ציטוט:

סמי, מבקש מקלט שהגיע למתקן שבנגב לפני כשבועיים, טוען כי האוכל המועט שמוגש לכ-3,000 השוהים בו אינו מספיק. "אני נשאר רעב, אנשים חיוורים", סיפר. פעילה לזכויות פליטים לאולפן וואלה! NEWS: "כמויות המזון קטנות ולפעמים לחלק מהם אין מה לאכול"

http://news.walla.co.il/item/2918480

אני מסכים חלקית עם הדוברת.

הטענה כי יש לשחרר את כולם, ואז להחליט מי חוזר הביתה, ומי הולך לת"א. (בוודאי, רק שאני מסייג).
הדיונים המשפטיים בארץ נמשכים דורות, לשחרר את כולם? רק לביתה של הדוברת. (יש הרבה בעיות בארץ, אחת מהן היא הנושא של עומס על בתי הדין, בהכרותי עם ארגוני השמאל בארץ, דיון על כל שוהה כאן יעבור עשרה בגצים, וזה ייקח דורות - הבעיה גם אתכם!)

אני מסכים ללא סייג עם הדוברת - המצב מחפיר, אני מתבייש במה שקורה! חד וחלק, ללא מלים - תדאגו להם לתנאי מחיה הולמים! תנו להם אוכל! זה עולה פחות מכל מיני דברים מיותרים שאנו כן ממנים, וואו! באו נהיה בני אדם! זה לא ממש קשה!

כמובן שהדוברת חושבת שלכל אחד מגיע חדר משלו - מלון חמישה כוכבים...
אבל - אם בברית המועצות אנשים חיו בתנאים כאלה, ואפילו הוציאו כמה מדענים מברקים, ועוד כל מיני הישגים כאלה ואחרים, לא יקרה כלום עם המסתננים יחיו קצת בצפיפות.(לפחות זמנית).

אוביקטיביות - זו לא מילה גסה.

אתה משווה אותנו לברית המועצות ? או אולי לארה"ב "מלכת" הדמוקרטיות ?
אינני חפץ להדמות לא לזו ולא לזו.
חייבים לקבל החלטה את מי ניתן להשיב לביתו ולמי חייבים לתת מחסה - כמובן שלא בשכונות "מוכות הגורל" ( פשוט אינני מסכים להגדרה זו - כל אדם וגורלו בידיו ואם ירצה "גם המטאטא יירה ) אלא במקום בו יצטרפו לכוח העבודה המוגבל במשק, מה שיאפשר להם לתנאי מחיה הולמים! אל תתנו להם אוכל תנו להם את הכלים להשיג אותו בעמל כפיהם.

אכן, אוביקטיביות - זו לא מילה גסה. כמו גם מתן שוויוניות וצדק לכל.

למה לעזאזל אנשים כמוך אף פעם לא רואים את המציאות? בימין יש נוער הגבעות, בשמאל יש לי אותך(ואני אוהב אותך), יש גם מחבלי שמאל של ממש.

ציטוט:

"בשר מעובד, שניצלים, הנקניקיות מהסוג הזול הזה, נו אתה יודע?" אמרה, אשת החן, פעילת זכויות האדם, למראין ההמום! איפה הייתה הבחורה היפיפיה הזו(באמת ), כאשר שלוש שנים שרתתי את המדינה, קרעתי את התחת, ולא קבלתי סטייקים, רק שניצלים מהסוג, נו הזול והמעובד הזה.. אתם יודעים.

ציטוט:

ובכלל איפה הייתה הדוברת כאשר עברתי התעללות של ממש בצבא הגנה לישראל - שלוש שנים גרתי בתוך ספינה של חייל הים, אני ועוד 30 חברה בחדר קטנטן - גם לי לא היה שם חימום frown emoticon (רק קרור - לא בשביל לשמח את החיילים חלילה, אלה בכדי לשמור על המכשור היקר בספינה). שלוש שנים חיכיתי לדוברת שכזו! מה שכן... אוכל סביר היה לנו - אותו הדבר אני דורש עבור השוהים במתקן חולות. (רק שלא תבינו חלילה שאכלנו סטייקים בצבא...)

ימין, ושמאל, אני כל כך - מפחד משניכם! אני נורא מבולבל!

יש לי דעות הנקבעות ומשתנות על פי המציאות
והמציאות אינה פשוטה - היא מסובכת ומסתבכת הן ע"י כאלו המשוייכים או משייכים עצמם לימין והן ע"י כאלו המשוייכים או משייכים עצמם לשמאל.

מה שחשוב לגבי הוא היחס האנושי וההתחשבות באחר מחד וההענשה בחומרה של כל אלו הפוגעים בסדרי החיים התקינים מאידך.
למרות שביסודי אני פצפיסט וקוסמופוליטי - אינני מתעלם מהמציאות המרה של עולמנו. זו החיה על חרבה ומפולגת לארצות, עמים, עדות וקבוצות. עד שיגיע היום ה"משיח" ( כמטפורה לא כאמונה בו ) נאלץ לפעול על פי המציאות ולשרוד כעם כמדינה וכיחידים.

אני כנראה הייתי בזמנו יותר צעיר, וקבלתי רושם לא נכון, אבל מתבגרים.

האפריקאים האלו כנראה טיפשים מידי להבין רמזים
צריך להציב שלטים גדולים בכל המתקן עם הכיתוב "לא רוצים אותכם פה, לכו הביתה".

גם אנחנו איננו מבינים את המסר "לא רוצים אותכם פה, לכו הביתה" ואנחנו דבקים במקומותינו.

אנחנו הבנו טוב מאוד, לכן יש לנו את צה"ל.

אתה יודע מה הטריק? לשלוט ולהיות בלשטון? זה מה זה פשוט...
להתעלם מהקיצונים משני הצדדים(כאילו לגמרי!), ולגשר בין האלה שנמצאים יותר קרוב למרכז...

ולכן, להגיב לך, פשוט לא שווה - הרי אתה בכל מקרה, תשים עלי ז***.

אני מרגיש שהנושא של המסתננים ירד מהכותרות. אני מקווה שמישהו עדיין עובד מאחורי הקלעים על להיפטר מהם. חבל לי שאלי ישי מצא את עצמו מגולגל החוצה מהפוליטיקה. התקופה היחידה בחיים שלי שבה לא הייתה לי דעה שלילית על ש"ס הייתה כשהוא היה שר הפנים, פעל נגד המסתננים וצפצף על כל הביקורת שעיתונאים בעלי אג'נדת שמאל הטיחו בו.

אני משכיר נכסים באזורים שנכנסו אליהם מסתננים וכל פעם מחדש זה מטריף אותי שאני מאבד שוכרים פוטנציאלים איכותיים בגלל שהם לא רוצים לחיות באותה שכונה עם מסתננים.

אלי ישי הוא לא היחיד שיודע לפעול נגד מסתננים, וזו לא סיבה מספיק טובה להחזיק אותו.
בשביל להחזיק את ש"ס בממשלה, הם צרכים לתרום, יותר ממה שהם מזיקים, בדרך כלל זה הפוך.

זה מתאים לקומדיות סוג ב׳ ולא למציאות.

ככל שאתה מתבגר, אתה קולט כמה הכל הצגה אחת גדולה, הבחירה היא רק האם להשתתף בהצגה, או לנהל אותה.