זה קצת ארוך אבל תישארו איתי...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "17.7.2016: כטמ"מ זר חדר לרמה"ג, שרד 3 ניסיונות להפילו וחזר לסוריה"
[אקדים ואומר שהדברים שאני מביא להלן מגיעים מדמיוני הקודח ולמיטב ידיעתי לא קיים קשר בינם ובין מערכת קיימת או יכולת קיימת שפרסומן לא הותר, ככול שאותן מערכת או יכולת קיימות בכלל.
יתרה מזאת, מי שרואה בדברי מה שנראה בעיניו כקשר כזה מתבקש שלא להצביע עליו ואף לא לרמוז עליו.
הדיון שאני מנסה לעורר כאן הינו דיון תיאורטי או "אקדמאי" בלבד ואין לפרש את הדברים כבקשה לקבלת מידע שלא הותר בפרסום. תודה.]
ראשית, חשוב לי להבהיר את המובן מאילו: איננו יודעים את פרטי המקרה הנדון בראש האשכול ואנו
ניזונים כרגע מהשערות ומחלקי מידע מאמצעי התקשורת, כך שלא ברור מה בדיוק קרה ומדוע
ואני ממליץ בחום להמתין שהתמונה תתברר ומאמין שיתבצע תחקיר מקצועי במקומות הראויים,
בדומה לאירוע ב-1989 שבו חדר מיג 23 לישראל והצליח לנחות במנחת "מגידו"
יחד עם זאת, אני חושב שחשוב להכיר בכך ש"יצאנו בזול" הפעם.
בעיני, יש בכך "קריאת השכמה" מסוימת ואני מעוניין להשתמש בה כדי להעלות לדיון גישה אחרת לירוט כטב"מים.
הגולש עידו גנוט כתב "צריך לנסות ולפתח או לשדרג אמצעי יירוט קיימים למוד שיותאם במיוחד לכלים
קטנים עם שח"ם נמוך, מהירות נמוכה וחתימה תרמית נמוכה. אין לי כרגע רעיון ספציפי".
כפי שאני מבין זאת, ישנן כמה בעיות בירוט כטב"מים "משוטטים" (לצרכי מודיעין, איתור
מטרה, ממסר וכו' ):- "חתימת מכ"ם" קטנה - מצריכה מכ"ם קרקעי גדול או קרבה פיזית של מכ"ם קטן.
- יכולת המל"ט לטוס נמוך או לזגזג בין קפלי קרקע או להנמיך כדי להסתתר "על רקע הקרקע".
- מהירות נמוכה, ביחס לטיל מיירט או מטוס קרב, במרחב תלת-מימדי - מביאה בפועל למהירות יחסית
גדולה מאוד, המקשה על הטיל המיירט להפעיל מאמץ תמרון דרוש.
הועלתה הצעה להשתמש בתותחים מונחי מכ"ם, אלא שאני מבין שיכולתם לפגוע מוטלת
בספק, מה-גם שהטווח שלהם מוגבל ממילא.
הועלתה הצעה להשתמש בטיל דומה ל"תמוז", אלא שאני מבין שקשה להשיג ירוט
של מטרה מעופפת/טסה בצורה זו - שאם לא-כן היו עושים זאת כבר כעת ולא משתמשים בטילי "פטריוט".
הועלתה הצעה להשתמש במערכת "קלע דוד", אלא שעלות כל מיירט הינה בין 700 אלף למיליון דולר.
הועלתה הצעה להשתמש במסוקי קרב, אלא שהם איטיים בהגעה לנקודה שבה פועל כטב"ם האויב.
הועלתה הצעה להשתמש במטוסי קרב וטילי אויר-אויר, אלא שמדובר בעלות גבוהה, שמביאה
לסיכון טייסים ומטוסים שלנו כשמדובר בפעולה מעל שטח אויב ואיננה מבטיחה ירוט יעיל (כנראה
כמו במקרה האחרון בצפון).
הועלתה הצעה להשתמש במטוס בוכנה ("ספיטפייר" לדוגמה), אלא שמדובר במטוס איטי
שיתקשה להגיע במהירות לנקודה שבה פועל כטב"ם האויב ויתקשה להגן על עצמו בפעילות בקרבת שטח אויב.
הועלתה הצעה להשתמש בשבש אלקטרוני, אלא שהדבר מצריך, כנראה, קרבה פיזית לנקודה
שבה פועל כטב"ם האויב ואין בה כדי להבטיח את הפלתו (מאחר וכיום אפשר למצוא אפילו בכטב"מים
אזרחיים מצב ניווט אוטונומי, שבו הכטב"ם מנווט את דרכו בחזרה "הביתה" במידה
והוא מאבד קשר עם תחנת הבסיס).
צריך אמצעי המשלב:
טווח הגנה רחב, שיכסה גם כוחות קרקעיים שלנו המבצעים תמרון בעמוק שטח האויב.
הגעה מהירה לנקודה שבה פועל כטב"ם האויב.
יעילות באיתור המטרה בפועל בשטח, בהגיע האמצעי לקרבת המטרה.
יעילות בהכוונת נשק כזה או אחר למטרה, גם על רקע הקרקע וגם לנוכח שח"ם מטרה נמוך.
עלות סבירה בהשגת הירוט ובאחזקת האמצעי.
הקטנת הסכנה לטייסים וכלים שלנו, בביצוע הירוט מעל או בסמוך לשטח אויב.
אפשרות לוודא ירוט או לחזור עליו במהרה, במידה וכשל.
אני רוצה להציע גישה שונה לגמרי, המשלבת את "הטוב מבין כל העולמות" (לפחות בעיניי ) :
הגישה שלי מדברת על כטב"ם ירוט סילוני, המופעל על-ידי מפעיל קרקעי, חמוש במספר
קטן מאוד של טילי ירוט קטנים, שמנוע רקטי חד-פעמי וניתן להשלכה מביאו במהירות לקרבת המטרה.
אסביר, לגבי חלקי המערכת:
האמצעי הוא כטב"ם ירוט בעל מנוע סילון המופעל רק בשלב הירוט.
לבסיס הכטב"ם מחובר מנוע רקטי בר-השלכה לשלב המעוף הרקטי (מרגע השיגור עד תחילת שלב הירוט).
בשלב המעוף הרקטי האמצעי מנוהג (בהנחיה עצמית או בהנחיה חיצונית) לכיוון קרבת המטרה.
בשלב הירוט הכטב"ם מוטס על-ידי מפעיל קרקעי מרחוק.
הכטב"ם חמוש ב2-3 טילים קטנים הנישאים על גחונו והמחופים בחיפוי מגן, להקטנת הגרר
ולהגנה על הטילים במשך שלב המעוף הרקטי. החיפוי מושלך בתחילת שלב הירוט.
טרם ההפעלה, האמצעי מותקן על מסילת שיגור, בהמתנה להפעלה.
המפעיל יושב בקרון שליטה.
כטב"ם הירוט עצמו בעל:
מבנה שיתעדף תמרון ומהירות, על-פני טווח וזמן שהיה (כנף משוכה ולא ישרה, היעדר "בומים" וכו').
כנף המקופלת בשלב המעוף הרקטי והנפרשת וננעלת למקומה בזמן שלב הירוט והמעוף בחזרה.
מנוע סילוני קטן (קיימים כבר "מוצרי מדף" כאלה) שיאפשר תמרון ו"מהירות סגירה" מספיקים כדי לסגור על המטרה.
נקודות תליה לטילי הירוט לאורך גחון הכטב"ם ולא תחת הכנפיים, כדי לאפשר טיסה מהירה
בשלב הטיסה הרקטי (יש לכסות את הטילים שעל גחון הכטב"ם בכיסוי מגן פשוט שיקטין
את הגרר בשלב הטיסה הרקטית ושיושלך עם תחילת שלב הירוט) וכדי לצמצם את הגרר (וכך את
העומס) על מנגנון הכנפיים ואת הגרר של הכטב"ם עצמו.
מכ"ם שיוכל לאתר את המטרה כשיהיה בקרבתה ויוכל "להאיר" אותה עבור הטילים.
מערכת הטסה נשלטת, שתאפשר איתור, רדיפה וירוט.
מערכת הטסה אוטונומית, שתאפשר חזרה עצמאית לבסיס במידה ונותק קשר ההנחיה.
העברת תמונה חיה לאחור, שתאפשר הטסה וירוט על-ידי המפעיל הקרקעי.
טילי הירוט:
בהתאם לשיטת ההפעלה, אין צורך בטיל שפועל מטווח רחוק או כגד מטרה המסוגלת לתמרן
בחדות ובמהירות (כזכור, המערכת לא מיועדת להתמודד עם כטב"מים סילוניים).
מבנה שיתעדף גודל קטן ומשקל נמוך, על-פני טווח ויכולת תמרון.
גלאי פסיבי שייעזר בהחזר ממכ"ם כטב"ם הירוט ש"יאיר" את המטרה עבורו.
מרעום קרבה שלא יצריך להבטיח פגיעת "ברזל בברזל".
רש"ק רסס, בעל יכולת השמדה עצמית במידה ולא הושגה פגיעה במטרה, כדי למנוע נפלים או פגיעה בכוחות קרקע.
מנוע רקטי:
מבנה שמאפשר ניתוק בסוף שלב המעוף הרקטי, תוך הצנחה או השמדה באוויר
כדי למנוע פגיעה בכוחות קרקע (ראה מקרה ה"פטריוט" ב'איילת השחר'), כמו-גם חיבור
מנוע רקטי חדש בסיום המשימה.
דלק מוצק, שיאפר הפעלה מהירה מבלי צורך להכין את הכלי לשיגור, יוזיל את עלות השלב הרקטי
ויאריך את "חיי המדף" שלו.
אמצעי ניהוג שמאפשר ניהוג אוטומטי, עצמאי או לפי הנחיית מכ"ם קרקעי, לצורך הכוונת
האמצעי לקרבת המטרה ולנקודת תחילת שלב הירוט.
אסביר, לגבי שיטת ההפעלה:- האמצעי ממתין על מסילת שיגור, כשכנפי הכטב"ם מקופלות, הטילים
שעל גחונו מכוסים בחיפוי, והמפעיל ממתין בקרון השליטה. - כטב"ם האויב מאותר על-ידי מכ"ם קרקעי (כפי שהבנתי שקרה במקרה המדובר באשכול).
- האמצעי משוגר, באמצעות הפעלת המנוע הרקטי (תחילת שלב "המעוף הרקטי").
- המנוע הרקטי מטיס את האמצעי במהירות עד לנקודה קרובה כמה שאפשר לזיהוי המטרה, כפי
שהתקבל מהמכ"ם הקרקעי, כאשר המכ"ם הקרקעי עוקב אחריו.
ניהוג האמצעי בשלב זה מתבצע עצמאית או על-פי הנחייה מהקרקע. - בהתקרבו למטרה, כבה המנוע הרקטי של האמצעי, הוא מנותק ומושלך (או מוצנח, כדי למנוע פגיעה בכוחות קרקע) וכטב"ם הירוט ממשיך לשייט קדימה (סוף שלב "המעוף הרקטי")
- גרר האוויר (או מצנח האטה, אם יש צורך. לא יודע) מאט את כטב"ם הירוט ובשלב זה נפרשות
הכנפיים וננעלות למקומן, מושלך כיסוי הטילים שעל הגחון (ראה הסבר בהמשך, בתיאור המבנה) ומופעל
מנוע הסילון של כטב"ם הירוט. - שלב הירוט: משלב זה נכנס המפעיל הקרקעי לפעולה (תחילת "שלב הירוט")
- המכ"ם הקרקעי מזהה את כטב"ם הירוט ומנחה את מפעיל הכטב"ם למפגש עם המטרה.
- מפעיל כטב"ם הירוט מפעיל את מכ"ם הירוט המצוי בכטב"ם, מאתר את המטרה, מפעיל
הליך זע"ט (אם צריך בכלל) ומביא את כטב"ם הירוט לעמדת ירי. - לצורך ביצוע ההפלה, מפעיל הכטב"ם מאיר את המטרה במכ"ם שעל כטב"ם הירוט ומנסה
להשיג נעילה מאחד הטילים שעל גחון הכטב"ם (הקרבה למטרה מיועדת להתגבר על בעיית השח"ם הנמוך
ועל המבנה הפשוט של הטיל המוקטן). - בהשגת נעילה ותנאי ירי, משגר המפעיל טיל לעבר המטרה.
- במידה ולא הושגה פגיעה, המפעיל יכול לנסות שוב עד לגמר הטילים ובמידת הצורך
אף לרסק את הכטב"ם לתוך המטרה. - במידה והושגה פגיעה, המפעיל יכול להתפנות לירוט מטרה קרובה אחרת אם קיימת, לפי איתור והנחיית
המכ"ם הקרקעי, או לחזור בטיסה איטית לבסיס. - בחוזרו לבסיס הכטב"ם עובר השמשה מחדש: בדיקת תקינות, חימוש מחדש, תדלוק וחיבור מנוע רקטי חדש.
היתרונות:
המנוע הרקטי מאפשר טווח פעולה רחב והגעה מהירה לנקודת הירוט.
כטב"ם הירוט מאפשר לאתר את המטרה, לצמצם טווח ולהגיע לעמדת ירי נוחה.
הטיל הקטן, שנשען על הארת המטרה ועמדת ירי נוחה באדיבות הכטב"ם, מאפשר כמה ניסיונות ירוט.
הטיל הפשוט והמנוע הרקטי זולים יחסית לבניה ולהחלפה.
הרכיב המסובך והיקר, קרי - כטב"ם הירוט, הינו רב-פעמי.
השימוש בכטב"ם מאפשר לבצע ירוט גם מעל שטח אויב, מבלי לסכן טייס או כלי טייס יקר.
הכטב"ם נותן תמונת מצב טובה יותר לגבי מהות המטרה לפני הירי ומאפשר לוודא הפלה של המטרה לאחריו.
השימוש בכטב"ם מאפשר להגיע לעמדת ירי המתמודדת עם בעיית המהירות האיטית של המטרה, עם
בעיית המטרה הטסה נמוך ובין קפלי קרקע ועם בעיית המטרה המתחבאת על רקע הקרקע (הנמכת
הכטב"ם מאפשרת לאתר את המטרה על רקע השמיים)
מה דעתכם?
האם רעיון השילוב הזה נשמע בר-ישום או שיש כאן טעות מהותית?
האם הרעיון יעיל, או שאין בזה טעם?
אשמח לשמוע מה דעתכם רק בבקשה שימרו על התייחסות עניינית (את החופש הגדול סיימתי מזמן, תודה).
_____________________________________
"Watch your thoughts, for they become words.
Watch your words, for they become actions.
Watch your actions, for they become habits.
Watch your habits, for they become your character.
And watch your character, for it becomes your destiny.
What we think, we become."
מרגרט ת'אצ'ר
כל האמור בפוסט לעיל הינו הבעת דעה בלבד ואין לייחס לדברים משמעות אחרת.
אנא הקפידו על ביטחון מידע והימנעו מכתיבת פוסטים המכילים מידע האסור בפרסום.
בשום אופן אין לראות בפוסט הכתוב לעיל בקשה, המלצה, השראה או עידוד לפרסום מידע האסור בפרסום ו/או לביצוע עבירה על חוקי המדינה, על הנחיות רשות שלטונית או רשות ממונה, על הנחיות גוף ציבורי או פרטי, על הנחיות המייצגים גופים אלה כאמור או על הוראת כל דין.
נערך לאחרונה ע"י שבריר שניה בתאריך 19-07-2016 בשעה 01:22.
|