שלום לכולם, קוראים לי גיא אני בן 27 ,ואני נמצא בצומת דרכים מטורפת, הציעו לי להעלות את הנושא פה ואני מקווה שזה יועיל.

אז בקצרה, בשלוש וחצי השנים האחרונות ניסיתי להתקבל ללימודי אדריכלות בטכניון, כי אדריכלות זה החלום ואני אומר שלוש שנים כי השלמתי בגרויות עשיתי מכינה של 10 חודשים וניגשתי למבחנים פעמיים.
והיום אני מתעורר ומבין ששרפתי זמן יקר מאוד על תוכנית שלא תצא לפועל (מסלול אדריכלות הוא 7 שנים).
עכשיו תכלס אני לא ילד, צפיתי להיות במקום אחר לגמרי אבל אלה החיים והכל בסדר פשוט אני מאוד רוצה לעשות תואר בתחום וכרגע עומד על הפרק מסלול של מהנדס בניין שהמסלול שמציעים לי כרגע זה מעבר מכינה על ממוצא 92 ותואר של 4 שנים.
כמובן שכל המסלול כמו האדריכלות הוא מאוד איטנסיבי, עכשיו ההתלבטות שלי היא האם להיכנס למסלול מורכב כזה כרעג או לוותר בגלל שאני מרגיש מה זה גדול מבחינת הגיל ,כאילו פיספסתי את הרכבת.

אני כותב פה ולא בפורום סטודנטים כי אני צריך עצה לא לגבי לימודים אלה לגבי החיים , האם באמת אני בן 27 ואני צריך למצוא כבר עבודה קבועה ולבנות את החיים שלי (קיימת אופציה חזקה מאוד לרדת מהארץ- ואני ממש לא רוצה) או ללכת למסלול כזה בסופו במידה והכל יסתדר אני יהיה עם אחלה קריירה ועם עבודה בתחום שאני אוהב.

מצטער אם כתבתי הרבה , מעריך מאוד, אחלה יום.

גיל זה סתם מספר, אתה לא מספר, אתה בן אדם.
אתה לא בן 27, אתה בן אדם.

כשאתה מתחיל דיון על מספרים במקום עליך, אתה מתחיל להזכיר "10 חודשים", "4 שנים", "7 שנים", "בן 27", מה המספרים האלה חשובים? איזו רכבת? מי עומד לך עם סטופר בתחנת ארלוזרוב?

"פשוט אני מאוד רוצה לעשות תואר בתחום" - אז עשה. ביי.

יהיה משהו, כי יש משהו

ציטוט:

בשלוש וחצי השנים האחרונות ניסיתי להתקבל ללימודי אדריכלות בטכניון

אני לפני שלושה חודשים התייאשתי מלימודיי האקדמיים

ואני בן 29...

אולי...

אבל נראה לי שסיימתי להיות מתכנת... אם אני אצטרך עוד פעם לשמור משהו בDB ולהציג אותו למסך.................

ניהול מה?

להפוך לקבצן?

נראה שזה לא כיף, ומשלמים מעט...

עובד עירייה? גנן?

וגם משלמים מעט

עובד עירייה כן.

גנן זה כיף. אין לי ספק שאני אשנא את זה כעבודה, אבל גננות זה כיף.

אחד מהם הלך להיות מוסיקאי,
והשני הלך לגור בקומונה של אנרכיסטים לכתוב קוד פתוח, ולאכול דברים שאנשים זרקו.

בסוף עבר להם.

התחרפנו?

בסה"כ נמאס לי לתכנת...

בסוף אני אהיה מאפיין/ מנהל מוצר או משהו כזה...

אבל בינתיים לא בא לי בהייטק.

לך תעבוד באוטו זבל בתל אביב, תרוויח לא רע בכלל:
http://www.themarker.com/dynamo/environment/1.1619053

אבל צריך פרוטקציה.

מה אתה תעשה כשימאס לך לתכנת?

https://en.wikipedia.org/wiki/Fluffer

אל תהיה מציק

ח*

יהיה משהו, כי יש משהו

בגלל אנשים כמוך תוכנית ויסקונסין נכשלה

תוכנית ויסקונסין עוד תממן לי הכשרה מקצועית...

ואוכל להיות אברך בכיף.

בפעם הקודמת,
הלכתי ללמוד תואר שני,
ו3 ערבים בשבוע למדתי תורה.
הבעיה היא - שהבנתי שלתכנת זה פחות כיף מללמוד תורה

לתכנת זה באמת פחות כיף מללמוד תורה...

אבל אני לא רואה את עצמי מתפרנס בתור הרב האתאיסט הראשון...

יש ביקוש לרבנים אתאיסטים בזרם הרפורמי.
ובמכון של ברג

אבל לא דיברתי על אברך כזה...

ואתה אומר שנמאס לך לשרוף זמן.
אז מה התחומים שפתוחים לפניך - עם הבגרויות והמכינות שכבר עברת?


לגבי "איחרת את הרכבת",
אתה הולך לעבוד לפחות עד גיל 60, אז לא איחרת כלום.
השאלות הן אחרות:
- יש לך ראש ללימודים ארוכים?
- יש לך איך לממן ללימודים ארוכים?
- ומה עם שאר התחומים בחיים? (אישה למשל)

תגובות אסרטיביות ביותר.
מה שאני יכול ללמוד עם הנתונים שיש לי לא ממש מעניין אותי, אם זה מנהל עסקים/ניהול/לוגיסטיקה.
ראש יש.
מימון יש.
שאר התחומים - אישה, ילדים, בית..זה תופס חלק גדול מההילבטות שלי, כי בעצם מסלול של 4-5 שנים לא יאפשר לי לשכור דירה, בקושי להחזיק את הרכב שלי ואת האמת הקשר האחרון שלי נגמר (לפני שבועיים בערך) בגלל שלא הייתי מרוצה מהמקום שאני נמצא בו (פלוס עוד כמה סיבות)...

אבל בהחלט שאני מסכים עם התגובות למעלה, אם זה תחום שאני אוהב אני צריך ללכת על זה ולהיתמודד עם כל מה שיבוא בהמשך.

בכל אופן תודה על התגובות זה מועיל.

בפרספקטיבה של עבודה עד 67 זה לא הרבה זמן.
תחשוב טוב -לא בטוח שנסיבות החיים בגיל מבוגר יותר יאפשרו לך ללמוד מקצוע שאתה אוהב ורוצה.
חוץ מזה שהיום עם יוקר המחיה הרבה זוגות צעירים גרים אצל ההורים עד שיכולים לקנות דירה או מקבעים מרכז חיים וקריירה, ואני לא דוגמא טובה אבל מתחתנים גם בגיל יותר מאוחר.

אנשים מסוגלים לעשות את השטות של החיים שלהם, כי הם חושבים שהם איחרו את הרכבת או כי הם מיואשים מהדרך.

עד הפנסיה יש לך עוד 40 שנה לפחות ואלו 40 שנה שתצטרך לבלות בעבודה לא קלה - אז אם כבר אתה הולך לעשות את זה, תעשה את זה עם משהו שגורם לך הנאה מסוימת ושאתה מרגיש שזה באמת מה שאתה רוצה. כמה זמן זה יקח, זה לא רלוונטי. אין לך לאן למהר.

פתחתי אשכול בפורום סטודנטים אבל שם לא מצאתי עזרה.
מישהו יודע איך מסלול של הנדסאי אדריכלות/בניין במכללה למנהל?
והאם עדיף בניין או אדריכלות? - אני מאוד רציתי ללמוד ארכיטקטורה ואני חושב להמשיך בכיוון.

תראה, אתה לא חייב ללמוד.

שקלת להיות פועל בניין?

די מהר הגיע להיות סגן מהנדס העיר.

עם תואר כזה אפשר גם להיות קונסטרוקטור: לקחת את התוכנית של האדריכל, לבדוק אם היא קשורה למציאות, ולתרגם אותה לכמויות חומרים והוראות בנייה.
בעיקרון קונסטרוקטור אמור להגיע לאתר הבנייה בשלבים קריטיים, בזמן שהאדריכל רק מתכנן.
אז אם אתה אלרגי לבטון - תעדיף להיות אדריכל.

אם כל הקטע של אקדמיה לא מתאים לך - אולי באמת עדיף לך להיות קבלן וזהו.
בגלל הביקוש כבר אחרי נסיון של שנתיים תוכל להפוך להיות קבלן.

קבלן?
מה?

היום מספיק שנתיים.

אתה רוצה לעזוב את עולם המחשבים כדי לעבוד בבנייה?

אתה מדבר על קבלן שיפוצים?
אני חושב שאתה צריך הבהרה אודות המושג והדרישות הכלכליות והמקצועיות.

לא מתחילים ישר בתור קבלן ראשי

תאמינו לי אתם...לא משנה הבהירו לי את עניין ההנדסאים כבר.

אז מה החלטת להיות?

אני בן 36, למדתי לתואר ראשון בתקשורת במכללת ספיר וזה לא נתן לי כלום כי אין עבודות בתחום.
היום אני נהג הסעות... סתם ביזבזתי 5 שנים מהחיים על כלום. הוצאתי כל כך הרבה כסף ב 5 שנים האלה שכשאני חושב אם הייתי עובד בהסעות בתקופה הזאת הייתי עם בוכטה של כסף עכשיו (גם הייתי רווק באותה תקופה ולא היו לי הוצאות כמו עכשיו).
עצה שלי, תילמד הנדסת מחשבים או חשמל גם אם אתה כל כך שונא את זה וזה לא מדבר אליך. היום רק בזה אפשר להצליח.