בשביל לעורר את כולם (גם את הבונים הוירטואלים כמוני..)

שכל אחד יספר על הדרך בא הגיע לתחביב
והדגם הראשון שהוא בנה

ההיתי בן עשר (זה היה ממש מזמן)
חבר של הורי ששירת בצבא קבע בחיל האויר ואשתוביקרו אצלנו בערב
(כבר ישנתי... בן טובים למשפחה יקית)
בבוקר על שולחן העבודה שלי חיכתה לי הפתעה
מספר חוברות דגמים מהבטאון (אז כל איש קבע בחיל האויר היה מחוייב במנוי לבטאון)
היה שם
דקוטה
וסקייהוק
וקוברה ועוד כמה
לא ידעתי כלום על מטוסים, דגמים ועוד
והחלטתי לנסות לבנות את הדגם של הסקייהוק
ההיתי כל כך חסר הבנה שלא הצלחתי להבין למה החלק מס' 5 בגוף לא מתחבר עם חלק 4 שלפניו
(חלק 5 בגוף היה רחב יותר מחלק 4 לטובת הכונסים...)
הדגם שמור אצלי עד היום
בהמשך השתפרתי, התאהבתי,
עברתי לפלסטיק לתקופה וחזרתי לנייר

אוריאל

קודם כל בוקר טוב ושבת שלום ידידי.

שנית, בקשר להפרייה של הפורום ולעדכונים, לצערי, עקב המשך בעיות הגב שלי אני עדיין לא מסוגל לבנות ולכן איני יכול גם להודיע על התקדמות בדגם הסופר מיסטר, אחרת הפורום היה מתעורר מהרבה עדכונים כדרכי בקודש.



ולעניין לשמו התכנסנו:

את הרומן שלי עם הדגמים התחלתי בהיותי ילד בן 8-10 בשנות השבעים המוקדמות.

את האהבה לדגמי נייר קיבלתי מאבי המנוח שיצא לו לבנות כמה דגמי נייר קטנים כמו הפייפר, המוסטנג והספיטפייר, הייתי יושב לידו שעות ונהנה מהבנייה וחיכיתי לרגע שייתן לי לבנות את הדגמים שבאמתחתו, והיו לו הרבה דגמי נייר לבנייה.

מיכוון שאבי לא הסכים בהתחלה לתת לי לבנות, התחלתי לבנות מסקראצ' את הפייפר וליצור פריסות משלי מקרטון נעליים עד שבניתי פייפר בגודל של כמעט חצי מטר מבריסטולי נייר.
לאחר שאבי ראה שאני דיי שולט בענייני הגזירה וההדבקה הוא נתן לי את כל הדגמים של הבטאון ולא היה מאושר ממני.

הייתי מצפה בכליון עיניים לכל חופש שהיה כמו חגים או חופש גדול, והייתי מתעורר בשש בבוקר ומתחיל לבנות רצוף עד לשעות הערב רק עם הפסקת אוכל ומנוחת צהריים קטנה.
כל שבוע הייתי בונה בין 2-3 דגמים תלוי במורכבות ובגודל של הדגם.
היו דגמים כמו הבי 58 שלקח לי שבוע שלם לבנות בגלל הגודל וריבוי החלקים אבל זה היה שווה את זה.

ככה בניתי לי דגמים כל שנות השבעים עד לתחילת שנות השמונים בו הבטאון התחיל לזלזל באיכות הדגמים וגם התחיל להביא פוסטרים במקום דגמים, זה היה גם הרגע בו הפסקתי את המנוי לבטאון.

בשנת 87 כאשר נכנסתי לקבע, חטאתי ובניתי 13 דגמי פלסטיק, אבל זה היה לתקופת שנה בלבד.

אח"כ הייתה הפסקה ארוכה ובתחילת מלחמת המפרץ כאשר צה"ל וחיל האויר לא נכנסו לפעולה, נשארתי הרבה בבסיס בשביל כוננות ולא היה הרבה מה לעשות, אז בערבים בניתי 4 מטוסי נייר בשביל משרד מנהל המחלקה שלי שהיה חבר טוב שלי.

שוב הייתה הפסקה ארוכה וחזרתי לבניית דגמי נייר בשנת 2003, מיכוון שלא ידעתי מהיכן להשיג דגמי בטאון ומיכוון שלא הבנתי כלום במחשבים בכלל ולא ידעתי שיש מאגר של דגמי בטאון סרוקים, רכשתי כמה דגמים מחו"ל ואז נוכחתי לדעת כמה רחוקים שנות אור דגמי הבטאון מהדגמים הפולניים וגם זאת הייתה פעם ראשונה שנחשפתי לקנה המידה 1:33 המפורטים בדגמי הנייר, זה מאוד משך את עיניי והתחלתי לבנות בכמויות שוב דגמי נייר גדולים.

לאחר שרכשתי לי שוב ניסיון בדגמי נייר, ולאחר שהתחלתי קצת לעבוד עם תוכנת עריכה פשוטה התחלתי בשיפוצים קלים של דגמים קיימים.
לאחר דירבון גדול מצד ירון נחשון ובעזרתו הרבה בפוטושופ התחלתי לעבור לשיפוצים רציניים וגם לתכנון דגמי נייר באופן עצמאי ורציני יותר ואת זה אתם הספקתם לראות בשנים האחרונות

אז שבת שלום חברים יקירים ומקווה שלא עייפתי אתכם בסיפור הארוך שלי.

שבת שלום ובוקר טוב.

נרדמנו.....



נראה לך??

מלך הבונים בארץ
הרי פתחתי את העץ בשביל לשמוע ולחוות את החוויה

תודה רבה ששיתפת אותנו

שבת שלום
והמון בריאות לגב לידיים עיינים לך
ולכלל החברים היקרים

אוריאל
נ

נראה שהחבר'ה בחופשת קיץ קצרה . כולם יחזרו אחרי הראשון בספטמבר...


גם אני התחלתי את נושא הדגמים כמו יואב בגיל 9 לערך.
התחלתי לבנות עם בן דודי את דגם ה:F-16 (החד מושבי..) שיצא במסגרת הבטאון.
משם עשיתי מנוי על הבטאון והשאר הסטוריה...
כל חודשיים יצא דגם שלאחר שהגיע הביתה, לא נעזב לרגע עד להשלמתו.
העניין נמשך עד הצבא ועד כמה שנים לאחר מכן היתה הפסקה עד לחזרה.

אם בעבר הבניה היתה רק של דגמי הבטאון, אז היום (ולאחר החשיפה לאינטרנט, לפורום
וכמובן לחברים לתחביב..) הדגמים שאני בונה הם של חברות שונות,של יואב וגם דגמים מתכנון ושיפור עצמי.

וליואב: בסוף היה שווה לנדנד לך.. . בסוף, את כל העבודה הקשה אתה עשית. , כל הכבוד.

אני מניח שרובינו גדלנו על הדגמים של הבטאון ומשם המשכנו.
היום המצב מאוד שונה מבחינת התחביב והחשיפה שלו.

שבת שלום וחופשה נעימה!

אחי ז"ל למד בטכני בחיפה
וחזר באחד השבתות עם כמה דגמי בטאון
ונתן דגם אחד לי כדי להתחיל לבנת (איזה דגם אני לא זוכר ) נתן הסבר כללי איך להכפיל את הדסקיות ועוד כמה הסברים וכך התחלתי לבנות דגמים
אבל מהרגע שהתחלתי לא הפסקתי כמו רבים בקבוצה בניתי את כל הדגמים שיצאו עד שנות 1985 (התגייסתי לצבא) הצלחתי להשיג את הדגמים מחברים של אחי
החדר אפך לשדה קרב כל הדגמים נתלו מהתקרה בזוויות שונות כולל טילים בדרך למטוס אחר (דמוי של קרב אויר )
הורי עברו דירה ב 85 והצליחו להרוס את מרבית הדגמים ע"י הכנסה לקופסה של מטר על מטר
חזרתי לבנות לפני שנה וזה ממש כיף
הילדים היו מופתעים מרמת הסבלנות שזה דורש ממני
אבל כמו שכתבתי בפייס שני הבנים שלי (הגדול והקטן ) התחילו לבנות דמויות מסדרות שהם רואים
וכמו שאומרים נדבקו במחלה
אני מקווה שבכנס השנתי בחנוכה אני יצליח להביא את הדגמים שלי ושל ילדיי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hort099 אחי ז"ל למד בטכני בחיפה וחזר באחד השבתות עם כמה דגמי בטאון ונתן דגם אחד לי כדי להתחיל לבנת (איזה דגם אני לא זוכר ) נתן הסבר כללי איך להכפיל את הדסקיות ועוד כמה הסברים וכך התחלתי לבנות דגמים אבל מהרגע שהתחלתי לא הפסקתי כמו רבים בקבוצה בניתי את כל הדגמים שיצאו עד שנות 1985 (התגייסתי לצבא) הצלחתי להשיג את הדגמים מחברים של אחי החדר אפך לשדה קרב כל הדגמים נתלו מהתקרה בזוויות שונות כולל טילים בדרך למטוס אחר (דמוי של קרב אויר ) הורי עברו דירה ב 85 והצליחו להרוס את מרבית הדגמים ע"י הכנסה לקופסה של מטר על מטר חזרתי לבנות לפני שנה וזה ממש כיף הילדים היו מופתעים מרמת הסבלנות שזה דורש ממני אבל כמו שכתבתי בפייס שני הבנים שלי (הגדול והקטן ) התחילו לבנות דמויות מסדרות שהם רואים וכמו שאומרים נדבקו במחלה אני מקווה שבכנס השנתי בחנוכה אני יצליח להביא את הדגמים שלי ושל ילדיי

אני גם למדתי בטכני של חיל האויר בחיפה...איזה מחזור היה אח שלך בטכני, בערך באלו שנים?

שבת שלום.

שבת שלום
אם אני לא טועה הוא היה בין 1974 ל1976 הוא למד מכתה י' יכול להיות שנה לפני לא ממש זוכר

גם אני פחות או ויותר וירטואלי בימים אלה. עסוק מדי
אני התחלתי לבנות דגמים מאז שאני זוכר את עצמי. בניתי דגמי פלסטיק שהיו בחבילות נירות טואלט, עם שקיות הדבק הירוקות שלא הדביקו כלום. את דגם הפאנטום מפלסטיק הצגתי לעוברים ושבים כאשר התרמנו כספים לרכישת המטוסים הראשונים.

את דגמי הנייר של בטאון חיל האוויר היתי רוכש מחנויות ספרים. אז יכולת לרכוש דגמי נייר כמעט בכל חנות. בטרם עידן האינטרנט נחשפתי לדגמי נייר מחו"ל - דגמים של שרייבר בוגן (ארכיטקטורה, מטוסים), וילהלמסהפנר (מטוסים) וכמובן לאינסטנט דוראבל - דגמי האריכטקטורה הצרפתיים. כל דגם הייתי רכוש בכמה העתקים שמא יינזק.

אני חושב שאני הייתי בין הראשונים שהתוודע לדגמי הנייר הפולניים. הורדתי את דגמי מאלי מאותו אתר שנסגר לאחר מכן ולאחר מכן התחלתי לרכוש את הדגמים של חאלינסקי, GPM. במקביל, בניתי גם אניות מעץ.

כיום אני בונה (קצת מוגזם - בונה... נגיד - כשאני בונה) בעיקר רק"מ. עברתי בעיקר לבנייה שחלק ניכר ממנה מסקראץ' וצביעה בדיוק כמו בדגמי פלסטיק. רכבות, טנקים, רק"מ, שם לדעתי יש לבונה יותר מרחב פעולה ויצירה. יש לי ערמה ענקית של דגמי רק"מ, רכבות, מטוסים ואניות ועוד 2 אניות מעץ שיספיקו לעוד כמה עשרות שנות פעילות...

מקווה להעלות בעתיד הקרוב (מקסימום 5 השנים הקרובות...) את הדגם שאני עובד עליו בשנה האחרונה.

ולסיום - כאשר היה פורום אורט הפעיל, הבעתי משאלה לקיים מפגש של בוני נייר. הייתי בין הבודדים שדחף את נושא הנייר ואיש לא האמין שנוכל להפגיש יותר מכמה אנשים. והיום אני מאוד שמח לרואת את הקהילה הגדולה הזו

ברוך שובך!

אתה עסוק בזמן האחרון יותר באסטרואידים מאשר בדגמים..

אכן .. גם קונגרס חלל ענק באוקטובר שאני אחראי עליו והרבה עבודה. אבל נמצא את הזמן...

אני התחלתי מאוחר....בגיל 13-14 התחילה ההתעניינות דרך חברים, כמובן לגבי דגמי הבטאון. הדגם הראשון שלי היה, למיטב זכרוני, הדרגון רפיד, שהיה מאד לא מדוייק (או שהמיומנות שלי היתה נמוכה..).
בתקופה ההיא (תחילת שנות ה-80) לא היה קשה להשיג את דגמי הבטאון החדשים יחסית כמו הזירו, המטאור, F-15, מיג 21, מיג 31 וכו', אבל היה קשה להשיג את הדגמים הישנים והטובים, וגיסו של חבר שלי, שהיו לו לא מעט דגמים, השאיל לי אותם לצילום והעתקה, כי רק כך יכולתי להשיג אותם.
כך בניתי דגמים כמו הסקייהוק, הפנטום, F-105, F-5, F-18, נורד, הרקולס, סוחוי 7, מיג 17, מירז' 3 ועוד, את רובם ככולם העתקתי וצבעתי בעצמי....
מכאן היתה הפסקה, עד תחילת שנות ה-2000, אז יצא לי לבנות קצת דגמים של חברות פולניות וכל מיני דגמים חינמיים שמצאתי ברשת, ואז שוב היתה הפסקה של 7-8 שנים ולפני מספר שנים הגעתי לקומונה הקטנה שלנו.
בתקופה האחרונה אני בונה דגמי רק"מ ומכוניות (ואפילו אופנוע אחד).

שבוע טוב,

אני התחלתי עם דגמי ידען הנשק, שנמכר בתערוכת נשק השלל לאחר מלחמת ששת הימים. בן-דודתי בנה את הצוללת, אחי בנה את המטוס ועוד דגם או שניים של הבטאון. ורק אני בניתי את כל דגמי הידען. באותה תקופה ראיתי את הבטאון בדוכני העתונים, וכך התוודעתי אל דגמי הבטאון והתחלתי לבנותם. התקרה בחד היתה מכוסה בדגמים. אחי קנה לי כמתנת בר-מצווה את דגם הבריטניה. בניתי את הגוף חלקי כנפיים וכן נסע אחד. ומפני שעברנו דירה, נאלצתי להשאיר את הדגם מאחור. אבל המשכתי עם דגמי הבטאון. גם בעת השרות הצבאי, בניתי, אבל בקצב איטי יותר. בספריה של הבסיס, מצאץי מספר בטאונים ישנים עם דגמים, אז הרשיתי לעצמי להשאיר את הדגמים אצלי. שניים שבניתי ותליתי על תקרת החדר היו המיג 21 והסקייהוק החום. תליתי אותם כך שהמיג רדף אחרי הסקייהוק. על פי עצת חברי לחדר ולצוות החימוש בטייסת התרנגולת הצהובה. עשינו את זה בכדי לראות מה תהיה תגובת מפקד הטייסת בעת מסדר הבקר השבועי, ביום שישי לפני היציאה הביתה. אבל הוא לא הגיב, ואנו לא ניסינו להסב את תשומת לבו, לסקייהוק שעמד להיות מופל. לאחר השחרור, עברתי לדגמי פלסטיק, והמשכתי אתם גם בהיותי בניו יורק. עם התחלת האינטרנט, גיליתי את P.M.I, ועולם שלם של דגמי נייר נפתח בפני. חזרתי לדגמי הנייר. אבל לאט לאט, הצטברו יותר התחלות מאשר סיומי בנייה. ומצב זה נמשך עד היום :-( כאשר משתנה כיוון הרוח, אני מסיים דגם, וחוזר לתקופת היובש.

כמו רובכם גם אני התוודעתי לעולם דגמי הנייר דרך ביטאון חייל האויר כשהייתי בגיל 10 בערך.
מאז ומתמיד מטוסים הקסימו אותי, ויום אחד אבא שלי קנה את הביטאון לו צורף דגם המוסטאנג הגדול (בצבע תכלת). כמובן שלא יכולתי להתאפק ומיד התחלתי לבנות. מרוב התלהבות מהביטאון ומהדגם, ובחוסר ההבנה של ילד קטן - יום למחרת הלכתי לקיוסק הקרוב קנות ביטאון נוסף כשחשבתי שבכל יום מתפרסמת חוברת חדשה כמו העיתונים היומיים.....(-:

בהמשך, בניתי דגמים נוספים של הביטאון (כשאלו התפרסמו), דגמי פלסטיק, ונכנסתי לתוך עולם הטיסנים, הדאונים מונחי הרדיו. בניתי טיסנים, הדרכתי בחוגים של קלוב התעופה וגם בחוגים פרטיים, התחרתי בתחרויות דאונים מונחי רדיו בארץ (ועדיין יש לי כמה תעודות, גביעים ומדליות בארון) ובעולם. אחרי הצבא עברתי לעולם המסוקים מונחי רדיו והייתי היחיד בב"ש שמטיס מסוק.

אחרי המון שנים בעולם המסוקים והטיסנים, לפני שלוש שנים בערך - עברתי לתחביב בריא יותר ומסוכן פחות - רכיבה על אופניים. האהבה לעולם התעופה נותרה בי כשהיתה, אז גיליתי מחדש את דגמי הנייר, ומאז, כשאני מוצא את הזמן, אני גם בונה את דגמי הנייר....

הלוואי והיה לי יותר זמן....

אז התחלתי בערך בגיל 5.5 עם דגמי פלסטיק מייד אין נייר טואלט וכו' . בגיל 11-12 הגעתי לנייר כחיקוי לאבא שלי שבנה אותם בכמות מזערית. הדגם הראשון היה האוסטר מכיוון שזה מה שהיה בביטאון באותו זמן, בהמשך אספתי לאט ובניתי את כל דגמי הביטאון, למעשה לא הפסקתי לבנות במשך כל השנים, פזילה קלה לפלסטיק עברה מהר מאוד ואז גם גיליתי את העולם מעבר לביטאון והתחזקה הזיקה למיניאטורות. כיום בונה קבוע אבל צילום.... אולי אתאפס על עצמי ואפרסם כמה תמונות של הדגמים המאוחרים.

גיל 5 פסח ,מצאתי את האפיקומן וכתוצאה מכך אבי לקח אותי לחנות צעצועים שבה בחרתי לי מבלי לדעת מה זה בכלל או איך בונים מכונית מרוץ מפלסטיק להרכבה ,אני זוכר שזה היה משהו דומה ללמבורגיני או פרארי או משהו דומה בצבע לבן ,די גדול ,ובגלל שנגמר לי הדבק שסופק איתה די מהר עברתי ל.... דבק מגע.... חחחחח,כמובן שלא הייתי ער לעובדה שצריך לשייף ולצבוע.....אבל בסוף הדגם נראה לבן עם נזילות דבק מגע חום בחיבורים .
די מצא חן בעיניי העניין של הבנייה ועד גיל 11 בערך המשכתי עם דגמי פלסטיק ודבק מגע כמובן ...חחחחח
עד ש גיליתי אצל סבתא שלי בספרייה את האוסף של הביטאונים של ח"א עם הדגמים שלהם ,אבי היה בזמנו פקרליט ח"א כך שביליתי בקרייה דיי הרבה והצלחתי לשנורר מהפקודים שלו דגמים נוספים כולל את הספינות של ח"י וידען הנשק....לימים נודע לי שאחד מהם היה קונה לי במיוחד דגמים.
הדגם הראשון שבניתי מנייר היה הפוקר התלת כנפי הכסוף (הזמנו הנייר עדיין לא הצהיב...) ןלאחריו נבנו כל הדגמים האחרים חוץ מהציפור השחורה שאותה לא הצלחתי לצלוח...
כל זה נמשך עד הגיוס ושם זה נפסק לחלוטין עד לפני כעשור כשבמקרה נתקלתי הפורום של אורט שם נפתח לי הצוהר החלון הדלת והשער לעולם העשיר של הבנייה בנייר , ומאז הכל היסטוריה כמו שאומרים ....

משה אשרי
050-7794366
solo67@gmail.com

הגעתי לדגמי הנייר בגיל 10 , אחי הגדול למד בפנימיית "יד-בינימין " שהיתה קרובה לבסיס ח"א בחצור ,
לתלמידים היה חוג בבניית דגמים ( כנראה הם קיבלו דגמים מבסיס חצור ) , מידי שישי שאחי חזר הביתה
הוא הביא דגמים לא גמורים והמשיך לבנות בבית וכך נחשפתי לבנייה , אחי בנה המון דגמים ותלה אותם
בחדר , הוא בנה מטוסים , אוניות , צוללות , במשך כשנתיים , לאחר מכן התגייס לצבא , ואני שמרתי את
החוברות שנשארו , וניסיתי לבנות את הדגם הראשון F-105 טייגר , לצערי יצא עקום והתייאשתי .
התגייסתי לצבא ( 88 , גולני ) הזנחתי את התחביב , בינתיים פסח , צבעו את הבית וזרקו את כל הדגמים.
לאחר הצבא ולאחר לימודים , לצערי עברתי תאונה ונאלצתי לבלות תקופה ארוכה בבית , ומצאתי את החוברות ששמרתי עליהם (ידעתי שיגיע הזמן לנסות שוב ) , והתחלתי מהתחלה , בניתי מספר דגמים
הרמה השתפרה מעט ובסיוע אחי .
היו בדרך הפסקות רבות , אך התחביב לא עזב אותי לרגע , בשנים האחרונות נחשפתי שוב לעולם דגמי
הנייר וראיתי שאני לא לבד , נפגשתי עים מספר בוני דגמים , העבירו לי דגמים סרוקים , וכך החוברות שהיו
לי נשמרו , ואני בונה דגמים סרוקים , מוריד מהאינטרנט או חבר בפורום ששולח לי דגמים שאין לי .
בזמן האחרון בניתי מספר דגמים מחו"ל , טנק , מסוקים , מטוסים , מכוניות .
עדיין רמת הבנייה שלי נמוכה , אני לא מקפיד על הפרטים הקטנים , בונה בשעות הפנאי , הדגמים האחרונים שבניתי חילקתי למשפחה וחברים .
מצטער על הסיפור הארוך , תודה לחברים שעוזרים .

טוב ילדים,
אני התחלתי בגיל 5-6, הייתי חולה ואז ניצלתי את המחלה כדי לבקש מהורי דגם לבניה.
הם קנו לי את הדגם של מטוס טיפון בקנ"מ 1:72 מפלסטיק של חברת אירפיקס.

לאט לאט התקדמתי בתחום ובניתי מכל הבא ליד.
תקופה מסויימת בניתי גם דגמי נייר בעיקר מבטאון ח"א, אבל גם את הבריטניה ואת האוורו קנדה הענק.

החיבה שלי מטוסים התחילה בגיל 0 בערך. למי שלא מאמין...... הנה ההוכחה (כן, זה אני).

שלום חברים. קודם כל, אני שמח שכולם התגבשו פה וממשיכים בתחביב.

אני, כנראה כמו כולם, גם התחלתי בגיל קטן, אולי 6-7
אבא שלי היה בונה מטוסים אזרחיים מפלסטיק וכל הגג של הארון היה מלא במטוסים אלו.
אז גם אני התנסתי בכמה.

אחרי זה קנו לי מספר דגמים מנייר, בחנות צעצועים. היו כל הסוגים, אבל יחסית פשוטים. ופעם אחת, אבא שלי חזר מנסיעה מטעם עבודה מפולין והביא לי דגם של טנק (לא זוכר איזה) והוא היה רמה מעל כל מה שבניתי, עם צריח מסתובב ובוגים נפרדים עם זחלים. כנראה זו הייתה התחלה אמיתית של התחביב וזה מה שמשך אותי חזק לכיוון של רק"מ, כשגדלתי.

באוקריינה המשכתי לבנות דגמים יותר מסובכים עד גיל 13. זה כלל משאיות, טרקטורים, אוניות, מטוסים, טנקים וכו'.

כשעליתי ארצה, הכל נעצר, כי היינו עולים חדשים ולא היה לי מושג לא על בטאונים של ח"א ולא על איפה להשיג דגמים של נייר, כי פשוט לא מכרו אותם בחנויות צעצועים או ספרים והייתי מאוד מופתע ומבואס.

כשקצת התמקמנו ונשמנו לרווחה, התחלתי לבנות מטוסים מפלסטיק (הייתי לומד בטכני והתחברתי לזה מאוד) בניתי רגיל עם צביעה מינימלית, אבל מאוד נהנתי מתהליך.

עם לימודים לתואר ראשון וכניסה לעידן אינטרנט, מצאתי את האתר הידוע של מאליי מודלרז והתחלתי להוריד משם סריקות כמו מטורף. הייתה לי סיפריה ענקית של דגמים מכל הסוגים.

בניתי רק כמה דגמים מהם (אוניות וקצת רק"ם) ואז מצאתי חנות אינטרנטית של ספרים לבניה. אפשר להגיד שמשם התחילה דרכי האמיתי ו"המקצועית" של בניית דגמים. והאיכשהו התמקדתי על רק"מ ושם אני עד עכשיו. מאז אני בונה רק מספרים מקוריים ויש לי כבר שתי שקיות מלאות דגמים, שכנראה יספיקו לעוד הרבה שנים... בקצב הבניה שלי זה בטוח

היום אני קצת עצרתי עם התחביב, אבל לעט לעט חוזר ועל זה תשמעו בהמשך, בתקווה.

אני התחלתי לבנות דגמי פלסטיק בגיל שבע שניקנו בחנות הצעצועים השכונתית בתחילת שנות השישים
לאחר מכן היגיעו לידי איך לא ביטאוני חיל האויר והוקסמתי מיצירה.
בגיל עשר ועד הצבא בניתי עשרות דגמי נייר שהתנוססו עג חוטים בכל התיקרה .
תוך כדי השירות בצבא עברנו דירה ואחי הגדול ״ארז״ את המטוסים ולא נותר לי אלא לבכותם.
לאחר הפסקה של כ 25 שנים חזרתי לבנות וללמד את בני שהמשיך לפרק זמן.
ושוב לאחר שגיליתי את הפורום של אורט התעוררתי זה כיף גדול והנאה צרופה.

בדומה לרבים אחרים גם אני הגעתי לתחביב בגיל צעיר יחסית.

לראשונה נפגשתי עם דגמי נייר כאשר שכן שלנו בנה את דגם הבריטניה המיתולוגי. כזכור זה היה אחד הראשונים שיצאו בארץ. אני, כילד, ישבתי מוקסם לידו נפעם ממראה הדגם הקורם אט אט "עור וגידים". השתדלתי לעזור לו אז כמיטב יכולתי אבל במבט לאחור לבטח הפרעתי לו כהוגן ועצבנתי אותו בשאלותי ובבקשותי להסברים על הבניה....

שנים אחר כך קיבלתי במתנה את אחת מחוברות הבטאון שבה היה דגם המפציץ איליושין 28. נדלקתי על התחביב, בניתי את דגם האיליושין וממנו נסללה הדרך לבנייתם של דגמים נוספים רבים. רבים מדגמי הבטאון וגם כאלה של חברות אחרות שהיו אז בשוק (אווירו מודל ומשחקי פור) כמו ה- 2-U, האוורו קנדה, הסיקורסקי 55-S, הדורניר 27-DO (בעיצוב הזברה) , הרוח של סנט לואיס (ושל לינדברג) ועוד פארו אז את תקרת חדרנו. אחי הצעיר הלך בעקבותי, הצטרף לתחביב ובנה גם הוא דגמים רבים ונוספים וביניהם אלה של מערכות ים. כך נמשכו הדברים למורת רוחה הבולט של אימי אך לשמחתו של כלבנו שתחביבו היה לחטוף וללעוס את הדגמים שהצליח להגיע אליהם.

הגיוס לצבא ואח"כ הלימודים והמשפחה עצרו את התחביב. ה"עצירה" התארכה לשנים רבות עד שלפני כמה שנים החלטתי לבדוק אם ניתן עדיין להשיג את הדגמים הישנים של פעם. חיפוש באינטרנט העלה את פורום תפוז, יצרתי קשר עם חברנו משה אשרי ובעזרתו אני "בפנים" ונהנה מכל רגע.....

הסיפור שלי כנראה לא מקורי
לדוד שלי היה אוסף של כל בטאוני חיל האויר ותמיד כשהלכנו לבקר אותו הייתי קורא בהם (זה היה בימים שלבטאון היו כתבות ברמה אחרת לגמרי מהיום)
השלב הבא היה לקנות את הבטאון בחנות, אני זוכר היטב איך הינו עוברים כל יום דרך חנות כלי הכתיבה השכונתית בצפיה לראות את הבטאון ובתוכו הדגם (ואיזה אכזבה אם היה פוסטר ולא דגם ...)
דרך אגב - השותף שלי לתחביב היה אבי משה שלמד איתי בכיתה והיום הוא האוצר של מוזיאון חיל האויר.

היה לי אוסף מרשים של דגמים תלויים מרשת דיגים בתיקרה, עד שיום אחד כשכבר הייתי בצבא אמא שלי התעצבנה על האבק שהם צברו ופשוט זרקה אותם.

חזרתי לתחביב לפני עשר שנים ולצערי בשנתיים האחרונות אני בונה פאסיבי.

מדהים להיווכך שכולנו עשינו פחות או יותר את אותה הדרך עד הלום ממקומות שונים כל כך זה מזה עד שהתקבצנו פה, שנמשיך לבנות ולהנות מזה כל עוד נוכל, לחיים.

משה אשרי
050-7794366
solo67@gmail.com

כאן, גם אני התחלתי בגיל 10 ,11 . היה לי בן דוד שבנה את דגמי ידען הנשק ודגמים של בטאון חיל האוויר.
בגיל צעיר יותר בניתי גם דגמי פלסטיק קטנים שאבי קנה לי,וגם מאריזות נייר טואלט.
הימים ימי תחילת שנות ה 70 וב71 או 72 בניתי את הדגם הראשון שלי, מסוק יסעור ch 53. דגם לא מדוייק וקשה לבנייה למתחילים . באותה תקופה בטאוני חיל האוויר התפרסמו פעם בארבעה חודשים, כך שחיכיתי בכיליון עיניים לצאת הבטאון הבא.
ב 73 עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים,עזרתי לנקות את המקלט, ומצאתי אוצר. מזוודה ישנה ובתוכה עשרות בטאונים ישנים מתחילת שנות ה 50 . בטאונים שאבי קנה בזמנו ושמר בתוך המזוודה.
באחד מהם , בטאון כפול משנת 56 היה דגם של מיסטר כסוף, במשך ימי המלחמה בניתי אותו, ובעצם זה הדגם הראשון שנשמר עד היום. מאז בניתי עשרות מדגמי הבטאון, עד אחרי הצבא . אגב כל הדגמים האלה שמורים עד היום בויטרינה.
היתה הפסקה של כ 23 שנים ,למעט דגם של F15 שנבנה ב 99. ב 2004 חזרתי לבנות, גליתי את פורום אורט הזכור לטוב, הכרתי את יואב, יוסי אלברט, ירון , ועוד חברה נהדרים ,וכמובן את האנטרנט והפוטושופ
והבנייה נעשתה הרבה יותר מקצועית. זהו סיפור של תחביב שנמשך 45 שנה. על הדרך הטסתי טיסני רדיו,ובשנים האחרונות גם מסוקים. לפני שלוש שנים חזרתי לרכיבה על אופני הרים (כ 300 ק"מ בחודש)
כך שצריך לתמרן בן כל התחביבים.

מעניין שהרוב מציינים את דגמי הפלסטיק שהגיעו בנייר טואלט, אני דווקא זוכר את דגמי הפלסטיק שאבי זכרונו לברכה קיבל ביחד עם תרסיסים נגד חרקים.

שבת שלום

איזה צירוף מקרים - גם אני הטסתי טיסנים, מסוקים ועכשיו רוכב על אופני הרים.

כשהייתי בן 13, השכנה מלמטה עשתה רמונט והביאה לי ארגז מלא בבטאונים של ח"א
של הבן שלה שכבר היה חייל או עזב את הבית
היו שם כמה דגמים ונדלקתי
התחלתי עם האוסטר ועשיתי כמה טעויות - כמו לשים את קורת הכנף - אחרי שסגרתי את הכנף...
היו שם עוד דגמים - דקוטה, מוסטאנג, סי הוק, סקייהוק, פאנטום, יסעור. בטח שכחתי
היו כולים וגם אותם עשיתי
מכיתה ט הלכתי לגדנ"ע אוויר ושם בכיתה י"א פתחתי חוג בניית דגמים, הייתי הולך להוצאה לאור בקריה וקונה דגמים או מזמין בדואר
לפני כ-10 שנים נחשפתי לדגמים הפולנים ... אז התחלתי לחפש וכל נסיעת עסקים הייתה הזדמנות
במוסקווה מצאתי חנות שמכרה דגמים מכל סוג ובחרתי 7 מנייר שממתינים בארון

האתגר עם הדגמים הגדולים יותר הוא הרבה יותר קשה מדגמי הבטאון ואני מניח שגם הזמן והגיל לא מקלים

(את אבי משה הכרתי בגדנ"ע אוויר)

אני בבסיסי בונה פלסטיק מגיל 5. אבא שלי ששירת בחיל האויר נחשף בעברו לעולם הדגמים וקנה לי ליום הולדתי אז דגם פלסטי של מלכא או סטארפיקס מסוק CH-34 . בנינו אותו יחד ולאחר מכן הגיעו עוד דגמים. אני מדבר על כ-40 שנה אחורה ,תקופה שאחזה בשיא ציבורי בתחביב ,בכל חנות צעצועים לא היה מדף דגמים אלה אגף וכמה מגזינים שהוציאו דגמי נייר שהיו גם נחלת פרסום חברות וחלק מקופסאות של ממחטות. החשיפה הראשונה שלי לדגמי הנייר הייתה דווקא מתחום הרכב. היה לי בן דודה שהראה לי משהו מיוחד שקיבל - למי שזוכר חברת הדלק פז הוציאה בזמנו דגם נייר של מיכלית צהובה שחולק למתדלקים. הדגם סיקרן אותי ,במיוחד בגרפיקה של הצמיגים ,עד היום אני עדיין מחפש את הדגם הזה שהיה יחסית נפוץ. במהרה נחשפתי לעוד דגמים היה לי שכן שבנה את הכפיר אז ונודעתי שיש גם עוד סוגים רבים. השנים עברו ולבינתיים החזקתי בדעה דגמי הנייר זה תחום בניה הזוי לאנשים הזויים במיוחד ששמעתי על הטעויות הרבות שהיו בדגמי הביטאון ,אבל תמיד הייתה לי הרגשה שאני עוד אבנה דגמי נייר. היום הזה הגיע. באמצע שנות השמונים ,לקראת התיכון ,ביום בו הייתי אמור לצאת להעביר את החופש הגדול אצל משפחה בצרפת. קומת הכניסה של טרמינל אחד שהיה היחיד ,למי שזוכר ,באולם הצ'ק אין היו מספר חנויות עיתונים ,מגזינים וספרים. אמא שלי נתנה לי כסף ואמרה לי שכדאי לי לקנות חומר קריאה. ניגשתי לאחד הדוכנים ומצאתי שם שני חוברות ביטאון עם שני דגמים דאז המוסטנג הכחול והמיג 31. הייתה לי הרגשה שהפעם זו הפעם ורכשתי בעלות על שני החוברות. שני הדגמים נבנו כבר אחרי אותו חופש גדול ומשם הזרוע עוד הייתה נטויה :הזירו ,F-16D ,סקייהוק דו מושבי ,B-2 ,F-117 ועוד הכי קסום באותה תקופה הסתובבתי בתל אביב ומצאתי את החנות של וילנצ'יק ,בדיוק בתקופה בה הוקם מועדון בוני הדגמים ,היו שם את כל עותקי דגמי הביטאון של כל הזמנים והחגיגה המשיכה לראטא ,מיג 17 ,F84 ועוד. אבל לאחר מספר שנים ,לאחר השירות הצבאי ,אזלו שם הדגמי הנייר ,הביטאון הפסיק להוציא דגמים והייתה תחושה שעוד מעט יעלם התחביב שנחשב לנחלת עבר. לפני כ-20 שנה הדמיון הוצת שוב במהלך לימודי ארכיטקטורה בסקוטלנד. יום אחד נכנס השותף לדירה ,סטודנט אנגלי ,עם מספר דגמי נייר של בניינים תעשייתיים מהלבנים האדומות. הוא בנה את רובם ונתן לי איזה שתי דגמים. היה כל כך מרתק שאפילו ניסיתי להמשיך לבנות באותה השיטה את דגמי ההגשות. לפני כ-15 שנה לאחר סיום הלימודים מצאתי חנות דגמים עתיקה ומבולגנת באמצע רחוב קינג ג'ורג' בתל אביב ,למי שזוכר ,גמעתי בליבי שיש עוד תקווה וחידשתי את האוסף. התקווה התחזקה עם פתיחתו של פורום אורט והשתלטות בוני הנייר עליו במהרה ועם החשיפה לחברות אירופיות ולחומר הרב שהצטבר באינטרנט. ניסיתי להתחיל מספר פרויקטים אבל מחויבויות החיים לא נתנו הרבה מקום ומרווח להמשיך. סך הכל רק המשכתי לעקוב אחרי הפורומים ואפילו ביקרתי בשני המפגשים שהיו ולא אומר נואש כי בכל זאת יגיע היום שהפעם זה יהיה הפעם. לפני מספר שנים עברתי במקרה ברחוב קינג ג'ורג' וראיתי פועלים שמרוקנים את החנות. חלקם הגדול של דגמי הפלסטיק היה במצב מתפורר. בעל המקום אמר לי שכל תכולת החנות עוברת למחסן באזור התעשייה של בת ים. בכל אופן אם יש למישהו משהו על תכולת החנות ועל המיכלית הצהובה אשמח לשמוע.

It started with wood models at age approx 5 years old in Kiryat Shmona. Then some models made of balsa wood.Graduated to plastic around 8 and my first models were the 1/72 scale Westland Whirlwind and the A-4E Skyhawk.

After that I started building in paper in Kiryat Ata. My first paper model was a Fokker Triplane which I messed up. There was a book store close by and I purchased some Schriber kits. I then subscribed to Betaon Hel Ha Avir and that got me going with a life full of paper models. Still going strong.


Isaac