http://weaponsman.com/?p=35118

המחבר איש כו"מ אמריקאי שתפקידם לאמן צבאות זרים וארגוני גרילה, מתייחס לתרבות הסדר והמשמעת, היחס לציוד והערכים שבהיעדרם, במקום צבא מסודר ואפקטיבי מתקבלת סתם חבורת אנשים עם מדים ורובים.

אם לסכם בשתי מילים - "תחזוקה מונעת" היא ההבדל העיקרי, לא בפני עצמה אלא היא מייצגת את כל עולם הערכים שהיא נובעת ממנו. גישה של היערכות מראש ברמה טובה, כדי לא להגיע למצב של כיבוי שריפות.

מייצג גישה מאוד "בוקית" אמריקאית, שכל לוחם חי"ר אצלנו מכיר כ"ראש של שריונרים", ומנוגדת לתרבות הגבורה האישית והאילתור שעליה מחונכים הלוחמים. מה שנקרא לוגיסטיקה לפני טקטיקה.

מעניין לקרוא ולמרות שהכותב מדבר על צבאות ערב, פיליפנים וכן', לצערי זיהיתי דוגמאות שלו שיכולות להתאים גם ליחידות מסויימות בצה"ל.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

כפי שמגיבים ענו לו- לעיתים אותו צבא כושל "שפועל בתרבות של גניבות וחוסר תכון ומשמעת" קיים באותו עם שמוציא שירותים פרטיים ו/או ארגוני גרילה יעילים; זה לא עיניין של תרבות אלא של כוח-
הצבא קיים כדי להגן על המשטר, שבעצמו גונב מהאזרחים; כך שהחפ"שים והפיקוד הזוטר בעיקר מכסים את ישבנם, ומנסים לגנוב בעצמם כשאפשר.

כפי שאחד המגיבים כתב:
An OGA friend of mine noted that we and the Russians were the only people in history ever able to produce units of non-fighting Afghans, a race bred to the sword

הבעיה של הצבאות העירקי והאפגני היא הרבה יותר מכך "שאין לו תרבות של אחזקה מונעת"- היא בכך שלחפ"ש, למ"פ מפקדה ולמפקד הסדנא המרחבית לא בוער במיוחד לנצח.