29-09-2015, 11:18
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.04.11
הודעות: 9,931
|
|
הבעיה הכי גדולה היא קרינה קוסמית.... אם אני זוכר נכון, האסטרונאוטים שיצאו לירח הכפילו את הסיכוי שלהם ללקות בסרטן במהלך חייהם... כשאתה נמצא על כדור הארץ, או בסביבתו (מיר או תחנת החלל הבינל) השדה המגנטי של כדור הארץ והאטמוספרה מגנים עליך מרוב הקרינה הקוסמית. בחלל, ועל מאדים, שאין לו שדה מגנטי טבעי, אתה חשוף, וזה האיום הגדול ביותר לשהייה ממושכת.
לגבי הבעיות האחרות שמנית:
1. מסע למאדים אמור לקחת בין חצי שנה לשמונה חודשים... אפשר להגיע לזמן נסיעה הלוך וחזור של 250 יום אבל זה ידרוש משימה יותר יקרה מורכבת, וידרוש הכנה מוקדמת. זה אולי לא זמנים אטרקטיביים לתיירות, אבל לא נראה לי שזה ירתיע חוקרים ואסטרונאוטים...
2. מחוללי כבידה מסרטי מד"ב, הם עדיין בגדר מד"ב. מצד שני, פעם גם צוללות היו מד"ב. אין היום הבנה פיזיקלית איך אפשר לחולל כבידה. מצד שני, כבר היום אפשר לבנות חללית שתסתובב על צירה, והאסטרונאוטים בפנים יחושו כאילו הם נמצאים בשדה כבידה. בנוסף אני לא מכיר איזה יתרון מיוחד (מעבר לבריאותי) של שהיה בשדה כבידה...
3. מערכות תומכות חיים למחזור ויצור מים, וחמצן, קיימות כבר עשרות שנים. בהינתן אספקת אנרגיה אין שום בעיה לבנות כלי שיהיה עצמאי לחלוטין מבחינת אוויר ומי שתייה.
4. מזון זה בעיה שעובדים עליה כבר שנים. הבעיה העיקרית היא שיצור (גידול) מזון, דורש שטח ניכר ודיי הרבה אנרגיה, וגם אז בסוף תאכל אצות... מצד שני אין בעיה להעביר מכדור הארץ מזון שיספיק למשימה, או להתחיל התיישבות.
5. מנועים. נאס"א וחיא"א משקיעים כבר היום דיי הרבה כסף בפיתוח מנועים חדשים, ושיטות הנעה חדשות. אני מסכים שלא מספיק, אבל המצב היום דיי סביר בשביל שנוכל להתחיל להסתובב במערכת השמש שלנו.
בשורה התחתונה- כבר היום יש בידינו את רוב הטכנולוגיה שדרושה להגיע ואפילו להקים מושבה קטנה על המאדים. ומה שלא, נמצא במרחק קצר, שהדרך עליו מבחינת מחקר ופיתוח ידועה.
זה בסה"כ שאלה של רצון, ויותר חשוב תקציב והירתמות.
_____________________________________
|