באופן חריג, שר הביטחון השתתף בעצמו בביקורת שנערכה בבסיס שיזפון בדרום, ולאחר מכן תבע הסברים מקצינים בכירים בצה"ל

ביקורת פתע שהתקיימה בשבוע שעבר בחטיבה 460, האחראית על הכשרות השריון של צה"ל, חשפה ליקויים בכשירות היחידה, בתשתיות בבסיס ובתנאי השירות של החיילים. שר הביטחון אביגדור ליברמן, שהנחה על קיום הבדיקה, השתתף בעצמו בביקורת באופן חריג ואחר כך תבע הסברים מקצינים בכירים בצה"ל.

בדו"ח האחרון של נציב קבילות החיילים, שהתפרסם במאי השנה, הופיעה סקירה מפורטת על ביקור באחד מבסיסי האימונים וההכשרה – בית הספר לשריון, הנמצא באחריות חטיבה 460, אף שהדו"ח אינו נוקב בשמו. הדו"ח מתח ביקורת על טיפול תחזוקתי לקוי במאות טנקים, נגמ"שים וכלי רכב לוגיסטיים, עומס כבד מדי על המערך הלוגיסטי בבסיס ופערים באיוש תפקידים של אנשי הקבע. באחרונה החליט שר הביטחון לקיים ביקורת משלו והורה למבקר מערכת הביטחון, אלוף־משנה (מיל') חגי טננבאום־ארז, לערוך ביקורת פתע של צוותו בבסיס.

בצבא ידעו על כוונה לקיים ביקורת באחד מבסיסי ההכשרה והיו גורמים שהגיבו על כך בהסתייגות מסוימת. נשמעה טענה כי אין זה מתפקידו של מבקר מערכת הביטחון, הכפוף לשר, לקיים ביקורות פתע וכי בכך נפגעת סמכותו של מבקר צה"ל, הכפוף לרמטכ"ל ואחראי לביקורות כאלה באופן שוטף. ליברמן עמד על שלו והורה לטננבאום־ארז ולאנשיו לערוך את הביקורת כמתוכנן.

באמצע השבוע שעבר הגיע לבסיס חטיבה 460 בשיזפון צוות ובו כעשרים קצינים בכירים במילואים, אנשי מערך המבקר, שבדקו את הנעשה שם במשך יומיים. ביום השני הצטרף לביקורת לכמה שעות גם שר הביטחון עצמו. הביקורת העלתה שלמרות התרעות קודמות מצד חיילים בשיזפון (שבין השאר מחו על כך בפייסבוק לפני כמה חודשים), צה"ל פועל באטיות לתקן את מערכת החשמל האחראית להפעלת מזגנים בבסיס וכי רבים מהחיילים, המתקשים לישון בחדריהם, נאלצים לישון תחת כיפת השמיים. בבדיקה במטבחים נמצאו תנאי תברואה קשים ומקקים.


חיילים ומפקדים זוטרים שנפגשו עם אנשי צוות הבדיקה התלוננו על תקלות טכניות תכופות בטנקי המרכבה ועל אחזקה לקויה ודיווחו על ירידה ברמת האמינות שהם מייחסים לטנקים. נגדים במערך האחזקה התלוננו על עומס משימות שתיארו כ"בלתי אפשרי".

כשנבחנה הקפצה של כוח קטן מהחטיבה, בהתאם לתוכניות האופרטיביות לאחת מהזירות המבצעיות שאליהן עשויה החטיבה להיקרא בחירום, התברר שקשיים לוגיסטיים שונים מעכבים את פריסתו, מעבר ללוח הזמנים שנקבע. בעקבות הביקורת נועד ליברמן עם בכירים בצה"ל, תבע מהם הסברים וביקש לדווח לו על תיקון הליקויים בתוך חודשים אחדים.


ביקורת הפתע בחטיבה 460 עוררה הדים בצמרת צה"ל בימים האחרונים, בשל התערבותו החריגה של מבקר מערכת הביטחון, מעורבותו הנדירה עוד יותר של שר הביטחון בסוגיה כזו והממצאים החמורים שהתגלו. אולם, לביקורת עשויות להיות השלכות ארוכות טווח, משום שייתכן שהיא משקפת תופעה נרחבת יותר, הנוגעת לכשירות כלי הרכב המשוריינים ויחידות השריון של צה"ל במלחמה.

בשנים האחרונות חזר צה"ל לתגבר את מערך האימונים שלו ובהנחיית הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, אמורות יחידות המערך המתמרן (חיל רגלים ושריון) לחזור בשנה הבאה, לראשונה מאז שנת 2000, לתוכנית שנתית המקדישה פרק זמן שווה לאימונים למלחמה ולתעסוקה מבצעית בשטחים ובגבולות. אולם, הליקויים שעליהם מצביע מבקר מערכת הביטחון מצביעים על פערים בתחום המוכנות והכשירות, העלולים להשפיע על תפקודו של צה"ל בעת חירום.

עד היום מיעט ליברמן להתערב בסוגיות מבצעיות בצה"ל, בהשוואה לקודמיו בתפקיד משה יעלון ואהוד ברק, שהיו רמטכ"לים לשעבר. הרושם בקרב האלופים היה שהשר הנוכחי משאיר לצבא מרחב תמרון רחב יחסית ואינו נוטה להתערב בפרטי הפרטים של הפעילות השוטפת. המהלך האחרון של השר עשוי להצביע על החשיבות שהוא מייחס לשאלת הכשירות למלחמה – אך גם על רצון למצב את דימויו הציבורי כמי שמפקח על הדרג הצבאי ודואג שצה"ל יעמוד במחויבויות שלו.

החלטת ליברמן להתערב אישית בנעשה בחיל השריון, עד כדי הצטרפות לביקורת בשיזפון, עוררה אי נוחות במטה הכללי. אולם, ייתכן שהצעד החריג שנקט שר הביטחון צריך לעורר התעניינות דומה ועיסוק נרחב יותר גם מצד גופי פיקוח אזרחיים, כמו ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בעיקר בשאלת הכשירות למלחמה.
מקור: עיתון הארץ

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jaguar890 בדו"ח האחרון של נציב קבילות החיילים, שהתפרסם במאי השנה, הופיעה סקירה מפורטת על ביקור באחד מבסיסי האימונים וההכשרה – בית הספר לשריון, הנמצא באחריות חטיבה 460, אף שהדו"ח אינו נוקב בשמו. הדו"ח מתח ביקורת על טיפול תחזוקתי לקוי במאות טנקים, נגמ"שים וכלי רכב לוגיסטיים, עומס כבד מדי על המערך הלוגיסטי בבסיס ופערים באיוש תפקידים של אנשי הקבע. באחרונה החליט שר הביטחון לקיים ביקורת משלו והורה למבקר מערכת הביטחון, אלוף־משנה (מיל') חגי טננבאום־ארז, לערוך ביקורת פתע של צוותו בבסיס. חיילים ומפקדים זוטרים שנפגשו עם אנשי צוות הבדיקה התלוננו על תקלות טכניות תכופות בטנקי המרכבה ועל אחזקה לקויה ודיווחו על ירידה ברמת האמינות שהם מייחסים לטנקים. נגדים במערך האחזקה התלוננו על עומס משימות שתיארו כ"בלתי אפשרי".

האם יקום הצדיק בסדום שייתן גב לנגדי הקבע "העשירים והמשמינים מנחת" שעד היום היו שק החבטות הלאומי, ויחזיר את התקנים לסף קרוב לנורמלי? מאחל ומייחל שהשר יראה את הביצים שהיו לו בפוליטיקה דוקא במקום והזמן הזה!

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מכל הביקורת הזאת נשמע ששר הביטחון מרגיש שמסבנים אותו והחליט להראות לצבא מי בעל הבית. האמת דוח וינוגרד הטיל לפתחו של שר הביטחון את האחריות גם בנושא הלוגיסטי כך שההתערבות של ליברמן בהחלט לא חורגת מתחומי אחריותו.
שאלת מיליון הדולר - האם מבין השורות עולה שמשהו בצמרת צהל למעשה חושב ששיריון הוא לא כוח רלוונטי בהתחשב באיומים כך שאין טעם להשקיע בתחזוקה יקרה אלא להעביר משאבים לחיל האוויר וסייבר במקום? אם כן למה לא אוזרים אומץ ומדמימים יחידות? האפשרות השניה היא שאין שום החלטה כזאת רק פשוט רשלנות נטו. אני אישית חושב שאופציה א היא התשובה.

אני דווקא חושב על ב, מההיכרות המוגבלת שלי.
רשלנות, זרקנות, הקטנת ראש, חוסר רצון לדרוש ולעמוד על ביצוע. מדברים בטקסים וסיסמאות, אבל יש פער בין דיבורו המלא חשיבות של המח''ט או המג''ד לבין היכולת של פלוגת המפקדה להביא את הכלים לזוז.
על כל אלה יש להוסיף ישראלים רגילים לגמרי בתפקידי פיקוד ולחימה, כל אחד והמטען שלו מהבית, כן עושה, לא עושה, זורק זין או לא.

לפחות כשיורים הרוב משתדלים, ולכן הצבא כן מתפקד.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רגב06 רשלנות, זרקנות, הקטנת ראש, חוסר רצון לדרוש ולעמוד על ביצוע. מדברים בטקסים וסיסמאות, אבל יש פער בין דיבורו המלא חשיבות של המח''ט או המג''ד לבין היכולת של פלוגת המפקדה להביא את הכלים לזוז.

עד לפני כמה שנים הייתי בדעתך, כיום המצב אבסורדי לכיוון ההפוך: יש לך כמה נגדים ועוד כמה סדירניקים שצריכים להחזיק ימ"ח שלם מוכן ליום סגריר, והפער בין כמות כוח האדם הקיים לכמות הנדרשת לעמידה ביעד היא לא סבירה ולא הגיונית בשם פרמטר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא רואה פה משהו הפוך, המצב שאתה מתאר, יכול להיות מכה נוספת למוכנות, בנוסף למצב שרגב מתאר.

מבט מפוכח

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד האם יקום הצדיק בסדום שייתן גב לנגדי הקבע "העשירים והמשמינים מנחת" שעד היום היו שק החבטות הלאומי, ויחזיר את התקנים לסף קרוב לנורמלי? מאחל ומייחל שהשר יראה את הביצים שהיו לו בפוליטיקה דוקא במקום והזמן הזה!

הסיבה לכך שצה"ל הוא ברובו צבא שמן, בזבזן, ולא יעיל בעליל (גם בעת מלחמה), נובעת בעיקר מהעובדה שהצבא היא פרה קדושה שחסינה לביקורות חוץ וביקורות באופן כללי.

אם צה"ל היה ארגון שמתנהל כמו חברה, הוא ממזמן היה פושט את הרגל.

אבל כל העניין הוא שצה"ל לא יכול לפשוט את הרגל, אז התוצאה היא שתקציב הענק שלו ממשיך לתפוח בכל שנה, אך מצד שני הצבא עצמו לא מתייעל או משתפר.

לא ברור לי מדוע לא עושים בדק בית, ופשוט כופים על הצבא לקבל את מסקנות ועידת X שתדון בייעול הצבא (ויש מה לייעל).

הצבא במתכונתו הנוכחית הוא פשוט מכונה עצומה ולא יעילה לשריפת כספי הציבור.

מעניין אם אי פעם יהיה סוף להיפקרות.

*ובשאר לבדיקת הפתע בשריון:

לא מפתיע בכלל, וזה רק קצה הקרחון, יש עוד הרבה בסיסים וחטיבות במצב דומה, כולל לא מעט יחידות במיל'.

הכי קל זה לחרבן על צה"ל
צהל הוא הגוף הממשלתי היחיד שקיצץ 5% מהתקינה שלו ב3 השנים האחרונות, זה לא קרה באף ארגון אחר במדינה, לא במשרד החינוך, לא משרד האוצר ולא בחברת החשמל במקום שבאמת מרווחים משכורות פי כמה וכמה מהממוצע במשק.
אז לפני שאתה בא ואומר על מוכנות של צהל למלחמה תיצמד לעובדות בבקשה!

1. לא סוד שבמלחמת לבנון השנייה תפסה את צהל לא הכי מוכן אך הדבר נראה לעין בצוק איתן שבו לא נשמע אף ציוץ בנושא הציוד או הכשירות כפי שהיה לפני עשור.
2. כל ארגון בסדר גודל של כזה בעל שומנים, גם במקום בו אתה עובד מבלי לדעת איפה בטוח יש אחד שלדעתך מקבל משכורת סתם - אז למה הוא דיין שם?
3. לא צריך להתרגש מכל ציוץ/סרטון/פוסט של איזה רב"ט שיום אחד לא היו לו מים חמים במקלחת,אין ספק שקיימים מקרים חריגים וכך צריך לסייג אותם, ברוב המוחלט של המקרים הכל מתנהל כשורה וגם אצלך בבית כאשר מתקלל הדוד אתה תקוע בלי מים חמים זמן מה.
4. נכון להיום ישנם מאות תקנים לאנשי קבע שעומדים שוממים כי אף אחד לא רוצה לבוא לקבע ולא מדובר רק על תפקידים זוטרים ישנם עשרות תפקידים בכירים (תקני רנ"ג) שאף אחד לא רוצה לבצע.
5. העבודה בצבא שוחקת וכל פתיחת העיניים על אנשי הקבע היא מנקודת המבט של חייל סדיר שעשה 3 שנים וכל מה שהוא זוכר מהשירות של זה שהמפקד שלו כל היום ישב במשרד עישן ושתה קפה, רק שהוא מפספס דבר פשוט שבזמן הזה הילדים של המפקד גדלו בבלי אבא בבית ואישתו עשתה הכל לבד (תכף יתחיל הדיון על הגובניקים בקריה, אז בו נתקדם)
6. אף איש קבע לא רוצה לפרוש בגיל מוקדם זה לא כלכלי, אבל המערכת מכריחה אותו אם הוא רוצה בזה או לא. תבדוק מתי פורשים השוטרים/סוהרים/כבאים/מורים/נערי האוצר ומה הם עושים בפנסייה ואחרי זה, נשווה בין כולם.

לסיכומו של העניין אני לא כותב תגובות ומעדיף להשאר בתור קורא ומשכיל,אבל לפני שמישהו כותב משהו אני מצפה ממנו לבדוק מה הוא כותב

אם אין אני לי מי לי? אך מה אני בשל עצמי?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גונס הכי קל זה לחרבן על צה"ל צהל הוא הגוף הממשלתי היחיד שקיצץ 5% מהתקינה שלו ב3 השנים האחרונות, זה לא קרה באף ארגון אחר במדינה, לא במשרד החינוך, לא משרד האוצר ולא בחברת החשמל במקום שבאמת מרווחים משכורות פי כמה וכמה מהממוצע במשק. אז לפני שאתה בא ואומר על מוכנות של צהל למלחמה תיצמד לעובדות בבקשה! לא סוד שבמלחמת לבנון השנייה תפסה את צהל לא הכי מוכן אך הדבר נראה לעין בצוק איתן שבו לא נשמע אף ציוץ בנושא הציוד או הכשירות כפי שהיה לפני עשור. כל ארגון בסדר גודל של כזה בעל שומנים, גם במקום בו אתה עובד מבלי לדעת איפה בטוח יש אחד שלדעתך מקבל משכורת סתם - אז למה הוא דיין שם? לא צריך להתרגש מכל ציוץ/סרטון/פוסט של איזה רב"ט שיום אחד לא היו לו מים חמים במקלחת,אין ספק שקיימים מקרים חריגים וכך צריך לסייג אותם, ברוב המוחלט של המקרים הכל מתנהל כשורה וגם אצלך בבית כאשר מתקלל הדוד אתה תקוע בלי מים חמים זמן מה. נכון להיום ישנם מאות תקנים לאנשי קבע שעומדים שוממים כי אף אחד לא רוצה לבוא לקבע ולא מדובר רק על תפקידים זוטרים ישנם עשרות תפקידים בכירים (תקני רנ"ג) שאף אחד לא רוצה לבצע. העבודה בצבא שוחקת וכל פתיחת העיניים על אנשי הקבע היא מנקודת המבט של חייל סדיר שעשה 3 שנים וכל מה שהוא זוכר מהשירות של זה שהמפקד שלו כל היום ישב במשרד עישן ושתה קפה, רק שהוא מפספס דבר פשוט שבזמן הזה הילדים של המפקד גדלו בבלי אבא בבית ואישתו עשתה הכל לבד (תכף יתחיל הדיון על הגובניקים בקריה, אז בו נתקדם) אף איש קבע לא רוצה לפרוש בגיל מוקדם זה לא כלכלי, אבל המערכת מכריחה אותו אם הוא רוצה בזה או לא. תבדוק מתי פורשים השוטרים/סוהרים/כבאים/מורים/נערי האוצר ומה הם עושים בפנסייה ואחרי זה, נשווה בין כולם. לסיכומו של העניין אני לא כותב תגובות ומעדיף להשאר בתור קורא ומשכיל,אבל לפני שמישהו כותב משהו אני מצפה ממנו לבדוק מה הוא כותב

1. אתה משווה את היקף הלחימה ותא השטח של עזה ולבנון?

2. אני עצמאי.

3. אני גיבשתי את הדעה שלי על בסיס היכרות עם המערכת בזמן מילואים (עושה למעלה מחודש בשנה ברציפות כבר מאז 2008).

4. לא מכיר את הנתון הזה - ההפך, צה״ל עושה מאמצים גדולים כדי לא לגייס כוח אדם מחוץ לצבא הקבע, לא ממש ברור למה.

5. לא יודע איך להגיב לזה, בשורה התחתונה יש המון תקנים מיותרים, ועניין הפנסיות כבר שבר כל פרופורציה אפשרית.

6. נחמד - ענית לעצמך, אנשי קבע לא פורשים כי הם יודעים שבזמן שהם יגיעו לפנסיה הם יזכו במכרה זהב לכל החיים, הבעיה היא שהבקרה על יעילות אותם אנשי הקבע היא גבולית עד ללא קיימת.

הכי קל זה לרומם את צה"ל,
כמה הערות :
בצוק איתן, מתוך כוח של שבעה טנקים שחצו הגבול, ארבעה הושבתו תוך זמן קצר [יתכן ואני טועה קלות במספרים].
בקשר ל'מקרים חריגים', טומי לפיד התייחס פעם לדיווח צה"לי ואמר,'כשיש עוד נקודה ועוד נקודה...זה כבר נראה כמו חררה'.

אצלנו זה היה מחסור במים בימים הראשונים, חוסר זיווד ברמה משוועת (לא נכנסנו עם חלק מהאמל"ח בגלל זה. ברמה הפלוגתית, לא ברמת הצוות הבודד), ומחסור בשכפ"צים כבדים. זה רק בשלוף.
שוב, אנחנו מדברים על מלחמה שנעשית קרוב לבית, ולא קילומטרים בתוך שטח אויב.

להגיד ש"הדבר נראה לעין בצוק איתן שבו לא נשמע אף ציוץ בנושא הציוד או הכשירות כפי שהיה לפני עשור" זו נאיביות במקרה הטוב.

בעניין הכשירות אני אפילו לא אדבר כי מדובר בין השאר בענייני תו"ל, אבל תתפלא כמה מערכות קריטיות לא עבדו בזמן הצורך.

ציטוט:

צהל הוא הגוף הממשלתי היחיד שקיצץ 5% מהתקינה שלו ב3 השנים האחרונות

פשוט להתגלגל מצחוק.

צה"ל הלך בעבר למתווה ברודט בו התחייב לקצץ באנשי הקבע.

חלפו מספר שנים והמערכת האזרחית נזכרה לוודא ביצוע (וועדת לוקר) ופתאום התברר שלא רק שצה"ל לא ירד בתקני קבע, הוא עלה!.

אז אף אחד לא התלהם , לא כעס רק שאלו - מדוע המספר גדל? - וההסבר של צה"ל - אנו לא יודעים להסביר את הגידול נטו (היו מסגרות שגדלו - אך היו קיצוצים במקומות אחרים)

אז ה - 5% הוא חזרה לרמה שהקיצוץ של ברודט היה אמור להתחיל!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גונס הכי קל זה לחרבן על צה"ל צהל הוא הגוף הממשלתי היחיד שקיצץ 5% מהתקינה שלו ב3 השנים האחרונות, זה לא קרה באף ארגון אחר במדינה, לא במשרד החינוך, לא משרד האוצר ולא בחברת החשמל במקום שבאמת מרווחים משכורות פי כמה וכמה מהממוצע במשק. אז לפני שאתה בא ואומר על מוכנות של צהל למלחמה תיצמד לעובדות בבקשה! לא סוד שבמלחמת לבנון השנייה תפסה את צהל לא הכי מוכן אך הדבר נראה לעין בצוק איתן שבו לא נשמע אף ציוץ בנושא הציוד או הכשירות כפי שהיה לפני עשור. כל ארגון בסדר גודל של כזה בעל שומנים, גם במקום בו אתה עובד מבלי לדעת איפה בטוח יש אחד שלדעתך מקבל משכורת סתם - אז למה הוא דיין שם? לא צריך להתרגש מכל ציוץ/סרטון/פוסט של איזה רב"ט שיום אחד לא היו לו מים חמים במקלחת,אין ספק שקיימים מקרים חריגים וכך צריך לסייג אותם, ברוב המוחלט של המקרים הכל מתנהל כשורה וגם אצלך בבית כאשר מתקלל הדוד אתה תקוע בלי מים חמים זמן מה. נכון להיום ישנם מאות תקנים לאנשי קבע שעומדים שוממים כי אף אחד לא רוצה לבוא לקבע ולא מדובר רק על תפקידים זוטרים ישנם עשרות תפקידים בכירים (תקני רנ"ג) שאף אחד לא רוצה לבצע. העבודה בצבא שוחקת וכל פתיחת העיניים על אנשי הקבע היא מנקודת המבט של חייל סדיר שעשה 3 שנים וכל מה שהוא זוכר מהשירות של זה שהמפקד שלו כל היום ישב במשרד עישן ושתה קפה, רק שהוא מפספס דבר פשוט שבזמן הזה הילדים של המפקד גדלו בבלי אבא בבית ואישתו עשתה הכל לבד (תכף יתחיל הדיון על הגובניקים בקריה, אז בו נתקדם) אף איש קבע לא רוצה לפרוש בגיל מוקדם זה לא כלכלי, אבל המערכת מכריחה אותו אם הוא רוצה בזה או לא. תבדוק מתי פורשים השוטרים/סוהרים/כבאים/מורים/נערי האוצר ומה הם עושים בפנסייה ואחרי זה, נשווה בין כולם. לסיכומו של העניין אני לא כותב תגובות ומעדיף להשאר בתור קורא ומשכיל,אבל לפני שמישהו כותב משהו אני מצפה ממנו לבדוק מה הוא כותב

יש גוף שנקרא הרפת הישראלית - במשך 15 שנה הוא מתיעל ב 2% לשנה. ומה שעצוב זה שההתיעלות לא גולגלה לצרכנים. אבל זה קצת יותר מ 5% מעבר לזה מסכים.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אז איפה אתה היית מקצץ? אני למשל לא הייתי מקצץ אגורה מתקציב הביטחון הכספי אלא דווקא מגדיל אותו באופן משמעותי. איפה כן הייתי מקצץ במשאבים שמערכת הביטחון מקבלת? במשרתי החובה. צה"ל מוצף במשרתי חובה לא קרביים שהתפוקה של רבים מהם נמוכה מאוד עקב היעדר מיומנות מקצועית או איכות אישיותית או שניהם ביחד. על פניו נראה שאותם מגויסי חובה אינם מהווים נטל על הכלכלה כי הם לא מקבלים שכר. אז זהו שהם כן מהווים נטל. לגיוס החובה הכולל שמונהג בישראל יש עלות אלטרנטיבית גבוהה מאוד למשק הישראלי. ראו את מה שאומרים שני נערי אוצר:
http://www.added-value.co/21/
יש הטוענים ששירות החובה אפילו מגדיל פי 2 את תקציב הביטחון ממה שהוא על הנייר בגלל הנזק שהוא גורם למשק הישראלי. ביטול שירות החובה לאוכלוסיות שמערכת הביטחון יכולה להסתדר בלעדיהן תשחרר למשק הישראלי כוח עבודה רב, תגדיל את הפריון שלו ובעקבות כך, תגדלנה ההכנסות שהממשלה תקבל ממסים שאזרחים משלמים ואת הכסף הזה נעביר לביטחון ונוכל לשלם משכורת לנגדים שמתקנים טנקים.

הייתי מתחיל מזה שלא הייתי מגייס כל אפס לצבא, יש לא מעט חיילים מיותרים שעולים למדינה הון ותרומתם היא זניחה (עובדי רס״ר / מאבטחי מתקנים למינהם).

הייתי מבצע הפרטה של תחום האבטחה, האחזקה והאוכל בבסיסים וככה היית נמנע מלגייס את אותם חיילים מיותרים וכמובן גם חוסך בלא מעט תקנים.

מעבר לכך - הייתי מחייב את הצבא ליישם מסקנות של ועידה שהתפקיד שלה הוא בדיוק לדעת איך אפשר לייעל את המערכת מבלי לפגוע בה, חברות גדולות בהיי טק עושות את זה כל הזמן - ובצה״ל זה לא קיים.

כל פעם שאנחנו קרובים לקיצוצים צה״ל דואג לפמפם לתקשורת שאוטוטו אנחנו נכנסים למלחמה הבאה ושכל שקל חשוב למערכת - וזה מגוחך.

*אם יש לך רעיון אחר - אשמח לשמוע אותו.

פנסיית הגישור אינה מודל תגמול סביר,
לא כשמדובר מלכתחילה באוכלוסיה מוכשרת ומבוקשת מאוד בגילאים שבהם לא צפויה להם אבטלה,
ובמיוחד - היות ובימנו, אבטלה בגילאי 50+ כבר אינה נפוצה כלל.
הייתי מצמצם את פנסיית הגישור - לפי מודל אמורטיזציה שמאפשר להגדיל את התגמול למשרתי הקבע באחוז גבוה מהסכום שנחסך.
כך שכל שנה משכורות הקבע יעלו - על חשבון אותו גישור,
יגדילו את משכורות הקבע - ולכן את האטרקטיביות של שירות קבע.

באופן דומה,
היות וניתן להניח שהמשרת יעבוד בין שחרורו לבין גיל הפנסיה,
ניתן לצמצם את הפנסיה עצמה בהיקף דומה (יחסי לאורך השירות ונמוך יותר בגלל אפקט הריביות).
ניתן גם לארגן קרן שתפצה את אותם אנשי קבע שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה (אחוזים בודדים מהכלל).

מדובר במהלך שעולה לצבא הרבה, והסכום עולה ככל שמספר אנשי הקבע ומשכורתם עולים,
לא ניתן להחיל מנגנון כזה רטרואקטיבי - ולכן יש חשיבות רבה להחלתו מוקדם ככל האפשר.


מבחינת תקציבי הביטחון:
הם פשוט לא עולים.
תקציב הביטחון יורד משמעותית מבחינת נטל על הציבור ואחוז מהתמ"ג ומההוצאה הממשלתית.
בחישוב ריאלי, תקציבי הביטחון דרך במקום שנים רבות
ובהחלט ראוי גם להגדילו הדרגתית ריאלית - כל עוד עלייה זו מגיעה בעיקר להצטיידות,
תחום שהעליה בהוצאה הפנסיונית פגעה בו הכי קשה.

[: http://www.americanthinker.com/imag...1/193907_5_.png]

זה הניתוח הנכון לדעתי.
המאקרו, מה שמעיק על התקציב הוא פנסיות. מי המציא את המושג הזה "פנסיית גישור" ? צריך לתת לו פרס על כיבוס מילים. זאת גם הבעיה בשירות נגדים ואנשי קבע, לא התרומה הנוכחית שלהם בעת השירות אלא העומס הפנסיוני שהם יוצרים עם תום שירותם.
במיקרו, ספינת הדגל של חיל השריון, חטיבה 460 שקיבלה על עצמה אחריות מלאה להכשרת צוות בה בשנים האחרונות לא יוצאת טוב בביקורת הזו בלשון המעטה.
חטיבת הכשרה צריכה לקבל את כל המשאבים שהיא זקוקה להם. זה הבסיס לטנקאות מקצועית. אין פה איפה לחסוך ואין פה עיגול פינות.
גדוד גדוד, פלוגה פלוגה עד הטנק האחרון צריך לעשות בדק בית ולתקן ליקויים. צוות הבדיקה חייב להיות נוכח בשטחי החטיבה ולראות שינויים בשטח. יש כנראה הרבה עבודה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 פנסיית הגישור אינה מודל תגמול סביר,

מסכים איתך לגמרי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 לא כשמדובר מלכתחילה באוכלוסיה מוכשרת ומבוקשת מאוד בגילאים שבהם לא צפויה להם אבטלה, ובמיוחד - היות ובימנו, אבטלה בגילאי 50+ כבר אינה נפוצה כלל.

כאן אני כבר פחות מסכים. לא כל אוכלוסיית הפורשים משירות קבע הם נינג'ות רוקסטארים בפיתוח סייבר או טייסים עם תואר שני בחקר ביצועים. יש גם לא מעט קצינים מדרג הביניים או נגדים שנשחקו ברדיפה אחרי סדירניקים ברדקיסטים בימ"חים או בהתרוצצות עם טנדר מכאן לשם.
ובנוסף - האבטלה בגילאי 50+ לא רק שמאוד נפוצה, לפי הלמ"ס שיעור הבלתי מועסקים הכי גבוה הוא בגילאי 55-64.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 הייתי מצמצם את פנסיית הגישור - לפי מודל אמורטיזציה שמאפשר להגדיל את התגמול למשרתי הקבע באחוז גבוה מהסכום שנחסך. כך שכל שנה משכורות הקבע יעלו - על חשבון אותו גישור, יגדילו את משכורות הקבע - ולכן את האטרקטיביות של שירות קבע.

אני הייתי קודם כל מתעקש על מודל של גיל פרישה מדורג לפי סוג השירות. זה אמנם פותח קן צרעות של מירמורים אבל באמת שמי שיושב במשרד לא צריך לפרוש בגיל של מי שמפקד על כח לוחם או מי שתומך בכח כזה. מסכים עם נושא משכורות הקבע ואוסיף גם שצריכה להיות דרך לתגמל על מצויינות ולשמר כח אדם טוב, אני יודע שזה כן קיים בתכניות כאלו ואחרות ודי נגוע בפוליטיקות פנימיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 באופן דומה, היות וניתן להניח שהמשרת יעבוד בין שחרורו לבין גיל הפנסיה, ניתן לצמצם את הפנסיה עצמה בהיקף דומה (יחסי לאורך השירות ונמוך יותר בגלל אפקט הריביות). ניתן גם לארגן קרן שתפצה את אותם אנשי קבע שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה (אחוזים בודדים מהכלל). מדובר במהלך שעולה לצבא הרבה, והסכום עולה ככל שמספר אנשי הקבע ומשכורתם עולים, לא ניתן להחיל מנגנון כזה רטרואקטיבי - ולכן יש חשיבות רבה להחלתו מוקדם ככל האפשר.

לגמרי. אין סיבה שאדם עובד יקבל פנסיה בנוסף לשכר שלו.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ כאן אני כבר פחות מסכים. לא כל אוכלוסיית הפורשים משירות קבע הם נינג'ות רוקסטארים בפיתוח סייבר או טייסים עם תואר שני בחקר ביצועים. יש גם לא מעט קצינים מדרג הביניים או נגדים שנשחקו ברדיפה אחרי סדירניקים ברדקיסטים בימ"חים או בהתרוצצות עם טנדר מכאן לשם.

תתקשה מאוד למצוא "נינג'ות רוקסטארים בפיתוח סייבר" בגילאי 40 בצבא.
אלו שתמצא - הם כבר מפקדים של יחידות כאלו - וכשהם יצאו החוצה הם יתברגו בראש חברה אזרחית דומה.

דיברתי - דווקא על הכיוון ההפוך.
נגד או קצין מדרג הבינים, אמנם לא יצא החוצה וירוויח משכורת של 6 ספרות,
אבל הם מוכשרים ולא יתקשו להשיג עבודה בשכר שבין שכר מינימום לשכר הממוצע במשק,
ולכן לכל הפחות, פנסיית הגישור צריכה להיות כזו - שמשקללת מצב זה בפיצוי.

במקרים חריגים במיוחד, בהם איש הקבע המשוחרר לא מצא עצמו באזרחות, ומתפרנס רק מהפנסיה - ניתן לטפל באמצעות "קרן הצלה" שזו מטרתה,
כדי למנוע מצב הנפוץ בארה"ב למשל - של המוני ווטראנים החיים ברחובות.

היות ואנשים הקבע היום נכנסו לקבל על בסיס ההבטחה לפיצוי זה - ביטולו חייב להיות הדרגתי.
זה אמנם אומר שהמערכת תמשיך לסבול מנטל גבוה לאורך שנים רבות,
אבל זה אומר שהפחתה זו תתבצע הדרגתית, ובמידה ואותה "קרן הצלה" תגיע לעומס גבוה יותר מדי - גם לעצור הפחתה זו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ בנוסף - האבטלה בגילאי 50+ לא רק שמאוד נפוצה, לפי הלמ"ס שיעור הבלתי מועסקים הכי גבוה הוא בגילאי 55-64.

מסיבה פשוטה:
אם עבדת קשה, חסכת וקנית דירה או מספר דירות, וצברת חסכונות רבים,
בגילאים אלו - אתה יכול להחליט על פרישה מוקדמת ולהנות מהחיים,
שיעור האבטלה בגילאים אלו (משמע אנשים שמחפשים עבודה ולא מוצאים) אינו גבוה יותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ אין סיבה שאדם עובד יקבל פנסיה בנוסף לשכר שלו..

זה כבר לא נכון.
אין סיבה שמאדם תישלל הפנסיה, רק בגלל שהוא עובד.
אלא - שהפנסיה צריכה להיות מרכיב זניח בכלל הפיצויים והתגמולים - ולא המרכיב העיקרי,
ובמידה והיא ניתנת בגילאי שיא היכולת ולא בגילאי פרישה - היא אמורה להיות "רשת הצלה", ולא משכורת מלאה.

מהאנשים ששמעתי עליהם שמתקשים מאוד למצוא עבודה בגילאי 50+ לא שמעתי על אף אחד שהחליט מרצונו לצאת לפנסיה משום העושר הרב שצבר.
ולגבי שלילת פנסיה לאדם עובד - זה אכן לא צריך להיות וגם לא קורה בשוק הפרטי או הממשלתי שאינו צה"ל (או חלק מהמשטרה), אבל זה רלוונטי לאנשים שעברו את גיל 67. פנסיה בגיל 50 אין בשום מקום. אם פנסיונר בן 70 מחליט לעבוד אף אחד לא לוקח לו את הפנסיה התקציבית, קל וחומר הפנסיה הצוברת. אבל אדם בגיל העבודה? למה שיקבל פנסיה אם הוא עובד?

בשכר מינימום.
העניין הוא - שאם התמורה היא סביב שכר מינימום שעתי - הם יעדיפו לעבוד במשרה חלקית מאוד,
בעיקר כדי למלא את הזמן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ לגבי שלילת פנסיה לאדם עובד - זה אכן לא צריך להיות וגם לא קורה בשוק הפרטי או הממשלתי שאינו צה"ל (או חלק מהמשטרה), אבל זה רלוונטי לאנשים שעברו את גיל 67. פנסיה בגיל 50 אין בשום מקום. אם פנסיונר בן 70 מחליט לעבוד אף אחד לא לוקח לו את הפנסיה התקציבית, קל וחומר הפנסיה הצוברת. אבל אדם בגיל העבודה? למה שיקבל פנסיה אם הוא עובד?

לכן השאלה אינה לגבי שלילת פנסיה - אלא לגבי כלל המודל מלכתחילה
המודל מציע פנסיה גבוהה וגורפת, בזמן שהרוב הגדול כלל לא מתקשה להשיג עבודה, המיעוט מתקשה להשיג עבודה באותו סדר גודל של היקף שכר, ורק מיעוט קטנטן מתקשה להשיג עבודה אופן גורף.
ניתן להחליף מודל זה בפנסיה מצומצמת (לפצות על אובדן הכנסה חליפית), ובעיקר - בקרן פיצוי לאותם מעטים שלא מצליחים לפרנס את עצמם מתחת לרף מסויים.

מודל כזה יהיה זול משמעותית - ויפחית את הנטל התקציבי העתידי שנוצר במודל הנוכחי,
יתן פיתרון לרוב מאריכי הקבע שחוששים לעתידם,
ויפנה סכום גדול שהעברתו לתגמול למשרתים - ישפר משמעותית את המוטיווציה.

השומן לא בפנסיות. אלא בטמטום.

כמה טייסות צהל צריך? כמה חטיבות שריון? כמה גדודי חי"ר? כמה נגדי לוגיסטיקה? כמה קצינים שאחראים על נשקייה של המערך? כמה עתודאים? מתכנתים? מכונאים? רופאים?

מה המטרות בכלל של צה"ל? מה האסטרטגיה? איך מגשימים אותה? מה הצרכים? וכו'...

אזרחי ישראל לא מבינים, שאחד הדברים שפוגעים בצורה הכי חמורה ברמת החיים שלהם, זה תקציבי העתק של צה"ל.

דיון על מטרות ותיעדופים בינהם - מתקיים כל הזמן.
מדיון זה - נגזרים גם התקנים שדיברת עליהם.
הצבא נדרש לתמרן בין כוננות לשעת חירום לבין משמות שביום-יום ובמבצעים - כל הזמן.

העניין היותר-משמעותי,
הוא שבשנות ה70 והיום - תקציב הצבא היה דומה,
אלא שאז הוא הלך לרכש מואץ של מטוסים וטנקים.
היום תקציב זה הולך בעיקר למשכורות ופנסיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard אזרחי ישראל לא מבינים, שאחד הדברים שפוגעים בצורה הכי חמורה ברמת החיים שלהם, זה תקציבי העתק של צה"ל.

"תקציבי הענק" שיורדים מכיסי האזרחים - כבר לא גבוהים משמעותית מאלו של ארצות הברית (היום רק4.4%, 25% מעל ארה"ב),
וזה לעומת 30% מהתוצר בשנות ה70 (מה שריסק את הכלכלה)
ובעקבות זה שהעליה בתקציב צה"ל הריאלי אפסית לאורך השנים ומינורית בשנים האחרונות (בעיקר לצרכי "השקעה" - הנדרשת לשחרור קרקעות הבסיסים), המגמה - היא בהחלט מגמת-ירידה חזקה.

אם מדובר על קיצוצים - השאלה היא: במה?
מה המענה לכך שמדינות רבות מסביבנו מתחמשות במהירות, והנשק עלול להיות מופנה אלינו?
ומה המענה לחשש שאינו זניח - מפני התחדשות האלימות, מכיוון עזה, יו"ש, לבנון?

אישית, הייתי לוקח חברה אזרחית ונותן לה להחזיק את כל מערך הימ"חים. אני בטוח שאפשר היה לעשות עבודה מצוינת בפחות ממה שמוציאים היום עם אבטחה ולוגיסטיקה טובים יותר...

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

Oh no. no no no.
This opens the door to even more Military-Industrial complex like in the US, or the subs and ships scandal.



This would end up with the lowest bidding contractor at best, and corruption at worst (sub like machers)


Background checks would be missed, leading to theft.
Corruption in real estate budgets, and equipment.


Fixing the system is hard but preferable.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד האם יקום הצדיק בסדום שייתן גב לנגדי הקבע "העשירים והמשמינים מנחת" שעד היום היו שק החבטות הלאומי, ויחזיר את התקנים לסף קרוב לנורמלי? מאחל ומייחל שהשר יראה את הביצים שהיו לו בפוליטיקה דוקא במקום והזמן הזה!

צה"ל איננו יעיל וכל מי שמשרת במילואים\קבע רואה זאת בעיניו וככל שיורדים בשרשת לדרגים הנמוכים יותר ככה רמת ההפקרות עולה ושם אתה תראה את החוסר המשווע של הנגדים\קצינים.
וכמובן לאף אחד לא באמת אכפת מאותו נגד מסריח שקורע את התחת 24/7, אבל ברגע שתהיה וועדת חקירה שוב העם יצקצק בלשון ויגיד שצריך לתת תמיכה לצה"ל, אבל אחרי שבוע יישכחו ויגידו שיש לקצץ בנגדים השמנים מנחת.
וכמובן שכל אם עברייה רוצה שרק מפקד ראוי יפקד על בנייה, אך לתת משכורות מכובדות זה כבר סיפור אחר ולבסוף השכר המחפיר זורק את האנשים הטובים ביותר החוצה.

ואני יכול להעיד מניסיון אישי שככל שעובר הזמן אני רואה איך האיכות יורדת בצורה מתמידה, אני מקווה שזה רק במקום שאני משרת ולא כלל מערכתי.

אחת הבעיות בצבא זוהי ביוקרטיה. ישנם מקומות בהם יש אבטלה סמויה של נגדים לעומת יחידות בהן קיים חוסר משווע. אין כיום שום יכולת לשנע נגדים עם כשורים זהים נניח מחיל הים לחיל חימוש באופן מוסדר ויעיל.. הצבא צריך להתחיל לנהל את כוח האדם בצורה יותר הוליסטית וגמישה. סתם רעיון - למה לא להקים סדנות מכניות רב חיליות\.פיקודיות? - למה שחיל האוויר, חיל הים זרוע היבשה יחזיקו כל אחד בנפרד סדנאות לטיפול ברכבי שטח קלים?לדוגמא: 3 מרכזי שירות פיקודיים, מופרטים בהשקעה טכנולוגית גדולה. במקום 30 מוסכים שונים. האמר הוא אותו האמר והשמן מנוע אותו שמן מנוע

נכון ללפני כעשור, מערך הרכב של חה"א היה קשור מאוד לחיל החימוש הכלל-צה"לי. ברמה שקציני מטה היו עוברים בין החילות באפון שוטף.

אפשר לשאול שאלה הפוכה- מה אם אותה "סדנות מכניות רב חיליות\פיקודיות" תיתן רמת טיפול גבוהה או נמוכה ממה שזרוע מסוימת זקוקה? בוא נניח שמיכלית דלק מדגם א' נמצאת בבסיסים גדולים עם רזרבה גדולה, ומיכלית דלק מדגם ב' מיועדת למנחתים מאולתרים, בכמות של 1. כשהסדנא "אצלך", אפשר להגדיר שמיכלית ב' תקבל טיפול מהר וטוב יותר; בסדנא חיצונית, אין לך את הגמישות הזאת- לך תדבר איתם, כשיש להם 200 סוגי כלי רכב; ואם תדרוש ששתי המיכליות תקבלנה טיפול מעולה- בעצם ביזבזת כסף על מיכליות א'.
במצב הנוכחי, מפקד הזרוע יכול להחליט מחר שהוא משקיע או חוסך ברכש ואחזקת רכב; האחריות עליו. אם זה נעשה באגף אחר, הפרדת סמכות מאחריות- מפקד הזרוע יידרוש כל הזמן מצבה מלאה של רכב תקין (כסף של זרוע אחרת) ו/או ייתרץ כל בעיה בחוסר כלי רכב.

מערך מרוכז הוא יעיל יותר
מערך מבוזר הוא גמיש יותר ומעודד אחריות. בכמה אתה מתמתחר זאת?

תרשו לי להעיד על עצמי שאני מכיר היטב את חטיבה 460.
ותרשו לי לומר שהבעיה הרבה הרבה יותר עמוקה מרמת אחזקת הרק"ם ותנאי המגורים.

בעיני, הבעיה מתחילה הרבה קודם-
חטיבה 460 היא לא חטיבה. הסד"כ 'המתמרן' שלה מקביל בערך לחצי אוגדה. הסד"כ התומך שלה שווה בערך לחטיבה, פלוס תוספות. המשמעות היא שכמות אנשי האחזקה, לוגיסטיקה, שלישות וכו' קטנה משמעותית ממה שקיים בחטיבות סדירות רגילות. נוסף על כך, החטיבה מפעילה מגוון רחב של אמצעים (שריון, מסייעת, הדרכה וכו') בלחץ זמן לא אפשרי כי היא פועלת בפעימות מוחלטות של 4 חודשים.
אין דרך לכנס את כל הנתונים האלה ולהגיע לרמות ביצוע, אחזקה ות"ש שמתקרבות למשהו סביר.
אני לא רוצה להיכנס לפרטים בעלי משמעות מבצעית, אבל כמה דוגמאות מסביב שאפשר להשליך לכל תחום אחר:
יש בה קצינת חינוך אחת כמו בכל חטיבה אחרת, אבל יש לה בערך פי שנייים גדודים מכל חטיבה אחרת וגם הם מוגדלים מאד.
יש בחטיבה קח"ש אחד, אמנם ותיק בד"כ, שאחראי לסד"כ הטנקים הגדול ביותר בצה"ל שנוסע את הקילומטרז' הגדול בצה"ל בסדרי גודל- ויש לו את אנשי הצוות ואנשי החוליה הכי פחות מיומנים בשריון.
יש בה מטבח אחד שמאכיל את כל הטירוף זה (מינוס גדוד) ואמנם יש לו הרבה תורנים, אבל לא הרבה טבחים ולא הרבה עמדות בישול.

החטיבה הזו, שהיא מפלצת של משימות מחד ואמצעים מאידך, מגיעה למצבים כ"כ 'עניים' שראיתי במו-עיני איך הסמח"ט מרכז אליו את כל הסטיקלייטים של החטיבה ומחתים בעצמו את הקה"דים כדי לאפשר אימוני לילה.
וכל זה בלי להזכיר שזו חטיבה שמקבלת פקודות משלוש מפקדות לפחות ואת מקשנ"ר שרוכב על החטיבה הזו במשימות הזויות.

המסקנה האישית שלי- או שיהיו בחטיבה פי שניים תקנים מחטיבה רגילה או שיפצלו אותה לשניים. עד אז, לא יחול שיפור ניכר במצבה.

נוע, נוע! סוף

הבעיה היא, כמו בכל הצבא הירוק, תקציב נמוך מדי לאחזקה מינימלית.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אין ספק.
אבל איך אתה מודד תקציב לעומת משימות אחזקה?
לא חסר כסף לגריז (הגם שתנאי פסילת ח"ח בשיזפון מחמירים קצת יותר מבחטיבות המבצעיות, אבל ברמה הגיונית לחלוטין).
אם לא מאשרים תקן לבק"שניקים נוספים, זה תקציב אחזקה?
אם אין גרניק/כלב גריז/ חוטר לכל טנק, זה תקציב אחזקה?

נוע, נוע! סוף

בגדול כן - אני לא נכנס כרגע איך צה"ל טכנית מגדיר את זה. אם אין כסף להעמיד את הכוח מוכן ללחימה ובמצב טוב, אז אין מספיק תקציב לאחזקה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כוחה של שלשלת נמדד על פי החוליה החלשה \ מאת גל פרל פינקל

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ליברמן ערך ביקורת חוזרת בשיזפון: "תנאי החיילים שופרו משמעותית"
https://www.msn.com/he-il/news/midd...ocid=spartanntp

תמונות מהכתבה:
שרהב"ט על מרכבה 4מ עם כיסא גנן, יחד איתו ראש מז"י אלוף קובי ברק, מח"ט 460 אל"מ מורן עומר ועוד קצין (סא"ל בני אהרון מג"ד 196?)


שיזפון 2017: חיילת ישנה על שולחן


אם המודל הזה הצליח אז הבא בתור זה בסיס קציעות, בא"ח גבעתי זועק לשידרוג

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אכן, סא"ל בני אהרון.
באופן כללי, אין כמו כיסאות גנן סימן 4!!