יותר כוח, פחות סיבולת: בוחן הכושר המיתולוגי יעבור החל מהחודש הבא מתיחת פנים חסרת תקדים ללוחמי החי"ר והיחידות המיוחדות. בין השינויים: הוספת משקלים לגוף בתרגילים, סקווטים וריצות קצרות. ומה ידרשו מאנשי הקבע?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4888341,00.html

בוחן שלא מעיד על כלום, ושהאכיפה שלו אצל רוב הסדיר והמילואים היא אפסית.

למשל אני די בטוח שהרמטכ״ל שלנו לא ממש מסוגל לעבור את הבוחן, או אפילו חצי ממנו.

ועדיין, הוא החייל מספר 1.

זה באמת הזוי אני זוכר שתמיד חשבתי מה הקשר בין זה לבין לרוץ עם משקל.
איך ריצה של 3000 על פריאר קשורה לאותה ריצה עם 30+ קג של ציוד?
עדיף כבר שירוצו 1000 עם ציוד ולא 3000 בלי.
והמשקלים צריכם להיות באחוזים ממשקלי גוף לא קבועים.

מודל להערצה? וכ'ו...

הבנאדם סובל מעודף משקל בצורה לא בריאה ממש.

קשה לי להאמין שיש חייל שסבור שהמודל שלו מבחינת כושר קרבי צריך להיות גנראל בן 56 שיושב בקריה. המודלים המתאימים הם קצינים עד רמת מג"ד או מח"ט ומהם בהחלט אני מצפה שיהיו מסוגלים לעבור בר אור.
בהקשר הזה, אחד המרכיבים המשמעשעים בקורס המדא"גים בווינגייט היה להיות מדי פעם בוחן של אנשי קבע שבאים לעבור את מבחן הכושר לקבלת הדרגה...אצל המבוגרים והבלתי לוחמים מקירבם זה היה פשוט מעורר רחמים.

ובכל זאת, אם נסתכל על קצינים בכירים בצבאות מקצועיים, לא תמצא שם כבד משקל אחד. כולם רצים בכושר...
דוגמא אישית...

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

ויש פה גם עניין של תרבות וגנטיקה. האמריקאים למשל באופן כללי שומרים על כושר יותר מהישראלים.
מאיר דגן היה גוץ כבד משקל באופן די קיצוני. זה לא מנע ממנו להיות לוחם מצוין, מפקד בכיר מעולה וראש מוסד בולט. גם רפול לא היה צנום במיוחד, שלא לדבר על אריק שרון.

באופן כללי קצינים ונגדים מתחילים להשמין החל מהסרן פחות או יותר, כמובן שיש ג'ובניקים למינהם שסובלים מעודף משקל קיצוני כבר מהסג"ם, נתקלתי בהמון כאלה.

אם צה"ל היה מיישר קו, ודורש מכל אנשי הקבע שלו לעמוד בבוחן בר-אור התוצאות היו מאוד מביכות.

שרון היה עגלגל, שלא לומר שמנמן, כבר בזמן שפיקד על ה-101.
אני די בטוח שגם מאיר דגן היה שמנמן כקצין צעיר. אני יכול לומר שיצא לי להכיר את הבן שלו כשזה היה חייל, והוא היה נמוך ושמן גם בגיל 18.....
ובכלל, אם יוצא לך לרוץ במרתונים וחצאי מרתונים וודאי שמת לב שלא מעט מהרצים _בעיקר המבוגרים שבהם) הם כבדי גוף באופן מפתיע. לא תמיד המשקל עצמו הוא מגבלה משמעותית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס ויש פה גם עניין של תרבות וגנטיקה. האמריקאים למשל באופן כללי שומרים על כושר יותר מהישראלים. מאיר דגן היה גוץ כבד משקל באופן די קיצוני. זה לא מנע ממנו להיות לוחם מצוין, מפקד בכיר מעולה וראש מוסד בולט. גם רפול לא היה צנום במיוחד, שלא לדבר על אריק שרון.

שרון השמין אחרי הפרישה מצה"ל, וכנראה שמדובר באיזה נטיה ולא גרגרנות. תראה תמונות שלו מ73 (שנת הפרישה שלו), הוא לא היה איזה אתלט אבל בהחלט גבר חסון ולא שמן.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Cfox שרון השמין אחרי הפרישה מצה"ל, וכנראה שמדובר באיזה נטיה ולא גרגרנות. תראה תמונות שלו מ73 (שנת הפרישה שלו), הוא לא היה איזה אתלט אבל בהחלט גבר חסון ולא שמן.

ב73 הוא היה גוץ.

כשהוא התגייס הוא נראה טוב.

קציני צה"ל בחלקם הלא מבוטל סובלים מעודף משקל....פשוט מתעצלים להתאמן ואו לאכול כראוי.
בזמנו נפגשתי עם מספר אנשי צבא אמריקאי, קצינים ונגדים, בחלקם מעל 50.

אף אחד ! לא היה בעודף משקל !!!!

ולגביי הרמטכ"ל, בושה וחרפה שמפקד הצבא החזק במזרח התיכון הינו בעל משקל עודף....

ולגביי גילו, גם מדובר בתירוץ, אני קצת צעיר ממנו והיתי לוחם ימי בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, עדיין משחק כדורסל ומתאמן בחוף הים (כמובן לא באותה עוצמה כמו בעבר)

יצא לי לפני קצת פחות מ10 שנים להיות קצת בחטמ״ר מנשה, מי שהיה המפקד אז, הוא הרצי הלוי (יוצא סיירת מטכ״ל), הבנאדם היה כל ערב עושה ריצה ופקלי״ם לבד, והוא היה באחלה כושר ביחס לגילו.

כנראה שזה ההבדל בין יוצאי יחידות עילית וגדודים (אייזנקוט).

זה יופי.
מתי מכינים את הגוף והשלד לקראת זה?
תוך כמה זמן מהגיוס צריך להגיע לזה?
כמה זמן שינה ואיזו תזונה וכמה אימונים בשבוע?
או ששוב דפוק וזרוק- חייל אמור להחזיק מעמד רק עד השחרור ואח''כ לא נפרסם נתונים על משוחררים עם פגיעות גופניות ונכויות כתוצאה מעומס גופני בשירות חי''ר?

נראה מה יהיה
כעקרון נכון שגוף מחוזק וחזק זה יתרון אדיר ללוחם, כעקרון לא נכון שלוחם רגלי נוע וילחם כבד. אם אין ברירה והרגלי הוא גם הסבל, אז שהכוח הלוחם בהגדרה יהיה הכי קל שניתן לעשותו. אחרת הוא ימות חזק.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רגב06 זה יופי. מתי מכינים את הגוף והשלד לקראת זה? תוך כמה זמן מהגיוס צריך להגיע לזה? כמה זמן שינה ואיזו תזונה וכמה אימונים בשבוע? או ששוב דפוק וזרוק- חייל אמור להחזיק מעמד רק עד השחרור ואח''כ לא נפרסם נתונים על משוחררים עם פגיעות גופניות ונכויות כתוצאה מעומס גופני בשירות חי''ר? נראה מה יהיה כעקרון נכון שגוף מחוזק וחזק זה יתרון אדיר ללוחם, כעקרון לא נכון שלוחם רגלי נוע וילחם כבד. אם אין ברירה והרגלי הוא גם הסבל, אז שהכוח הלוחם בהגדרה יהיה הכי קל שניתן לעשותו. אחרת הוא ימות חזק.

נגעת בנקודה הכי חשובה לטעמי.
כדי להכין שריר למיטב נחוצים מספר חודשים, כדי לחזק שלד לפחות 3 שנים.
כאן בבנית השלד נכשלים כל מערכי החנ"ג וההכנה לצה"ל.
כנער עבדתי בבננות בפרדס וברפת, פיזית ועם ערוץ 1 של 3 שעות ביום רוב הזמן בילינו במגרש הכדורסל עף או רגל. היום המצב שונה. יצאה בזמנו תכנית של שוקי דקל שהתבססה על עבודה של ניסן שהיה סטודנט שלו... ולא יצא מזה כלום. יש שר ספורט אין ספורט - יש שר חינוך ואין חינוך גופני. אין קשר בין העמסה ושחרור ובין תוכניות האימון והמשחקים של הליגות לנוער לשיעורי החנ"ג.

בנושא הזה אנחנו חלם למופת.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אני אמנם שריונר פשוט, אבל עדיין עלתה אצלי ההתייה הבאה: רשום בכתבה שהבר אור הולך להשתדרג, ויתווספו לו כל מיני תרגילים עם נשיאת משקל. בין השאר מצויין, כי לוחמי היחידות המיוחדות (אגוז, שייטת וכו'), יבצעו את התרגילים עם משקל רב יותר. אני לא מבין משהו - אני יודע שבלחימה הולכים הגדודים של היחידות ה"פחות מיוחדות", עם המון משקל על הגב. קמים, יושבים, רצים, נושאים. למה מראש לא לאמן גם אותם למקסימום? האם לא דווקא הם צריכים לעבור מבחנים עם משקלים כבדים יותר, בהתחשב באופי הפעילות שלהם, או שמא מדובר בכלל על עניין של איכות וזמן האימון (לדוגמא: ביחידות מיוחדות ישנן לא מעט לוחמים בקבע, וניתן לבנות גרף אימון על פני שנים, מה שבחטיבות הסדירות אי אפשר)?

הגלריה הוירטואלית שלי.
דף הצילום שלי בפייסבוק
שריונרים זורמים ומגניבים - כי קצת הומור טנקאי עוד לא הרג אף אחד.

היו מראש בכושר גבוה, ועברו קבוצות הכנה וגיבושים בתיכון.
לעומת שאר הקרביים שם הפרמטר העיקרי היה פרופיל ולא כושר.
כך שמראש יש לאנשי הסיירות שלד ושרירים חזקים יותר בזמן הגיוס, וסולם המאמצים שונה.

לא אחת ולא שתיים נודע לי כי בחורים שתוך חצי שנה-שנה נכנסו לכושר קרבי, סבלו מפגיעות מאמץ.

לפי הקריטריונים החדשים, סולם המאמצים של החיילים צריך להיות מטורף.

א. עבור "כלל צה"ל", יש יתרון ענקי להרכב של ריצה/בטן/שכיבות סמיכה-
אפשר לבחון ולהתאמן עליו בכל מקום.
אחד החלקים הקשים בקק"צ בסיסי, בזמנו, היה הכושר- גם לעבור את המבחנים, וגם להתאמן בסטים כל בוקר,ערב ולפני כניסה לחדר האוכל.
עכשיו, לך תאמן פלוגה של קורס בסקווטים עם שקי 20 ק"ג או במקבילים באמצע שומקום.

ב. פרופ' עודד בר-אור ז"ל נפטר כבר לפני 11 שנה. אם משנים (בפעם המי יודע כמה) את מתכונת מבחן הכושר שהמציא, למה לא לעדכן את השם? זה כבר מזמן לא מבחן בר-אור.

יהיה יותר פשוט לאכוף את זה אם, מראש, יעשו להם מבחן כזה בגיבושים. אולי בעתיד יהיה ניתן לעשות גיבוש כללי לחי"ר. אני מניח שזה יעשה סינון טוב יותר של מי יכול להיות בחי"ר וכך להעלות את רמת הכושר שם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פרפרון405 יהיה יותר פשוט לאכוף את זה אם, מראש, יעשו להם מבחן כזה בגיבושים. אולי בעתיד יהיה ניתן לעשות גיבוש כללי לחי"ר. אני מניח שזה יעשה סינון טוב יותר של מי יכול להיות בחי"ר וכך להעלות את רמת הכושר שם.

מה שאתה מציע זה שטות,

יש המון חבר'ה שמתגייסים עם ביטחון עצמי נמוך \ עודף משקל \ חוסר מוטיבציה, ובהמשך המסלול עוברים מהפך מטורף ואף מגיעים לתפקידי קצונה.

גיבוש בטרום הגיוס ידלל את כל החבר'ה האלה.

הפיתרון לבעיית הכושר של המתגייסים צריך להגיע בדמות ההכנה הנדרשת עוד בתקופת התיכון.

במקום מורים לספורט מטומטמים שלא עושים כלום (כמו במרבית התיכונים בארץ), שיתחילו להעביר כושר קרבי החל מכיתות י'.

עד הגיוס כבר יהיה לך אחלה חומר של מלשבי"ם.

אז מצוקת כח האדם תהיה גדולה יותר.
אם אתה הולך אחורה, לשיעורי ספורט בבתי ספר
הם לא ברמה שמכינה תלמידי י"א\י"ב לכושר קרבי. אם רוצים להעלות כושר בצורה נכונה, צריך להתחיל שם. כל עוד אפשר לבנות על תזונה טובה יותר מזו הצבאית, על שעות שינה נוחות וכו.

אם כבר הצבא צריך לאמץ מודל של הורדת מחזור\חצי מחזור למי שלא מגיע בסוף טירונות לרף מתבקש.
אופציה נוספת היא להפוך את החודש הראשון של הטירונות לחודש כושר גופני שבו מחלקים את כוח האדם לפי כושר גופני קיים, מתאימים תוכנית אימון + תזונה נכונה כדי לתמוך ולשפר. ליווי של אנשי מקצוע ולא רק מ"מ\מ"כ אלא פיזיותרפיסטים ומדריכי אימון גופני איכותיים.
כמובן שזה חלומות באספמיה, אבל זו הדרך ההגיונית והנכונה למזער פציעות ולמקסם יכולת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fxtrage אם כבר הצבא צריך לאמץ מודל של הורדת מחזור\חצי מחזור למי שלא מגיע בסוף טירונות לרף מתבקש..

לא קיים,
יש הנחיות למפקדים להעלים עין בבחנים כדי להעביר טירונים.

אני מכיר המון מקרים של לוחמים שהוסמכו לרובאי 0.5 מבלי שהצליחו לעלות על החבל.

אני מכיר גם מקרים מקורס מכי"ם ובה"ד 1.

לא מכיר אפילו מקרה אחד של חייל שנשאר מחזור בשביל לעבור את הבוחן.

תמיד יש את ההנפצות של המפקדים בטירונות שמי שלא יצליח לעבור את הבוחן לא יעלה לגדוד.

בתכלס זה בולשיט, כולם באורח "נס" עוברים, וכולם מגיעים לגדודים.

שים לב לניסוח
אם כבר, הצבא צריך לאמץ.....
אני מכיר את הנהוג כיום. לכן התייחסתי למה ניתן לעשות בעתיד.

כשהייתי בתיכון המקסימום שרצנו היה 3000 מטר, וגם זה פעמים ספורות ממש. וגם הריצות ה״ארוכות״ של 2 קילומטר ומטה עשינו בממוצע פעם בשבוע בלבד וזה לא שווה כלום. מזל שהיה כדורגל אחרי הצהריים....

בתיכון לא צריך לרוץ 3000 מ', מטרת הספורט בבי"ס היא פירוק מתח, הקניית מיומנויות בסיסיות, הרגלי שיתוף להשגת מטרה, תרומה לבנייתו הפיזית של הנער.....בתיכון לא אמורים להתמחות במקצוע אחד, ולא מעמיסים על תלמידים כמו על ספורטאים/חיילים....בכדי לרוץ 3000, חשוב שתרוץ לפחות שלוש פעמים בשבוע....ופרקטית זה לא הולך.....תלמיד שרוצה לרוץ 3000, או שרוצים שירוץ, צריך לעשות זאת מחוץ ללימודים.

מבין כל הענפים האירוביים (ריצה, שחיה, וכו') ריצה היא הענף הפשוט ביותר, שניתן לבצע אותו בבית הספר (ובבית) ושלא דורש ציוד מיוחד או מיומנות מיוחדת. צריך להרגיל את בני הנוער לרעיון של ריצה למרחקים ארוכים אם רוצים שהם ישלבו אותה כחלק שגרתי מאורח החיים שלהם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רם אדמון בתיכון לא צריך לרוץ 3000 מ', מטרת הספורט בבי"ס היא פירוק מתח, הקניית מיומנויות בסיסיות, הרגלי שיתוף להשגת מטרה, תרומה לבנייתו הפיזית של הנער.....בתיכון לא אמורים להתמחות במקצוע אחד, ולא מעמיסים על תלמידים כמו על ספורטאים/חיילים....בכדי לרוץ 3000, חשוב שתרוץ לפחות שלוש פעמים בשבוע....ופרקטית זה לא הולך.....תלמיד שרוצה לרוץ 3000, או שרוצים שירוץ, צריך לעשות זאת מחוץ ללימודים.

איפה כתוב מה שאמרת ?

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך כתוב שמטרת החינוך הגופני להכשיר את התלמיד ולהכינו לחיים בריאים (אצל מתגייסים זה כולל לבוא עם גוף מוכן לצבא)
פריקת מתח? זה נלווה זו לא הגדרת המטרה.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

כשמגדירים 'מטרות' הנטיה היא לכתוב על דברים גדולים וארוכי טווח...אך גם שחרור,אוורור,הרגשה טובה...הינם מטרה.
אומנם לביה"ס אסור להתעלם מהשרות בצבא המצפה לתלמיד, ועליו להכינו לכך על פי האפשר, שפירושו בניה מדורגת של כושרו, במינונים נכונים של מעמס.....להכין בסיס טוב לבניית 'כושרו הקרבי' בצבא.
סיבה לכך כי נבחרות הכדורגל הצעירות שלנו מגיעות להישגים יחסית טובים לעומת הנבחרת הבוגרת היא, כי אנחנו מלמדים הנערים את כל התורה, בניגוד למקומות אחרים שם בניית השחקן יותר מדורגת, כשהוא צעיר הדגש על יסודות,יש סבלנות, ולא ממהרים כשלא צריך.

אולי עוד 15 שנה צה"ל ייגלה את הדדליפט ואת היכולת שלו לבנות גוף חזק בזמן מינימלי.
אבל כדי שזה ייקרה צריך שצה"ל גם יכיר בחשיבות של שינה אצל הטירונים וישקיע באוכל שלהם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amiros91 אולי עוד 15 שנה צה"ל ייגלה את הדדליפט ואת היכולת שלו לבנות גוף חזק בזמן מינימלי. אבל כדי שזה ייקרה צריך שצה"ל גם יכיר בחשיבות של שינה אצל הטירונים וישקיע באוכל שלהם.

אני עושה את זה כבר שנים,
יש בזה המון פציעות, גם אצל מקצוענים, ובעיקר אצל חובבנים שלא יודעים לעבוד נכון.

בחודשים אלה הוכנס בצה"ל כפיילוט, הפלא של ערכת כושר ניידת...!!! אם לא הייתי קורא,לא הייתי מאמין שההמצאה הגדולה כבר בדרך... ועוד משהו,
חייל החי"ר יבחן על מתח כשעל גופו 6 מחסניות מלאות,מימיות מלאות וקסדה....זאת המהפכה הגדולה ?איפה הגילגול דרך טבעת אש עם ירי ליד האוזניים? איך נדע כי הוא מוכן לקרב ?
קשה לשנות הdna הצה"לי,המחליטים לא מבינים כי אפשר לבנות כושר בצורה יותר טובה ומהנה רק עם בגדי ספורט,ואפשר לבחון נכון יותר הכושר רק עם בגדי ספורט....אני מוכן להתערב כי כושרם הקרבי של מי שהתאמנו עם בגדי ספורט לא יהיה נחות מכושרם של אלו שרצו עם קסדות ותרמילים על הגב....ומדידת יכולתו הגופנית של חייל לא תיפגם אם יעשה אותה עם בגדי ספורט....ועוד משהו, סחיבת האלונקה שהופנמה בצה"ל, כשאפילו לא דורשים מהסוחבים להחליף הכתף הסוחבת, מעידה שיש בעיה ולא מהפכה.

בשעה טובה
הגיע הזמן לתת את הדגש על כושר קרבי ולא כושר גופני. הנדבך הנוסף הוא שיפור יכולות הקליעה אולי צריך גם להוסיף ירי לאחר מאמץ לבוחן. הרבה יותר אפקטיבי מאשר בוחן בר אור הקיים

אולי שמישהו יבהיר מה הוא כושר קרבי,
לי נראה שיש כושר גופני, או כושר גופני התואם צרכיו של חייל.......ויש דבר אחר שהינו יכולות/מיומנויות השייכות למקצוע החייל כמו קרב מגע,ירי....שהחייל יכול להזדקק להם אחרי מאמץ גופני.... ולכן דבר אחד שצריך להיות הוא טיפוח היכולות הגופניות, ודבר שני לימוד מיומניות אחרות, מתוך מודעות לכך שהחייל אמור להשתמש בהם בתנאים קשים.

חייל חי"ר שלא מסוגל לרוץ בלי לשפוך לאגר, וודאי שלא יצליח לירות כמו שצריך בעקבות הריצה. יש מיומנות נלמדת של ירי אחרי מאמץ אבל תועלתה מוגבלת אם החייל שפוך לחלוטין. אותו כנ"ל לגבי סחיבת משאות. יש טכניקות לעשות זאת אבל בלי שלד חזק באופן בסיסי הן לבדן לא יעזרו.
מעבר לכך, כושר גופני מאפשר לחייל לעמוד טוב יותר לאורך זמן בתנאי שטח קשים הכוללים חוסר שינה, לחץ וכו', וזה נכון לא רק לחיילי החי"ר.
מה שכן-יש תפקידים שדורשים מרכיבי כושר גופני שונים מיכולת נשיאת משקלים לאורך זמן או יכולת אירובית וזה למיטב ידיעתי קצת מוזנח בצבא. למשל, היכן שאני שירתתי נדרשת להיות מסוגל לטעון טילים כבדים בזה אחר זה בפרק זמן קצר. משימה לא קלה כלל מבחינה גופנית שקשורה מעט מאוד למה שתפתח בריצה או במסעות. אני מניח שעבור הטען בטנק החוויה דומה.

מסכים לאבחנה בין כושר גופני לבין מיומנויות אחרות/טכניקה,
ומה שכתבתי הוא בגלל כי נדמה לי כי עושים מזה סלט,
אם רוצים לבחון כושר גופני נטו, לא עושים זאת עם קסדות או ירי,
מבחן של ירי אחרי מאמץ הוא מבחן של מוכנות החייל -הכולל כמה מרכיבים- ואין זה מבחן לכושרו הגופני.