דו"צ נמנע מלהגיב על הדיווח.

https://theintercept.com/2018/08/11...rotective-edge/

We can forgive [the Arabs] for killing our children. We cannot forgive them for forcing us to kill their children. We will only have peace with [the Arabs] when they love their children more than they hate us... Golda Meir

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מציע לקרוא קודם את הכתבה, במקום להגיב בצורה כזאת, שלדעתי נבזית ולגמרי לא מוצדקת.

הייתה פה טעות אנוש וטעות מודיעינית. אבל היה פה גם אי ציות להוראות.

חמאס מעוניינים בהרג אזרחים שלהם ושלנו, כולל ילדים. אבל לא תמיד אפשר להאשים את החמאס בהרג חפים מפשע. צריך לקחת גם על עצמנו אחריות.

על סירוב פקודה אפשר לשפוט אותם. על טעות אנוש תמימה עדיף שלא. אבל כן צריך לעשות פה הפקת לקחים ולהודות בטעות.

מעניין מה אתה אומר על אותם מאות הצעירים בעזה שנורו ע"י חיילי צה"ל שנהרגו או שנשארו נכים, כאשר התקרבו אל גדר הגבול. הם נורו בכוונה.
לעומת הילדים שנהרגו על חוף הים בשגגה (מקווה שלפחות בזה אתה מסכים)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

דמם בראשם.

או"ם שמום.

לא, אני לא מאמין כי המפגינים בעזה נורו בכוונה. אם כי גם בנוגע להתפרעויות השבועיות שלהם, יש מדי פעם גם נפגעים לא קשורים שעדיף שלא היו נפגעים. וגם משם, מכל סיבה שתהיה לפגיעה בהם, צריך להפיק לקחים ולדעת לקחת אחריות לחלק מהמקרים.

לך תגור בשדרות רק שבוע, או בכל יישוב אחר שחוטף פצמרי"ם ואז נראה אותך איזה גיבור תהיה...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ועדיין, מות 2 פרמדיקים עד כה, ועיתונאי אחד, לא מוצדקים ודורשים חקירת המקרה.

אם כל כך קשה לך עם זה

אף יהודי לא אוהב או רוצה להרוג אף לא בן אנוש אחד, אך יש גבול!

במלחמה שמערבבים את הילדים שלהם כחלק מהטקטיקה אין לך שום ברירה אחרת ולהבין את מה שגולדה
האומללה הבינה לפני 50 שנה
לפני שהיה לנו "יתרון" כזה על החלאות הללו... חחחח ועדיין לא מנצלים את היתרון כדי לגמור עם הרעה החולה
הזו שנקראת פליסטיניים למרות שבכלל כך לנו קראו במקור עד לפני 70 שנה
בדוק בתעודות לידה של בוגרים מעל גיל 70


הבא להרגך השקם להורגו.

וכמו שארו פה לפני... דמם בראשם!!!

ברגע שמשתמשים בתירוץ של "הם גרמו לי להרוג אותו" בתור ציווי דתי, נוצרת לגיטימציה למותם של אנשים אולי לא חפים מפשע אך כאלה שלא צריך להרוג. מה יחשוב החייל הפשוט? אהה נו, הוא בטח רץ פה כי החמאס שלחו אותו. ואז יורים.

אולי תקרא ותנסה להבין מה שאני כותב במקום להציע לי שירותי נדל"ן.

אולי זה אומר שהעבודה שלהם מסוכנת? אתה חושב שבמידה והם לא ביצעו איזו שהיא פעולה עויינת כלפי הכוחות שכביכול ירו בהם (אם להאמין לפלסטינים), הם נפגעו בשוגג?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני לא חושב שהם ביצעו פעולות עוינות אם כי אין כל כך דרך לדעת. אני יודע שפרמדיקים ועיתונאים נצפו ליד מתפרעים שמחזיקים בנשק ולכן ירי כלפי המחבל יכול להסתיים בהחטאה ופגיעה בעיתונאי או פרמדיק.

מה שאני כן אומר בסופו של דבר הוא שנהרגו בערך כ-30 אנשים שלא היו צריכים להיהרג עד כה, מתוך 160, ובצה"ל שבו ערך טוהר הנשק הוא ערך עליון, צריך לפחות לחקור את מות אותם 30 האנשים, ולהיות שקופים כלפי הציבור בנוגע לחקירות ותוצאותם.

לא מזמן פורסם כי לא תתנהל שום חקירה פלילית בנוגע ל"יום שישי השחור" ב-2014 שבו הופעל נועל חניבעל והחיילים ומפקדים בשטח פעלו לפי אינטרפרטציה שגויה שלו, וכנהרגו כ-10 אזרחים, מתוך ה-72 שנהרגו באותו יום.
72 זה מספר שאי אפשר להתעלם ממנו. אפילו אם באמת יצא ש-72 נהרגו באותו יום למרות מאמצים כבירים למנוע זאת, צריך לפחות להיות שקופים כלפי הציבור בנוגע לחשד לרשלנות. כי קצת קשה להאמין שאפילו אחד לא נהרג כתוצאה מרשלנות בצה"ל, אפילו אם בשגגה. ואפילו נאמר שהוקצו רק מחצית מהמשאבים הדרושים, חוקית, כדי למנוע פגיעה באזרחים.

אי אפשר להתווכח בנוגע למוות בשגגה, כמעט, אבל יש מקום לחקירה בנוגע לרשלנות.
לא חקירה כדי לשים במאסר חייל שהושם בסביבה רוויית מטרות ולחץ בצורה קיצונית, למשך זמן מאוד ממושך. אלא חקירה כדי לראות כיצד אפשר למנוע את אותם מקרים.

בן אדם שלא צריך להיהרג או לא רוצה, לא יבוא מרצונו החופשי לזירה שבה זה יכול לקרות או יותר נכון - לזירה שבה נעשה הכל כדי להביא לנפגעים.

גם אם תעשה שמיניות באויר כדי להיות הכי שקוף, דבר הכי בסיסי כמו דו"ח נתיחה והוכחות פורנזיות (מה
הרג ומאיפה זה בא) אין לך בשביל לחקור משהו.

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

ובכל זאת בהפגנות באיו"ש עדיין לא יורים בכל מתפרע בירי חי.

א. אתה משווה שני מתארים שונים לגמרי - דמגוגי משהו.
ב. אם היו יורים יותר חי, אולי היו פחות סרטונים מבישים של חיילים בורחים מחבורת פראים עם רצח בעיניים שבטוחים שלא יעונה להם שום דבר רע.

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

הייתי צריך להגיע לאחד הבסיסים שלנו ליד רפיח. הייתי ברכב לבד עם עוזי ו-2 מחסניות.

בקרבת הבסיס היה מחסום אבנים, יצאתי מהרכב והזזתי כמה סלעים ואז יצאו מאיזה מבנה נטוש כ-20 ילדים בגילאים שונים ובראשם אחד בוגר. הם התחילו להתקרב אלי , רק דרכתי את העוזי והם נסוגו וכך עברתי בשלום את המחסום.

לאחר כמה זמן הייתי צריך לחזור לבסיס הקבע שלי ואז חיכה לי מחסום גדול יותר....
שוב פעם אותו סצנריו עם הילדים ובוגר בראשם, אך הפעם הם לא ברחו לקול דריכת העוזי.
אז יריתי באוויר הרבה מעל לראשם ואז כולם נעלמו.

כאשר חזרתי לבסיס שלי, שאלו אותי אם אני יריתי, כי משטרה צבאית הודיעה על יריות.
לקחו ממני את העוזי וספרו את כל הכדורים במחסניות. תגידו זה צבא זה???

עבר שבוע ושוב פעם הבוס ביקש שאסע לאותו מקום, צחקתי ועניתי לו הפעם עם ליווי רציני...
זה מה שהיה, הצמידו לי 2 לוחמים עם נשקים ארוכים ונסענו.

שוב פעם באותו מקום היה מחסום והסיפור חזר על עצמו, קבוצת ילדים ובראשם "המנהיג".
כאשר יצאתי מהרכב, הוא זיהה אותי ואמר: "רוחו, רוחו, האדא עוואר מג'נון"
(לכו, לכו העיוור הזה משוגע...(אני מרכיב משקפיים))
החיילים שלי נדהמו ושאלו: " מה הוא מכיר אותך"... כן, עניתי - אנחנו חברים וותיקים...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אז איך הגענו לאיפה שהגענו?

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

לגבי נוהל חניבעל היא לא היתה שגויה.
כך הועברה ובוצעה מתחילת שנות ה2000 לפחות.
זה שבדיעבד חושבים שהיתה שגויה? אז חושבים.

יש רושם, ואפילו כך נכתב במספר כתבות שקראתי לגבי דוחות של צה"ל על חקירות, שבמטכ"ל ובשטח יש הבנה שונה של נוהל חניבעל. מתי להפעיל כולם יודעים, אבל על כיצד להגיב אין קונצנזוס.

יש אי הבנות בדיעבד.
אחרי 18 שנה בערך של הבנה כזו וישום,
במהלך הפולמוס על יום שישי השחור אסא כשר הפתיע רבים בנושא הזה.
וגם הסכים איתי שכנראה התחום הזה התפספס בערכי צהל ברמת הפרוש וההסברה.
ויכול להיות שכם פרסומה של המדיניות והתגובות שקיבל הצבא גרמו לבכירים לרגליים קרות.

אני לא מסכים שיש אי-הבנות.
מאז שהפקודה הזו יצאה, ולאורך כל גלגוליה, כולם תמיד נהנים "ללכת עם ולהרגיש בלי".
כדי לא להיכנס לדקויות ולנקודות רגישות, אני אתבסס על ויקיפדיה ברשותכם:

"מנסח הקוד האתי של צה"ל, פרופ' אסא כשר, טען כי קיימים מספר נוסחים מקבילים לפקודה, אך לכולם עיקרון משותף, כפי שנכתב לדבריו בנוסח שנוצר באוקטובר 2010: 'יש לפעול, ככל הניתן, לעצירת פעולת החטיפה, לרבות הפעלת אש, אך לא באופן שעלול להוביל בסבירות גבוהה למותו של החטוף, זאת מתוך הבנה שערך חיי החטוף גבוה ממחיר החטיפה'".

"בשנת 2016 החל צה"ל לנסח פקודה מבצעית חדשה בנוגע להפעלת כוח אש בשעת חטיפה, בעקבות הוראת הרמטכ"ל גדי איזנקוט לבטל את הפקודה. באותה שנה איששה בדיקת מבקר המדינה את קיומם של פערים רבים בהבנת הפקודה בין הדרגים ובין היחידות השונות. על רקע זה הומלץ לבחון את ביטולה או את הטמעתה בפקודות אחרות בצה"ל. עוד הומלץ להעניק את הסמכויות להפעלת אש נרחבת בעת סיכול חטיפה לדרגים גבוהים יותר בצבא, ולהתחשב במהלכה בעקרונות של הדין הבינלאומי, כמו עיקרון ההבחנה בין אזרחים ללוחמים ועיקרון המידתיות"

טענתי, והיא נסמכת על ניסיוני האישי, שהפקודה כתובה ומנוסחת היטב, כפי שאסא כשר תיאר אותה, והיא נמצאת בידיהם של המפקדים ברמות השונות ושל הגורמים האמונים על הפעלת אש בהקשר זה.
אבל... וזה חתיכת אבל... יש הבדל משמעותי בין מה שכתוב לבין "רוח המפקד" בכל הרמות בשטח והמבין יבין. לדעתי זו גם הסיבה בעטיה הומלץ להעניק את סמכויות הפעלת האש לדרגים גבוהים יותר, אבל אני לא רואה איך אפשר לנהל אירוע כזה, על כל המורכבות, הלחץ ולוחות הזמנים הקצרים הקיימים בו, מחוץ לרמת השטח שרואה את הדברים בעין וקורא לכל מה שרק יכול "להרעיש"...

המסקנה שלך היא שצריכה להיות חקירה במקרים כאלה - ואם תקרא אפילו את הכתבה ה"אוהדת", מסתבר שעל פיה אכן היתה חקירה.
בסופו של דבר אני לא מאמין שאותם פרמדיקים ו/או עיתונאים היו לגמרי תמימים, כבר לא פעם ולא פעמיים צוותי רפואה פלסטינים נמצאו משנעים תחמושת ומחבלים (לא פצועים, כמובן), ולא מן הנמנע שגם "עיתונאים" (אגב, מהו הקריטריון על פיו הם מוגדרים כעיתונאים?) השתתפו בחגיגה.
ברצועה יש מאות (אם לא אלפי) פרמדיקים ועיתונאים - איך יתכן שכ"כ מעט מהם נפגעו בהפגנות? הרי פלסטינאים שמטופלים בשטח יש למכביר, וגם סיקור עיתונאי צמוד יש ויש בהפגנות - ואף על פי כן, נהרגו כ"כ מעט מאותם עיתונאים ופרמדיקים. היתכן שאלה שנהרגו ספציפית לא היו תמימים? אני מעריך שכן.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

או ללבוש חלוק לבן ואתה פראמדיק/רופא....

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

לדעתי, מקום זה נועד לדעות שונות, בתנאי שיהיו ענייניות,
אתה בחרת שלא להתמודד עם הדעה שאתה מגיב אליה, אלא לכרסם בלגיטימיות הכותב.....

פחות קשור לאשכול אבל יותר לנושא הכללי.
למישהו יש מידע בנוגע לעונשים מקסימליים בצה"ל בכל הנוגע להריגה ברשלנות, הריגה, ורצח (3 דרגות בסך הכל)?