 |
07-07-2017, 08:53
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.12.14
הודעות: 269
|
|
עוד מידע מעניין על המיתקן הגרעיני שנבנה ערב מלחמת ששת הימים
(אדם רז, "הארץ")
לפני זמן־מה פורסם בארצות הברית ספר העוסק, בין היתר, בהיסטוריה של תוכנית הגרעין הישראלית. ...
מדובר בסיפור שעשוי להישמע בדיוני — כמותחן מחריד אפילו — אולם ההיכרות של המחבר עם הפרטים אומרת דרשני. המחבר מדגיש שברשותו יומנים ורשימות מהתקופה, אך הם אינם רציפים והזיכרון אינו מושלם. עם זאת, המידע שהוא מוסר מלמד, ללא כל ספק, כי סיפורו — גם אם פרטים כאלה ואחרים אינם מדויקים — מכיל, לדעתי, יותר מאשר גרעין של אמת. מקורות נוספים, בהם עדותו של יצחק (יצה) יעקב, שפורסמה לאחרונה בארצות הברית, מרמזים אף הם על אמינות הספר. בתוך מבול הפרסומים לרגל ציון 50 שנה למלחמת ששת הימים, ראוי להביא גם את הסיפור הזה.
ערב המלחמה, המחבר — באותם ימים סטודנט אחרי שירותו הצבאי — כבר עבד בקריה למחקר גרעיני בדימונה (קמ"ג). כשהחל לעבוד בכור, כמה שנים קודם לכן, הוא הוכשר על־ידי מערכת הביטחון לתפקיד של פקח קרינה גרעינית, ובמהרה הוצב ב"מכון 2". על פי מקורות זרים מגוונים, זהו אחד המקומות הרגישים והסודיים ביותר בקמ"ג, שבו עוסקים בהפרדת פלוטוניום ושלישראל — על פי פרסומים בעולם — יש די ממנו הדרוש להרכבת פצצה גרעינית. ...
המחבר מספר כי בימים שקדמו לפרוץ המלחמה הוא קיבל הנחיה ממנהלו (המכונה "מרכז", ושאת שמו הוא לא ידע) ללוות את המתקן הגרעיני שישראל זה עתה בנתה למקום כלשהו מדרום לתל אביב. עוד הורו לו לקיים בדיקות קבועות לרמת הקרינה של המתקן. המחבר מציין שהאתר שאליו הועבר המתקן הגרעיני נמצא כ–35 קילומטר מדרום לעיר; זהו, בקירוב, המרחק בין תל אביב לגדרה, שאליה אנו יודעים, לפי ממקורות אחרים — ובהם עדותו של יצה שפורסמה לאחרונה — הועבר המתקן הגרעיני.
חיזוק לאמינות הדברים ניתן למצוא בעדותו של המחבר ולפיה האירועים שמיד נרחיב עליהם התרחשו במבנה שככל הנראה שימש את משרד הביטחון במצודת "טגארט" (חלק מרשת מצודות שנבנו עבור המשטרה הבריטית ביוזמתו של הקצין צ'רלס טגארט). המחבר אינו מציין את שם המקום, אך תיאורו עולה, לדעתי, בקנה אחד ובדיוק מפתיע עם תיאורה של משטרת קטרה בקרבת גדרה, שבמשך שנים שימשה את כוחות הביטחון.
שלושת הימים האחרונים של מאי 1967 עברו על המחבר ועל עשרות מאבטחי המתקן במבנה הגדול של משטרת קטרה, כשהאחרונים — האמונים על אבטחת המתחם — אינם יודעים מה מוסתר באחד מחדריו. המחבר מעיד כי המתקן הגרעיני היה בגדרה, ואילו ה"טריגר" — מעין נפץ גרעיני — נשמר במקום אחר. עוד מספר המחבר שלקראת פקודה אפשרית כזו או אחרת מוקם מראש, בשדה תעופה סמוך, כלי טיס להעברת המתקן הגרעיני.
השגרה שליוותה את המחבר והמאבטחים בשלושת הימים הראשונים השתנתה לפתע בליל ה–1 ביוני, זמן קצר לאחר מינויו של משה דיין לשר הביטחון וארבעה ימים לפני פרוץ הקרבות. מעט לאחר שנמסרה ההודעה על מינויו התייצב במתקן יצחק (יצה) יעקב, אז ראש מחלקת אמצעי פיתוח לחימה באגף מבצעים — הזרוע האחראית, לפי מקורות זרים, על פיתוח כלי הנשק הבלתי־קונבנציונליים של ישראל — ואחד מאנשי הסוד של הממלכה הגרעינית. יצה דרש להיכנס לתוך המתחם ולקבל עליו את הפיקוד. המחבר, שיחד עם המאבטחים היה ממונה על אבטחת המתחם ובפרט על המתקן הגרעיני, סירב, ויצה מיהר להסתלק מהמקום במחאה. לעצמו ולכפופים לו הסביר המחבר כי מדובר היה, ככל הנראה, באי־הבנה.
עם זאת, בבוקר שלמחרת, להפתעת המחבר והמאבטחים, חזר יצה, הפעם בליווי משאיות עמוסות חיילים חמושים, ודרש בתוקף לקבל לידיו את הפיקוד על המתחם. המחבר, שעמד על סירובו, לא חוסך בתיאור האווירה שהתחממה במהרה, ומעיד על איומיו המפורשים של יצה שלפיהם אם לא יתאפשר לו להיכנס, הוא יחזור מלווה בטנקים ויפרוץ פנימה; ועל הוראתו הברורה לפקודיו, שלפיה אם ינסו יצה וחייליו לפרוץ בכוח — יש לפתוח לעברם באש חיה (מבנה המצודה, המאורגן כמבצר, נועד למנוע השתלטות עוינת מבחוץ). למאבטחים ההמומים היה ברור שמדובר, לא פחות, כפי שהתבטא אחד מהם, ב"מלחמת אזרחים".
המחבר מיהר ליצור קשר עם האחראי עליו, "מרכז", שכבר היה מודע להתרחשויות ושהורה לו להמתין להנחיותיו. אלה הגיעו בבוקר לאחר מכן, וההנחיה היתה ברורה: לאפשר ליצה לתפוס פיקוד משותף על המתקן הגרעיני. המחבר מספר שהאירועים הזכירו לו את הסרט "שבעה ימים במאי" (1964) שבו תואר ניסיון להפיכה צבאית נגד נשיא ארצות הברית.
---------------------------
הכתבה המלאה בקישור.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
