רבות כבר דובר בפורום זה על התצ"אות של א"י באתר של ארכיון מדינת בוואריה. כתושב נס ציונה, שזכתה שם לכיסוי צפוף מאוד של צילומי אוויר, אני מרגיש באתר כמו ב-Google maps של 1918 ולפעמים, אוטומטית, אני מחפש בתחתית המסך את האייקון של Street view כדי לגרור אותו לסמטאות המושבה. אז Street view אין שם, אבל יש אפשרות לראות כל מקום בנ"צ והסביבה בכמה תצא"ות שונות שצולמו מכיוונים שונים ובשעות שונות (עם היטלי צל שונים). בשנים האחרונות אני מנסה לשחזר בעזרת התצ"אות האלה במין "ארכאולוגיה דיגיטלית" איך נראו אז, בימיהם הטובים, מבנים או אתרים שלידם, או ליד שרידיהם, אנחנו חולפים כיום בנ"צ ובסביבה.
עכשיו, לכשצברתי כמה "שחזורים", אני מציג את התוצאות בפני חברי הפורום ואשמח לקבל הערות, השלמות מידע ותיקונים. האתר הראשון להצגה הוא בית הקברות של נ"צ.

מנוחה נכונה שורה על בית הקברות של נס ציונה. בדד ישכון על גבעה, הרחק מסאון העיר, אי שם בקצה הדרומי של שטח השיפוט של נ"צ. כיום מוקפת הגבעה בחלקות חקלאיות, בשטחי בור ובכמה שכונות ספָר של נ"צ ושל רחובות (תמונה 1). כאשר ראשוני הקברים נכרו בראשה, לפני כמאה שנה, היא הייתה בודדה ממש - רחוקה כשני ק"מ, בקו אווירי, מנקודת הישוב הקרובה ביותר, גם מנ"צ וגם מרחובות של אז (תמונה 3 משנת 1918).

סיור בראש הגבעה מגלה שבין הקברים שעליהם קיימות מצבות (נמצאים שם גם שני משטחי בטון ללא מצבות – תמונה 11), המוקדם ביותר הוא של שלום תם שנפטר בי"א באב תרע"ב (יולי 1912). נס ציונה נוסדה כשלושים שנה קודם לכן וכבר בשנותיה הראשונות נזקקה לבי"ק. שנים ספורות אחרי שנוסדה, מת שם התינוק שמעון לרר, בן הזקונים של מייסדי הישוב וב-1888 נרצח שם, כנראה ע"י ערבי מקומי, הנפח אברהם ילובסקי. שניהם נטמנו, בלית ברירה, בבית הקברות בראשון לציון וכך גם מרבית שאר נפטרי נ"צ, עד 1912.

למה לקח להם כל כך הרבה זמן להכשיר בי"ק ולמה תקעו אותו כל כך רחוק? נכון שמי שהתרגל למסע לוויה של שישה ק"מ מנ"צ לביה"ק בראשל"צ, לא צפוי להיבהל ממסע של שניים וחצי ק"מ לכיוון רחובות. בכל זאת, למיטב ידיעתי, מרחק כזה היה חריג בישוב היהודי באותה התקופה, למעט מקרים בהם הייתה סיבה מיוחדת להתרחק, כמו השימוש בביה"ק בכפר יאסיף ע"י יהודי עכו וכמו הקמת ביה"ק היהודי החדש של יפו ב-1902 (ביה"ק "טרומפלדור" כיום), בלב החולות במרחק כשני ק"מ צפונה מיפו. הקהילה היהודית בעכו העדיפה להרחיק עד כפר יאסיף בגלל איזשהו ספק ההלכתי האם עכו כלולה בארץ ישראל. הקהילה היהודית ביפו נאלצה לבחור מקום מרוחק בגלל האיסור לקבור בקרבת מקום את מתי מגפת הכולרה שפשטה אז בעיר.

יתכן שהאיחור בהקמת ביה"ק בנ"צ נבע מהמצב הכלכלי הקשה במושבה. נ"צ עלתה על הקרקע ב-1883 כ"ואדי חאנין" - מאחז בודד של משפחת לרר, בואדי מוכה מלריה. הישוב גדל בקצב איטי וכיוון שלא נהנה מתמיכה של הברון רוטשילד, אלא רק מעזרה מוגבלת מ"חובבי ציון", היה מהעניים במושבות העליה הראשונה. ב-1986 חל שיפור במצבו עם קבלת עזרה מיק"א שכללה רכישת קרקע מצפון לואדי, עליה קמה שכונה יהודית נוספת. ב-1907 הסתיימה סדרה של רכישת קרקעות שיצרה רצף טריטוריאלי בין שני מתחמי הישוב היהודי. בשנים הבאות החל המקום לקבל צביון של ישוב מאורגן - ב-1909 שני מתחמי היישוב התאחדו למושבה אחת בשם נס ציונה ונבחר ועד מרכזי. במקביל לכך, החלו להיבנות מבני ציבור. תחילה בית ספר, אח"כ ב-1912 החל להיבנות בית כנסת ובסוף אותה שנה גם בית קברות.

בספרים על תולדות נ"צ נמצא חומר רב על הקמת בית הספר ובית הכנסת, אך לא מצאתי בהם אזכור כלשהו להקמת ביה"ק. רק בחיפוש בעיתוני התקופה, בעזרת מנוע החיפוש באתר "עיתונות יהודית היסטורית" של הספרייה הלאומית, מצאתי התייחסויות-אגב לאירוע, בשתי כתבות של "ק." - כתב השטח של העיתון "החרות" (שאינו קשור לתנועת "החרות", שקמה כמה עשורים מאוחר יותר). בגיליון מכ"ט באב תרע"ב (כשבועיים אחרי הקבורה הראשונה בנ"צ) בעמוד מס' 3, הוא מספר על קהילת עולי תימן שהגיע בשנה זו למושבה. "- אחינו התימנים הנמצאים במושבה ודי חנין – חמש עשרה משפחות – עסוקים כולם בעבודה הם, נשיהם בניהם ובנותיהם." והוא מתעכב על מנהגיהם המוזרים - "עד כמה מרבה בקרבם הפראות של ארץ גלותם יכלים לשפוט מזה ! כשנחלה מהם צעיר אחד כבן שלושים לא הזמינו אליו את הרופא. וכשנודע זאת לועד מושבתנו, חשב כי מסבת עניותם עשו זאת שלח אליו את החובש מהמושבה וגם הזמין ע"ח המושבה את הרופא מרחובות אך משפחתו וקרוביו לא נתנו להרופא לגשת אליו באמרם: כי גורלו ביד ה' ואם נגזרה עליו מיתה ימות וכן היה. ביום החמישי למחלתו מת הצעיר ובשבילו נוסף במושבה מוסד חדש, בית קברות שחסר היה עד היום, כי לא חפצו בשום אופן לטלטל את המת למושבה אחרת, כמו שהיה נהוג עד כה".
כחודש וחצי אח"כ, בגיליון "החרות" של י"ג תשרי תרע"ג, עמוד 3, מפרסם ק. פרטים נוספים מהנעשה בואדי חאנין "יצירת שני המוסדות הציבוריים: בית כנסת ובית קברות עדיין לא התגלמה ורק צליל השמות מרחף באוויר המושבה. בפנה רחוקה על גבעה חולית אחת הוקצו ארבעה דונם לבית קברות שקנה הועד בחפזון בעת שהמת היה מוטל לפנינו ובחפזון חפרו לו שם קבר וטמנוהו, אך האם יש הכרה שזה בית קברות שקבור בו כבר בר מינן אחד ? עדין לא גבלו את תחומי הקרקע, עדין לא נסמן בגדר כל שהוא לא הקרקע ולא הקבר האחד ועדין לא נוסדה שום חברה לטיפול עם החולה ועם המת כמו שנהוג בכל קהילות עבריות".

יכול להיות שהעיתוי המאוחר של יסוד ביה"ק קשור להתחזקותה הכלכלית של המושבה ולהקמת ועד מרכזי שקידם טיפול בצרכי הציבור. לפי הכתבות ב"החרות", השיקול לבחירת המקום היה כנראה זמינותו המידית לרכישה, שלאור לחץ הזמן בו היה שרוי ועד המושבה, שיקול זה הועדף על שיקול נוחות הגישה. עם זאת, ניתן להניח שגם קודם לכן משפחות הנפטרים לא התלהבו מהקבורה המרוחקת ולא ברור למה דווקא משפחת עולים חדשים הצליחה לזכות מיד בדבר שמשפחות וותיקות ובעלות ההשפעה בישוב לא זכו לו. יתכן שההכרה שהגיע הזמן להקים בי"ק כבר בשלה ונדרשה רק עוד דחיפה קלה.

כשם שביה"ק לא זכה לסיקור רב בספרים על נ"צ ובעיתוני התקופה, הוא גם לא זכה להתייחסות במפה שהוכנה ב-1918 ונראה שגם לא היה אתר צילום פופולרי. ב"מפת החפירות" (trench map) הטופוגרפית שהכין הצבא הבריטי בימי מלה"ע הראשונה, נראית הגבעה של ביה"ק כסתם אזור מטעים (תמונה 4, שחופפת לתמונה 1). הצילומים היחידים של אזור ביה"ק שמצאתי, נעשו מגובה של כמה ק"מ, ממטוסי חיל האוויר הגרמני שחגו בשמי א"י, כסיוע לצבא התורכי במלה"ע הראשונה. באתר של ארכיון מדינת בוואריה מוצגים יותר מאלף מהצילומים האלה. כ-30% מהם מתרכזים בשטח שבין באר יעקב, בית עובד ורחובות, שבו שכנו מפקדתו של אלנבי וכן מחנות צבא ובסיסים לוגיסטיים רבים של הצבא הבריטי, המופיעים בצילומים כשורות של פריטים שקשה לזהות אותם, המאורגנים בסדר מוגזם. גם למרגלות הגבעה של ביה"ק נפרש מה שנראה כמרכז לוגיסטי ענק, שמוקם שם אולי בגלל סמיכותו למסילת הרכבת שמצפון לרחובות. יצא שבחירת מקום ביה"ק הייתה אולי בעייתית מבחינת נוחות הגישה של האבלים אבל הייתה מוצלחת מאוד בהצבת קברי ראשוני המושבה כאובייקט לצילום אוויר. התצ"אות צולמו בין סוף 1917 ליולי 1918.

בסקירה באזור קברי הראשונים כיום, ספרתי שבעה קברים בלבד שתאריכי הפטירה עליהם היו עד 1918 ועוד שניים ללא מצבה, שמועד הצבתם אינו ידוע. שבעה מהם מסודרים בשורה אחת ולצידה עוד שניים (תמונות 9 ו-11). ניסיתי לזהות את הגבעה, עם שבעה (או תשעה) הקברים, בתצ"אות מ-1918, ע"י חפיפה לתצ"אות של היום, תוך הסתמכות על פרטי תכסית שהשתמרו מאז ומתאימים לשמש בסיס למיקום חופף של שתי התצ"אות. בניגוד לתצ"אות של היום, אלו מ-1918 צולמו בד"כ בזווית שגורמת לעיוות פרופורציות של קנה מידה ולכן קשה לקבל חפיפה מושלמת לתצ"אות של היום. בגלל העיוות, הגדל עם המרחק, בחרתי להסתמך בחפיפה על פרטי תכסית הקרובים לביה"ק. התחלתי בזיהוי גס של מקום ביה"ק, בעזרת חפיפה של התצ"אות והמפה שבתמונות 1-4. נראה שביה"ק נמצא בשולי מטע רחב ידיים שגבל במחנות הבריטיים שמצפון למסילת הרכבת. המשכתי לזיהוי מדויק יותר של הקברים ע"י חפיפת התצ"אות בתמונות 5 ו-6, תוך הסתמכות על דרכי העפר ומבנה בודד, שחפפו במידה רבה, לדרכים ולמבנה הקיימים שם כיום. באזור החופף לשורת הקברים של היום, מצאתי קבוצה של משטחים בהירים.

הצילום החד ביותר וגם המאוחר ביותר של אזור הקברים, שבאתר הארכיון הבווארי, הינו תצ"א מה-20.7.18 (תמונות 7 ו-8). ניתן להבחין בה בשורה של חמישה משטחים מאורכים בהירים ולצידה משטח לבן נוסף. כמו כן נראה בתצ"א עוד משטח מלבני בודד, כ-30 מטר מערבית לשורת המשטחים. הצילומים בוצעו מגובה של 3.5-4.5 ק"מ והם מספקים תמונה די מטושטשת של המשטחים הלבנים. לא ניתן לקבוע בוודאות שאלו באמת קברים ולא כלי רכב או מאהל בריטי שהתמקם על הגבעה (אולי כדי לאבטח את הבסיס הלוגיסטי שלמרגלותיה).

הייתי סקרן לדעת מה יש כיום במקום בו נמצא המשטח המלבני הבודד הנ"ל, שממערב לשורה של חמשה הקברים. זיהיתי את המקום בתצ"א של היום (עפ"י חפיפה של התצ"אות בתמונות 9 ו-10), כקבר הנמצא בעבר השני, המערבי, של החלקה הצבאית בביה"ק, הגובלת ממערב באזור הקברים הוותיקים. בביקור בביה"ק מצאתי שם את קברו של מרדכי סלוביס שעליו נחקק "ונלבע ביום יב לח מנא תרעג" (ונפטר לבית עולמו ביום י"ב לחודש מנחם אב תרע"ג - יולי 1913). בעקבות התגלית סרקתי את כל האזור שבראש הגבעה, משני צדי החלקה הצבאית, כדי לבדוק האם יש עוד קברים שנכרו עד 1918 וממוקמים מחוץ לדבוקה של תשעה הקברים. לא מצאתי קברים נוספים. לדעתי, החפיפה המדויקת של הפריסה המפוזרת של הקברים, מפחיתה מאוד את הסבירות של פריסה מקרית של יחידה בריטית ומהווה אישור שהמשטחים הבהירים הם אכן קברי ראשוני נס ציונה.
בכתבה מ-1912 ב"החרות" תואר ביה"ק כקבר בודד על גבעה חולית, ללא כל גדר או מבנה שרות. פני השטח בראשה הגבעה הם חוליים גם כיום. לגבי ארגון המקום, נראה שלא השתנה הרבה בשש שנותיו הראשונות. גם בצילומים מ-1918, לא הצלחתי לזהות שם גדר או מבנה כלשהו. לפי הצילומים נראה שביה"ק נמצא בתוך מטע, מדולל בחלקו, כשסביבו חלקות מטע מסודר וצפוף.

בדיקה אינדיבידואלית של חפיפה של הקברים הנמצאים היום, לעומת אלו בתצ"אות מ-1918 (תמונה 10), מראה שאחד משני הקברים חסרי המצבה כיום, היה קיים כבר אז. קבר זה קטן משאר הקברים השכנים ויתכן שהנקבר היה ילד. בצילומי חיה"א הגרמני, אפילו במאוחר ביותר, מיולי 1918, לא מופיעים משטחים לבנים במקום בו ניצבים כיום שניים מהקברים שנכרו לפני מועד הצילום. האחד הוא קברו של חיים סעיד שנפטר באפריל 1918 וניתן להניח שבעת הצילום (כשלושה חודשים אחרי הפטירה) הייתה במקום רק תלולית עפר וטרם הוכן מבנה אבן שניתן לזהותו בתצ"א. השני הוא קברו של מייסד נ"צ - ראובן לרר, שנפטר במאי 1917 (על המצבה חקוק שנפטר ב"שנת עזרת" – היפוך אותיות של תרע"ז המופיע לעיתים על מצבות משנה זו, כנראה בתחינה לעזרה ממרומים, בשנה שהייתה קשה מאוד ליהודי א"י). באזור הקבר ניתן לזהות משטח אפור גדול, הבהיר יותר מהרקע, אך אין משטח לבן כמו בשאר הקברים. נראה, שגם יותר משנה אחרי הקבורה, טרם הוקם מבנה אבן על הקבר. לעומת זאת, הקבר הסמוך, של אפרים קומורוב שנפטר כחצי שנה מאוחר יותר, נראה כמשטח לבן בולט. מצאתי באינטרנט שיש שנהגו להקים מבנה אבן רק שנה אחרי הקבורה כדי לאפשר לקרקע להתייצב, כדי שמבנה הקבר לא ישקע וגם מסיבה שלא כל כך ברורה לי, שקשורה לאמונה בתחיית המתים. לא מצאתי התייחסות למנהג של דחייה של יותר משנה. יכול להיות שהסיבה לדחייה הייתה מצוקה כספית. קברו של ראובן לרר הינו גבוה ובולט (תמונה 11), עם לוח שיש גדול. יתכן שמשפחת לרר, שכמו כל הישוב היהודי, הייתה במצב כלכלי קשה בתקופת מלה"ע הראשונה, בחרה להמתין עד שתהיה לה אפשרות לממן קבר כזה.

מבנה הקבר של שלום תם, ראשון קברי ביה"ק, הינו גבוה עוד יותר מזה של ראובן לרר – מתנשא לגובה של 130 ס"מ (תמונה 11 וכן ניתן לראות את הצל המרשים של הקבר בתמונה 9). נראה די תמוה שמשפחת עולים חדשים המתפרנסים בקושי כפועלים שכירים, נשאו בעלות הגבוהה של יציקת קבר כזה. יכול להיות שוועד נ"צ השתתף בעלויות הקמת מבנה קבר הבולט למרחוק, כדי להקל על האבלים לאתר את ביה"ק בתוך המטע הגדול בו הוא שכן. ביה"ק אז היה בסך הכול קבר בודד בין העצים (קבר נוסף, של מרדכי סלוביס, נכרה רק כשנה מאוחר יותר), ללא גדר תוחמת או מבנה כלשהו, כמתואר בכתבה ב"החרות" – "אך האם יש הכרה שזה בית קברות שקבור בו כבר בר מינן אחד ? עדין לא גבלו את תחומי הקרקע, עדין לא נסמן בגדר כל שהוא לא הקרקע ולא הקבר האחד". יתכן שהוועד הרחום של המושבה התחשב באבלים המגיעים מותשים אחרי המסע הארוך וניסה לפחות לחסוך מהם את האתגר של חיפוש מתחם ביה"ק.

אחד הקטעים היחידים המתייחס לביה"ק, שמצאתי בספרים על תולדות נ"צ, הוא תיאור מסע הלוויה של ראובן לרר, כתוב בשפתו הפיוטית של ש. בן ציון (אבא של נחום גוטמן), בעמוד 75 בספרו "נס ציונה" – הספר הראשון על תולדות נ"צ, מ-1929. לפי התיאור, הלוויה של מייסד נס ציונה וחלוץ הכוורנות המודרנית בישוב היהודי, לא הייתה אירוע רב משתתפים ומנהיגי הישוב היהודי דאז לא הפליגו בהספדים על פי הקבר.
"קְטַנָּה הָיְתָה הַלְּוָיָה, מִצְעָרָה וַחֲשָאִית לְאוֹר הַלְּבָנָה בְּמִלוּאָהּ. אֲוִירוֹנִים עַל פְּנֵי הַמּוֹשָבָה, כְּפַעַם בְּפַעַם, בְּרַעַש דְּבוֹרִים עֲנָקִיוֹת רִחֵפוּ – וְיִרְאָה הָיְתָה לְהֵרָאוֹת בִּפְנֵי אֵלֶּה בַּקָּהָל... וְהִנֵּה רַק מִנְיָן קָטָן, מִן הָרִאשוֹנִים אֲשֶר מֵאָז, נוֹשֵא אֶת אֲבִי הַמּוֹשָבָה לְבֵית עוֹלָמוֹ. דּוּמָם נִשְקָף הַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ – והֵם לְצִדֵּי פַּרְדֵּסִים וְכַרְמֵי שָקֵד כְּמִתְגַּנְּבִים יֵלֵכוּ. "אַל תִּבְכּוּ לַמֵּת, בְּכוּ בָּכֹה לַהוֹלֵךְ ...". וּבָאֲדָמָה אֲשֶר גָּאַל הוּא מֵאָז, בָּהּ נִטְמַן בַּחֲשַאי – וַיִּקָּבֵר רְאוּבֵן בְּ"נַחֲלַת רְאוּבֵן" הִיא "נֵס צִיּוֹנָה"...
אותם אווירונים מטילי אימה שצפו בלוויה יחד עם הירח המלא של אמצע אייר תרע"ז, סיפקו את תמונות האזור ב-1918 המוצגות כאן.

אני ממליץ להעביר את התמונות המצורפות לכתבה, לקובץ Power point ולהתרשם טוב יותר מהחפיפה של התצ"אות ע"י דילוג קדימה ואחורה בין השקופיות של אותו האזור, אז וכיום.

כותרות לתמונות
1 – תצ"א של אזור נס ציונה-רחובות מ-2015, מתוך מערכת המידע (GIS) באתר עריית נ"צ. אזור הקברים שנכרו עד 1918 בביה"ק של נ"צ מסומן במלבן אדום. המלבן השחור מסמן את גבולות התצ"א המוגדלת של אזור ביה"ק, שבתמונה 5.
2 – אזור נ"צ-רחובות בתצ"א של חיל האוויר הגרמני מצהרי 1.12.1917, החופפת לתמונה 1
3 – אזור נ"צ-רחובות בתצ"א של חיל האוויר הגרמני מבוקר 14.2.1918, החופפת לתמונות הנ"ל
4 – אזור נ"צ-רחובות ב- trench mapשל הצבא הבריטי מ-7.8.18, קנה מידה 1:40000, שגם היא חופפת לתמונות הנ"ל
5 - תצ"א מ-2011 של אזור ביה"ק של נ"צ, עם סימון דרכים מרכזיות ששימשו עוגן לחפיפה עם תצ"א של האזור מ-1918 שבתמונה 6
6 – תצ"א מה-12.4.18 החופפת לתמונה 5. המלבנים האדומים מסמנים את מקום קברי הראשונים בתצ"א החופפת שבתמונה 5. מתחתם ניתן להבחין בקבוצה של משטחים בהירים שהם, לדעתי, הקברים. מדרום למטעים פרוש בסיס של הצבא הבריטי.
7 – תצ"א מה-20.7.18, אזור הקברים שבמלבן הכתום מוגדל בתמונה 8
8 – תקריב של האזור הקברים שבתמונה 7. אזור הקברים שבמלבן הכתום מוגדל בתמונה 10
9 – תקריב של תצ"א מ-2011 של אזור קברי הראשונים, מתוך אתר עריית נ"צ. בחרתי בתצ"א משנה זו כי היא החדה ביותר מצילומי השנים האחרונות שבאתר. שמות הנקברים מצוינים לצד הקברים.
10 – תקריב של האזור הקברים שבתמונה 8 בתוספת מתווה הקברים כיום, מהצילום החופף בתמונה 9
11 - אזור הקברים הראשונים על הגבעה החולית בביה"ק של נ"צ כיום. בשרטוט המיתאר, שמתחת לצילומים, רשומים שמות הנקברים עד 1918
12 –המצבות שעל הקברים בביה"ק בנ"צ, שנכרו עד 1918

קישורים לאתרים
"מפת החפירות" של הצבא הבריטי ממלה"ע הראשונה
http://digitalarchive.mcmaster.ca/i.../macrepo%3A4000
תצ"אות של א"י בשנים 1917-8 באתר ארכיון מדינת בוואריה
http://www.gda-old.bayern.de/findmi...ndex.php?fb=478.

בפסקה החמישית מלמעלה אני מניח שהשנה אמורה להיות 1886 ולא כפי שכתוב, 1986...
מרתק !

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

תודה על התיקון ועל הפירגון.
התאריך הנכון הוא 1896. בשנה זו נפטר הברון הירש מייסד ומנהל יק"א. ההנהלה החדשה של הארגון שינתה מדיניות והחלה לתמוך גם בישובים יהודים בא"י. נ"צ הייתה מהישובים הראשונים שזכו לתמיכה.