ה"ל יוצא בתוכנית לשיפור מעמד הלוחם, לאור הירידה במוטיבציה לשירות קרבי בשלוש השנים האחרונות. התוכנית תכלול שורת הטבות, מהעלאת השכר ועד לנסיעות בחינם בלבוש אזרחי. ההטבות העתידיות יינתנו רק ללוחמי חוד: לוחמים המשרתים ביחידות שיתמרנו במלחמה, כמו חטיבות החי"ר והשריון, לוחמי ההנדסה הקרבית והתותחנים והיחידות המובחרות בצה"ל.

לוחמי החוד יזכו מ-1 בנובמבר להעלאת השכר (דמי הקיום) מ-1,600 ל-2,000 שקל בחודש בשנה השלישית לשירות, כפי שנחשף לפני כשבוע ב"ידיעות אחרונות". בנוסף, כל לוחם חוד יקבל עד סוף השנה האזרחית כרטיס מוטען בשתי פעימות ב-1,000 שקל למימוש במסעדות, בבתי קולנוע, בביגוד ספורט או באטרקציות שונות.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5016373,00.html
צה"ל עורך שינוי מרחיק לכת באופן הגיוס למסלול השירות בארבע היחידות המיוחדות המובילות שלו — סיירת מטכ"ל, הקומנדו הימי (שייטת 13), שלדג והיחידה לחילוץ בהיטס של חיל האוויר (669). לפי התוכנית, שאישר באחרונה הרמטכ"ל גדי איזנקוט, יעברו ארבע יחידות העילית להישען במידה רבה על גרעין לוחמים בשירות קבע. חיילים שיתנדבו לארבע היחידות הללו ישרתו במסלול בן שמונה שנים, במקום ארבע עד חמש שנים כיום. כתוצאה מכך, יקטן מספר הלוחמים שיתגייסו אליהן מדי שנה, כך שהצבא יוכל להפנות חלק מהחיילים בעלי נתוני האיכות הגבוהים...
https://www.haaretz.co.il/news/poli...emium-1.4443329

https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%...91%D7%99%D7%9D/

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

"הגדלת הסמלים וסיכות הלוחם"? זה רציני?

כרגיל הכל מעט מדי ומאוחר מדי.
כל ההטבות הכלכליות המוצעות ללוחמים לא ישתוו להפרש במשכורות של השנה הראשונה באזרחות מול יוצא יחידת סייבר למשל.
הצבא צריך לטפל בחבל משני קצותיו - אחד טיפול בלוחמים על מנת לסייע להם יותר בשלב שאחרי השירות כגון השתלבות בפקולטות מובילות וסיכוי לעבודה מתגלמת.
מצד שני צריך להגביל את היכולת של בעלי פרופילי לחימה להשתלב ביחידות מודיעין וסייבר.
אני יודע שתמיד התייחסנו לצהל כגורם היתוך של החברה הישראלית אבל לצערי הרב צהל חצה את הכביש לצד השני:
מערך הסייבר מבוסס רובו ככולו על ילדים ממשפחות ממעמד סוציו אקונומי בינוני פלוס עד גבוה שצוברים ניסיון שלא יסולא בפז. כך שהפער בינם לבין השאר באזרחות רק הולך וגדל.אותו חתך אוכלוסיה משותף גם ללוחמי צוות אוויר, ויחידות מובחרות מטכליות שמקבלים מצהל תואר ראשון חינם ויתרון תחרותי בשוק העבודה.
ןמה נשאר? משה מגולני שגדל במקום הלא נכון - יחסוך שקל לשקל לתואר, יעבוד כמתדלק חצי שנה ויבזבז עוד שנה מהחיים על עבודה מועדפת.(שזה שערוריה בפני עצמה שמעודדים אנשים בגלאים הכי פרודקטביים בחיים שלהם לבזבז זמן על עבודות חסרות תכלית כמו צוות בידור במלון או השד יודע מה) גם אם יתקבל כנגד כל הסיכויים לפקולטה מובילה בטכניון למשל הוא לא יכנס לשוק העבודה לפני גיל 28.
אז מה הפתרון? אני סתם זורק רעיון - לכפות על צהל לפתח מערכי הכשרה שיאפשרו גם לילד מוכשר מאופקים שלא נשלח בילדותו לחוג תיכנות להגיע גם לחוד החנית של מערכי המודיעין והסייבר. ומצד שני להציע תמיכה מסיבית אפילו מכינה ייעודית ללוחמים במימון צהל שתאפשר להם לסגור פערים לפני היציאה לחיים האמיתיים.
הרעיון שזרקתי הוא לא כלכלי בעליל יעלה הרבה כסף ולא בהכרח יניב לצהל את מקסימום התועלת. האפשרות השניה היא שיפסיקו למכור לנו את הקשקוש של צבא העם כי כבר 20 שנה הוא לא כזה.

אותם ילדים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני גבוה הם אלה שמחזיקים את צה"ל ומאיישים את התפקידים היותר רגישים ותובעניים. אם תתחיל להתנקם בהם משיקולים סוציאליסטים הזויים זה בטח לא יגרום להם להתגייס לחי"ר, להיפך. אם תתחיל לגייס למערך הסייבר לא משיקולי התאמה, אלה משיקולים מעמדיים, זה בטח לא יחזק את מערך הסייבר. ולא את מערך החי"ר, אגב.
הסיפור שלך על מושה מגולני זה סתם דמאגוגיה זולה. הוא יגיע לשוק העבודה בגיל 28 רק אם יבחר לבזבז שנתיים על טיול שיחרור. אם הוא יבחר לעבוד - הוא ילמד שנה שנתיים ראשונות על חשבון הפיקדון ובשנה שלישית כבר ישתלב במשרת סטודנט באיזו חברה.

פערים חברתיים חריפים הם פיגוע אסטרטגי לחזון הציוני. המדינה כמדינה צריכה לטפל בעניין בראייה כוללת והצבא ששוכב על תקציבי עתק חייב לתרום את חלקו. בארהב יש חוק פדרלי שקובע שאחוז מסויים של עובדים חייב להיות ממיעוטים. בבריטניה אחוז מסוים מההנהלה הבכירה בחברות גדולות חייב להיות מורכב מנשים. למה? כי הממשלות החליטו שזה ענין אסטרטגי. וזה הגישה שצריך לאמץ כאן. אחרת העסק יברח פה משליטה מהר יותר ממה שאתה חושב.

ארצות הברית היא המדינה עם פערים הכי גדולים, והיא המדינה החזקה בעולם. ישראל של היום, עם אותם פערים נוראיים, הרבה יותר חזקה מישראל המפאיניקית השיוויונית.
בכל מקרה, זה לא קשור לצבא. צבא צריך להלחם ולנצח, לא לקדם אוכלוסיות חלשות על חשבון יכולת צבאית. בישביל זה יש משרדים אחרים.

כל עוד יתייחסו לבעייה כבעייה של הצבא ולא כבעייה מערכתית לא יפתרו שום דבר.

כדי שיהיה סוג כלשהו של שיוויון (או שאיפה לשיוויון) בהזדמנויות לשירות בצבא צריך לשנות את מערכת החינוך ומערכות אחרות שתומכות בשלב התבגרותם של בני הנוער טרם הגעתם לצבא. זו לא משימה שהצבא יכול או צריך לעמוד בה. יש הבדל בין החלטה של הצבא לסייע למספר מוגבל יחסית של "נערי רפול" או משהו בסגנון הזה לבין אלפי מלש"בים כל שנה. זו משימה לאומית קריטית (שאגב, לא קשורה רק או אפילו בעיקר לגיוס לצבא).

מעבר לכך, מה שלא תעשה, לא כולם יתגייסו למסגרות שאתה מדבר עליהן (סייבר שמייבר וכדו', וכמובן שגם לא לטייס, שייטת, מטכ"ל וכדו'). מה שלא תעשה, יהיו פערים במגוון מובנים. מה שהצבא כן יכול - ושוב, לא לבד! - זה לשפר את הכלים שהוא נותן ללוחמים שמשתחררים להשתלבות טובה יותר בחיים ובשוק הלימודים והעבודה באופן ספציפי.

כדוגמא (סתם דוגמא) - אם מגיעים למסקנה שאכן חלק ניכר מהלוחמים יוצא בלי כלים להתחיל ללמוד - אפשר לארגן להם מכינות ייעודיות. אם המדינה שלנו משקיעה במכינות לחרדים שלא מתגייסים (אפרופו "צבא העם"...), היא יכולה וצריכה להשקיע הרבה יותר במכינות ועזרה ללוחמים משוחררים. במצב כזה, לוחם יודע שכשישתחרר יש מערכת (לא צבא - משרד החינוך לסיוע בהשלמת בגרויות, מערכת ההשכלה הגבוהה, מערכת של סיוע במציאת עבודה וכו') שעוזרת לו. מערכת כזו צריכה להיות משולבת, לצורך העניין יכולה גם להיות מעין קמפוס של ממש, שאלפי לוחמים משוחררים (לא רק מיד לאחר השחרור - צריך לתת כאן חלון של כמה שנים לאחר שחרור) יוכלו ללמוד בו ולהתפתח מקצועית בכל מיני רבדים. ואני אומר שוב - אם יכלו לבנות קמפוסים ייעודיים לחרדים, אין שום סיבה בעולם שלא יוכלו לבנות 3 קמפוסים ייעודיים (צפון, מרכז, דרום, נניח או בכל תמהיל אחר) לחיילים משוחררים, בראש ובראשונה לוחמים.

* הבהרה - הכוונה שלי איננה לקמפוס ללימודים אקדמאים מלאים אלא לכל הפעולות שצריך לעשות כדי להביא בתוך כמה חודשים עד שנה את המשוחרר לנקודת התחלה טובה מאוד שתקפיץ אותו בחיים, ואז שיילך ללמוד תואר/לעבוד/מה שלא יהיה.

אני מבין שעושים כל מיני דברים בקטנה - אבל זה רחוק מלהיות מערכתי, כולל, ונוח וברור למשתמש. אשמח לשמוע אם אני טועה.

מזל טוב, המצאתה את המכינה האקדמית, שקיימת בכל אוניברסיטה כבר איזה 50 שנה.

ממש לא. תקרא שוב על מה אני מדבר.

אין לך מושג מה זה מכינה אקדמית, נכון?

אתה חמוד. רק לימדתי באחת לפני כמה שנים, הייתי קשור בכמה דיונים על עתידן, אבל מה אני יודע. כל טוב.

יש כבר דבר כזה קוראים לו תיכון והוא אפילו ממומן בידי המדינה

וואלה? איזה יופי! עכשיו תבדוק את הפערים בין התיכונים, ואולי תבין במה מדובר.

מה גורם לך לחשוב שבמערכת שאתה מציעה שבה לומדים אותם אנשים במימון אותה מדינה עם אותה סביבה ניהולית ואותם עובדי מדינה וועדיהם כמו בתיכונים הקימים יהיה יותר טוב ?
חוץ מהשם והגיל מה ההבדל מהקיים?

התחלתי את התגובה הארוכה למעלה עם זה שצריך לשנות את מערכת החינוך עוד לפני ההגעה לצבא וכו'.
לא אמרתי שזה דבר של מה בכך, אלא דיברתי על זה כמשימה לאומית. בקיצור - ברור שהתיכונים היום הם בהרבה מקרים חלק מהבעייה, וברור שאם כלום לא ישתנה אז שום דבר לא רלבנטי.

אם למשל - התיכון שבו למדת לא מאפשר ללמוד 5 יחידות מתימטיקה ואנגלית - זו בעיה באותם תיכונים.
אם לעומת זאת - התיכון מאפשר זאת, אבל חלק גדול התלמידים מעדיפים ללמוד 3 יחידות,
זו לא בעיה של התיכונים.
הרי לא כולם מסוגלים ורוצים להיות מהנדסים ומדענים, ולכן אין סיבה שכולם ילמדו מתימטיקה ברמה הכי גבוהה.
החל מ2015, משרד החינוך בא לפתור בעיה זאת, ומאפשר לכל תיכון שבו יש 5 תלמידים המעוניינים ללמוד 5 יחידות מתימטיקה - לפתוח כיתה כזו.
כך שנשמע כאילו אתה מנסה לפתור בעיה שכבר נפתרה.

מה שברור,
זה שלא פותרים בעיות במערכת החינוך,
ע"י הפיכת הצבא למערכת-חינוך חליפית.

א. הסיפא זה בדיוק מה שכתבתי - הבעייה אינה צבאית בעיקרה.
ב. מה שכתבת לגבי התיכונים זו שגיאה - יש לא מעט מקומות שבהם התלמידים לא יגיעו בכלל למקום שבו יחשבו על חמש יחידות.

אבל כולם כאן חכמים, עם חמש יחידות, והבנת הנקרא בשמים, אז אין מה לפתור, לא כך?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סלעי ב. מה שכתבת לגבי התיכונים זו שגיאה - יש לא מעט מקומות שבהם התלמידים לא יגיעו בכלל למקום שבו יחשבו על חמש יחידות.

אם יש תלמידים שלא רוצים ולא יכולים ללמוד - גם משרד החינוך לא יוכל לפתור זאת.
משרד החינוך - יכול לפתוח אפשרות זו בפני התלמידים, להסביר להם את חשיבות העניין,
אבל אם תכניס תלמידים שלא רוצים ללמוד 5 יחידות לכיתה כזו, הם יפגעו קשות ויתקשו לקבל בגרות כלשהי,
וכל הכיתה תיפגע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סלעי כולם כאן חכמים, עם חמש יחידות, והבנת הנקרא בשמים, אז אין מה לפתור, לא כך?

לא כולם.
רמת החשבון והבנת הנקרא, בקרב תלמידים יהודים,
גבוהה ביחס למדינות מערביות.
רמת החשבון והבנת הנקרא, בקרב תלמידים ערביים,
גבוהה ביחס למדינות ערב.
התוצאה של הפער בין 2 אוכלוסיות שונות מהותית - היא הפערים הגבוהים במערב.
אלא שמגוחך לחשוב שתוכל לפתור בעיות אלו - דווקא בצבא בו אותם ערבים כלל לא משרתים.
אולי במדינה שבה יש "צבא הגנה לשוויון וצדק חברתי", ליוזמה שלך יש בכלל מקום.
אבל אני מטיל ספק בכך.

ציטוט:

גם הפערים בין יהודים וערבים גדולים במיוחד – בקריאה דוברי העברית קיבלו 507 נקודות לעומת 391 לדוברי הערבית (פער של 116 נקודות), במתמטיקה 495 נקודות לדוברי עברית לעומת 391 לדוברי ערבית (פער של 104 נקודות) ובמדעים 488 נקודות לדוברי עברית ואילו 401 לדוברי ערבית (פער של 87 נקודות).

http://www.businessinsider.com/pisa-worldwide-ranking-of-math-science-reading-skills-2016-12
אם המטרה היא רמת השכלה ברמה מערבית - המטרה הושגה.
אם המטרה היא רמת-השכלה ברמה מזרח-אסייתית - יש הרבה מה לשפר.
אבל מה הקשר לצבא-וביטחון?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 http://www.businessinsider.com/pisa...-skills-2016-12 אם המטרה היא רמת השכלה ברמה מערבית - המטרה הושגה. אם המטרה היא רמת-השכלה ברמה מזרח-אסייתית - יש הרבה מה לשפר. אבל מה הקשר לצבא-וביטחון?

זה באמת לא קשור לצבא וביטחון, אבל בכל זאת, האם הצצת בטבלה שקישרת אליה ?
זה יפה שיש לנו אותו ציון כמו ארה"ב במתמטיקה, אבל האם הסתכלת היכן אנחנו ממוקמים ביחס לממוצע הOECD ? האם הסתכלת אילו מדינות אירופיות (שאינן בדיוק הארכיטיפ של מדינה אירופית "מערבית") מקדימות אותנו ?

או שכרגיל פיספסת את ההקשר?
נדגיש לך את ההקשר, ואולי תצליח להבין.
יש בישראל פער גדול - בין האוכלוסיה היהודית שמנצלת את ההזדמנות הניתנת, בדומה לקבוצת-הייחוס האירופית,
לבין החברה הערבית, שבגדול - לא מנצלת אותה, בדומה לקבוצת-הייחוס במדינות-ערב.

ציטוט:

בקריאה דוברי העברית קיבלו 507 נקודות לעומת 391 לדוברי הערבית (פער של 116 נקודות), במתמטיקה 495 נקודות לדוברי עברית לעומת 391 לדוברי ערבית (פער של 104 נקודות) במדעים 488 נקודות לדוברי עברית ואילו 401 לדוברי ערבית (פער של 87 נקודות).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif זה יפה שיש לנו אותו ציון כמו ארה"ב במתמטיקה, אבל האם הסתכלת היכן אנחנו ממוקמים ביחס לממוצע הOECD ? האם הסתכלת אילו מדינות אירופיות (שאינן בדיוק הארכיטיפ של מדינה אירופית "מערבית") מקדימות אותנו ?

לא אתייחס למקדימות - אלא לסמוכות.
בקריאה - ציון קרוב לגרמניה וניו-זילנד.
במתימטיקה: ניו-זילנד ואוסטריה
במדעים אכן נמוך יותר, ואפילו 5 נקודות מתחת לממוצע הOECD - סמוך לרוסיה איטליה וספרד.

השאלה אינה האם קיימת מדינה המקדימה אותנו בפרמטר כלשהו,
אלא איפה אנחנו רוצים להיות? ומה המטרות שלנו?
הרי לכאורה כל המדינות היו רוצות להיות בצמרת הטבלה. ורואים שצמרת-הטבלה במתימטיקה - נשלטת בידי מדינות מזרח-אסיה.
למה מדינות אירופה מפגרות? והאם זה כישלון שלהן?

אם המטרה שלנו היא אכן להביא את החינוך המתמטי בחברה היהודית בישראל לרמות מזרח-אסייתיות,
יש להציב מטרה זו, ולהקדיש לכך משאבים ודגש, בדומה לנעשה במזרח-אסיה.
השיטה שם, כדי להגיע להישג זה - היא בפירוש הסללה: יש בחינות קבלה נוקשות, והצלחה בהם היא ההבדל בין קבלה לבית ספר טוב או גרוע.
בפועל - רואים שהדבר לא זכה לדגש דומה במדינות מערביות אחרות.

כיום את עיקר החוסרים בישראל, המשפיעים על הכלכלה מייחסים לחינוך התיכוני: כמות בוגרי 5 יחידות מתימטיקה בתיכון.
אם החוסר בבוגרים אלו נבע מרמה נמוכה במתימטיקה ביסודי - באמת צריך להשקיע יותר שם,
אבל כרגע, יש להתמקד בתיכון.

אחסוך את הויכוח העקר - לא קשור, נמשיך הלאה, שיהיה בהצלחה לכולם.

כשקיים בכל אוניברסיטה - מוסד זהה הנקרא מכינה אקדמית.
כי זו בכלל לא בעיה של הצבא - ולכן הפיתרון ניתן כפיתרון סטודנטיאלי סטנדרטי.

2. לא מדובר על "צבא הגנה לשוויון וצדק חברתי", אלא על צבא הגנה לישראל.
המטרה שלו היא הגנה על המדינה, ולא יצירת שוויון,
והסטת תקציבים מלחימה למטרות יצירות שוויון חברתי - תבוא על חשבון תפקודו.

3. שוויון זו אפילו לא משימה של המדינה.
המטרה של המדינה - היא יצירת שוויון הזדמנויות.
למשל - שבכל בית ספר תהיה לתלמידים שמעוניינים בכך, הזדמנות ללמוד לבגרות 5 יחידות במתימטיקה ואנגלית, שתאפשר לו להיכנס לאקדמיה מייד עם שחרורו מהצבא.
למשל - לאפשר לכל מי שלא היה מעוניין בכך בתיכון, לעשות מכינה אקדמית שתביא אותו לרמה דומה. מכינות שאותם מעבירים - מרצים באוניברסיטה.
למשל - לאפשר לעשות בתיכונים בערב, קורסי פסיכומטרי מרוכזים ומוזלים.
למשל - לאפשר לחיילים מצטיינים או משכבות חלשות וואוצרים בהם הצבא מסבסד להם פסיכומטרי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סלעי אני מבין שעושים כל מיני דברים בקטנה - אבל זה רחוק מלהיות מערכתי, כולל, ונוח וברור למשתמש. אשמח לשמוע אם אני טועה.

להפך: כל זה - כבר נעשה באופן מערכתי, כולל, ונוח וברור למשתמש.

4. דבר שהצבא יכול לעשות - זה לאפשר באופן דומה, מסגרת וולונטרית לחיילים בערב,
שבה הם ילמדו לימוד טרום-אקדמי (השלמת-בגרות או פסיכומטרי), בתוך הבסיס בו הם משרתים.
באופן מקביל לקורסים דומים בתיכונים.
אלא שלא ניתן לעשות את זה בכל בסיס, ויותר קל לעשות את זה בבסיסים ג'ובניקים גדולים.
ולכן כל פרוייקט כזה מגדיל אי-שוויון, ומגדיל את הפער לטובת הג'ובניקים.

היום עם התוכנית ממדים ללימודים משה מגולני לא צריך לחסוך שום שקל כדי ללמוד באוניברסיטה, הוא יכול ללמוד על חשבון הפיקדון והמדינה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jaguar890 מערך הסייבר מבוסס רובו ככולו על ילדים ממשפחות ממעמד סוציו אקונומי בינוני פלוס עד גבוה שצוברים ניסיון שלא יסולא בפז.

הבלים.

הקורס שלי, והחלק הטכני ביחידה שבה שירתתי ממש לא הגיעו מישובים שנמצאים ב"מעמד סוציו אקונומי גבוה". לא מעט הגיעו ממעמד סוציו אקונומי נמוך.

לא מכיר כלי יותר משמעותי למוביליות חברתית מבוססת כישורים, מאשר הקורסים, והיחידות הטכנולוגיות בצה"ל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard הקורס שלי, והחלק הטכני ביחידה שבה שירתתי ממש לא הגיעו מישובים שנמצאים ב"מעמד סוציו אקונומי גבוה". לא מעט הגיעו ממעמד סוציו אקונומי נמוך. לא מכיר כלי יותר משמעותי למוביליות חברתית מבוססת כישורים, מאשר הקורסים, והיחידות הטכנולוגיות בצה"ל.

בכל מה שנוגע לשירות-עצמו,
זה שהשירות היה מבחינתם בבסיס פתוח בתנאי קל"ב - היה מבחינתם בונוס אדיר.
העברת יחידות אלו לבסיס סגור בפריפריה, הופך את המצב לחלוטין.

היות וזאת המגמה, גם מובן למה צה"ל משקיע הרבה בפרסום התפקידים האלו בשנים האחרונות.

תכליתו של צבא היא אחת - להגן על המדינה משלל איומים בטחונייים באופן היעיל ביותר. כל ניסיון לתת לצבא תפקידים נוספים יסית את הצבא ממשימתו (מה שקורה כאן יום יום, עיין ערך גרעין נחל בדרום תל אביב), ויסתיים באופן בינוני. הגיע הזמן להפסיק לשקר לעצמנו ולהתחיל לשלם לכל חיילי החובה משכורת נורמלית, כולל התחשבות מלאה באופי השירות, באותה הזדמנות לקצץ לחלוטין מערכים מיותרים שלא יורים(ת"ש, חינוך,גלי צה"ל, דובר צה"ל וכו').

אגב ביום שחיילי החובה יקבלו משוכרת נורמלית(יחד עם סמכות של הצבא לשחרר חיילים מיותרים), שורה של בעיות כרוניות בצבא תיפתרנה, והמחזה של נהרות כ"א המיותר הזורם למשימות של כלום לבסיס עורפיים(ישחררו אותם ויחסכו מאות מיליונים למשק), מצוקת כ"א בדרג הלוחם תשתפר משמעותית (היכולת של חייל עם בעיות ת"ש להמשיך לשרות תהיה טובה משמעותית) וישתלם לצעירים לתת שנתיים וחצי ביחידה לוחמת ,כמו גם מחזות של נגד ימ"ח קורס מעבודה ומתעסק בשורה של חיילים עם בעיות בבית שיגרמו לעובד סוציאלי ממוצע לקפוץ מצוק גם יעלמו במידה רבה מהנוף. אפשר יהיה לסגור את מערך הת"ש (כי חייל שמקבל משכורת נורמלית לא צריך להחתים 100,000 מסמכים חודרניים לגבי מצבם הסוציו אקומי של הוריו בשביל לקבל עוד כמה מאות שקלים למשכורת העלובה שלו ).
במדינת ישראל של 2017 (וטוב שכך) אמצעי ההנעה הטוב ביותר הוא גזר ולא מקל, שמח שהצבא מבין את זה ושמח שלאט לאט נעים לכיוון הנכון והבריא לבטחון המדינה ורווחתה.

"כשעובדים לא משחקים"
לא נשכח אותך לעולם.
בניה שראל הי"ד.

ואולי פשוט לשלם שכר מלא לכול חיילי צה"ל + תוספת על פעילות מבצעית + עוד תוספת על פעילות מסכנת חיים?
כול ההטבות האלה זה nice to have, אבל זה לא יכול לבוא במקום החובה הבסיסית של מדינה לשלם לכול החיילים שלה שכר שהוא לפחות מינימום. כשלחייל יש כסף, יש לו גם מה להפסיד ואפשר לתת לו קנס אם הוא לא עושה מה שאומרים לו. חייל שלא מקבל משכורת והמשפחה שלו במצוקה כלכלית, אולי יערוק מהצבא כדי לעבוד באזרחות. לא צריך להתרגש מתוצאות הסקר שמראה ירידה במוטיבציה לשרת בקרבי. זו לא הבעיה. זה טבעי שאם למישהו יתנו שתי אופציות קרבי או סייבר, הוא יעדיף סייבר. השאלה היא מה קורה אם מישהו שרוצה סייבר ישלחו אותו לקרבי למרות שהוא רוצה סייבר. האם הוא יקבל את רוע הגזירה או שיעשה מרד בקו"ם כמו שעשו המיועדים לחיל השריון בזמנו. ופה השאלה היא לא אם למישהו יש מוטיבציה להיות לוחם אלא אם למישהו יש מוטיבציה למלא את הפקודות שנותנים לו ולקבל את מרות המערכת.

צודק.
זה צודק ויתרום להנעת החיילים.
למה הורים של מכונאי בחה"א (לא "לוחם חוד") צריכים לממן אותו בזמן שירותו?
כשמשלמים רק ל-"לוחמי חוד" נוצרים הרבה עיוותים:
מה תעשה עם לוחם חוד שיוצא להדרכה? תבקש ממנו לוותר על כסף רב?
ואיך ירגיש סמ"ר בגדוד "רגיל" כשבגיזרה השכנה "לוחמי חוד" עושים קו זהה ומרויחים הרבה יותר?
יהיו מצבים שאנשים עם בעיות בריאות והתנהגות יסרבו לעזוב יחידות חוד בגלל הבונוס; ומפקדים יחזיקו חיילים במצבה כדי לצ׳פר אותם.

הבעיה היחידה בשכר הולם לכולם היא שצה"ל- כמו צה"ל- יתחיל לחפש דרכים לצמצם את מספר חיילי החובה,
מה שעלול לפגוע במוטיבציה של מי שיישאר- יהיה גם מגויס וגם עמוס עבודה. בדומה למה שקיים במילואים, בלי הבגרות והגאווה שיש לבני 22.

ציטוט:

הבעיה היחידה בשכר הולם לכולם היא שצה"ל- כמו צה"ל- יתחיל לחפש דרכים לצמצם את מספר חיילי החובה, מה שעלול לפגוע במוטיבציה של מי שיישאר- יהיה גם מגויס וגם עמוס עבודה.

צה"ל כבר היום מצמצם בחיילי חובה - באופן רשמי דרך קיצור השרות ובדרכים אחרות.

שכר הוגן יאפשר קיצור שרות נוסף והפניית הכסף שנחסך לקבע זוטר בשכר תחרותי ודיפרמציאלי כגוף שנדרש "להתחרות" בגופים אזרחיים.
מצד שני המהלך ימשוך אוכלוסיות שהיום מתקשות לשרת בגלל בעיות כלכלה או שאינן חייבות גיוס אך "שכר הוגן" בגיל 18 עבורן הוא "עסק טוב" - צעיר מוסלמי שאינו חייב גיוס פשוט לא יתגייס בתנאים הנוכחיים , אך אם ידע כי יוכשר מקצועית בתחום מסויים ויקבל שכר הוגן במהלך 3-4 שנים לשכות הגיוס לא יעמדו בעומס הפונים.

בנוסף , כאשר כוח העבודה הזול הנקרא "חייל חובה" לא יהיה יותר זול, צה"ל יצמצם משימות - מה ההבדל בין גדוד "הגנת גבולות" למג"ב? , מדוע חיילי פיקוד העורף לא משרתים במכבי האש? מה צה"ל עושה בכלל באיו"ש?

העול העיקרי שצה"ל מטיל על החברה הישראלית, אינו בתקציב הביטחון, אלא בכמויות כח-האדם הלא מקצועי, שמשרתים בו באופן לא יעיל ורוכשים מקצוע שפחות משנתיים לאחר סיום ההכשרה - הם נוטשים אותו.
ככל שהתוצר הישראלי עולה (בזמן שהתקציב בקושי עלה ריאלית - מאז שנות ה70), עלות העול הזה על החברה עולה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור הבעיה היחידה בשכר הולם לכולם היא שצה״ל- כמו צה״ל- יתחיל לחפש דרכים לצמצם את מספר חיילי החובה, מה שעלול לפגוע במוטיבציה של מי שיישאר- יהיה גם מגויס וגם עמוס עבודה. בדומה למה שקיים במילואים, בלי הבגרות והגאווה שיש לבני 22.

הבעיה במודל שכר הולם, היא בעיקר זאת:
צמצום מספר חיילי החובה בשירות קרבי עלול לבוא על חשבון הכשרת כמות מספקת של חיילי מילואים שניתן לגייס לשירות כזה.

המענה לבעיות אלו לדעתי - טמון בהוצאת כל מטלה שאינה הכרחית מהשירות הקרבי הסדיר, כדי לצמצם זמן שירות זה למינימום, לשפר את אפקטיביות ההכשרה, ולהפחית את הנשירה משירות,
תוך הגדלת הזימון למילואים על חשבון השירות הסדיר, כדי לשמור על כשירות,
כשבפרק הזמן שהועבר, הפיצוי יהיה בדומה לפיצוי בסדיר במודל שכר זה, ולא לפיצוי הנהוג היום במילואים.

ציטוט:

צמצום מספר חיילי החובה בשירות קרבי עלול לבוא על חשבון הכשרת כמות מספקת של חיילי מילואים שניתן לגייס לשירות כזה

זה לא מדוייק.

נניח כי שרות החובה מקוצר לשנתיים אך עדיין אותה כמות חיילים פר שנתון גיוס מתגייסת לקרבי -היקף הכח הלוחם במסגרת החובה יורד אך כמות המוכשרים, שהם הבסיס למילואים , לא משתנה.

מבחינת היעילות הכלכלית אוגדת מילואים היא סופר יעילה אם היא יודעת לתפקד כמו אוגדה סדירה בחרום אך בשיגרה 95% מכ"א שלה לא משולם.

ציטוט:

המענה לבעיות אלו לדעתי - טמון בהוצאת כל מטלה שאינה הכרחית מהשירות הקרבי הסדיר, כדי לצמצם זמן שירות זה למינימום, לשפר את אפקטיביות ההכשרה, ולהפחית את הנשירה משירות,תוך הגדלת הזימון למילואים על חשבון השירות הסדיר, כדי לשמור על כשירות,

אתה 100% צודק שיש למקד את שרות החובה הקרבי בהכשרה ואימונים כהכנה לשרות מילואים משמעותי - זה היה רעיון המסדר של צה"ל - צבא סדיר קטן המשמש כבסיס לאימון צבא מילואים גדול הרבה יותר - וצה"ל היה אדיש לעלויות המילואים כי שולמו מביטוח לאומי ולא מתקציבו.

הסטייה מהרעיון המסדר הגיעה עם "עולם הבט"ש" , כעת הצבא הסדיר, באמצעות חיילי חובה "זולים" (זול לתקציב צה"ל, יקר לכלכלה הלאומית) מחליף חיילים מילואים יקרים (כי כעת צה"ל משלם אותם מתקציבו) והבט"ש , לא הצורך בהכשרה, הפך להיות האמד למשך שרות החובה והיקף חיילי החובה בשרות קרבי לסוגיו.

הדרך היחידה לשבור המעגל היא ע"י ההכרה כי בט"ש אינו התפקיד המרכזי של החייל הקרבי בחובה ולהגביל את משך הזמן שלו בחובה במשימה (נניח לא יותר מ- 6 חודשים כחלק מההכשרה) את הפער להשלים ע"י מקורות אחרים שאינם חיילים קרביים, קבע ומג"ב

לא צריך לפחד משירות חובה סלקטיבי.
שירות חובה סלקטיבי מונהג בהרבה מדינות מערביות כמו שווייץ, אוסטריה שוודיה וכיוצא בזה.
בשווייץ ובאוסטריה נשים לא חייבות בכלל לשרת בצבא וכנ"ל גברים עם בעיות בריאות.
בשוודיה רק חלק קטן מחויב בגיוס ואין על כך תרעומת באותה מדינה.
כול חייל שאתה מגייס לצבא בין אם בהתנדבות עם שכר ובין אם בחובה וללא שכר זה עולה כסף לכלכלה המקומית. שנתיים וחצי של שירות חובה גם אם ללא שכר זה הפסד של שנתיים עבודה למשק.
אם נוצר מחסור בלוחמים גברים, לפני שמגייסים נשים לתפקידי לחימה, ולפני שקוראים למילואימניקים, חשבתם לגייס גברים לתקופות יותר ממושכות, וגם לשלם להם משכורת בשביל זה? אשר לרעיון שרק אנשי קבע יעסקו במשימות ביטחון שוטף, אני לא בטוח שנצליח להעסיק מספיק אנשים גם עבור ביטחון שוטף, בטח שלא עבור מלחמה כוללת.
סוגיה נוספת היא ששירות פעיל קצר מדי ללא כוננות מילואים לאחר השירות הפעיל זה לא יעיל כי מכשירים מישהו חצי שנה ואחרי עוד שנתיים הוא הולך הביתה וצריך להכשיר מישהו חדש במקומו. את שירות החובה לגברים עם פרופיל מתחת ל 72 ולכול הנשים הייתי מבטל כבר אתמול. לא צריך גיוס חובה בשביל למצוא מי שילך ל 8200 כמו שלא צריך גיוס חובה כדי למצוא מפעילי סוכנים בשב"כ ובמוסד. שמעתי שחברי הכנסת החרדים מציעים שיתנו פטור לכול הנשים במדינת ישראל מחובת גיוס בתגובה להחלטת בג"ץ שקוראת לחייב את החרדים בגיוס. מסכים עם החרדים בנושא הזה. תנו לבת 17 להתחיל ללמוד באוניברסיטה. עזבו אותה מצבא. אולי בבחירות הבאות מחלל שבת כמוני דווקא ישים ג'.

מתוך ראיון עם הרמטכ"ל אייזנקוט לוואלה.

https://news.walla.co.il/item/30984...ontent=newspage

שאלה: "האם אנחנו מתקרבים לרגע שבו יהיו לנו לוחמים בשירות קבע עם משכורת, ללא דמי קיום שההורים צריכים להשלים?"
תשובה: "לא. אני חושב שבדור שלנו אני מוצא חיוניות והצדקה לצבא עם ולא לצבא מקצועי או צבא מתנדבים."

כנראה שהציפיות החיוביות מאייזנקוט היו מוקדמות מדי. לדעתי תשובתו של הרמטכ"ל היא בושה וחרפה.

לי נראה שאיינקוט לא ענה בדיוק על השאלה. הוא רק דיבר על מודל צבא העם ולא הצהיר שלוחמים צריכים להביא כסף מהבית. ולגבי הציפיות המוקדמות.האיש כבר לקראת סיום תפקיד ועדין סוג של חידה. מניח שההכרזה על כוכבי כרמטכל הבא תהיה לקראת האביב הקרוב לאחר הצרחה נוספת בין כמה אלופים מכהנים על מנת לסמן מועמדים לסגנות תחת כוכבי (הלוי \נומה \ זמיר ?)

https://www.ynet.co.il/articles/0,7...5290611,00.html
כחלק משידרוג מעמד הלוחם ביחידות הקרביות שיתמרנו במלחמה הבאה, תכנית שיזם ומוביל הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט, בצבא פרסמו את סיכת לוחם החודש החדשה שנבחרה מתוך מספר אפשרויות

ממש קהות חושים מוחלטת של הנהגת המדינה.


מנסים לפתור בעיה לאומית עם פלסטיקים וריקמה צבעונית. ממש בושה.


שלמו שכר מינימום לכל מי שנמצא בשדה, נושא נשק ועושה בט"ש מכל סוג בין עם זה גולני או קרקל מתחילת הטירונות - מה הבעיה?!

אוכלוסיה ששכר המינימום יגרום לה להתגייס לקרבי זו ממש לא האוכלוסיה שאתה רוצה לראות בקרבי.

תמיד יהיו את אלו שיעדיפו לשבת במשרד 32 חודש,
חיים קלים.
במיוחד ביחידה יוקרתית כמו 8200.
אבל אם באותו זמן ניתן להרוויח שכר ולחסוך יפה - המשוואה משתנה.

השינוי משמעותי - גם לגבי נשירה:
הרבה חיילים שעברו הכשרה קרבית נפלטים אחריה משירות קרבי - ולא יזומנו למילואים.
שכר מינית שינתן רק לאחר ההכשרה - מעלה את המוטיווציה להמשיך/לחזור לשירות קרבי עד לסיום הסדיר,
ובכך - להישאר כחייל מילואים.

הבעיה היחידה:
שכר מינימום לכל מי שנמצא בשדה, זה בכלל לא זול.
זה עולה כמה מליארדים - ומשרדי ממשלה אחרים גם רוצים את הכסף הזה.

המשוואה לא משתנה, כי שכר ינימום זה לא סכום שישנה את המשוואה. שכר לוחמים הוכפל בשנים האחרונות ולא נראה לי שזה הביא שינוי של ממש.
לגבי הנשירה לפחות בתקופה שלי הייתה הפוכה. חיילים לא כשירים סיימו את הטירונות כדי לשפר את הסטטיסטיקה. אני לא חושב שזה שונה עכשיו. לגבי המילואים, זה צבא משחרר מילואימניקים על י ין ועל שמאל. יש עודף אנשי מילואים, לא מחסור.

"בחודש אוגוסט האחרון פורסם ב-ynet כי צה"ל יוצא בתוכנית לשיפור מעמד הלוחם, לאור הירידה במוטיבציה לשירות קרבי בשלוש השנים האחרונות. התוכנית תכלול שורת הטבות, מהעלאת השכר ועד לנסיעות בחינם בלבוש אזרחי. ההטבות העתידיות יינתנו רק ללוחמי חוד".

כך שזה לא רק פלסטיקים.

כאילו שאלה הסיבות שאנשים לא רוצים ללכת לקרבי.
שיסתכלו על הצורה שבה נוהל צוק איתן.

אנשים לא רוצים ללכת לקרבי בעיקר בגלל שהם מפונקים וחסרי ערכים. כל ניסיון להלביש על זה איזו אידאולוגיה כזאת או אחרת הוא ניצול פוליטי זול של בעייה אמיתית ומצב עגום מאוד בחברה שלנו.

הדור הנוכחי (והוריו) הוא חומרי יותר מדורות קודמים ויותר אינדיווידואליסטי וחי במדינה שפוטרת משרות אזרחים שיש להם מפלגה מסויימת.


דור "המה יוצא לי מזה" הוא עובדה קיימת כמו העובדה שרק 65% מהמחזור מתגייס. לתת "דמי קיום" של 850 ש"ח למי שמשרת בקריה כי "הוא יכול לעבוד" אבסורדי בדיוק כמו דמי קיום של 2,200 ש"ח לחייל המסכן חייו במחסום באיו"ש, בגבול עזה, מצרים או סוריה.


הצבא בונה בית כלא חדש ל- 1000 כלואים שרובם המכריע עריקים ונפקדים , שרובם ביצעו העריקות מטעמים כלכליים


1 מתוך 5 (!) חיילים נזקק לסיוע כלכלי, וכל היתר סמוכים על שולחנם של הוריהם שבעצם מממנים את אשר הצבא צריך היה למממן.


האם זה בלתי סביר כי חייל ירוויח 32X5,500 - ש"ח במהלך השרות + הפקדות לקרן הפנסיה? - אז יהיו פחות כלואים, פחות מערך ת"ש, פחות נשירה פחות בעיות ופחות בזבוז זמן של המערכת.

כמה עולה להכשיר את כל החיילים הקרביים שנושרים בסוף בגלל בעיות כלכליות?


כמה נשקים / תחמושת נגנבים על מנת שלחייל יהיה "כסף כיס"?

אז זה יעלה 1 מליארד ש"ח בשביל כל החיילים שקיבלו הכשרה קרבית מכל סוג - סך ההוצאה הממשלתית נטו ל 2019 עומדת על 480 מליארד ש"ח - ובכל זה אין מקום לשלם לחייל חובה בגולני כמו שמשלמים לקופאית בת 18 בסופר שלא עושה צבא?!



מדינת ישראל של 2018 מתייחסת לחיילים כאילו אנחנו ב - 1952 , "כל העם צבא" - אז לא צריך לשלם לאף אחד.

תגובה לך ולענקמן
גם אם כל מה שאתם אומרים נכון הבעייה עמוקה יותר. ניקח לדוגמא את אלו שכבר הגיעו לקרבי והחליטו לצאת מלוחמה. לא כל,ולדעתי גם לא רוב,ה"יורדים לג'וב" עושים את זה בגלל בעיות כלכליות קשות בבית או כי לא מוצא חן בעיניהם ההתנהלות של הצבא.עובדה שהרוב יורדים במהלך ההכשרה (מה ששולל את ההנחה שלא מוצא חן בעיניהם ההתנהלות המקצועית של הצבא) או שרובם יצאו אחרי הצבא לכמה חודשים במזרח ופתאום כל הבעיות בבית יעלמו ואיזה עשרים אלף שקל יצוצו באורח פלא בחשבון הבנק.

כוחות הביטחון עשו עבודה כל כך טובה ששכחנו שאנחנו חיים על החרב.נראה לי שנשחקו בחברה הישראלית ה"Civic virtues" שייצרו פעם את אחד מהצבאות המוצלחים שראה העולם. בעיית המוטיבציה ורוח הלחימה עמוקה בהרבה מכל מה שעוד סיכה על החולצה או כמה מאות שקלים בחשבון הבנק יכולים לפתור.

המועד הכי סביר ליפול מקרבי הוא בהכשרה -הקשיים הפיזיים והנפשיים של המעבר מאזרחות ומבחני בגרות של יב' לטירון אי - שם שחוזר פעם בשבועיים - שלושה הביתה משפיעים על החייל והמשפחה - כל הבעיות צפות - ממוטיווציה לרפואי מקשיי הסתגלות לקשיים כלכליים.

זו אחת הסיבות שיש לשלם את התגמול לקרביים מהיום הראשון של הטירונות - זה מרכך בעיות מוטיווציה שמתרגמות לעיתים לבעיות רפואיות / קשיי הסתגלות ונותן מענה לקשיים כלכליים.

אין כל ספק ששיעור הנפל בהכשרה ירד, השאלה בכמה.

ציטוט:

כשחייל יושב במגדל בלי זרקור ולא רואה מה קורה במטה זיתים עשרים מטר ממנו, החייל מבין שמבחינת הצבא העמדה שלו מיותרת.

כאשר עלות הקרביים תהיה הרבה יותר גבוהה, יתחילו שאלות לגיטימיות על נחיצותם / התאמתם למשימות מסויימות כמו למשל אבטחת יישובים - תן הכסף שעולה השמירה של הצבא ליישוב ושישכור חברת אבטחה פרטית שתעסיק יוצאי צבא.... התהליך הזה התרחש עם ימי מילואים כאשר צה"ל החליף מילואימניקים "יקרים" בחילי חובה "זולים" פשוט ע"י הגדלת הצבא הסדיר.

החסכון כספי שנוצר (ע"ח אי תגמול הוגן של חיילי החובה) הלך למימון הרחבת הקבע המובהק שגרר עליה בפנסיות וכל זאת בתקופה בה צה"ל היה מחוייב לרדת בהיקפי הקבע. וכיצד זה הסתיים? בהגדלת תקציב הבטחון......



עלות ריאלית של משאב מאפשרת יצירת חליפיות היוצרת מציאות הרבה יותר הגיונית ונכונה

הכי קל זה להאשים את החברה. קודם הצבא צריך לבדוק את עצמו. לוחם לא יקח ברצינות את התפקיד שלו אם הוא רואה שהצבא לא לוקח את זה ברצינות. כשחייל יוצא לסיור בג'יפ שהדלת שלו לא נסגרת כי הצבא חוסך, החייל מבין שמבחינת הצבא המשימה לא חשובה. כשחייל יושב במגדל בלי זרקור ולא רואה מה קורה במטה זיתים עשרים מטר ממנו, החייל מבין שמבחינת הצבא העמדה שלו מיותרת.

ואם הלוחם חושב שהוא מיותר, למה שימליץ לאחיו הצעיר וחבריו ללכת לקרבי?

כל מילה בסלע!
עם כל הכבוד למשכורת, תנאים, כבוד בחברה וכו' וכו', שהם חשובים, בסופו של יום (תרתי משמע) חייל קרבי קם באמצע הלילה לעמדה/סיור או מסכן את חייו. הוא צריך לדעת ולהרגיש שהוא מביא תועלת ושיש מטרה להקרבה שלו. לא חיייבים להמציא סיפור על העם היהודי הנרדף, ארץ ישראל השלמה וכו'. גם 'רק' לשמור על חבריו והיישוב הקרוב יהיה סבבה, כל הוא אכן מרגיש שהוא מביא תועלת ולא סתם בוהה בחול ובחושך ומהווה מטרה מזדמנת לכל מחבל.

אנשים לא רוצים ללכת לקרבי כי יותר ויותר הם מקבלים מסרים מהחברה שהם פריארים ובעוד הם הולכים לשרות קרבי החברים שלהם הולכים ל סייבר ומשתחררים עם מקצוע (ברור שאני מקצין ואחוזים מעטים יגיעו לסייבר).
הצבא צריך למצוא דרכים נוספים להעלות את המוטיבציה, קורסים לקראת שחרור, מילגות ודברים נוספים , כמובן שגם משכורת עוזרת. אבל הכי חשוב איך מעלים את קרנו של החייל הקרבי בחברה הכללית.

המוטיבציה תעלה כשהפוליטיקאים יראו יותר נחישות בהתמודדות מול האויב וישפרו את רמת החיים של אזרחי המדינה בכל התחומים!

ססמא יפה לבחירות אבל לדעתי זה לא יתקן את המצב הנוכחי .
חייל שהולך לקרבי באופן כללי נמצא בתום שירותו הצבאי בעמדתה נחותה להתחיל את חייו האזרחיים לעומת חייל שהולך ליחידה טכנולוגית או יחידה עורפית. זאת פשוט עובדה , הוא לא יכול להשלים בגרויות כמו חייל ביחידה עורפית , הוא לא צובר ידע רלוונטי לאזרחות לעומת חייל ביחדה טכנולוגית שום "נחישות הפולטקאים מול האוייב" לא יישנה את זה החברה נעה מהציבורי לייחיד בעשורים האחרונים. לכן לדעתי הפתרון הוא לנסות לצמצם את הפערים האלו על ידי :
קורסי הכנה מסודרים לקראת סוף השרות הצבאי (אם זה השלמת בגרות, הכנה לאוניברסיטה , קורסי הכנה לפסיכומטרי).
מלגה מובטחת לחיילים קרביים שאינה ניתנת להמרה לכסף , המלגה יכולה להיות לאוניברסיטה או להכשרה טכנולוגית אחרת (הנדסאי , טכנאי , מקצוע נדרש כל שהוא, הכנה בפתחת עסק (ליווי , סימולצייות , כלים וכולי )) כולל סידור עבודה מעשית באותו התחום בשנה הראשונה. לא על חשבון הפיקדון.
העברת קורסים שמתממשקים למקצוע הלוחם אשר יקנו נקודות זיכוי לתואר.

ציטוט:

קורסי הכנה מסודרים לקראת סוף השרות הצבאי (אם זה השלמת בגרות, הכנה לאוניברסיטה , קורסי הכנה לפסיכומטרי). מלגה מובטחת לחיילים קרביים שאינה ניתנת להמרה לכסף , המלגה יכולה להיות לאוניברסיטה או להכשרה טכנולוגית אחרת (הנדסאי , טכנאי , מקצוע נדרש כל שהוא, הכנה בפתחת עסק (ליווי , סימולצייות , כלים וכולי )) כולל סידור עבודה מעשית באותו התחום בשנה הראשונה. לא על חשבון הפיקדון.

מדוע צריך את כל הבירוקראטיה והניירת? איך תתן מלגת לימודים למי שרוצה ללמוד מוסיקה בלונדוןף רפואה ברומניה או ריקוד בניו-יורק?


חיילים משוחררים הם אנשים מבוגרים. תעביר להם X ש"ח לחשבון הבנק , בלי תנאים, בלי סיפורים.


ואז עולה השאלה - למה להמתין לשחרור? - שלם להם כל חודש ובסוף השרות שלם פיצויים כמו לכל מועסק במשק.


ומכיוון שיש פנסיית חובה בישראל, היעלה עד הדעת שבחורה שלא התגייסה ועובדת כקופאית בסופר תרוויח שכר מינימום + פנסיה וחייל גולני יצא אחר שרות של 32 חודשים בלי הפקדה של שקל לפנסיה?

מאוד פשוט , אני לא רוצה שהכסף הזה יתבזבז , לזה יש מענק השחרור.
אם אני משקיע כבר כספים אני מעדיף שזה יתרום לחייל ולמדינת ישראל.
אין לי בעייה בהעברת כספים לפנסיה של חיילים.
מלגת לימודים אני לא יממן למי שלא לומד בארץ מאוד פשוט.

שר האוצר העלה את ההצעה ברקע חוק הגיוס, שאושר על ידי הממשלה וצפוי לעלות להצבעה בכנסת, על מנת לעודד חרדים להתגייס. לפי ההצעה, השכר יעלה לכ-2,000 שקלים בחודש



כאן


מה שמפתיע הוא שרק כחלון עוסק בנושא. הייתי מצפה מפוליטיקאים מכל המפלגות הציוניות לנסות "לגזור קופון" פוליטי בנושא ולהביע תמיכה פומבית בהעלאת שכר ניכרת למשרתי החובה ולתת לכחלון להסביר מדוע לזה אין מספיק כסף.


"החיילים של כולנו" היא סיסמה נהדרת, אך כשזה מגיעה להקצאת מקורות תקציב כולם לוקים בשיכחה

ולכן אם הצעה זו לא מגיעה ממנו (או בשת"פ איתו) - צריך להראות מקורות מימון.
לא רק בתקציב הקרוב - אלא באופן עקבי ומתמשך, כדי לעמוד בדרישות הנומרטור.
וזה אומר - לבטל פרוייקטים אחרים, כדי לממן את זה,
ואף שר לא יתמוך בכך, למעט אולי שר הביטחון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby שר האוצר העלה את ההצעה ברקע חוק הגיוס, שאושר על ידי הממשלה וצפוי לעלות להצבעה בכנסת, על מנת לעודד חרדים להתגייס. לפי ההצעה, השכר יעלה לכ-2,000 שקלים בחודש ... "החיילים של כולנו" היא סיסמה נהדרת, אך כשזה מגיעה להקצאת מקורות תקציב כולם לוקים בשיכחה

ולגבי ההצעה עצמה,
היא פשוט הצעה גרועה.
דבר ראשון - חרדי נשוי שמתגייס מקבל הרבה יותר מ2000 שקל, והרבה חרדים מתגייסים נשואים (ולמעשה להפך: מפסיקים ללמוד בעקבות הנישואין)
ודבר שני - פיזור הטבה כזו על כלל המגוייסים, יהיה גם יקר מאוד וגם חסר כל אפקטיביות.

עדיף למקד את העלאות השכר - כך שיתמקדו בתפקידים אליהם רוצים להעלות מוטיווציה (חיילי-קרבי שעברו טירונות והכשרה), וכך יעלו את המוטיווציה לשרת דווקא במקומות אלו.
במקום שהשכר של כל חייל יהיה 2000 שקל - עדיף שקרביים אחרי הכשרה יקבלו שכר מינימום, כל עוד הם משרתים בתפקיד קרבי.
כיום חייל חוד מקבל משכורת של 2000 שקל אחרי 24 חודש,
ואין סיבה שלא להעלות שכר זה או להאריך את משך קבלת השכר המוגבר.

ציטוט:

ודבר שני - פיזור הטבה כזו על כלל המגוייסים, יהיה גם יקר מאוד וגם חסר כל אפקטיביות

אין קשר לאפקטיביות או מוטיווציה , זה פשוט עניין של צדק חברתי.

מבחינת ה"צדק", אין הבדל מהותי בין מצב בו משרתים בחינם - מצב בו משרתים ב2000 שקל או שכר מינימום.
הרי מימון שכר החיילים - מגיע ממיסים,
ולכן ממיסוי שכר אותו החייל לאחר שחרור (והחרדים והערבים, כמגזרים העניים ביותר - גם משלמים הרבה פחות).

אבל - לעומת סיסמא ריקה אחרת המגולמת בהצעה לשכר מינימום לכל חייל (הדרישה לשוויון שכר),
מיסוי ופערי שכר זה כלי יעיל לתמרוץ כלכלי,
ומרגע שנזנח את הרעיון המיושן לפיו כולם צריכים לקבל אותו שכר ללא קשר לתרומתם,
נבין - שבהחלט מגיע לשלם שכר סביר - למי שתורם הכי הרבה, בתנאי השירות הכי קשים, ואף בסכנה לחייו.
את מי שלא משרת כלל - דווקא סביר למסות כפיצוי (למשל ע"י ביטול נקודות הזיכוי האוטומטיות).
וזאת הדרך הכי טובה להשיג צדק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby אין קשר לאפקטיביות או מוטיווציה , זה פשוט עניין של צדק חברתי.

החלק הראשון - דווקא נכון.
לא מדובר באפקטיביות או מוטיווציה,
אלא בכלכלת-בחירות לכל דבר.

ציטוט:

נבין - שבהחלט מגיע לשלם שכר סביר - למי שתורם הכי הרבה, בתנאי השירות הכי קשים, ואף בסכנה לחייו.

כל מי שמשרת "תורם הכי הרבה" ביחס ללא משרתים ולכן הצדק החברתי הוא שהוא ירוויח כמינימום שכר מינימום, בדיוק כמו חבריו שלא התגייסו ויצאו לעבוד משרה מלאה.

ציטוט:

הרי מימון שכר החיילים - מגיע ממיסים, ולכן ממיסוי שכר אותו החייל לאחר שחרור (והחרדים והערבים, כמגזרים העניים ביותר - גם משלמים הרבה פחות).

זו אמירה שאינה נכונה. רוב המס שנגבה בישראל אינו ממיסוי עבודת יחידים באופן ישיר אלא ממקורות אחרים - מס חברות, מעמ, מס על דלק ומכוניות , מסוי נד"ן ובורסה וכו'.
חרדים וערבים קונים רכבים ודלק, משלמים מעמ ומיסי נדל"ן ואפילו מס חברות.


אפילו אם אתה צודק , צדק חברתי מוביל לתשלום שכר גבוה לחיילי חובה - במקום שהחייל העני , שישאר עני גם אחרי השרות ירוויח 0 בשרות חובה, הוא ירוויח 150,000 אש"ח שיגיעו בעיקר ממיסים שישלמו חבריו הלא עניים שירוויחו יפה אחרי הצבא, הוא כעני ממילא לא מגיע לסף המס.....



כיצד שלא מסובבים את זה, תשלום שכר הוגן לחיילי חובה הוא צודק , נכון, מתבקש וירפא לא חוליים.



הנימוק של "אין כסף" לא מחזיק מים בישראל של 2018 - התשלום לחיילי החובה יגדיל את התמ"ג, יגדיל את הצריכה הפנימית ויגדיל את ההכנסות ממיסים - זה אינו כסף שנחסך לפנסיה, זה כסף שקונה נעלי התעמלות, כרטיס להופעה , קורס מקצועי או המבורגר

ציטוט:

את מי שלא משרת כלל - דווקא סביר למסות כפיצוי (למשל ע"י ביטול נקודות הזיכוי האוטומטיות).

אם הערבים והחרדים , כמגזרים עניים לא משלמים מס על עבודה, במה יואילו ביטול נקודות זיכוי?

מי שמשרת בשירות קרבי, מסכן את חייו, ומשרת בתנאים מאוד קשים.
אחרים, מסיבות שונות - משרתים שירות קל ומהנה בהרבה.
ומש"ק ממטרות לא תורם יותר מתלמיד ישיבה.

מכיוון שאין לצבא צורך בכ"כ הרבה מש"קי ממטרות,
ואין לצבא מנגנון לסרב לגייס את כח האדם העודף, שהוא מגייס כל שנה,
זה יהיה טימטום מושלם לשלם לאותו מש"ק ממטרות שכר מינימום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby זו אמירה שאינה נכונה. רוב המס שנגבה בישראל אינו ממיסוי עבודת יחידים באופן ישיר אלא ממקורות אחרים - מס חברות, מעמ, מס על דלק ומכוניות , מסוי נד"ן ובורסה וכו'.

ברור לך שבדיוק מאותם כספים - גם ממנים שירותים רבים בשלל דרכים להפחית עוני.
וכשמעלים מיסים דואגים לפטור את העניים מהם, או לספק קיזוז אחר.
ואתה מבין שהכסף - לא יגיע מהעניים.
אז אתה מציע להוציא כסף מכיס אחד שלך - כדי לשלם לעצמך מהכיס השני.
זה לא צדק - אלא טמטום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby אפילו אם אתה צודק , צדק חברתי מוביל לתשלום שכר גבוה לחיילי חובה - במקום שהחייל העני , שישאר עני גם אחרי השרות ירוויח 0 בשרות חובה, הוא ירוויח 150,000 אש"ח שיגיעו בעיקר ממיסים שישלמו חבריו הלא עניים שירוויחו יפה אחרי הצבא, הוא כעני ממילא לא מגיע לסף המס.....

החייל העני - לא יקבל 0 אלא תשמ"ש.
וחלק לא קטן - מקבלים כחלופה הצבה בתפקיד מתאים ואישורי עבודה.

ההצעה שלך תשפר את מצבו של החייל העני רק במעט,
אבל בדרך תשפוך מליארדים בהעברות מכיס לכיס.
והעברות מכיס לכיס לא מעלות את התמ"ג - אלא דווקא מפחיתות אותו.
שהרי הגדלות מיסוי ללא תמורה עודפת - תגרום להפחתה ניכרת בתוצר, לצד קיזוז שולי של חלק מהבזבוז כמס.
כשתיקח כסף ממי שעובד, מחברה יצרנית, וכו' - אתה תפחית תוצר באופן משמעותי לעומת הרווחים מהביסלי הנייקי וההופעות שיקנו בכסף הזה.
ובדרך - תיתן לצבא תירוץ לפגוע בשירותים הניתנים היום ברמה סבירה, שהרי לחיילים יהיה כסף, ולכן יוכלו להשכיר דירות, לקנות אוכל בחוץ וכו'.

פנסיה והשתלמות - דווקא מתעלים כסף שהיה מבוזבז על צריכה:
להלוואות לעסקים (שמתורגמים לצמיחה)
לרכישת חברות (שמזרים לחברון הון בדרך אחרת).
ליצירת הון שתושבי המדינה יוכלו להשתמש בו בשעת משבר במקום ליפול כנטל על המדינה, שתתקשה לסייע להם בשל אותו משבר.
ותורם הרבה יותר מלשרוף מליארדים על ביסלי ונייקי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby אם הערבים והחרדים , כמגזרים עניים לא משלמים מס על עבודה, במה יואילו ביטול נקודות זיכוי?

עניים לא משלמים מס על עבודה - כי בזכות נקודות הזיכוי הם מתחת לסף המס (שהוא 10% מהמשכורת - מהשקל הראשון עד עד 6,240 ש"ח, כשנקודות הזיכוי האטומטיות שוות בערך 500 שקל)
אבל אם כל מי שלא שירת בצבא או בשירות אזרחי לא יקבל את נקודות הזיכוי האלו, כל חייו.
וכל מי מהם שמקבל מעל שכר מינימום - ישלם 500 שקל בחודש מס עודף, כל חייו.
מעל 250 אלף שקל.

וכך תוכל להיפטר מהצרה של מש"קי הממטרות, והנפקדים-הכרוניים שהצבא חייב לגייס:
כל מי שהצבא לא רואה תועלת בגיוסו, ומגייסו רק בגלל החוק והשוויון,
יכול להתנדב לשירות אחר.
ולהתנדב משמעו - לא בשכר מינימום.

ציטוט:

מכיוון שאין לצבא צורך בכ"כ הרבה מש"קי ממטרות, ואין לצבא מנגנון לסרב לגייס את כח האדם העודף, שהוא מגייס כל שנה, זה יהיה טימטום מושלם לשלם לאותו מש"ק ממטרות שכר מינימום.

בוודאי שיש לצבא כלים, זה נקרא סף גיוס בנתונים האישיים, פרופיל בנושאים רפואיים ו "חוסר התאמה" בכל הנושאים האחרים - משחק קל בפרמטרים קובע כמה יגוייסו ומאיזה סוג.


אם יש מש"ק ממטרות, אז צריך מש"ק ממטרות. הוא לא יכול להיות קופאי בסופר, אז שישלמו לו שכר מינימום, אך לאמר לו תקבל 850 ש"ח ליום עבודה ואם צריך לך לעבוד אח"כ זה פשוט מרושע.

ציטוט:

ואתה מבין שהכסף - לא יגיע מהעניים. אז אתה מציע להוציא כסף מכיס אחד שלך - כדי לשלם לעצמך מהכיס השני.זה לא צדק - אלא טמטום.

לא מבין מה אתה רוצה. אם העני יקבל 150 אש"ח על השרות ממיסים שמשלמים אחרים, איך זה שהכסף לא מגיע לעניים? לעשירים והמוצלחים נניח זו העברה מכיס לכיס, אז זה ממילא לא משנה אך לעניים זו הכנסה נטו.

ציטוט:

החייל העני - לא יקבל 0 אלא תשמ"ש. וחלק לא קטן - מקבלים כחלופה הצבה בתפקיד מתאים ואישורי עבודה.

אז אתה בוחר להיות רשע? גם שרות חובה , גם לך לעבוד, וגן תביא מלא טפסים לפרנס בירוקרטיה אז אולי תקבל תשמש שלא מספיק לכלום. לא עדיף לבטל את הבירוקרטיה? לצמצם נפקדים ועריקים?

ציטוט:

שהרי הגדלות מיסוי ללא תמורה עודפת - תגרום להפחתה ניכרת בתוצר, לצד קיזוז שולי של חלק מהבזבוז כמס.

אם 100% מהמיסוי הולך להגדלת הוצאות הממשלה (שכר לחיילים) אזי התמ"ג יגדל . האלטרנטיבה לאי תשלום מס היא שחלק מהרווח ישאר כמזומן בקופת החברות או יחידים ויועבר לחסכון ולא לצריכה. אך לא חייבים לממן הכל במיסוי - אפשר לקצץ בסובסדיות להשכלה גבוהה - לימודים יעלו עוד 30 אש"ח לתואר ראשון שיהיו חלק מהמקורות לשכר - המדוע שמי שלא שירת יהנה מהסובסדיה?

ציטוט:

כשתיקח כסף ממי שעובד, מחברה יצרנית, וכו' - אתה תפחית תוצר באופן משמעותי לעומת הרווחים מהביסלי הנייקי וההופעות שיקנו בכסף הזה.

זו טענה לא רצינית ולא נכונה. כשלחייל יהיה יותר כסף לקנות ביסלי וכרטיס קולנוע , הרווחים של הפירמות יגדלו - זה בדיוק המשמעות של הגדלת הוצאות הממשלה.

ציטוט:

אבל אם כל מי שלא שירת בצבא או בשירות אזרחי לא יקבל את נקודות הזיכוי האלו, כל חייו.וכל מי מהם שמקבל מעל שכר מינימום - ישלם 500 שקל בחודש מס עודף, כל חייו.

אתה שוב חוזר על זה. בעצמך אמרת שמי שלא משרת ממילא עני וישאר עני אז ממילא נקודות הזיכוי הללו לא משפיעות עליו. מה כן ישפיע עליו מאוד- העלאת המעמ ב - 1% .




כל הדיון הוא עקר.


מדינת ישראל יכולה להדפיס עוד 3 מליארד ש"ח בשנה , להגדיל גרעון לתקופה קצרה ולתת לצמיחת המשק לייצר מקורות הכנסה . בינתיים קוצצו מיסים שוב ושוב והחיילים מקבלים אצבע משולשת -אז זה אומר ששר האוצר מעדיף לתת מתנות לעשירים (הורדת מס חברות, הורדת מדרגות מס) מאשר לשלם שכר הוגן לעובדים הכי עניים בישראל - חיילי החובה.

זה הרי הלך מעולה בוונצואה.
במציאות - הכלכלה לא נשענת על עובדי המדינה,
ולכן כשהמדינה מעלה מיסים - נגרמת פגיעה לתוצר,
ואם הכספים הללו "מייצרים" משכורות ואף תועלת מעבר לכך,
הפגיעה נטו מקוזזת רק ע"י מיסוי (שהחיילים לא ישלמו), מע"מ(17%) ומס חברות (עד 23% מהרווחים).
אז על כל שקל המדינה תקבל חזרה 17 אגורות, ובמקרה הפחות סביר שהחברות לא בלעו את רוב ההכסות עם הוצאה מוכרת - 23אגורות מהעסק..
ותהיה צניחה בתוצר של שאר ה60.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby לא חייבים לממן הכל במיסוי - אפשר לקצץ בסובסדיות להשכלה גבוהה - לימודים יעלו עוד 30 אש"ח לתואר ראשון שיהיו חלק מהמקורות לשכר - המדוע שמי שלא שירת יהנה מהסובסדיה?

זה כיוון יותר נכון,
אלא שיש בעיה:
במקצועות רבים - הסובסידיה הזו תורמת ישירות לתל"ג:
כל שקל שמעודד אנשים ללמוד מדעי המחשב וחשמל/אלקטרוניקה, מחזיר את עצמו כמה וכמה פעמים.
וגם לגבי השאר, התפוקה והתרומה לתוצר של מי שלא לומד תואר אקדמי - נמוך יותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby אתה שוב חוזר על זה. בעצמך אמרת שמי שלא משרת ממילא עני וישאר עני אז ממילא נקודות הזיכוי הללו לא משפיעות עליו. מה כן ישפיע עליו מאוד- העלאת המעמ ב - 1% .

אם אתה מעלה את המס לכולם - העניים יקבלו קיזוז,
כי לא רוצים עלייה בשיעור העוני.
אבל מה אם במקום להעלות מס לכולם - פשוט תבטל את נקודות הזכות למי שלא שירת?
.זה ממוקד ופשוט לביצוע,
וכל קיזוז שלא יעשו - ישמר את הפגיעה במי שלא שירת, לעומת מי שכן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby בינתיים קוצצו מיסים שוב ושוב והחיילים מקבלים אצבע משולשת -אז זה אומר ששר האוצר מעדיף לתת מתנות לעשירים (הורדת מס חברות, הורדת מדרגות מס) מאשר לשלם שכר הוגן לעובדים הכי עניים בישראל - חיילי החובה.

הדיון הזה באמת עקר, אם לדעתך המדינה יכולה להדפיס כסף בלי לדפוק חשבון לאף אחד,
ורק הפקידים הרשעים מונעים מהפוליטיקאים טובי הלב לחלק את כל הכסף לפי ראות עיניהם.
מעניין אם זו נאיביות - או פשוט טיפשות.

במציאות - אם תיצור גרעון כדי לפזר כספים,
לא מדובר בגרעון זמני - אלא קבוע.
חור ענק בשווי 10 מליארד שקל (5.3 אלף שקל לכל חיילי צה"ל, כל חודש), שהמדינה תבזבז במקום שישמשו לצמיחה (מה שהעסקים מייצרים) או תרומה כלשהי למשק.
מפיזור כספים ללא חשיבה, לא נוצרת הכנסה או צמיחה, אלא נוצרות חובות.
אלא אם לדעתך צריך לקצץ את אותם 10 מליארד שקל מתקציב הביטחון - ולהישאר "רק" עם פגיעה ענקית בביטחון.

ציטוט:

לכן כשהמדינה מעלה מיסים - נגרמת פגיעה לתוצר,

נכון שאין לך רקע פורמלי בלימודי כלכלה?
כל מי שלמד מאקרו כלכלה יודע שהגדלת הוצאות הממשלה באמצעות מיסוי מגדילה את התל"ג בגלל הנטיה של אנשים פרטיים לחסוך חלק מההכנסה שלהם בעוד הממשלה מוציאה את כל המס שנגבה
חפש ההגדרה של המכפיל הקיינסיאני/קהן - זו אבן ייסוד בתורה הכלכלית המודרנית.

וונצואלה, כמו בריה"מ זה סיפור של קומוניזם - משק מולאם וכתוצאה מכך לא יעיל

מה שמביא אותנו לצה"ל - כאשר מעמידים למדינה משאב זול (חיילי חובה) הוא מנוהל לא באופן יעיל כי "זול" להשתמש בחיילי חובה מאשר לקנות שרותים בשוק החופשי. אך זו פיקציה , את העלות האמיתי של אי תשלום שכר הוגן סופגים החיילים ומשפחותיהם.

ציטוט:

במקצועות רבים - הסובסידיה הזו תורמת ישירות לתל"ג: כל שקל שמעודד אנשים ללמוד מדעי המחשב וחשמל/אלקטרוניקה, מחזיר את עצמו כמה וכמה פעמים.

גם זה שטויות. הפקולטות להנדסה צרות מלהכיל את הביקוש, לומדים מקצועות ריאליים במכללות בשכר לימוד גבוה, כלומר ההיצע והביקוש ללימודים אלו גבוה נפגשים בנקודה הרבה יותר גבוהה מאשר שכ"ל המסובסד באוניברסיטה.

במילים אחרות - תעלה את שכ"ל באוניברסיטה - 7000 ש"ח לשנה, מספר הסטודנטים להנדסה לא יקטן.

ציטוט:

חור ענק בשווי 10 מליארד שקל (5.3 אלף שקל לכל חיילי צה"ל, כל חודש), שהמדינה תבזבז במקום שישמשו לצמיחה (מה שהעסקים מייצרים) או תרומה כלשהי למשק.

אני מציע שתחשב שוב.

הרי החיילים מקבלים היום שכר, תשמ"ש, מלגות לימודים , מענק שחרור , פקדון וכו' - כל זה יעלם ויהפוך להיות חלק מהמקורות לתשלום השכר. .תוסיף חסכון כ"א ומתקנים במערך הפרט, ת"ש, משטרה צבאית , בתי דין , רפואה , פחות נפקדים / עריקים = פחות כלואים - כל זה כסף שכבר במערכת הבטחון. - נניח הכל ביחד שווה 35% מהתקציב הדרוש. - 1855 ש"ח לחייל לחודש.

מקורות בתקציב המדינה:
תוסיף לזה ביטול סובסידיות לאוניברסיטאות ושאר תקציבים ליוצאי צבא שכבר קיימים בתקציב המדינה - 15% נוספים

מקורות חדשים:
תעלה מע"מ ב- 1% - זה 5 מליארד ש"ח

וזהו.

לא קשה, לא מסובך

ברור לכולם שכאשר חייל יעלה 5300 ש"ח לחודש בשכר, ויהיה הסדר עם צה"ל כי כל חסכון של חייל הוא מקבל 30% מעלותו לתקציב , אזי תוך שנתיים יגויסו 10% פחות חיילי חובה (סף הגיוס יעלה, יותר פטורים מטעמים כלכליים / בריאות ) ולעוד 15% יקוצר מאוד השרות , כך ש - 10 מליארד המגלם יותר מ 150 אלף חיילי חובה הוא רף גבוה מהמציאות , בוודאי ממה שצה"ל זקוק לו

ואני תוהה:

מה רע בצבא שכיר?
צבא שמי שמשרת בו לא נמצא שם כי זה חובה אלא הולך לשם כמו למקום עבודה!
העם הצבא באמת צריך "מחלק עיתונים"?
הרי הצבא מוציא עליו כסף וראיתי כאלה כשהתנדבתי לפני 10 שנים!
האם לא עדיף לצבא 10 חיילים בעלי מוטיבציה במקום 100 שבוזי"ם שיעשו טובה בכך שממלאים את תפקידם?

גודל האוכלוסיה בישראל ביחס לכוח האדם הנדרש בישראל הוא בעייתי, במיוחד בחירום.

1. כשהצבא מסתמך רק על מתנדבים בשכר - אף אחד לא מבטיח שיהיו מספיק מתנדבים.
ובמצב הסביר תצטרך הרבה יותר משכר מינימום כדי למשוך אנשים לתעסוקה מסוכנת כמו צבא.
וכמינימום - השכר הממוצע במשק.
2. בכל מצב אחר - רוב הסיכויים שבהדרגה יתקבל צבא מגזרי מאוד, או לחלופין - איכות כ"א ירודה מאוד (למשל - תמורת שכר המינימום - כל מי שלא מצליח למצוא אף עבודה אחרת, ואסירים).
זה לא רק תיאוריה - אלא המצב בארה"ב ומדינות מערביות רבות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי grish22 האם לא עדיף לצבא 10 חיילים בעלי מוטיבציה במקום 100 שבוזי"ם שיעשו טובה בכך שממלאים את תפקידם?

בתפקידים קרביים - לא יהיו לך חיילים עם יותר מוטיווציה,
בדיוק כמו שחסרה מוטיווציה לחתימה על קבע ראשוני.

בתפקידים ג'ובניקים - אכן סביר להפסיק לגייס חיילים שתרומתם לצבא תהיה אפסית,
לקצר שירות לחלק מהחיילים הג'ובנימיקם,
להפריט שירותים שבהם מוטיווציה מוגברת תשפר את היעילות.
המחיר הוא שקיצור השירות - יחייב אותך לשלם שכר למי שיחוייב להמשיך לשרת שירות ארוך (היות ויש בכך הכרח, ואין יתירות שתאפשר התנדבות).
ושאותם אלו שנפלטו מהצבא עקב מחסור ביקוש ומוטיווציה, יוכלו לשרת שירות חליפי - במקומות בהם נדרש כח אדם לא מיומן, או לחליפין - מתנדבים שעברו הכשרה רוצים להתנדב בו.


אפשרות חליפית לצבא מקצועי - היא לראות שירות הצבאי כפי שהוא: שירות לחברה.
ומי שמקבל שירות מהחברה, ולא נותן שירות כזה בעצמו - צריך לשלם מס שיממן את השירות שקיבל.
נוהג כזה של תשלום מס ע"י מי שלא מתגייס - היה נהוג בעבר במדינות רבות.
והוא ניתן למימוש למשל - ע"י ביטול נקודות הזיכוי במס הכנסה, הניתנות לכל אזרח ישראל - לאזרחי ישראל שלא שירתו בצבא.

יצא לך לעבוד עם אנשי קבע? ראית אצלם עודף מוטיבציה?

הכירו את הסיכה והדרגות החדשות של לוחמי החוד

https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%...A9%D7%A4%D7%AA/

לדעתי זו מדיניות שגויה
במלחמת לבנון הראשונה, שצה"ל נכנס לעומק לבנון, נכנסו גם חיילי לוחמת תמרון קרקעי, רגלים שריון, שריון והנדסה קרבית. אבל גם חיילים לא מתמרנים כמו תותחנים, לוגיסטיקה, ותחזוקה טכנית, ואפילו חיילי מנהלה, שלחלקם לא היה הרבה מזל בשני אסונות צור. נראה שמישהו מתקשה להבין שם בצמרת הצבא שכדי לנצח במלחמה, אם רוצים לנצח, צריך לשלוח כוח קרקעי מתמרן רחוק מעבר לגבול, ולא רק בסמוך אליו, ולפרק זמן ממושך. כדי שכוח קרקעי זה יוכל להמשיך לפעול רחוק ולמשך פרק זמן ממושך, גם חיילים תומכי לחימה ומנהלה צריכים לחצות את הגבול ולפעול רחוק מעבר לגבול לפרק זמן ממושך. לא ניתן יהיה לספק הגנה הרמטית לחיילים תומכי הלחימה שיפעלו מעבר לגבול. לכן יש לוודא שכול אחד מחיילי צה"ל ביחידות הניידות, הוא בעל יכולת לחימה. או כמו שאומרים בחיל הנחתים של ארצות הברית, every marine, a riflemen. לצערי הרב מישהו שם למעלה לא לוקח בחשבון את האתגרים והמתארים שצה"ל עלול להיקלע אליהם בעימות ממושך בעצימות גבוהה. יצירת צבא שיש בו חיילים שהם כן לוחמים וחיילים שהם לא לוחמים זה חוסר אחריות.