ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר

חובבי אסטרונומיה בישראל מתקנאים בהיעדר זיהום האור בצפון קוריאה.
בתמונה שהעלית - הטיל מצביע על קבוצת "אוריון" ("הצייד").
בתמונה נוספת ניתן לראות את גלקסיית אנדרומדה (סימנתי בחץ):



התמונה הובאה מהקישור הבא:
https://images1.ynet.co.il/PicServe...100980646no.jpg

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yaari חובבי אסטרונומיה בישראל מתקנאים בהיעדר זיהום האור בצפון קוריאה.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

כמה מחשבות בנושא:
1. הטיל הנ"ל הוצג על ידי צפון קוריאה במצעד לפני שנתיים (בהבדל אחד הוא נראה קצר יותר) לאחר חשיפת הHS-14 זה אומר שצריך לקחת את מה שצפון הקוריאנים מציגים במצעדים ברצינות ולא להתייחס אליהם כסתם תעמולה. וזה אומר שהזבילים שהוצגו במצעד האחרון מצביעים שכיוון הפיתוח הבא הוא טק"ק בין יבשתי עם הודף מוצק.
2. לפי הדיווחים בחדשות לטיל זה טווח יותר גדול מאשר לHS-14, בהתחשב בזה שהרש"ק של הטיל נראה גדול יותר (ולכן כבד יותר) מהHS-14 השאלה המתבקשת היא כיצד הם עשו את זה. האם מדובר במערכת הנעה חדשה לגמרי או שההבדל נעוץ רק בשלב השני והשלב הראשון זהה לHS-14?
3. למה לצפון קוריאה, מדינה בהחלט לא עשירה, לפתח במקביל שתי מערכות שונות של טק"ק בין יבשתי, במיוחד כאשר יש להם רק רכבי שיגור מועטים (6 בערך)?

משאית המשגר חדשה? היא לא נראית כמו זאת שהצגתם כאן בעבר.

יש לה 9 סרנים ולקודמת 8.

ולא רק זה, גם הקבינה שונה. במשגר של הHS-15 לקבינה יש גג ישר.
לעומת זאת במשגר של הHS-14 והHS-13 יש שקיעה קטנה בקבינה בשביל הטיל:


אם נסתכל על הדגם של הHS-15 שהוצג לפני שנתיים נראה שהוא הוצג על גבי משגר של הHS-14, אבל הוא כאמור קצר יותר מהדגם ששוגר. החלק הגלילי של הגוף שלו נגמר באמצע הגלגל השביעי מהסוף, שזו אותה הנקודה שבה נגמר השלב הראשון של הHS-15. נראה שמימדי הטיל (קוטר ואורך) היו גדולים מדי בשביל הHS-15 אז הם פשוט הציגו את השלב הראשון עם הרש"ק וללא השלב השני (ייתכן שנראה גם את הטיל הזה מבצעי) והמשיכו לייצר משגר ארוך יותר בשביל הHS-15.


אגב מעניין שהם הציגו השנה את דגמי הזבילים הם הציגו את אותו משגר רק עם שקע יותר עמוק בקבינה. כנראה שהם החליטו לרדת בינתיים מהאופציה הזאת.


מעניין אותי אם מדובר באותם רכבים של הHS-14 שפשוט שינו להם רק את הקבינה או שמדובר ברכבים אחרים. בכל מקרה נראה שיש להם יותר משגרים ממה שחשבו עד כה ואולי גם יכולת לייצר אותם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי double_o ומעניין אותי אם מדובר באותם רכבים של הHS-14 שפשוט שינו להם רק את הקבינה או שמדובר ברכבים אחרים. בכל מקרה נראה שיש להם יותר משגרים ממה שחשבו עד כה ואולי גם יכולת לייצר אותם.

קשה לי להאמין שהם יכולים לייצר בעצמם את כל ההידראוליקה המסובכת, האלקטרוניקה, מערכות השו"ב וכמובן המנוע של רכב כזה. לדעתי סביר להניח שהם לוקחים מזקף קיים ומוסיפים לו רכיבים לפי הצורך.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני מניח שמי שמייצר טיל, יודע גם לייצר משגר.. זו טכנולוגיה ותיקה וזמינה מסחרית, עם טולרנסים רחבים.
טיל ששוקל 10% יותר מהתכנון כדי לקחת שולי ביטחון לא יגיע ליעדו
רכב ששוקל 10% יותר מהתכנון כדי לקחת שולי ביטחון - ייסע קצת יותר לאט

הרשה לי להכנס לעומק בנוגע לרכב המשגר.
על פניו נראה כי הרבה ידיים סיניות -- ורוסיות- עזרו ליצור את הרכב הנ"ל

לייצר רכב שיגור הוא אינו נושא ככ קשה למדינה בעלת תעשיות כמו של צפק ( תעשיות טרקטורים וצמ"ה )

עקרונית . אפשר לאלתר כל סוג של משגר בעזרת חלקים אזרחיים לחלוטין .
בעיקר בכל מה שקשור להידראוליקה וחשמל .
מכאן ניתן להסיק שרוב הטלסקופים ההידראולים הם הנדסה לאחור+שידרוג של מכלולים קיימים ברכבי צמה .
כנל לגבי חטיבת הכוח . לא בעיה להוסיף ברכב עצום שכזה עוד מנוע אם צריך .
שלא נדבר על עוד סרן .
עקרונית הרכב הזה בעל המון חלקים מתכלים בגלל שהם צריכים איזהשהוא שיפוץ אחרי מספר מסויים של שיגורים .

אני חייב להגיד שחיכיתי לאשכול הזה מרגע שהודיעו על השיגור בחדשות.
תודה רבה על המידע, תמשיכו בדיון.
פשוט מרתק!

האם תוכל לתת נתונים (אמינים כמה שאפשר וכמה שידוע) על הטיל? אני מתכוון לנתונים כמו טווח מקסימלי (בתקשורת מצטטים את הודעת צפ"ק על טווח של 13,000 ק"מ, אבל לא ברור אם זה נתון אמין או לא), משקל רש"ק וגודל של הטיל (אורך ומשקל).

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

אם הבנתי נכון המסר הוא איום על יפן שיכול להיות מיבצעי בטווח זמן יחסית קרוב.

שאלתי את עצמי האם יש מתחרים לחץ בשוק שמהווה פוטנציאל לרכש ע"י יפן? האם מערכת החץ מסוגלת לתת מענה ליפן מבחינת הפריסה? האם ישראל יכולה למכור ליפן?

האיום המתהווה על ארה"ב לא לחלוטין ברור. יש שכותבים שאין להם עדין יכולת מבצעית רלבנטית אבל השתנו חוקי המשחק באופן דרמטי. בינתיים נראה שהאיומים והסנקציות של ארה"ב על צפ"ק לא אפקטיביים לחלוטין ואולי נדרש עוד זמן.

המצב נראה כרגע במבוי סתום. להדיוט כמוני נראה שצפ"ק מתקדמת במהירות בלתי צפויה ואולי בקרוב תציג מערכת שיכולה להוות איום גרעיני על ארה"ב. כמי שאינו מצוי בתחום הטילים אני מנסה לשאול האם סביר להניח שמהירות הפיתוח מצביעה גם על מהירות היצור של מערכות מבצעיות?

בשורה התחתונה אני מנסה להבין האם ארה"ב כבר קיבלה החלטה להשלים עם צפ"ק גרעינית או שעדין יש זמן תמרון לסיכול. ואם הבנתי נכון כמות המערכות מגדיל את סיכוי החדירה של מעטפת ההגנה ולכן מהווה מרכיב קריטי בהערכה. האם זה סביר להניח שקצב הפיתוח והייצור קריטי עכשיו לתהליכי קבלת ההחלטות? ואם כן, האם על בסיס זמן הייצור אפשר להעריך את זמן ההבשלה של האיום?

הטיל הזה מהווה איום ישיר על ארצות הברית. יפן כבר מזמן מאויימת על ידי טילים בעלי טווח קצר יותר. החץ לא אמור להתמודד עם טילים בין יבשתיים כגון הטיל הזה, היכולות שלו בפועל כמובן לא ידועות, אבל הנחה תהיה שהיכולות שלו יהיו מוגבלות מאוד במקרה הטוב.

ההגנה נגד טילים של יפן מתבססת על מערכת SM-3 על ספינות וטילי פטריוט PAC-3. אין להם מערכת כמו החץ, מבחינת מתחרים ישנו הת'אאד האמריקאי שהוא די מקביל לחץ. ישראל יכולה למכור ליפן, השאלה היא אם היפנים רוצים לקנות.

איך אתה מגדיר מקביל? אם מבחינת מעטפת ירוט היא גדולה מזו של החץ 2 ונמוכה מזו של ה3.

אני מדבר סדר בגודל של השטח עליו המערכת מגנה ועל סוגי האיומים שנגדם היא אמורה לפעול.

אמנם אין מידע חד משמעי לגבי מעטפת הירוט של החץ 3 אבל אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שהיא איפושהו בין SM3 לבין THAAD.
הרי THAAD היא השכבה שבאה אחרי PAC3, שיכול לירט בגובה מקסימאלי של כ20-30 קמ. חץ 3 הוא השכבה שבאה אחרי חץ 2, שיכול ליירט בגובה מקסימאלי גבוה הרבה יותר מPAC3, ולכן ניתן לצפות שגבהיי הירוט המקסימאלים והמינימאלים יהיו גבוהים יותר מאלו של THAAD.
מצד שני, חץ2 הוא לא אקסו אטמוספרי ולכן ניתן לצפות שגובה הירוט המינימאלי וממנו גם המקסימאלי יהיו נמוכים מאלו של SM3.
ומצד שלישי נתונים אמינים לגבי גובה טווחי ירוט של חץ 3 יתקבלו בברכה.

אם הבנתי נכון, יש לצפ"ק כמה טילים בעלי טווח בין יבשתי (= מגיעים לחוף המזרחי/ המערבי של ארה"ב)
יש HS14, יש HS15 ויש (לכאורה) גם משהו שנראה כמו HS15 רק קצת קצר יותר.
השאלה שלי היא לשם מה ריבוי הדגמים?
האם יש כאן כמה טילים מבצעיים למשימות שונות, או שאלו אבות טיפוס בדרך אל מוצר סופי אחד?
אם יש כאן כמה דגמים מקבילים, לשם מה? זהו פרויקט יקר מאוד, למה לפצל מו"פ?
אם אלו אבות טיפוס, גם כאן השאלה- האם הכרח לייצר אבות טיפוס חיים? אין דרך לדלג על הניסוי היקר הזה (יקר בממון, ויקר עוד יותר במחיר מדיני)?

מקווה שאני שואל את השאלות הנכונות