענו המכובד מהפורום
https://www.davar1.co.il/151487/
ביקורת אישית על הספר טורפי הלילה / מירב הלפרין:
לטעמי הספר הזה חלש בעיקר בנקודות הבאות:
א. הספר נכתב למען ומומן מטעם עמותת יוצאי סיירת גולני ומטרתו תיאור היסטוריית היחידה מהקמתה ועד מועד פרסום הספר. ככזה אין טעם לצפות לסקירה היסטורית אובייקטיבית. כמות הסופרלטיבים החוזרת לעייפה היא לפיכך אינסופית, הופכת לטרחנית ועם הזמן מאבדת מערכה. לדג', בעבר כמעט כל יחידה חטיבתית ומעלה בצה"ל עשתה מסע כומתה של 120ק"מ וחלקן הגיעו "רחוק יותר" מהסיירת. אפשר לברך ולהתהדר גם בלי "לעקם" את המציאות.
ב. יחידות מקבילות שפעלו במקביל באירועים מסויימים הוקטנו עד כדי התעלמות, בעיקר אגוז בתקופת לבנון הרחוקה והקרובה (אזכור אחד) וחומת מגן (כלום). לטעמי יחידה מיוחדת שנולדת מתוך יחידה אחרת היא ענין לגאווה (ע"ע מטכ"ל שלדג), מה גם שהתקיימו בינהן עד לאחרונה קשרים כמעט סמביוטיים באנשים, תעסוקה וציוד.
ג. לא ברורה החלוקה האקראית בספר לפרקים. אין כאן חלוקה לתקופות מסודרות כגון עשורים או מפקדי יחידה. לדוגמא, חבל שאין פרק שעוסק במובהק בדברים קטנים שהפכו את הסיירת הזאת למיוחדת בצה"ל כגון המצנפת, רובה ציד, מקלעי שלל, גלילון תלה כתף, עוזי קת עץ וכדומה.
ד. נראה שהמידע המוצג בספר נשען בעיקר על כמה מרואיינים מרכזיים, שרובם כבר הופיעו וידיעתם כבר נכתבה כמעט מילה במילה במקורות האחרים לעיל. ככזה, נראה שדבריהם נלקחו כלשונם, ללא עריכה וללא ביקורת אם זכרונם נכון או מטעה. כך לדוגמא מופיעות שתי גרסאות בספר להופעת ה "ריו טרור המפורסם" בהפרש של כמה עשורים. דוגמא אחרת היא הופעה של כארבע גרסאות שונות לרכב האמריקאי הלבן המיוחד " ואגוניר" של מפקד היחידה, מתוארת כייחודית לאותו מפקד באותו הפרק ובכל פעם מוזכרת כדגם רכב אחר. טעויות רבות משמעותיות מאלה נרשמו כעובדות ומצער שכך ייקבע הזכרון ההיסטורי.
ה. ההשענות על כמה מרואיינים בודדים (בעיקר אלה שהופיעו כבר בסרט או בכתבה מלפני שנתיים) גרמה להתרכזות בסיפוריהם והעלמתם של אחרים. לדג' תקופת הפיקוד של גוני הרניק ז"ל מסתכמת באנקדוטה על הגעתו ואח"כ על נפילתו ובאמצע כלום. לא קראתי משהו מיוחד על צ'יקו תמיר.
ו. מצער לראות כי בספר צבאי לא נעשתה הגהה (עדיף כתיבה) על ידי איש צבא לשעבר. לדוגמא "הרדוף" מוזכר כפצוע בנדב"ר ותמונה אופינית של לוחם ביחידה עם מקלע שלל מתוארת כ "נגב".גם הבנה של סיפורים ותיאורים של עדים היא אחרת אם נרשמת ומעובדת על ידי מישהו שמכיר ובקיא בעשייה הצה"לית.
ז. בכלל עריכה והגהה חלשים בספר כולל שגיאות בעברית (גילים במקום גילאים) וחזרתיות של אותן אנקדוטות בפרקים שונים. וגם, אין טעם לכתוב משפטים שלמים בעברית עקומה גם אם נלקחו כדברור מצוטט של משהו שנאמר בראיון. כמקובל, ברגע שנעשה אזכור ראשון, לדג' "גיורא ענבר מפקד הסיירת", אין טעם לשוב ולהזכיר זאת מספר פעמים בהמשך, באופן אקראי (לפעמים כן או לא) כאשר שוב מצטטים מדבריו.
לטעמי, ליחידה כזאת מגיע ספר היסטורי ראוי יותר כדוגמאת ספריו של א. ברקאי ופחות בסגנון א.כ. אולי יצליחו לתקן חלק במהדורות הבאות.
נערך לאחרונה ע"י vitaman בתאריך 25-12-2018 בשעה 17:42.
|