לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 26-10-2014, 11:14
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,967
26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן

בשעה טובה ומוצלחת(?) סיימו היום כוחות נאט"ו את פעילותם המלחמתית במדינה שכונתה לא פעם "בית קברות לאימפריות". היחידות האחרונות של המארינס האמריקאים וחיל הרגלים הבריטי סיימו את פעילותן, מתחם הבסיסים הענק במחוז הלמנד שכולל את בסיס Leatherneck האמריקאי ו-Bastion הבריטי בו ישבה מפקדת הכוחות הבריטיים במדינה הועבר לידי הצבא האפגני. במדינה יישארו כוחות קטנים שימשיכו לחנוך ולאמן את הצבא והמשטרה המקומיים.

רבות דובר - ועוד ידובר - על המלחמה הגדולה הראשונה של המאה ה-21, שבמהלכה השתנו והתפתחו תפיסות עולם ותורות לחימה. לאור הלחימה המבולגנת ברחבי עירק וסוריה, חששות כבדים מלווים את הנסיגה ואת עתיד המדינה בתקופה הקרובה וגם בעתיד הרחוק יותר. במדינה האכזרית הזו שבה התנגשו לעתים טכנולוגיות צבאיות של המאה ה-21 עם אורחות חיים הדומות לאלו של ימי הביניים, מחזיקים אצבעות שהנסיגה לא תהפוך לעוד מסע של מרחץ דמים וסגירת חשבונות עם עלייתו המחודשת של הטאליבן לשלטון.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 01-11-2014, 21:27
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,967
לא לגמרי מדוייק
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "בשורה התחתונה לא היה להם שם שום הישג צבאי..."

בסיום שנת הלחימה הראשונה אל קעידה באפגניסטן התפזר וכמעט נעלם מהנוף וגם הטאליבן היה די מרוסק, לאחר שאיבד אלפי לוחמים במהלך הלחימה נגד האמריקאים והשבטים המקומיים בעלי בריתם במהלך כיבוש המדינה. רבים - כולל אב"ל - ברחו לפקיסטן. הבעיה העיקרית שלא קיבלה פיתרון לכל אורך שנות הלחימה היתה הגבול עם פקיסטן שנותר פרוץ (שלא לומר "מחורר כמו מסננת"), מה שאיפשר לטאליבן ואל-קעידה לנייד כוחות ונשק בצורה די חופשית בין המדינות.

ובראיה יותר רחבה, ראוי להזכיר שהניסיון להעמיד שלטון דמוקרטי במבנה מערבי במדינה כה מפוררת וקשוחה היה יומרני לכל הפחות. המנהל האזרחי של כוחות נאטו ויחידות ההנדסה והבינוי שלו עשו כמיטב יכולתם להיטיב ולשפר את חיי האוכלוסיה המקומית, אך מאמץ זה זכה להתנגדות זועמת ואלימה של הטאליבן שלא בחלו בפגיעה בחיי המקומיים כדי למנוע מהם לקבל כל דבר מידי ה"פולשים המערביים".
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 01-11-2014, 23:04
  משתמש זכר Nargila Dwarf Nargila Dwarf אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.01.14
הודעות: 1,393
Was it like that in the whole of Afghanistan
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "לא לגמרי מדוייק"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי סירפד
ובראיה יותר רחבה, ראוי להזכיר שהניסיון להעמיד שלטון דמוקרטי במבנה מערבי במדינה כה מפוררת וקשוחה היה יומרני לכל הפחות. המנהל האזרחי של כוחות נאטו ויחידות ההנדסה והבינוי שלו עשו כמיטב יכולתם להיטיב ולשפר את חיי האוכלוסיה המקומית, אך מאמץ זה זכה להתנגדות זועמת ואלימה של הטאליבן שלא בחלו בפגיעה בחיי המקומיים כדי למנוע מהם לקבל כל דבר מידי ה"פולשים המערביים".


What were the results of trying to create civil state around the parts where the Taliban never had control?
Like Mazar-Sharif, and the rest of the area formerly controlled by the northern alliance.
Mazar-Sharif and thereabouts were under the Danish/German/swedish forces of ISAF I think. Generally (with few exceptions) it was much more quiet than the rest of the country.

Also a good thing that came out is that there is no illusion about Pakistan:
Well on it's way to be a failed state. Divided, corrupt, and getting worse.
Pakistan is not and never was an ally to anyone involved.
_____________________________________
Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 02-11-2014, 09:18
צלמית המשתמש של Narion
  Narion Narion אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.12.08
הודעות: 8,552
הבדיקה היא פשוטה:
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "לא לגמרי מדוייק"

פשוט בודקים מה היה לפני, ומה יש אחרי.

אתה מסכים איתי שהמצב עכשיו באפגינסטאן הוא אותו דבר או אפילו יותר גרוע ממה שהיה מקודם?

מבחינת האפגנים, המלחמה הזו הייתה נוראית, הם ספגו אזרחים רבים שילמו בחייהם, בכל המדינה נערכו קרבות, פולשים מערביים הקימו בסיסי ענק ואזורי חיץ.

ובסופו של דבר כל הכוחות העצומים האלה עזבו, והטליבאן עדיין נותר.

ועכשיו זה רק שאלה של זמן עד שנראה את הטליבאן שוב בשלטון (רק שהפעם אף אחד לא יפריע לו בדרך).

המצב בעיקרון מאוד דומה גם למה שהאמריקאים עשו בעיראק - הפילו את משטר סדאם, גרמו לכאוס במדינה, ועכשיו למלחמת אזרחים עקובה מדם, ואת לידתו של ISIS - אוליי ארגון הטרור החזק ביותר בעולם.
_____________________________________

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 28-01-2016, 13:39
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,967
לא מסכים איתך
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "הבדיקה היא פשוטה:"

תגובה קצת מאוחרת, ובכל זאת:

אחד התחומים היותר אפורים ולא סקסיים של תקופת הפעילות המערבית באפגניסטן היה הבינוי והסיוע האזרחיים. פחות משנה לאחר תחילת הפעילות האמריקאית במדינה, הוקם גדוד בינוי ספר (PRT - Provincial Reconstruction Team) הראשון ובהמשך הוקמו עוד שלושה שהפעלתם חולקה בין צבא ארה"ב לצבאות נאט"ו. גדוד כזה היה בנוי מתערובת של אנשי צבא (הן בתפקידי פיקוד ותיאום והן בתפקידי שטח הנדסיים וטכניים) וכן אזרחים מתחומי הבינוי, רפואה, הוראה, תקשורת המונים, לוגיסטיקה ושיטור. הצוותים השונים פעלו כל אחד בגזרתו, ועסקו בין היתר ב:
- בניית ותחזוקת בתי ספר, מרפאות, ומבנים אחרים הדרושים להתנהלות היומיומית של האוכלוסיה המקומית.
- שיפוץ וסלילת כבישים, במקביל או לאחר סריקה ונטרול של מוקשים ומטענים (שגילם נע בין חדש מהניילון לבין 30 שנה).
- תחזוקת והקמת תשתית חשמל ומים, בין אם ברמת היישוב הבודד ובין אם ברמת המחוז (אין מה לדבר על רמה ארצית).
- הדרכה וסיוע בפעילות חקלאית ועסקית.

מאחר והפעילות של צוותי השטח נעשתה באיזורים מאויימים (יותר או פחות), הצוותים אובטחו ע"י חיילי חי"ר בעיקר של המשמר הלאומי האמריקאי. פעילויות בקנה מידה גדול ומושך תשומת לב דרשו לפעמים הפעלת תוכניות הונאה והפעלת חיפוי ארטילרי או אוירי, שסופקו ע"י הצבאות הסדירים.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 02-11-2014, 06:17
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,967
פקיסטן
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי Nargila Dwarf שמתחילה ב "[left]Yes the Republican..."

קו השבר בהתייחסות האמריקאית לפקיסטן נחשף בשנת 2008, אז פעלו כוחות צבאיים אמריקאים לראשונה על אדמת פקיסטן - גם לפני וגם אחרי הם עשו זאת בצורה עקיפה, ע"י חברות צבאיות פרטיות כמו בלאקווטר ושות' שהפעילו חיילים משוחררים מהיחידות המיוחדות לצורך מרדפים וחיסולים מעבר לגבול.

במשך כל שנות הלחימה המודרנית באפגניסטן - החל מ-1979 ועד היום - פקיסטן היוותה את החצר האחורית של המלחמה באפגניסטן. לשם ברחו רוב הפליטים האזרחים מאפגניסטן, לשם פונו פצועים וחולים לצורך טיפול איכותי יותר, שם בוצעו הגיוס וההתחמשות של ארגוני המורדים השונים (כולל "הלשכה לתיאום" של אוסמה בין לאדן בשנות ה-80), שם החל ה-CIA את מעורבותו, ודרכה העבירו בהמשך כוחות נאטו את רוב האספקה הכבדה והשוטפת במהלך שנות שהותם. היא גם היוותה מקום מקלט לאנשי אל-קעידה, ולראיה חאלד שיח מוחמד (KSM) - אדריכל הפיגועים הראשי של א"ק - נעצר ע"י כוח משולב של CIA ו-ISI הפקיסטני בעיר רוואלפינדי בשנת 2003. וזה בלי להתייחס למקלט שקיבל אב"ל, עד לחיסולו.

אחד הסיפורים הפחות מוכרים מתחילת המלחמה כאשר היא עדיין נוהלה ע"י צוותי כו"מ שפעלו ישירות עם השבטים המורדים, הוא כיבוש העיר הצפונית קונדוז. לאחר שהעיר הוקפה בכוחות הברית הצפונית והצוותים האמריקאים הכינו אותם לעבור משלב המצור לשלב הכיבוש והטיהור, התקבלה הוראה ישירה מדרגי הפיקוד הבכירים ביותר - יש אומרים ישירות מהבית הלבן - לעצור ולהמתין. במהלך אותה המתנה שנמשכה שעות רבות, רכבת אווירית של מטוסי מטען צבאיים שהגיעו מכיוון דרום נחתה בשדה התעופה של העיר ופינתה עשרות אנשים. בדיעבד התברר שהמפונים היו קציני ISI וצבא פקיסטנים יחד עם מפקדים ולוחמים של א"ק והטליבאן. קציני מודיעין בכירים שהתראיינו בעילום שם לעיתון הניו יורקר בשנת 2002 הסבירו שהפינוי אכן היה מתואם עם הממשל האמריקאי ונועד למנוע ממנו מבוכה והתסבכות מיותרים בתקופה בה ארה"ב הסתמכה כמעט בלעדית על פקיסטן כשטח היערכות לפעילות בתוך אפגניסטן (המדינה השניה ממנה יצאו הכוחות היתה אוזבקיסטן), אך בפועל הפינוי שנועד להיות מוגבל לפקיסטנים בלבד יצא משליטה והפך לרכבת אווירית של טרוריסטים.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 02-11-2014, 09:07
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,944
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי Nargila Dwarf שמתחילה ב "[left]Yes the Republican..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Nargila Dwarf
Yes the Republican started it.
After 911 Wouldn't you in their place?

The Obama administration 1st (A new hope) and 2nd (The empire strikes back) sure took their time dragging their feet getting out.

no.
the Americans got in without thinking of consequences.
relying on their military might was huge mistake. a mistake that after Vietnam should never be done.
the result was that Vietnam mistakes were duplicated.

Obama promised to get out, but he since he had no aggressive opposition in this issue - preferred "gradual retreat" - so he'll seem reasonable.

after all this time, I think the only reasonable solution was to divide the area to tribes, and get out supporting the "good" tribes.
in Iraq, the west supported a weak and divided central army over the local Kurds - which were the only allies the US had in Iraq.

the US has no way to prevent the locals from being US haters and terrorists, but it can create "Israels", and use the Shia-Sunni conflict so that these terrorists will focus on that instead of attacking the US.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 07-11-2014, 23:39
  משתמש זכר Nargila Dwarf Nargila Dwarf אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.01.14
הודעות: 1,393
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "[left][QUOTE=Nargila..."

Sorry for the long delay
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22

no.
the Americans got in without thinking of consequences.
relying on their military might was huge mistake. a mistake that after Vietnam should never be done.
the result was that Vietnam mistakes were duplicated.
I disagree. The US had very good reasons to invade. Taliban\AQ were a growing threat, willing and able.
Attacking, weakening the Taliban and leaving as soon as the possible was an option.
With weaker taliban\AQ it would be easier to influence from outside.
There would still be enough smart bombs\TLAMS\Pew-Pew lasers for any
Taliban\AQ\Hakkani\XXTyar flavour of the week without trying to hold half the country.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
Obama promised to get out, but he since he had no aggressive opposition in this issue - preferred "gradual retreat" - so he'll seem reasonable.

after all this time, I think the only reasonable solution was to divide the area to tribes, and get out supporting the "good" tribes.
in Iraq, the west supported a weak and divided central army over the local Kurds - which were the only allies the US had in Iraq.

the US has no way to prevent the locals from being US haters and terrorists, but it can create "Israels", and use the Shia-Sunni conflict so that these terrorists will focus on that instead of attacking the US.


Except for the "Israels" part, that is spot on.
_____________________________________
Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 11-12-2014, 04:45
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,944
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי Nargila Dwarf שמתחילה ב "[left]Sorry for the long..."

it seems we both delay

the ways to avoid this war is to deeply repress the population,
or to give them what they want
.democracy or dictatorship

while a remote el-qaida is a threat to the US, it could cause relatively little damage.
the war itself caused more damage to the US - both lives and money
this is because the people remained upset and wanted a change - but they weren't oppressed, so they continue to fight

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Nargila Dwarf
With weaker taliban\AQ it would be easier to influence from outside.

There would still be enough smart bombs\TLAMS\Pew-Pew lasers for any
Taliban\AQ\Hakkani\XXTyar flavour of the week without trying to hold half the country.

attacks from afar are assistance. it can work only if you have strong resolved army, that lack "precision".
but Afghanistan and Iraq don't have strong central army. they can't control a population that hate them and want freedom.
notice the size of the army that was needed for such control - and you'll realize it is simply impossible for the Afghans to do it.

sending a plane for each bomb to replace a local canon - is extremely expensive and more important - not as effective.

we see the same in Iraq: supposedly weakened AQ re-brand itself to ISIS and took over half a country, with remote bombing making insignificant change.

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 11-12-2014 בשעה 04:49.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 15-12-2014, 23:05
  משתמש זכר Nargila Dwarf Nargila Dwarf אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.01.14
הודעות: 1,393
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "[left]it seems we both..."

ציטוט:
the ways to avoid this war is to deeply repress the population,
or to give them what they want
.democracy or dictatorship

Maybe, but Afghanistan is so fragmented that it is impossible to say what 'the people' want because there is no 'the people', just a lot of groups.
Some want more power over others, some want to be left alone, and some are so hungry thay do whatever.
Add Pakistani influence, gulf oil money and the high concentration of local evil bastards (Foreign as well) and you get a situation that is very complex and dangerous.
There is a very good clip on you tube of General Stanly McChrystal about the chalenges of trying to do a simple good thing like drilling a new well. (simple for the US military)
McChrystal lost his job later, but he understood just what a big mess it is,
and how hard and dangerous it is to change. He was ready to do it too, but lost the argument and sadly his job.

ציטוט:

while a remote el-qaida is a threat to the US, it could cause relatively little damage.
the war itself caused more damage to the US - both lives and money
this is because the people remained upset and wanted a change - but they weren't oppressed, so they continue to fight

That the war was too long and without clear goals I agree.
But, at the start of the war AlQaeda was a real threat.
The book "From Qabul to Jerusalem" by Dr Assaf Maliach and Dr Saul Shai (recommended) describes the life and times of Abdallah Azzam and the formation of AlQaeda and international Jihad. Got it in Tzomet Seffarim.
At the time 98-2001 AlQaeda was strong and led by competent and trusted leaders ( Azzam was killed in 89).
The US could not sit and do little any longer. Missile strikes were not enough.

About oppressing the Afghans to submission - That never ever worked, even excluding the Pakistani\Saudi involvement.
_____________________________________
Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 16-12-2014, 21:19
  משתמש זכר Nargila Dwarf Nargila Dwarf אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.01.14
הודעות: 1,393
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "[left]I don't see so many..."

ציטוט:
I don't see so many fragments

you have Pashtuni in the south, that were the political power-base of Taliban, EQ, ISIS ext.

Check Wikipedia (I know I know). Afghanistan can give even Lebanon a run for its money.
Big demographic groups - Pashtun, Tajik, Hazara, Uzbek, Aimak, Turkmen, Baloch,
a number of smaller groups - Pashayi, Nuristani, Arab, Brahui, Pamiri, Gurjar, and more.
Two official languages - Pashtu and Dari, and five more are used - Hazaragi, Uzbek, Turkmen, Balochi, Pashayi.
Religion- 89-92% Sunni, 8-12% Shia, and a few more like Parsi (Zaroastrians), Sikh and Hindus.

This si all without going into political groups and factions, warlords, organized crime groups and whatever the Haqqani Network is this week.

Boy howdy that is fragmented. Afghanis can look at the Mizrachim-Ashkenazim thing in Israel and laugh out loud.

ציטוט:
I understand most of the rest were OK with Mujaheddin rule - but not so with American rule.

The Fighting between the Northern alliance and the taliban only ended with the invasion. But I agree about not accepting American rule.

ציטוט:
In Iraq, there was the war, it was said EQ was weakened, but now it seems it is as strong as ever

Possibly, but that seems to change part of political process in Iraq. Support of AQ grew as the sunnis lost power under AlMaliki.
Remember the sunnis who fought with the americans against AQ?

ציטוט:
bombing from afar was possible during mujahidin rule (clinton rule) , before Taliban took over most of the country.
after they took over, people understood their power and what they want. a political self-rule needed to be part of the solution.

Bombing from afar did not realy work then to be honest.
Agreed that the taliban made the place quiet(er). They were strong and ruthless enough to do it.
But quiet came with such oppression, and the good relations with AQ made them no friends beside Pakistan. Taliban are\were real dicks.
_____________________________________
Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 16-12-2014, 00:10
  משתמש זכר Nargila Dwarf Nargila Dwarf אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.01.14
הודעות: 1,393
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "[left]it seems we both..."

ציטוט:
attacks from afar are assistance. it can work only if you have strong resolved army, that lack "precision".
but Afghanistan and Iraq don't have strong central army. they can't control a population that hate them and want freedom.
notice the size of the army that was needed for such control - and you'll realize it is simply impossible for the Afghans to do it.

sending a plane for each bomb to replace a local canon - is extremely expensive and more important - not as effective.

we see the same in Iraq: supposedly weakened AQ re-brand itself to ISIS and took over half a country, with remote bombing making insignificant change.

Attacks from afar are valid as a part of a strategy.
With other means (Covert ops, diplomacy, and money of course) they may be better than invasion.
See how the US started bombing ISIS only after Iraq was screamig for help and AlMaliki stepped down.
Imagine - The US as protector of Shias\Iraq. The Iranians were probably furious, the irony.
Double the irony since the US managed to replace the leader of Iraq (again) with only diplomacy.
The enemy now is ISIS and Sons: Murder Inc.
The campaign against ISIS and co. will probably last quite long- 5 to 10 years maybe.
But this time without trying to destroy the enemy completely, without invasion, with less risk, and seeing the Saudis sweat is always a nice bonus.
The US can now bomb ISIS for some time and then (when ISIS is weakened enough) talk with them, with Iran (KSA sweat some more) and everyone else.
There are much greater possibilities here than in Afghanistan, and there is much more knowledge\intel about the players.

_____________________________________
Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 15-11-2014, 01:35
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,967
קצת מוקדם מדי
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי שפן סלעים שמתחילה ב "your welcome"

הנסיגה מאפגניסטן רק מסתיימת ונכון לרגע זה אין עדיין ספרים שמכסים את המלחמה שם מתחילתה ועד סופה, למעט אחד חדש לגמרי - Why We Lost Iraq and Afghanistan מאת הגנרל בדימוס דניאל בולג'ר שיצא לפני פחות משבוע וקיבל ביקורות מעורבות - חלקן מהללות את הספר כאובייקטיבי ומעמיק בעוד אחרות טוענות כנגדו שהוא מכסתח על כישלון צבא ארה"ב במלחמה וכי למרות שהספר כביכול עוסק בהפסד בשתי המלחמות הוא בפועל מקדיש חלק זעיר מכלל הטקסט לדיון ממוקד בנושא החשוב והמהותי הזה. ספרים על המלחמה עצמה לא חסרים, לטובת דיון על למה ואיך היא הסתיימה אני מציע לחכות בסבלנות עוד חודש-חודשיים, חג המולד והשופינג מעבר לפינה ויש סיכוי לא רע שספרים נוספים בנושא יראו אור בשבועות והחודשים הקרובים.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 06-11-2014, 23:34
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,822
Improving Strategic Competence - Lessons from 13 Years of War
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן"

http://www.rand.org/pubs/research_reports/RR816.html

Abstract

This report contributes to the ongoing debate about the lessons from the past 13 years of war and the requirements for addressing future conflicts. It addresses a particular disconnect in the current debate on the future of national security strategy and the role of landpower caused by an inadequate examination of the national level of strategy made by the U.S. government. The disconnect exists because there has been no systematic effort to collect and analyze insights from those who have been actively engaged in making policy and strategy from 2001 to 2014. A RAND Arroyo Center workshop provided a mechanism for eliciting insights from policymakers and academic experts involved in the formation of national-level strategy and its implementation over the past 13 years. This study analyzes and develops those insights in the context of the debate on future national security strategy. It applies those insights to the future operating environment, which will include irregular and hybrid threats, and identifies critical requirements for land forces and special operations forces to operate successfully in conjunction with other joint, interagency, and multinational partners.

Key Findings

Two Trends from World War II to the Present
Land warfare has evolved away from conventional combat against state actors and their standing forces to an increasing incidence of irregular warfare fought by joint forces against nonstate actors. This has led to an increasing U.S. reliance on special operations forces.
While the Army learns tactical and operational lessons from the wars it fights, it sometimes struggles to recognize the broader implications of its experience and adapt at a strategic level.
Seven Lessons from the Past 13 Years of War
Lesson One: Making U.S. national security strategy has suffered from a lack of understanding and application of strategic art.
Lesson Two: An integrated civilian-military process is a necessary, but not sufficient, condition of effective national security strategy.
Lesson Three: Because military operations take place in the political environment of the state in which the intervention takes place, military campaigns must be based on a political strategy.
Lesson Four: Because of the inherently human and uncertain nature of war, technology cannot substitute for sociocultural, political, and historical knowledge and understanding.
Lesson Five: Interventions should not be conducted without a plan to conduct stability operations, capacity-building, transition, and, if necessary, counterinsurgency.
Lesson Six: Shaping, influence, and unconventional operations may be cost-effective ways of addressing conflict that obviate the need for larger, costlier interventions.
Lesson Seven: The joint force requires nonmilitary and multinational partners, as well as structures for coordinated implementation among agencies, allies, and international organizations.
Recommendations

U.S. strategic competence should be enhanced by educating civilian policymakers and revising how policy and strategy are taught to the U.S. military.
The military should examine ways to build effective, tailored organizations that are smaller than brigades and equipped with all the needed enablers to respond to a range of contingencies.
Special operations forces (SOF) and conventional forces should expand their ability to operate together seamlessly in an environment of irregular and hybrid threats. In particular, new operational-level command structures could facilitate both SOF-centric and SOF-conventional operations.
Innovative and multifunctional personnel can make a smaller force more effective, but the incentives must be systemic to reward personnel for creativity, risk-taking, and acquisition of multiple specialties. The principle of mission command could be deepened to permit further decentralization and delegation of initiative.
Joint and service capabilities that create and maintain regional familiarity or expertise, advisory capability, and other special skills for irregular warfare and stability operations should be preserved and refined at the level needed to execute current military plans.
Civilian experts should be collocated at key commands and sufficiently robust country teams and, when necessary, at the tactical level in formations that provide force protection and enable them to perform their duties.
The U.S. government could improve its preparation of U.S. personnel to serve in coalitions and to effectively employ non-U.S. expertise by identifying in a systematic manner both its own gaps and the potential external resources to meet them.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 22-11-2014, 15:28
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,822
עוד על נסיגת הכוחות הבריטיים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן"

British Forces In Afghanistan Remember The Fallen

http://www.raf.mod.uk/news/archive/...embers-09112014


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raf.mod.uk/rafcms/mediafiles/C9A89F3E_5056_A318_A8BCAF32A94A9097.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raf.mod.uk/rafcms/mediafiles/C9B16473_5056_A318_A83F8CAEB1457119.jpg]


RAF Tornados Complete Afghanistan Mission

http://www.raf.mod.uk/news/archive/...ission-11112014


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raf.mod.uk/rafcms/mediafiles/3D0168BA_5056_A318_A801FCE0C2F427AB.jpg]


RAF Tornados Return Home

http://www.raf.mod.uk/news/archive/...n-home-17112014


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raf.mod.uk/rafcms/mediafiles/60EDF30C_5056_A318_A845F0AA68669A67.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raf.mod.uk/rafcms/mediafiles/60FEA7B8_5056_A318_A842C64891E6A6CD.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raf.mod.uk/rafcms/mediafiles/6102C237_5056_A318_A8C98135B22A587D.jpg]


RAF Personnel Return From Camp Bastion

http://www.raf.mod.uk/news/archive/...astion-12112014


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raf.mod.uk/rafcms/mediafiles/6CBA4E6B_5056_A318_A8506AB2A77C8C75.jpg]


RAF Hercules Detachment Leaves Afghanistan

http://www.raf.mod.uk/news/archive/...nistan-17112014

34th Sqn Homecoming Parade

זו הייתה אגב יחידת האבטחה הקרקעית האחרונה של ח"א המלכותי ששמרה על בסיסי הטיסה באפגניסטן

http://www.raf.mod.uk/news/archive/...parade-18112014


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raf.mod.uk/rafcms/mediafiles/96AF69C9_5056_A318_A8E059425062B9DD.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raf.mod.uk/rafcms/mediafiles/96BEADFC_5056_A318_A8EDE9DAFF2A9C51.jpg]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 11-12-2014, 01:07
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,967
החגיגה היתה מוקדמת?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן"

ציטוט:
הנסיגה נדחית: "10,000 חיילים אמריקנים יישארו באפגניסטן"
שר ההגנה היוצא הייגל ביקר בקאבול והודיע כי במדינה יישארו אלף חיילים יותר משתכנן הממשל, זאת בעקבות המתקפות האחרונות של הטליבאן. ארצות הברית איבדה 2,347 חיילים במלחמה שהחלה ב-2001
מערכת וואלה! חדשות


שר ההגנה היוצא של ארצות הברית צ'אק הייגל אמר היום (שבת) כי בתחילת השנה הקרובה יישארו באפגניסטן 10,800 חייילם אמריקנים - אלף יותר ממה שתוכנן. זאת לנוכח התגברות המתקפות של ארגון טליבאן במדינה בתקופה האחרונה. הייגל אמר את הדברים במהלך ביקורו בבירה קאבול, במסגרת מסעו האחרון כשר ההגנה.

הכוחות הבריטיים והאמריקניים הוצבו באפגניסטן ב-2001 כדי למוטט את שלטון הטליבאן. 2,347 חיילים אמריקניים ו-453 חיילים מצבא בריטניה נהרגו במלחמה, שארכה 13 שנים.

לפני כחודש וחצי פינו צבא בריטניה וחיל הנחתים האמריקני את שני הבסיסים האחרונים שלהם במדינה, ומסרו אותם לידי כוחות הביטחון המקומיים. בשל סיבות ביטחוניות, מועד הפינוי נשמר בסוד ופורסם רק אחרי עזיבת החיילים.

לכתבה המלאה

בפסקה האחרונה צוטט קצין אמריקאי בכיר שאמר כי "הוצאת ציוד ממדינה שאין לה גישה לים היא קשה ויקרה, אנחנו צריכים להטיס מכאן הכל" - כפי שכבר פורסם בעבר בפורום ובכלל, כמויות גדולות של רק"ם וכלי רכב שהגיעו לרמת שחיקה מסויימת (אפילו אם היו חדשים יחסית) נגרטו במקום והמתכת שלהם נמכרה לסוחרים ומפעלים מקומיים במחירי עלות.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 26-12-2014, 19:23
  משתמש זכר Nargila Dwarf Nargila Dwarf אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.01.14
הודעות: 1,393
Some more about the Mess
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן"

Here’s How the Military Wasted Your Money in Afghanistan
Highlights
ציטוט:
במקור נכתב על ידי War Is Boring
American taxpayers have spent more than $100 billion on thousands of reconstruction projects in Afghanistan...

...The U.S. Army Corps of Engineers built thousands of buildings for the Afghan military. And in most of the structures, contractors used low-quality insulation—a kind of spray-on polyurethane foam that’s highly flammable.So flammable that international building codes prohibit its use.

...
Camp Leatherneck also has a garbage problem. The Pentagon dropped $11.5 million installing four fancy incinerators at the base. The machines were supposed to operate around the clock burning tons and tons of refuse.But the military never hired anyone to actually run the machines. So the base has idle incinerators and heaps of trash. The military’s solution—an open-air burn pit.


Maybe the article answers the question of why the new US defence secretary comes
with background in the aquisition, technology and logistics side of the defence ministry. (Keren Or asked in another thread)

And a repost, the documentarty "

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.", by Ben Anderson for VICE.
If you dislike VICE, watch it because of Anderson which is one of the best and bravest reporters.
A little old but very good, The documentary describes just how bad the Afghan security
forces are. From corruption to drugs to sexual abuse, etc. etc.
_____________________________________
Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 01-08-2015, 20:18
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,822
Forgetting Afghanistan
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן"

http://www.theatlantic.com/internat...-memory/396701/

Since publishing a book on America’s age of unwinnable conflicts a couple of weeks ago, I’ve been asked hundreds of questions about topics ranging from ISIS to Ukraine, from the military-industrial complex to reinstating the draft. But I can’t recall a single person asking me about the war in Afghanistan. This is surprising given that the U.S. military campaign in Afghanistan is not only ongoing, but has cost nearly 2,500 American lives and hundreds of billions of dollars, is teetering somewhere between stalemate and loss, and represents the latest chapter in America’s saga of intractable conflicts. It seems as if Americans have signed onto a pact of forgetting: a collective effort to expunge all memory of the war in Afghanistan.

Afghanistan was once the good war. Seeking righteous vengeance for 9/11, nearly 90 percent of the American public initially backed a crusade to topple the Taliban regime in Kabul and purge the country of al-Qaeda. For years, Barack Obama described Afghanistan as the center of gravity in the struggle against international terrorism. In 2009, Obama surged U.S. forces in Afghanistan to nearly 100,000 troops. With money no object, U.S. officials tried to win over Afghans through initiatives like an Afghan version of Sesame Street called Sesame Garden (unfortunately, the Count character had to be cut because Afghan kids weren’t familiar with Dracula and were confused by his fangs).

And then the good war turned bad. Obama became disillusioned with the lack of progress in Afghanistan and looked for the quickest possible exit. By 2011, then-Secretary of Defense Robert Gates had concluded that for Obama, “it’s all about getting out.” The president’s exhaustion mirrored the national mood. After a decade and a half of conflict, the public has moved beyond war weariness into a kind of numbing amnesia. Americans, it seems, have agreed to a pact of forgetting. The term dates back to the death of Spanish dictator Francisco Franco in the 1970s, when Spaniards decided the best way to transition to democracy was el pacto del olvido, or a covenant to disremember the wounds of civil war and autocracy.


Americans are similarly blocking out the painful experience in Afghanistan. It takes a concerted effort—whether conscious or subconscious—to not think about a war where thousands of fellow citizens have died. Granted, the erasure is incomplete. The war flickers at the edges of people’s consciousness. But the mind rebels against giving the conflict any serious contemplation. Raising the topic of Afghanistan these days is like mentioning mortality. There’s a profound desire to change the subject. The popular narrative was once about saving Afghans. Now the focus is on getting American soldiers home, and Afghans have disappeared from the story.

Opinion polls suggest that public support for the war dropped to record lows in 2013. And revealingly, there have barely been any polls on Afghanistan in 2015. The media has also turned away from the war. To pick on the paper of record, the number of New York Times articles mentioning “Afghanistan” roughly halved during the first five months of 2015 compared with the same period in 2012. Americans are instead debating whether to start a full-scale war against ISIS, a Wahhabi Islamist insurgent group in a strategic region bordering Iran. Few seem to have noticed that the United States is already at war with a Wahhabi Islamist insurgent group in a strategic region bordering Iran: the Taliban in Afghanistan.

Mentioning Afghanistan these days is like mentioning mortality. There’s a profound desire to change the subject. Difficult wars often end in a pact of forgetting. When Saigon fell to Communist forces in 1975, journalist Martha Gellhorn said, “consensual amnesia was the American reaction, an almost instant reaction, to the Vietnam War.” In part, forgetting Vietnam was a subconscious effort to avoid pain. But it was also a very deliberate attempt to cast off the war. The U.S. Army actually destroyed its notes on counterinsurgency in a bid to consign the whole experience to oblivion. in the case of Afghanistan, the lurch from fervor to amnesia has created a mismatch between U.S. interests and enthusiasm. America’s core goals in Afghanistan haven’t changed much over time: stopping international terrorists from using the country as a base and avoiding the destabilization of neighboring Pakistan. The American commitment to the campaign, however, has risen and crashed like a wave.

During Obama’s first term, the scale of U.S. military intervention in Afghanistan arguably outweighed American interests. Troop reinforcements were necessary in 2009 to check the Taliban’s advance. But the administration’s rapid tripling of U.S. forces was out of step with the limited nature of the president’s key objectives in the country. The White House deployed 100,000 troops in a country where perhaps fewer than 100 al-Qaeda members remained.

But now that this wave of U.S. commitment has dissipated, Americans face the opposite danger: forgetting the war and resisting the fairly modest investment in aid to Afghanistan that could make a meaningful difference in the outcome of the conflict. The United States and its allies, for instance, have promised to fund Afghan security forces through 2017—a commitment that should be extended until the end of the decade. The cost of doing so, roughly $5 billion per year, is a small fraction of the $100 billion that the United States poured into Afghanistan in 2011. There are currently 10,000 U.S. troops in Afghanistan on a training and counterterrorism mission. Obama has promised to remove them by the end of 2016—a date seemingly chosen so the president can say he concluded the war before leaving office. It would be better for a few thousand troops to remain and train Afghans after 2016, even if it complicates Obama’s preferred narrative. Without such investment, what are the prospects for Ashraf Ghani and Abdullah Abdullah’s experiment in unified government in Kabul? Can the Afghan security forces survive record casualties?

Amnesia can be an effective coping strategy. Nietzsche said it was useful “to close the doors and windows of consciousness for a time.” Putting difficult events out of mind is “like a doorkeeper, a preserver of psychic order, repose, and etiquette.” But expunging a negative experience of war may prevent an open and honest debate about how to salvage the campaign—and absorb its lessons before committing the same mistakes again. We forget so we can ease the pain. But the pain is how we learn.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #47  
ישן 01-08-2015, 20:24
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,822
Why Has America Stopped Winning Wars?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן"

http://www.theatlantic.com/internat...anistan/394559/

Since 1945, the United States has experienced little except military stalemate and loss—precisely because it’s a superpower in a more peaceful world.

At 9:44 p.m. on July 27, 1953, Harold Smith had just 16 more minutes of the Korean War to survive before a ceasefire came into effect at 10:00 p.m. You can imagine this 21-year old Marine from Illinois out on combat patrol that evening, looking at his watch, mentally ticking down the seconds. Suddenly, Smith tripped a land mine and was fatally wounded. As one soldier recalled, “I was preparing to fire a white star cluster to signal the armistice when his body was brought in.”

Twenty-two years later, on April 29, 1975, Darwin Judge and Charles McMahon were serving as Marine guards near Saigon in South Vietnam. Judge was an Iowa boy and a gifted woodworker. His buddy, McMahon, from Woburn, Massachusetts, was a natural leader. “He loved the Marines as much as anybody I ever saw in the Marines,” said one friend. They had only been in South Vietnam for a few days. At 4:00 a.m. on April 29, a communist rocket struck their position and the two men died instantly.

On the early evening of November 14, 2011, David Hickman was traveling in an armored truck through Baghdad. Hickman, an army specialist from North Carolina, had been in ninth grade when the Iraq War started in 2003. A massive explosion ripped into Hickman’s truck. It was a roadside bomb—the signature weapon of Iraqi insurgents. Hickman was grievously wounded. The next day, just before midnight, the Army visited Hickman’s parents in North Carolina to tell them their son was dead.

Smith, Judge, McMahon, and Hickman were the final American combat fatalities in Korea, Vietnam, and Iraq, respectively. An unknown soldier will have the same fate in Afghanistan.


These men are the nation’s last full measure of devotion. The final casualty in war is uniquely poignant. It highlights the individual human price of conflict. It signifies the aggravated cruelty of near-survival. It has all the random arbitrariness of a lottery. The Soviet-made 122 mm rocket that killed Judge and McMahon in 1975 was famously inaccurate. It could have landed anywhere in their vicinity. But it fell just a few feet from the Marines. The sergeant who found their bodies wondered, “Why them and not me?”

Most of all, the final casualty underscores the value of ending a conflict. If the United States could have resolved the wars in Korea, Vietnam, and Iraq earlier—even just a few minutes earlier—Smith, Judge, McMahon, and Hickman’s lives would have been the first to be spared. Concluding the fighting has particular urgency in a war without victory. As former navy lieutenant John Kerry remarked during congressional testimony on Vietnam in 1971, “How do you ask a man to be the last man to die for a mistake?”

Now, with ISIS seizing Palmyra in Syria and routing Iraqi security forces in Ramadi, an American victory in war once again seems an illusion. When the final U.S. soldier dies in Iraq—in one year’s time, in five years’ time, in 50 years’ time—Kerry’s question may still linger in the air.

Today, these are critical questions because we live in an age of unwinnable conflicts, where decisive triumph has proved to be a pipe dream.

On June 5, 1944, the day before D-Day, U.S. General George S. Patton strode onto a makeshift stage in southern England to address thousands of American soldiers. “Americans play to win all of the time,” said Patton. “That’s why Americans have never lost nor will ever lose a war, for the very idea of losing is hateful to an American
.”

It was the golden age of American combat. Patton could look back on a century of U.S. victories in major wars against Mexico, the Confederacy, Spain, and Germany. And the glorious era was about to reach its pinnacle. “By God,” he said, looking ahead to D-Day, “I actually pity those poor sons of bitches we are going up against.” World War II was a testament to the valor-studded splendor of American warfare.


The price of military triumph was often immense. In the Civil War alone, there were around 750,000 American fatalities—more than the deaths in every other U.S. war combined. But if the costs of conflict were staggering, so were the benefits. The Civil War saved the Union and emancipated the slaves. World War II ensured the survival of liberal democracy in Western Europe. For Americans, golden-age conflicts became the model of what war ought to look like.

And then, all of a sudden, the United States stopped winning major wars. The golden age faded into the past, and a new dark age of U.S. warfare emerged. Since 1945, Americans have experienced little except military frustration, stalemate, and loss.

The martial dusk began with the Korean War, which deteriorated into a grim stalemate at a cost of nearly 37,000 American lives. Meanwhile, in Vietnam, the United States faced outright military defeat for the first time in its history—and, most shockingly, against North Vietnam, a “raggedy-ass little fourth-rate country,” as Lyndon Johnson put it.

After World War II, the U.S. constructed the most expensive military machine that ever existed—and endured seven decades of martial frustration.
The British Prime Minister Harold Macmillan once described the golden rule of politics: “Never invade Afghanistan.” In October 2001, the United States swaggered into this harsh and beautiful land. Within two months, the Taliban were routed from Kabul and retreated south toward the Pakistani border. But the war was not over. The Taliban recovered and escalated their attacks, setting the stage for today’s stalemated conflict.


An even bleaker tale played out in Iraq, where the overthrow of Saddam Hussein’s regime triggered the collapse of civil government and widespread unrest. Each morning, dawn’s early light revealed car-bomb smoke drifting across Baghdad and a harvest of hooded bodies—a grim installment toward the overall tally of 100,000 civilian deaths.

Since 1945, in terms of victory in a major war, the United States is one for five. The Gulf War in 1991 is the only success story. The dark age is a time of protracted fighting, featuring the three longest wars in American history (Afghanistan, Iraq, and Vietnam). It’s a time when the ultimate price of conflict is usually far higher than Americans would have accepted at the start. It’s a time when military heroes are thin on the ground. It’s a time when movies and novels about war describe political conspiracy and futile campaigns. It’s a time when the signature illness for veterans is post-traumatic stress disorder. It’s a time when the most resonant images of conflict are children napalmed, helicopters rescuing Americans and Vietnamese from rooftops, and naked bodies intertwined at Abu Ghraib.

Why is the United States unable to win on the battlefield? It’s certainly not for lack of power. From 1846 to 1945, the United States had a minuscule peacetime army but won almost every major campaign. After World War II, Washington constructed the most expensive military machine that ever existed and endured seven decades of martial frustration.


Indeed, power is part of the reason the United States loses. After 1945, America’s newfound strength created a constant temptation to use force, and projected U.S. forces into distant conflicts. But Washington chose an unfortunate moment to discover its inner interventionist. The nature of global warfare changed in ways that made military campaigns ugly at best and unwinnable at worst.

The good news is that, since 1945, countries have almost stopped fighting each other. Conventional interstate wars are now very rare. World War II was the thunderous crescendo that presaged what historian John Lewis Gaddis called “the long peace.” Great powers haven’t engaged in direct hostilities for over 60 years.

Nuclear deterrence stabilized relations between major states. The spread of democracy cultivated a zone of peace among elected regimes. Globalization and international trade deepened the linkages between countries and made interstate conflict seem costly or irrational.

But now the bad news: Conflict still exists in the form of civil wars or organized violence within the boundaries of a state. Nuclear weapons, democracy, and trade may stop countries from invading each other, but they don’t prevent guerrillas from seizing an AK-47. Today, about 90 percent of conflicts are civil wars. Global warfare is mainly relegated to a few dozen failed or failing states that are breeding grounds for warlords, insurgents, and criminals.


The shift from conflicts between countries to conflicts within countries triggered an era of American military failure.
The United States waded into far-flung quarrels featuring culturally alien enemies, including North Korean, Chinese, and Vietnamese communists, Afghan insurgents, and Iraqi guerrillas—handing the opponent home-field advantage. Americans often don’t comprehend local geography, religions, traditions, ethnic politics, or languages. In 2006, there were 1,000 American officials in the Baghdad embassy, but just 33 spoke Arabic and only six were fluent.

America’s material strength has another curse. For a global hegemon like the United States, each war is just one of many competing security commitments around the world. For the enemy, however, the conflict is a life-and-death contest that occupies its entire attention. It’s limited war for Americans, and total war for those fighting Americans. The United States has more power; its foes have more willpower.

During the 1974 Rumble in the Jungle boxing match, Muhammad Ali famously used a “rope-a-dope” strategy against the hard-hitting George Foreman. Ali absorbed blow after blow until Foreman punched himself out. In the same manner, Vietnamese insurgents endured U.S. punishment until Americans were unwilling to fight any longer.

It’s limited war for Americans, and total war for those fighting Americans. The United States has more power; its foes have more willpower. The U.S. military also failed to adapt to a new era of civil wars and guerrilla conflict. In the golden age, the United States routinely crushed enemy countries with a combination of high explosives, technology, and big-unit warfare. Washington tried the same tactics against insurgents with free-fire zones and enemy kill counts. William Westmoreland, the U.S. commander in Vietnam, said the solution to the insurgency lay with one word: “firepower.” But these tactics proved disastrous in civil wars, where indiscriminate violence can cause collateral damage, lose hearts and minds, and recruit more insurgents.

It’s a paradox of war: The United States loses because the world is peaceful. The decline of interstate conflict and the relative harmony among great powers is a cause for celebration. But the interstate wars that have disappeared are the kind of wars that the United States wins. And the civil wars that remain are the kind of wars that the U.S. loses. As the tide of conflict recedes, it leaves behind the toughest and most unyielding internal struggles.


It’s also hard to win great victories in an era of peace. During the golden age, the United States faced trials of national survival like the Civil War and World War II. The potential benefits were so momentous that Washington could overthrow the enemy at almost any cost in American blood and treasure and still claim the win. But in wars since 1945, the threats are diminished. Since the prize on offer is less valuable, the acceptable price to pay in lives and money is also dramatically reduced. To achieve victory, the campaign must be quick and decisive—with little margin for error. Without grave peril, it’s tough to enter the pantheon of martial valor.

* * *

Once the United States was drawn into the quagmire, it couldn’t get out. Time and again, U.S. leaders struggled to cut the nation’s losses and find an honorable peace. “I think Americans have learned,” said Barack Obama, “that it’s harder to end wars than it is to begin them.” In Korea, the United States spent two years negotiating a truce, even as brutal attritional fighting continued. In Vietnam, peace talks lasted for five years, with little to show for them. It took 21 days to capture Baghdad in 2003 and 3,174 days to leave. U.S. forces seized Kabul in November 2001—and they’re still there.

Armed conflict is an expression of American identity and a trial of national vitality. General Douglas MacArthur said, “There is no substitute for victory.”
In the wake of battlefield loss, the stakes are incredibly high. Losing the right way—or the wrong way—may mean life or death for thousands of American soldiers. The future of the target country is also on the line, whether it’s South Korea, South Vietnam, Afghanistan, or Iraq. U.S. decisions may condemn thousands to death and millions to tyranny.


Furthermore, combat debacles can cast a long shadow over the American home front. The exit strategy could spark domestic uproar, congressional rebellion, and even blood on the streets—like the killing of four protesters at Kent State University in 1970. Such failure can have a dramatic impact on a president’s career. Just consider the fate of LBJ, who won a landslide triumph in 1964 and then decided not to run for reelection after Vietnam. Indeed, military defeat may be the ultimate political test. For 200 years, no American president has managed to end his own major war once it’s taken a turn for the worse. Truman in Korea, Johnson in Vietnam, and Bush in Afghanistan and Iraq all handed the problem to the next guy. And the moral calculations are momentous. Does the United States have an obligation to fix what it broke and save its allies in Iraq and Afghanistan? Or, at some point, must it betray its friends?

Battlefield loss can leave leaders facing what chess players call zugzwang, or “move anguish,” an unfortunate situation where every possible move worsens your position. You might prefer not to move at all but you have to do something—and that something hastens your downfall. Leave too quickly and everything might collapse, forcing your return. Leave too late and you may expend blood and treasure only to alienate the local population and step further into the mire.

It’s not easy for many Americans to think deeply about battlefield disaster. American culture is a victory culture. Coded into the American DNA are the fear of failure and the celebration of winning. Americans tend to be comfortable with loss only when it proves a temporary setback on the road to ultimate triumph, whether it’s a Christian prevailing over sin, a pioneer mastering the natural world, or a sportsman reaching the pinnacle of his profession. This distaste for contemplating failure is especially true with regard to war. Armed conflict is an expression of American identity and a trial of national vitality. General Douglas MacArthur said, “There is no substitute for victory.”


But when America’s recent record at war is one for five, that victory culture starts to look like wishful thinking, unhealthy braggadocio, and illusory triumphalism—good for the nation’s self-esteem, perhaps, but not good for handling reality. It’s time to reckon with the hard truths of conflict. As the black banner of ISIS rises above Ramadi and Palmyra, is the next chapter being written in America’s age of unwinnable conflicts?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #50  
ישן 15-10-2015, 14:04
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,967
אובמה ישאיר אלפי חיילים באפגניסטן (Ynet)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן"

הנשיא האמריקני הבטיח לסיים במשמרת שלו את מעורבות ארצו במלחמה באפגניסטן, אך גורמי ממשל אמרו שמפקדי הצבא לחצו עליו לשנות את תוכניתו ולהשאיר באפגניסטן 5,500 חיילים ב-2017, אז יישב בבית הלבן נשיא חדש.
AP

הבטחות לחוד ומציאות לחוד: נשיא ארצות הברית ברק אובמה החליט לגנוז את תוכניתו להוציא את כל החיילים האמריקנים מאפגניסטן. כך אומרים היום (יום ה') גורמי ממשל בכירים בוושינגטון. לדבריהם, הנשיא האמריקני ישאיר באפגניסטן 5,500 חיילים ובצעד זה לא יקיים את הבטחתו לסיים את המלחמה במשמרת שלו בבית הלבן.

בתחילה תכנן אובמה להוציא את כל החיילים מאפגניסטן עד סוף 2016 - אז יעמוד בפני סיום תפקידו כנשיא ארה"ב - למעט כוח קטן באזור השגרירות האמריקנית. אולם בחודשים האחרונים דחקו בו ראשי הצבא להשאיר כוחות לוחמים רבים באפגניסטן משום שהכוחות המקומיים עדיין זקוקים להם כדי להשיב מלחמה לארגון הטליבאן ולשמור על הישגי המלחמה העקובה מדם שנפתחה לפני 14 שנים ועלתה לאמריקנים מיליארדי דולרים.

אובמה צפוי להכריז היום על השינוי במדיניותו מהבית הלבן. גורמי ממשל מסרו שהנשיא יציג את תוכניתו החדש לשמור על הכוח האמריקני הנוכחי באפגניסטן שמונה 9,800 חיילים ואז לצמצם את מספרו ל-5,500 עד שנת 2017, אז יישב בבית הלבן נשיא חדש. קצב צמצום הכוחות ייקבע על ידי מפקדי הצבא האמריקני.

לכתבה המלאה
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #51  
ישן 05-12-2015, 20:06
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,822
ISIS IN AFGHANISTAN: DECEMBER 3, 2015
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן"

מאמר מצוין ולא ארוך מדי

http://understandingwar.org/backgro...december-3-2015
http://understandingwar.org/sites/d...ghanistan_2.pdf

The Islamic State of Iraq and al-Sham (ISIS)’s affiliate in the Afghanistan-Pakistan region is effective, operational, and positioned to expand. The affiliate, Wilayat Khorasan, controls populated areas in Afghanistan’s eastern Nangarhar Province and has launched attacks on Jalalabad and Kabul. Afghanistan’s security is deteriorating and will likely worsen. Taliban infighting has intensified after the official announcement in July 2015 that Mullah Omar, the movement’s founder, had died several years ago. These violent conditions will likely facilitate Wilayat Khorasan’s recruitment, attacks, and territorial expansion. Afghanistan’s precarious unity government has not maintained effective security as international forces have drawn down. Wilayat Khorasan’s growth gives ISIS additional strategic resiliency outside of Iraq and Syria and will intensify the global competition between ISIS and al-Qaeda (AQ), which is also present in the area. The United States and its NATO allies must respond more aggressively to this threat.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #53  
ישן 23-03-2016, 20:08
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,822
עברה חצי שנה, הלחץ עשה את שלו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן"

More than a Dozen Punished for Mistaken Afghan Hospital Attack

http://www.military.com/daily-news/...tal-attack.html

WASHINGTON — More than a dozen U.S. military personnel have been disciplined — but face no criminal charges — for mistakes that led to the bombing of a Doctors Without Borders hospital that killed 42 people in Afghanistan last year, U.S. defense officials say.
The punishments, which have not been publicly announced, are largely administrative. But in some cases the actions, such as letters of reprimand, are tough enough to effectively end chances for further promotion. The military has previously said some personnel were suspended from their duties but has given no further details.
The disciplined include both officers and enlisted personnel, but officials said none are generals.

The officials, who were not authorized to discuss the outcomes publicly and so spoke on condition of anonymity, said the disciplinary process is nearly complete. It is derived from a military investigation of the Oct. 3, 2015, attack, the results of which are expected to be made public in a partially redacted form in coming days.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #54  
ישן 21-04-2016, 20:39
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,822
US drone strikes outnumber warplane attacks for first time in Afghanistan
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "26.10.14: הסתיימה נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן"

http://www.theguardian.com/world/20...n?CMP=edit_2221

Drones are firing more weapons than conventional warplanes for the first time in Afghanistan and the ratio is rising, previously unreported US Air Force data for 2015 show, underlining how reliant the military has become on unmanned aircraft.

Analysis Kabul car bomb reminds us this bloody conflict is no nearer an ending
For years, Taliban insurgents struck in the countryside. Recent violence in urban areas is start of a disturbing new chapter
Read more
The data show strikes by unmanned aircraft accounted for 56% of weapons deployed by the air force in Afghanistan in 2015, up dramatically from 5% in 2011.

In the first quarter of 2016, about 300 weapons were deployed by the air force, with drones accounting for 61%.

The trend may give clues to the US military’s strategy as it considers withdrawing more troops from the country, while at the same time shoring up local forces who have struggled to stem a worsening Taliban insurgency.

In 2015, drones released about 530 bombs and missiles in Afghanistan, half the number in 2014 when weapons dropped by unmanned aircraft peaked.

The 2015 total is, however, almost double the number of bombs and missiles released by drones at the height of the “surge”, when the Nato mission expanded to well over 100,000 troops, mainly Americans, after 2009.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 15:54

הדף נוצר ב 0.13 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר