לאור תביעתו של ליברמן את תיק הביטחון, תמהתי האם ישנן הגבלות כלשהן על עברו של מועמד כלשהו? האם יש דרישות סף לתפקיד? ברור שהמינוי של עמיר פרץ ב 2006 מוכיח שאין דרישה לצמיחה אינטגרלית בתוך הממסד הצבאי, אולם דומה שאצלו רמת הסיווג היתה שונה מאשר אצל ליברמן. ניתן לפרט על עניין זה אחרון, אך כאן כבר נגלוש לתחום הפוליטי.

ליברמן כבר מילא תפקיד של יו"ר ועדת חו"ב, ולמיטב ידיעתי זה גם אומר שהוא עמד בראש ועדת המשנה. קשה לי להאמין שהוא עשה את זה בלי סיווג ביטחוני שמספיק גם לתיק הביטחון.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

מה הבעיה בעבר של ליברמן למינוי כזה? המדינה בה הוא נולד?

היינו, נבחר ציבור כמו ח"כ או שר אינו מחוייב לעבור תחקיר ביטחוני, בניגוד לאחרים.

נבחרי ציבור מקבלים סיווג ביטחוני מעצם בחירתם.
למלמ"ב אין שום מילה בנושא.
הם רק יכולים לתדרך אותם כיצד לנהוג, הם לא יכולים לפסול אותם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי איש123 נבחרי ציבור מקבלים סיווג ביטחוני מעצם בחירתם. למלמ"ב אין שום מילה בנושא. הם רק יכולים לתדרך אותם כיצד לנהוג, הם לא יכולים לפסול אותם.

מה עניין המלמ"ב לנושא?

איזה גוף אחראי על מתן סיווג ביטחוני?

http://www.shabak.gov.il/about/unit...es/default.aspx

רשמת נבחרי ציבור ולכן אני הולך למקרה הכי לא הגיוני.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

ציטוט:

במקור נכתב על ידי linuxsboot רשמת נבחרי ציבור ולכן אני הולך למקרה הכי לא הגיוני.

לצורך העניין - כל עוד החוק מחריג נבחרי ציבור - גם חנין זועבי יכולה להיות שרת הביטחון.

בנוסף, נשיא המדינה חושף למידע בטחוני רב, וכללי מידור לא חלים עליו - הוא יכול להזמין עצמו לביקור וסיור בכל מקום ואתר. גם הוא לא נזקק לסיווג.

רק להזכיר ששר ביטחון זה לא תפקיד של נבחר ציבור. בוא נדייק.
זה תפקיד ממשלתי. אתה לא צריך להיות נבחר ציבור כדי לעשות אותו, ויתרה מכך, גם אם אתה במקביל נבחר ציבור הרי אלו שני כובעים שונים לגמרי.
לשאלה שנשאלה, כמובן שאם הממשלה מחליט שאחמד טיבי הוא שר הביטחון והכנסת מאשרת את הממשלה אז הוא וודאי יכול להיות שר הביטחון..
מעצם ההגדרה המלמב והשבכ אינם יכולים לקבוע ששר הביטחון או ראש הממשלה אינם בסיווג מתאים.. שהרי ראש הממשלה הוא זה שנותן להם את ההוראות, לא הפוך.

!Ya Gotta Believe

במקרה של ליברמן, הבנתי ממספר אנשים שמעורים בנעשה במסדרונות הכנסת כי קיים חשש אמתי לגבי רמת האמינות שלו. באופן אירוני מי שטבע את הסיסמא "בלי נאמנות אין אזרחות", נחשב לאדם שאמינותו מוטלת בספק. לא דבריו כלפי חוץ, ואפילו לא בגלל ארץ מוצאו, אלא בעיקר בעקבות קשרים ומעשים הקשורים לעניינים עסקיים. וכאן כמו שאמרתי אנו גולשים לנושאים אחרים. אבל השאלה בעינה נותרת: אין איזו רגולציה לבחינת סיווג בטחוני של נבחר ציבור? אין דרישה בסיסית לבדיקת פוליגרף לפוליטיקאי החשוף למידע רגיש? אנו עדין זוכרים את מקרה שבתאי קלמנוביץ' שבקלות יכל להתקדם הלאה במסלול הפוליטי, לו רצה.

אפשר לשאול למה כלפי אהוד ברק, אולמרט, או נתניהו לא היו לך טענות כאלה?

כי "שיקולים זרים" של אחד יכולים שונים להיות מהשני.
יש כאלה שיחשבו רק על חשדות לריגול/ נאמנות אבל כל אדם בתפקיד מפתח הוא בסכנת שחיתות או סחיטה מכוונת כדי לגרום הטיה. ראה ריכולי שולה זקן על השר ברק לדוגמא.
חוץ מבעית נאמנות יש בעיית אמון בייחוד בכל מה שנוגע לפוליטקאים מקצועיים ומה שמניע אותם. ראה מה דיסקין רומז על השר ברק בשומרי הסף לדוגמא.או הכעס הציבורי, מוצדק או לא, על רמטכ"ל במלחמה שנפטר ממניות.
כוחות כלכליים שנכנסים מבחוץ הם לא פחות מטרידים כי יכולת החדירה שלהם יכולה להיות עמוקה. ראה מה כותב על זה דיסקין בשומרי הסף. הוא שם, דרך אגב, טוען שהשב"כ נידב את עצמו להיות שומר חומות לענין בצורה התנדבותית ומבלי שהדבר הוגדר לו.

שוב אתם מבולבל.
נבחרי הציבור הם שקובעים למערכת הביטחון את המגבלות, ולא להיפך.
לגבי שר ביטחון- שוב אני מציין שזה נבחר ציבור אלא מינוי ממשלתי שאינו בכובע של נבחר ציבור.

!Ya Gotta Believe

"הבנתי ממספר אנשים שמעורים בנעשה במסדרונות הכנסת כי קיים חשש אמתי לגבי רמת האמינות שלו."

דיווחת על כך למשטרה או לשב"כ ?

שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום פלילי רק משום ששמר על זכות השתיקה יוצב בתפקיד כה רגיש. ואפילו רק מין הטעם שזה מביא אותו למצב בו הוא חשוף לסחיטה מצד כאלה שיכולים להעיד על מעשיו. אם אתם חושבים שמה שכתבתי זה פוליטי אין לי בעיה שהתגובה תימחק.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

יש מי שחושב אחרת:

או"ם שמום.

In theory yes. But many politicians were interrogated, indicted, and one even sat in prison. But still here they are.
a non conclusive list includes:
Derii, Olmert, Hanegbi, Liebermann, and Hertzog.

Those politicians are deemed accaptable for their post in the list by their own parties (primeries, committees, rabbis, etc).
And they are repeatedly get a vote of confidence and into the Knesset every elections.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

צחי הנגבי ואולמרט היו יו"ר ועדת חוץ וביטחון וראש ממשלה בעת שהיו נגדם חקירות.
מן הסתם, זה חשף אותם לסחיטה באותה עת.

האחריות היא לא על שירותי הביטחון (היא לא יכולה להיות, בלי לתת להן סמכויות שיהפכו אותם לדיקטטורים) אלא על הכנסת: סבור פקיד שנבחר ציבור מסכן את בטחון המדינה- יפנה לועדה המתאימה (ויש ועדות מסווגות), שבתורה תפנה לכנסת ותגיש הצעת אי-אמון בממשלה.

***** הנהלת הפורום מחקה תוכן שכלל צילום כתבה מעיתון בניגוד לנהלי הפורום ולחוק *******

אני חוזר על שוב על הערתנו לך בעבר: אנחנו מודים לך על ההשקעה והרצון הטוב, אבל רוב הכתבות שאתה מצלם פשוט אינן קריאות. אפשר למצוא סורקים טובים וזולים יד שניה, אולי שווה לך להשקיע באחד ולהביא כתבות שגם נוכל לקרוא. ושוב, הכל בהערכה רבה על ההשקעה עצמה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

http://m.yediot.co.il/Articles/4810450

אני אהיה קצת יותר ישיר מסירפד כי כניראה אתה מאלה שצריכים להבין רק כשמנערים אותם.
אתה ועוד כמה גולשים הסיבה הישירה שבגלל פתחנו את האשכול חידוד נהלי העתקת כתבות מאתרים אחרים, אבל בעיקר אתה! כן אתה orenp1
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=598813

האשכול הזה נפתח היום בשעה 13:49 אחרי עבודת ניקוי מאסיבית של כל מיני הודעות שלך.
והנה 24 דקות לאחר מכן (בשעה 14:13) אתה מפרסם סריקה של 4 עמודים כאילו אנחנו אוויר ודיברנו אל הקירות.
אף אחד באתר הזה לא צריך להיות על תקן מפר חוק בגלל הגחמות שלך
זה לא יקרה יותר כי בפעם הבאה תיחסם ולהרבה זמן, אתה מוזמן לבדוק אותנו!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

שתי הערות:

1) לצילום הכתבה שצירפתי הוספתי את הכותרת "ידיעות אחרונות 1 ביוני 2016"
לפי סעיף 2
אם בכל זאת רוצים להביא ידיעה שהתפרסמה באתרים אחרים יש לרשום משפט תקציר או כותרת מהכתבה תוך כדי ציון שם המחבר והאתר בו התפרסמה ואז לצרף קישור לידיעה.
האם קישור לידיעה הכוונה רק לקישור אינטרנט או שניתן לצרף את צילום הידיעה מהעיתון?

2) מדוע לא נכתבה לי הודעה פרטית לפני שנמחקה ?

1. רק קישור לכתבה באינטרנט (אין יותר צילומי מסך וסריקות)
2. מה שיפורסם שלא לפי הנהלים יימחק מייד ללא התראה.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

דברים שפירסם ד"ר שמואל גורדון ב 6/6/2016 (הערה: אינני יודע אם מדובר במקרה שקרה או בכתבה אירונית):

מבט אישי 503 מידע מסווג על דיון המטה הכללי
הבוקר נערך הדיון הראשון בראשותו של שר הביטחון החדש. דיון מטכ"ל הוא סודי ביותר ואסור להדליף ממנו דבר, האלופים נאלצו להשאיר את הניידים שלהם מחוץ לחדר, כדי למנוע דליפת מידע לא-רצונית.
אחד מנושאי הדיון היה: עיצוב הרמה האופרטיבית של המענה לאתגר הפלסטיני. הפעם, נערך הדיון בנוכחות שר הביטחון החדש שביקש מהאלופים לדבר בגלוי, ללא מעצורים, הוא הבטיח שהדיון סגור לגורמים מחוץ לחדר הדיונים וביקש מכל אלו שמלווים את דיוני מטכ"ל במעגל סביב האלופים לעזוב את החדר, פרט לראש חטיבת מחקר ועוזר הרמטכ"ל. לאחר-מכן פתח הרמטכ"ל את הדיון במלים קצרות והעביר את המקל לראש אמ"ן, שפרש תמונת מצב רחבה של המצב ביהודה ושומרון ואת הערכת המודיעין שלו.
בעקבות סקירתו פתח הרמטכ"ל דיון חופשי. בדרך כלל מתנהל במטכ"ל דיון די סוער בשאלות כמו זו. האלופים מעדיפים להתבטא כשהנושא לדיון הוא עקרוני ואינו עוסק בנקודות מיקרו-טקטיות כמו כיצד להגיב על פיגוע מסוים. הפעם השתררה שתיקה בחדר. האלופים, חלקם בוגרי מלחמות ומבצעים מקפיאי-דם מעולם לא חששו להביע את דעתם, הפעם מילאו פיהם מים.
"מה קורא כאן?" שאל בלחש רח"ט מחקר החדש את עוזר הרמטכ"ל; אינך מבין?" ענה העוזר בלחש שנשמע בכל רחבי החדר. "הם מפחדים, הם אינם יודעים לאן נושבת הרוח, מדוע שהב"ט מכנס דיון כה חשוב מיד עם היכנסו לתפקיד?"
כל אחד מהאלופים יש לו תפיסת עולם כוללת שממנה נגזרת התפיסה האופרטיבית העדיפה. התפיסה המקובלת על שכבת הפיקוד הגבוהה ביותר, - אלופי הפיקודים, מפקדי זרועות האוויר, היבשה והים, ראש אמ"ן וסגן הרמטכ"ל, הם בעלי תפיסה מתונה ביותר, הניסיון המבצעי שלהם הוביל אותם למסקנה שקבע לפני שנים רבות הרמטכ"ל דן שומרון לפיה המענה הצבאי הוא מוגבל ויש ללכת למענה מדיני. רובם חושבים כי הדרך הנבונה ואולי היחידה היא להינתק מהפלסטינים בהסכם פורמלי או בהבנות חסויות.
"ממה הם חוששים?" שאל רח"ט מחקר. עוזר הרמטכ"ל הסתכל בו בתמיהה וחש האם כה תמים הוא? והסביר, "הם אינם יודעים מה בעצם רוצה שר הביטחון? הם אינם מכירים את האיש, הרי הוא אפילו אינו מבין את השפה הצבאית, מערכת המושגים, הז'רגון, ההומור האירוניה, והרמיזות שזורות באמירות גלויות המעצור הבסיסי של האלופים מקורו בהרגל שלהם מאז התגייסו לצה"ל כחיילים פשוטים, לא להביע שום עמדה פוליטית, כדי לא לפגוע בקידום האישי שלהם."
מה אתה אומר?" היתמם רח"ט מחקר "האם קידומם האישי חשוב להם מביטחון המדינה?" "לא ולא, הם יודעים שאין שום השפעה לדברים שיגידו על מדיניות השר, יש לדבריהם השפעה רק על הקידום"
שר הביטחון סקר את פני נוכחים שלא הישירו אליו מבט חזרה. האחד שקוע בכתיבה מהירה, שני קורא מסמך "חיוני" על רמת התזונה בבסיסי טירונים, השלישי בוהה בחלון וכן הלאה. אפילו זמזום זבוב לא הפריע את הדממה המוחלטת. בושה עטתה את הנוכחים בפני כמה מהם ניכר סומק קל.
הציל את האלופים - אמיצים בקרב ופחדנים בחדר הדיונים – סגן הרמטכ"ל. הוא השתעל קלות וסמן לרמטכ"ל על כוונתו לדבר ראשון למרות שהנוהג הוא שעליו לדבר ממש בסוף, לפני סיכום הרמטכ"ל. "מדוע הוא נחפז?" שאל בלחישה רח"ט אמ"ן. השיב לו העוזר שמכיר היטב את נפשות הנוכחים "הוא יודע שאין לו מה להפסיד, דבריו ביום העצמאות כבר פסלו אותו מקידום לתפקיד הרמטכ"ל כל עוד שה"בט וראש הממשלה לא יתחלפו."
"כבוד השר" פתח סגן הרמטכ"ל ואמר. ואת יתר דבריו – בפעם אחרת.

כמו סיפור פנטזיה.
שים לב - המספר הכל-יודע מדווח על ליחשושים בין רח"ט מחקר ועוזר הרמטכ"ל,
ואז בין רח"ט אמ"ן לעוזר הרמטכ"ל.
שהמספר הכל יודע שמע את כולם, אבל הנוכחים הסמוכים לא שמעו דבר.

אם לא מדובר בסיפור פנטזיה - רק אדם אחד יכל להדליף מידע על כל הליחשושים הללו...

אז ביררתי...
והתשובה:
"כתיבה אירונית-מעשית. לא תאמין, המשרד לביטחון פנים עצר את הפצת המבט האישי ל-24 שעות בערך."

יש בכתיבה כזו גם לכאורה הוצאת דיבה חריפה ביותר.

זה לא שייך לפורום פנטזיה ומד"ב?

והמסר פה הוא מאוד עצוב...

להכריע את מי ואיך? מאת גל פרל פינקל

להכריע את מי ואיך? מאת גל פרל פינקל

השר ליברמן מטיף להשגת הכרעה בעימות הבא, אבל הכרעה היא מושג משדה הקרב ואין לה מקום בהקשרים אסטרטגיים.ובכלל את מי הוא מתכוון להכריע, ואיך?

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 04.08.2016)

(מתוך הבלוג "על הכוונת" , 07.08.2016)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

1. גל אומר דבר והיפוכו.
מצד אחד הוא מבין שחיזבלה מגיע להיקף של צבא בינוני,
אבל מצד שני - עדיין מסרב להתייחס אליו כאל מדינה,
ומתעקש להתייחס אליו כאל "ארגון" אומניפוטנטי.

2. אכן אייזנקוט צודק, ומצויינות אופרטיבית היא שלב הכרחי להשגת הכרעה.
מבחינה טקטית - חוסר היכולת להשלים תמרון, גרמה לכך שהמבצע התארך, ובמקום הישגים קיבלנו התבוססות.
ומעבר לכך: החשש לבצע את התמרון עצמו, גרם לכך שחלק מרכזי בו בוצע בזמן שלאותו תמרון כבר לא הייתה משמעות.
ללא תמרון, שיכול להביא להכרעה, איך ניתן לטעון שזו מטרת הלחימה?

3. הדבר הכי חשוב - זה מענה על השאלות:
מהי מהות והיקף העימות?
מהי מטרת והיקף התמרון?
היה נדמה שמטרת גיוס הכוחות הייתה הרתעה ולא הכרעה. הרתעה זו לא עבדה.

4. כשמגיעים לעזה - שאלות אלו מתחדדות.
לא הייתה כוונה להגיע לסילוק החמאס,
והמטרה הראשונית הייתה לגבות מחיר,
ומטרה זו הוחלפה בהגעה לכיתור,
ומטרה זו הוחלפה במלחמת מנהרות.
ניתן להגיד שלמרות הצלחה אופרטיבית - לא הוגדרה מטרה של הכרעה, ולכן לא הגיעו אליה.

5. זכור לטובה מלבנון 2.0 - הוא אפקט הדאחיה.
ההבנה, שלכל אוייב יש שטחים "תומכי-לחימה", שפגיעה בהם פוגעת בתמיכה מבית של האוייב,
מבחינת חיזבלה, שהוא ארגון שיעי, אותה האוכלוסיה השיעית היא "מדינת-חיזבלה", שללא איום עליה, לא תוכל להגיע לאפקט המדובר של הכרעה ("הבאת צבא האויב למצב של חוסר אונים, כאילו על-ידי הטלתו פרקדן ארצה, לפי דימוי מפורסם של קלאוזוביץ, וכך אינו יכול להוסיף להתנגד ולהילחם, והוא נכנע"), ובראייה זו, ברור שאפקט הדאחיה היה רק קצה הקרחון מבחינת יכולות צה"ל.

6. כשמסתכלים על דוגמאות בעולם, ניתן לקחת דוגמה חיובית ודוגמה שלילית - לבחון אותם ולהבין מה עובד ומה לא.
בסוריה ועירק, ניתן לראות שגישת "מלחמת האויר" לא עובדת.
צבא ארה"ב האדיר - הוכרע בידי ארגון שלא שונה במהותו מחמאס וחיזבלה, וסולק מעירק, ובגלגולו הבא שוב לא מצליח לבלום אותו.
ורואים שגם אסד שלכאורה פטור מ"כפפות המשי" שארה"ב נוקטת בהם, לא הצליח לעמוד במשימה, והגיע עד סף קריסה עד שחולץ בידי צבא רוסיה.
כך שגם אכזריות רבה - אינה מתכון להצלחה.

7.מולם בולטת, הצלחתה של רוסיה להכניע ארגון טרור שהשתלט על צ'צ'ניה, וניסה לכבוש את דגאסטאן השכנה.
מי שפוטר את הנסיון של רוסיה כחסר משמעות,
לא מסוגל ללמוד מנסיון חשוב זה.