האם תחזוקת נשק כזה מחייבת שרשרת התעשיה הקשורה בייצור ליבת החומר הבקיע?
שמועות על ערב הסעודית שרכשה פצצות מפקיסטן או דרא"פ שהחזיקה ב6 התקנים לפני שנפטרה מהם, או כלי נשק שאבדו בזמן פירוק בריה"מ.

האם היפוטטית ייתכן שלמדינה היה פרוייקט צבאי- הפיקה מספר הנשקים הדרושים לה ופירקה התשתית מבלי לאבד לאורך זמן את הנשק?
מנגנוני ההנדסה והנפצים מאוד מורכבים, אך אותם ניתן לתחזק מבלי התשתית הנלווית בדר"כ לשם הפקת ליבת הביקוע.
לחומר הבקיע זמן מחצית חיים ארוך מאוד, אך עכב הביקוע הספונטני העקבי - דרגת ההעשרה של הליבה והיווצרות איזורים לא הומגנייים עלולה לפגוע בביקוע השרשרת.
בנוסף הקרינה העקבית מחממת ועלולה להרוס מנגנונים אלקטרונים רגישים.


כלומר- האם על מנת לשמור על כוח גרעיני, בהכרח, חייבים שרשרת ייצור והפרדת חומר בקיע או שניתן להניח כי ארסנל כזה פג תוקפו בהיעדר תשתית לחידוש, תוך מספר שנים?

אני מניח שאם אתה מדינה בעלת ידע שמן הסתם פיתחה את הנשק, יש לך נהלי ושגרת תחזוקה מסודרים וזה לא שונה מהותית מתחזוקת נשק אחר אם נניח את ההבדל העקרוני בסוגי הנשק.

אם ירשת את זה בדרך כלשהי ואין לך את הנהלים + ידע + כא מתורגל + ציוד - לא תרצה לגעת בזה בכלל, תשתמש בזה בעיקר להרתעה.

לאורניום 238 זמן מחצית חיים של 4.5 מיליארד שנה, לא רלוונטי. לפלוטוניום 24000 שנה שזה כבר יותר רלוונטי ויכול להשפיע, אולי.

החומר ש"הופך" פצצת אטום רגילה לפצצת מימן נקרא טריטיום,
ויש לו זמן מחצית חיים של 12 שנה.
כך שכל 12 שנה - כמות הטריטיום בפצצה יורדת לחצי.

זה אומר - שכבר בזמן הכנת הראש הגרעיני, ידוע תאריך התפוגה שלו (פי כמה טריטיום שמו, ביחס למינימום הדרוש לביקוע גרעיני)
עד תאריך זה עוצמת הפצצה פוחתת, וכשמגיעים אליו, יש להחליף את הטריטיום שהתיישן - בטריטיום "חדש" או ע"י מחזור מספר ראשים גרעיניים, וזיקוק הטריטיום מתוכם לראש גרעיני בודד.

זאת דילמה שגם ארה"ב ורוסיה נמצאות בה:
מצד אחד - עומדת סדרת הסכמי הSTART: ניצול דעיכת הטריטיום - להפחתת מספר הנשקים הגרעיניים, כך שהטריטיום ממוחזר ממספר ראשי נפץ תוך הפחתה ניכרת.
האפשרות השניה - להסב תחנת כח גרעינית (או להקים חדשה) לצורך הפקת טריטיום (יקר, קל לזיהוי, ובמידה והמדינה לא שייכת לקבוצה המצומצמת של מדינות גרעיניות - מאוד לא חוקי וגורם לאובדן התמיכה בתשתית הגרעין).

לגבי שאלת התיישנות שאר המרכיבים:
למרות זמן ההתפרקות המהיר של 12 שנים - רמות הקרינה נחשבות נמוכות - אלא אם שותים או נושמים אותו.
וארה"ב כשבחנה את הרלוונטיות של הנשק הגרעיני המתיישן, התמקדה בטריטיום - ולא בהתיישנות עקב קרינה.
כנראה - בגלל שיש מענה פשוט להתיישנות חומרי הנפץ והנפצים - החלפתם.


ככל הידוע לנו, פצצות הגרעין הדרום אפריקאיות - היו פצצות חלשות יחסית (6 קילוטון בניסוי, 20 קילוטון בפוטנציאל) שנועדו להטלה ממטוסים.
משמע - לא פצצות מימן מתיישנות - אלא פצצות חלשות על בסיס אורניום.
בהעדר טיל כ"כ כבד שישא נשק זה למטרה, התוכנית הייתה לראש נפץ ששוקל 0.6 טון, ויגלוש מהמטוס לעבר המטרה.
סעודיה לעומתה - רכשה או עומדת לרכוש טילים-כבדים מתאימים מסין.


פצצות הגרעין הפקיסטניות לעומת זאת - הן מתקדמות יחסית:
קלות-משקל או לחלופין - חזקות מאוד(לפי הערכה, עד 500 קילוטון) - ועושות שימוש בטריטיום לחיזוק עוצמתן, ולכן מגוון אפשרויות השיגור הוא גדול.
לא ידוע מה תאריך התפוגה שהפקיסטנים תכננו לפיו את הפצצות.

הערה - הטריטיום לא חייב להיות בתוך הפצצה במצב שגרה, תכנון נכון של פצצה מאפשר הכנסת הטריטיום כאשר מחמשים אותה (ואז גם ניתן לקבוע את תפוקת ראש הנפץ בהתאם לכמות שבוחרים להכניס פנימה). זה מאפשר חידוש של הטריטיום בהתאם לצורך. להבנתי גם ההפקה שלו אינה דילמה לארה"ב - לארה"ב יש כורים גרעיניים צבאיים והיא יכולה להפיק בהם טריטיום ופלוטוניום לפי צרכיה. מקורות זרים מעריכים שמדינה מסוימת במזה"ת מפעילה כור גרעיני בעיקר לצורך תחזוקת מלאי הטריטיום שלה, כיוון שהיא כבר צברה די והותר פלוטוניום לצרכיה.

להבנתי טריטיום משומש כמאיץ לתהליך הביקוע ולא בשימוש כדלק בפצצות מימן , אלא נוצר(מביקוע ליטיום 6 על ידי הניוטרונים החופשיים) בתהליך הביקוע המשני המשמש כנפץ להיתוך.
אגב, לטריטיום שימושים אזרחיים http://www.thewatch.co.il/%D7%98%D7...7%95%D7%9F.html
גם בשגרה,רצוי שחלק מהנשק יהיה מוכן לפעולה במהירות לשם הרתעת מכה שניה.
בהנחה וכמות הפלוטוניום הרצויה מספיקה לצרכי מדינה ל100 שנה, האם התשתית לייצור טריטיום ותחזוקה דומה בהיקפה לתשתית הדרושה ליצור רכיבי הנשק העיקריים ?

לאחר סיום המלחמה הקרה - הפקת הטריטיום - נפסקה,
היות ומלאי הטריטיום נקבע כמספיק למשל 2 עשורים, והייתה הערכה שקצב צמצום הנשק הגרעיני יוכל לספק הארכה נוספת.
תאריך היעד היה 2012.

ציטוט:

Because its half-life of 12.3 years, tritium has to be periodically replenished in weapons. From 1954 to 1988, tritium was produced in government reactors, which were closed for safety reasons. In 1993, GAO concluded that tritium supplies from nuclear arms reductions was sufficient to meet warhead needs until 2012. After that GAO concluded that a new tritium production capability would be needed.

בהעדר כורים גרעיניים צבאיים (שכאמור - נסגרו) - ארה"ב הסבה כור גרעיני אזרחי בטנסי כדי לייצר בו טריטיום,
https://www.tva.gov/Environment/Env...t-Water-Reactor

כי לפתח מחדש את כל שרשרת הציוד הגרעיני באופן "מולבן" - יקר מדי,
אלא אם פותחים כמות גדולה של כורים גרעיניים אזרחיים חדשים - וזה לא נעשה.
כך שלא ניתן לפתח כורים צבאיים.


פעילות הסבה זו - הפכה את חלק מפעילות הגרעין האזרחי בארה"ב - לצבאי,
ולכן כל רכיב שנעשה בו שימוש בכור הגרעיני שהוסב - חייב להיות תוצרת ארה"ב, אחרת מדובר בהפצת נשק גרעיני באופן עקיף,
ובעקבות האמנות שמחייבות שקיפות - לא ניתן לחמוק מכך שהדבר יתפרסם, אלא אם ארה"ב, תפעל באופן לא חוקי - כמו איראן.
לכן כל תעשיית הגרעין בארה"ב - הפכה ל"נכה".

אבל ב2013, כבר לא נותר בארה"ב אף מפעל העשרת אורניום.
וזה יצר מצב בו עקב האיסור לייבא ציוד שעלול לשמש למטרות צבאיות - אין לארה"ב אף מקור חוקי לאספקת אורניום מועשר לרמה נמוכה לכור זה.
הפיתרון הזמני - הוא דילול האורניום המועשר (שממוחזר מפצצות שהוצאו בהתאם לSTART) עם אורניום טבעי.

אופציה שלישית שנבחנה הייתה פיתוח מפעל העשרת טריטיום ייעודי - שלא עושה שימוש בכור גרעיני, אלא במאיצי חלקיקים. זה יקר יותר, ומצריך פיתוח חדש - אבל "מלבין" את שרשרת הציוד הגרעיני.

והכל בעצם נגרם מכך - שהעלות של שימור הנשק הגרעיני אפקטיבי, גבוהה ממה שארה"ב מוכנה לשלם.
ובנתיים, ארה"ב מסתמכת על היכולת לצמצם את היקף הנשק הגרעיני בכך שיתבצעו עוד סבבים של START.
בריטניה - נמצאת בדילמה דומה.
רוסיה - עניה הרבה יותר,
וככל הידוע, נמצאת בדילמה דומה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls הערה - הטריטיום לא חייב להיות בתוך הפצצה במצב שגרה, תכנון נכון של פצצה מאפשר הכנסת הטריטיום כאשר מחמשים אותה (ואז גם ניתן לקבוע את תפוקת ראש הנפץ בהתאם לכמות שבוחרים להכניס פנימה).

התכנון שאתה מציע - נשמע כזה שמסבך את התהליך:
במקום השמשה של ראשים במקבצים לפי תאריכי תפוגה,
אתה בעצם מציע להחזיק את מלאי ראשי הנפץ במצב לא-פעיל, ולהשמישם בתהליך מסובך יותר סמוך לחימוש.
בכל מקרה - מרגע שחימשת את ראש הנפץ, הפקטור של טריטיום ביחס למינימום - קבע את תאריך התפוגה, שבו יצטרכו למחזר את הטריטיום,
ובזמן הזה מלאי הטריטיום ה"חופשי" - מתכלה,
בין אם הוא בתוך ראש הנפץ ובין אם לא..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls . מקורות זרים מעריכים שמדינה מסוימת במזה"ת מפעילה כור גרעיני בעיקר לצורך תחזוקת מלאי הטריטיום שלה, כיוון שהיא כבר צברה די והותר פלוטוניום לצרכיה.

זה יתכן - בגלל שפעילות הכור היא מתמשכת ומעולם לא הושבתה לצמיתות, הדילמה חלשה יותר.
התיישנות מבנה הכור עצמו - צפוי לכפות מצב בו היכולת לשמר את מלאי הטריטיום - תאבד,
ואותה מדינה תצטרך לבחור האם לפתח מחדש את ציוד גרעיני (שחלקו נמכר לה), לפתח מאיצי חלקיקים לצורך זה (למרות המחיר), או שהמלאי הגרעיני שלה יתחיל תהליך דעיכה דומה.

כרגע אני לא חושב שהסעודים ימהרו לרכוש או להכריז שהם רכשו נשק גרעיני, כרגע הם משתמשים בזה בתור איום, אני מאמין שזה נועד לאותת לישראל ולארה"ב אנחנו לא רוצים נשק גרעיני אבל נשיג אחד כזה אם אירן תחזיק בנשק גרעיני.

עכשיו בנוגע לרכישת נשק גרעיני, הדבר היחיד שיותר גרוע מהטלת נשק גרעיני, זה הטלת נשק גרעיני שלא התפוצץ לכן כל מדינה שתחליט לעשות שימוש בנשק הזה תוודא ראשית שמה שהיא מחזיקה אכן תקין. לכן אם אתה לא מחזיק פצצות ואין לך את הידע והיכולת לתחזק אותן הפצצות הללו נהפכות לנטל ואף איום.
כמובן שתמיד אפשר להשתמש בהן כנשק מלוכלך אבל זה לא ייתן את אותה תוצאה.

חומר בקיע של פצצות הוא מאד לא יעיל כנשק מלוכלך. מדובר על איזוטופים כבדים מאד (כלומר שוקעים במהירות וברדיוס קטן יחסית) ובעלי זמן מחצית-חיים שנמדד בעשרות אלפי שנים לפחות. בהתאם לזה גם עוצמת הקרינה שהם יוצרים נמוכה. איזוטופים שרלבנטיים לפצצה מולכלכת הם בעלי זמן מחצית-חיים שנמדד בחודשים, שנים או עשורים ולכן יוצרים קרינה הרבה יותר גבוהה.


יתכן שבימינו יש פחות צורך בניסויים גרעיניים כיוון שסימולציות שפעם דרשו מחשבי-על יכולות היום להתבצע בקלות על מחשב קטן. המקורות הזרים טוענים שישראל מחזיקה בפצצות והחזיקה בהן עוד לפני הניסוי עם דרא"פ. מדינה יכולה להחזיק בפצצה רק לצורך הרתעה - במקרה הזה גם אם הפצצות לא שמישות או בעלות תפוקה לא מספקת, די בכך שהיריב (שלא יכול להיות בטוח שזה המצב) חושש מהן כדי להשיג את המטרה.

ובמידה והם מסתמכים על פקיסטן - לנסיונות למניעת העברת חומרים גרעיניים ומדענים בין המדינות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Byte Me עכשיו בנוגע לרכישת נשק גרעיני, הדבר היחיד שיותר גרוע מהטלת נשק גרעיני, זה הטלת נשק גרעיני שלא התפוצץ לכן כל מדינה שתחליט לעשות שימוש בנשק הזה תוודא ראשית שמה שהיא מחזיקה אכן תקין. לכן אם אתה לא מחזיק פצצות ואין לך את הידע והיכולת לתחזק אותן הפצצות הללו נהפכות לנטל ואף איום.

הדבר שגרוע בהרבה מהטלת נשק גרעיני - זה אסון גרעיני עקב תחזוקה לקוייה, פיגוע, או ריגול.
בין כל תומכי אל-קעידה/דאע"ש, תומכי שיעים ותומכי ליברליות, ועקב מערכת חינוך שאינה ממש איכותית - לסעודיה יש חוסר אקוטי בכח אדם מקצועי ואמין.

על הטלת נשק גרעיני שעבר פיצוץ חלקי (לכל פצצה יש מספר נפצים שמתוזמנים למיקסום האפקט) ניתן לחפות באמצעות שליחת מספר סבבי הפצצה או אף תקיפה קרקעית.
פעולות שניתן לבצע בזמן הרב שיקח עד להשמשת הנשק בידי האוייב.

פצצה מלוכלכת מסתמכת בעיקר - על דלק גרעיני משומש
שמכיל תוצרי ביניים רדיואקטיבים במיוחד.
או סתם - על פלוטוניום שנטחן לאבקה, והפיצוץ מפיץ בשטח האוייב.

מסכים בהחלט עם כל מה שכתבתם ai22 ו ninesouls
אני לא חושב שסעודיה מעוניינת בפצצה אני מאמין שהאיום נכון לעכשיו נועד לגרום לארה"ב וכנראה ישראל לדאוג שאירן לא תשיג פצצה.

ai22 התכוונתי מבחינת מדינה שמטילה נשק כזה, לרוב זה אמור להיות מוצא אחרון כאשר על סף כניעה.
לכן אם תקפת מדינה שמחזיקה בנשק גרעיני או תקפת מדינה אשר יש לה ברית הגנה (שאכן תמומש), הרי חשפת את הכוונות שלך או את רמת הייאוש שלך, ובמצב זה אתה למעשה נותן לגטימציה למדינה להגיב בתגובה גרעינית\לא קונבצינאלית.