21-11-2004, 11:42
|
|
|
|
חבר מתאריך: 10.03.03
הודעות: 3,603
|
|
טור ב YNET שכדי לקרוא:
מוות ידוע מראש
הרשקוביץ לא התאבד בגלל התחקיר, אלא בגלל עיתוי פרסומו. בית המשפט יכול היה למנוע את מותו
רונאל פישר
יצחק הרשקוביץ, מהנדס מע"צ שהתאבד לאחר פרסום התחקיר בחדשות ערוץ 2, מת לחינם. החוק יכול היה להציל אותו. החוק צריך היה להציל אותו. אבל העיתונות ובית המשפט מנהלים ביניהם זה שנים דיאלוג שלאנשים כמו הרשקוביץ אין זכות קיום בו. אילו היינו מבינים כמה פשוט היה למנוע את מותו של האיש, היינו מתביישים היום לצאת מהבית. לא שהרשקוביץ יהיה האחרון שישלח יד בנפשו בגלל כתבה בעיתון או תחקיר בטלוויזיה. לא שמשהו הולך להשתנות.
הרשקוביץ, מעידה עליו משפחתו, לא שלח יד בנפשו בשל פרסום התחקיר בחדשות ערוץ 2. הוא עשה זאת בשל עיתוי הפרסום. הוא עמד בימים אלה למשפט פלילי לשם בירור אחריותו למותם של אחרים במסגרת תפקידו במע"צ. התחקיר העיתונאי קבע את אשמתו בצורה נוקבת וברורה, והרשקוביץ הבין שהשפעת התחקיר על בית המשפט תהיה הרסנית, והוא יורשע כלאחר יד. אף אחד לא יהיה מוכן עוד להקשיב לטיעוניו שמא אינו נושא באחריות. הרשקוביץ הרגיש, ובצדק, שלא יזכה למשפט צדק. טבעת החנק נסגרה סביב צווארו. הוא התאבד משום שלא היה לו סיכוי.
סיטואציות כאלה אינן כורח המציאות. יש להן פתרון מובנה, ידוע מראש ומפורש בחוק. אלא שאף אחד לא מכבד את החוק. אפילו לא בתי המשפט. כאשר אדם עומד למשפט, יש איסור בחוק לפרסם דבר העלול להשפיע על בית המשפט - מה שקוראים בשפה המקצועית סוביודיצה. ויש בכך היגיון.
ההיגיון הוא הרשקוביץ המת. תנו לאדם הזדמנות נאותה, הוגנת, להוכיח שהוא אינו אשם, כי אחרת אין טעם לחייו. מובן שהרעשה עיתונאית בגנותו של הנאשם שוללת הזדמנות כזו. השופט היושב בדין אינו שונה מכל אדם אחר. הוא שומע, הוא קורא, הוא רואה. הוא מושפע. הרשקוביץ ידע שהתחקיר שפורסם גמר אותו.
ערוץ 2 היה צריך להימנע מלפרסם בעיתוי הזה את התחקיר, ולא חשוב אם הוא מבוסס היטב, ראוי ומוקפד, או שרלטני וחסר עמוד שדרה. ערוץ 2 פרסם את התחקיר למרות הסוביודיצה משום שבישראל לא אוכפים את האיסור. יש הסכמה שבשתיקה בין העיתונות לבתי המשפט, שהמדובר ב"אות מתה". אף אחד לא יעשה שום דבר לאמצעי תקשורת שמחרבן על החוק האוסר השפעה בלתי הוגנת על בית המשפט.
העיתונות נדרשת היום לדיון מוסרי, ערכי ומצפוני על המשך דרכה. האם עכשיו כבר כן ראוי לכבד את הסוביודיצה, או שמא כדאי להמשיך ולעקוף את האיסור. אבל השאלה שאנחנו ומשפחת הרשקוביץ נשאל עוד שנים הרבה היא איפה, לכל הרוחות, היה בית המשפט. הרי אם ערוץ 2 לא כיבד את החוק, הייתה לבית המשפט הברירה להכריחו וליירט את התחקיר טרם פורסם. הרשקוביץ הגיש צו מניעה וצעק מלוא גרונו: תעצרו אותם! מה שהם עושים זה אסור! תגידו להם לא! בית המשפט בחר לגלגל את הרשקוביץ מכל המדרגות. למה? כי בית המשפט לעולם לא עומד למשפט בעצמו. הוא חסין בהוראתו של החוק מפני עונש על מעשיו הרעים. אז מה אכפת לו מה עושה העיתונות לנאשם?
למשפחת הרשקוביץ יש עכשיו שישה חודשים, על-י חוק איסור לשון הרע, להגיש תביעת פיצויים נגד ערוץ 2 בשל הוצאת דיבתו של המת,ואולי זמן ארוך יותר לו תוגש התביעה בשל הפרת הסוביודיצה. נגד בית המשפט משפחת הרשקוביץ לא יכולה לעשות דבר. אבל הרעיון שבית המשפט צריך היום לעמוד מושפל מול קברו הפתוח של הרשקוביץ בניסיון להסביר לו למה מותו היה ידוע מראש, למה שמו הטוב וחייו היו שווים בעיניו כקליפת השום - זה מחזה שהייתי רוצה לקנות כרטיסים בשורה הראשונה כדי לראות מקרוב. שככה יהיה לי טוב.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3007230,00.html
_____________________________________
|