14-11-2018, 20:37
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,940
|
|
זה לא העניין של הארון - אלא של השגת המטרות
על ארה"ב אין איומים ישירים,
רק חלק קטן מכוחותיה מיועדים למניעת הברחות והסתננויות או למנוע מלחמות ביבשות אמריקה,
רוב כוחותיה מיועדים למניעת מלחמה עם רוסיה, סין וצפון קוריאה,
ובין רבע לשליש מהכוחות (שזוכים להמון פוקוס) - מיועד לסייע למדינות עניות בעלות ברית עם ארה"ב להתמודד מול איומי טרור, שעלולים למוטטן.
לרוב אלו משימות ראויות הנמצאות בקונצנזוס, שניתן להציב לגביהן מטרות ולבחון עמידה ביעדים.
במלחמות בסוריה ועירק - עיקר הבעיה היא בכך שהמדינה הנפגעת מתנגדת לפעולה - ולמעט הכורדים - אין לארה"ב בעל ברית מובהק שניתן לסייע לו בלי שעניינים יסתבכו מאוד.
לכן מלחמות אלו - נמצאות בסטטוס מפוקפק של התערבות בריבונות זרה. הגברת הפעילות הצבאית עלולה דווקא לפגוע ביעדים והאופוזיציה או ביקורת בינלאומית עלולה להפוך את הסיפור למאוד שנוי במחלוקת.
וכל זה - בדיוק הבעיה שיש לנו עם עזה:
אין לנו שותף מקומי - לא עם חמאס ולא עם פת"ח ולא מישהו אחר בעזה, ואף גורם בינלאומי לא רוצה חלק בהשלטת רגיעה,
ואין תקווה שבעקבות פעילות צבאית גורם כזה או אחר יווצר או יתחזק,
וכל פעילות, בין אם רגיעה או מלחמה - הופכת לסלע מחלוקת על רקע לא ענייני.
שדה מוקשים שכל אדם סביר לא ירצה להיכנס אליו.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי אספרסו קצר
שימו לב לתגובות שנשמעו כשמספר אנשים העלו את האפשרות לכבוש את רצועת עזה. תגובות שנשמעו לא רק על ידי קיצונים מהשוליים אלא גם על ידי אנשים בעלי ידע רב ומעמיק בענייני צבא וביטחון. והמבין יבין.
|
הבעיה אינה הכיבוש - אלא "היום שאחרי".
כל אלטרנטיבה לאותו יום שאחרי נשמעת גרועה, בעוד המצב בעזה יחזור במהירות לנקודת ההתחלה, או גרוע מכך.
וזה אחרי הוצאה של מליארדים ועשרות או מאות הרוגים - בגלל הלחימה עצמה.
במקביל, ההימנעות מאותו כיבוש - זולה בכסף וחיי אדם.
אז הדרך היחידה לרשום "הצלחה" - היא הימנעות מכיבוש כזה.
|