|
20-04-2014, 20:32
|
|
|
|
חבר מתאריך: 30.05.06
הודעות: 1,504
|
|
חומת מגן ואני
אלה היו ממש זמנים אחרים (אז הייתי בני"ש, היום אני דתל"ש. מי חשב).
כמה אזכורים לנושא שכבתי בעבר:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי a_tell
ב2002 הוחזרתי לשירות סדיר לחודש וחצי בזמן "חומת מגן".
|
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...035#post3542035
ציטוט:
במקור נכתב על ידי a_tell
כשהשתחררתי בקיץ 2000 משירות סדיר לשל"ת (שנתיים אחרונות בישיבה), ביום השחרור כבר ראיתי את קצינת הקישור של יח' המילואים שלי. אחרי חודשיים פרצה האינתיפדה (2.0). כמה מחברי לספסלי בית המדרש, שבסדיר היו מ"כים בנח"ל, גויסו לתקופה קצרה, לא יודע באיזו מסגרת. חשבתי אז שבתור חפ"ש "לי זה לא יקרה". אז חשבתי.
חודש מרץ 2002 הגיעו ואני יצאתי לאימון ראשון עם גדוד המילואים שלי. בתור של"תניק הייתי יכול להתייצב על מדי א' או ב' אבל המשכורת היתה כמו של חייל סדיר. בבוקר היום השני לאימון עברה בין הבני"שים של הגדוד שמועה ששהולכים לגייס אותנו כדי לתגבר כוחות סדירים בבט"ש. עד הערב השמועה הפכה כבר לעובדה והבנתי שאני לא הולך לפשוט את המדים בסיום, כמו המילואימניקים.
אחרי שבוע וחצי הסתיים האימון. אחרי הטיפולים, ההזדכויות וההעלה בדרגה למי שהיה צריך, בזמן שרוב החיילים עשו את הדרך אל מגרש החנייה של צאלים, אני צעדתי עם הקיטבג ממרכז חת"ם אל המאהל של ענף חי"ר. עד הערב התקבצו לשם עוד כמה עשרות בני"שים. חילקו אותנו לפלוגות לפי השיוך החילי - חי"ר, שריון וכמובן תותחנים, ושחררו אותנו לשבת. בשבוע הבא העבירו אותנו אל"ל מזורז ושוב שחררו כדי שנהיה ב ליל הסדר ובשבת בבית. אחרי השבת חזרנו הישר לפתיחת מבצע חומת מגן. הפלוגה שלי סופחה לגדוד 402 שישב בדרום הר חברון. בשלושה וחצי השבועות הבאים תפסנו את מחסום תרקומיא + תלם +אדורה + נגוהות.
ביום שהשתחררנו, כל חייל קיבל במתנה ספר על הלכות חג הפסח עם הקדשות מתלמידי ישיבה מניו יורק וגם:
שורה תחתונה: הייתי בשל"ת. גייסו אותי בצו חירום לשירות סדיר לכל דבר, ביחידה שהורכבה כולה מבני"שים (חוץ מהמ"פ - קצין דרוזי מאגוז).
|
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...742#post3574623
ציטוט:
במקור נכתב על ידי a_tell
ב"חומת מגן", אז נשלחתי יחד עם כמה חיילים וכח מג"ב להיכנס לכפר שליד מחסום תרקומיא. מכיוון שאני הייתי היחיד שהיה עם נשק ארוך (גליל) נתנו לי ררנ"ג וכמה תחמישים - אמל"ח שלא ראיתי מעולם לפני זה. אמרו לי לפרק מחסנית אחת מכדורים רגילים, למלא אותה בתחמישים, להרכיב את הררנ"ג ולעלות לרכב עם נשק טעון. מעניין מה היה קורה אם לא היינו מקבלים ביטול משימה.
|
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...935#post3622960
ציטוט:
במקור נכתב על ידי a_tell
היה מתקן מעצר גם באדוריים
כלומר, בתוך שרידי הבסיס הגדול שהיה פעם בהל"צ, היה תא מעצר קטן בתוך מבנה נטוש שהוסב לצורך זה. כתבתי על זה לפני כמה שנים בהקשר אחר, לא זוכר איפה:
ציטוט:
במבצע חומת מגן, כשהוחזרתי לשירות סדיר בצו מיוחד, נשלחתי לליווי עצורים עם חייל נוסף מהמחזור שלי + צוות של חיילי מ"צ צעירים שהיו נלהבים לקצת "אקשן" אחרי שכל השירות שלהם עד אז הסתכם בהתייבשות במחסום תרקומיא.
הגענו לצומת הכניסה לכפר דורא בזמן שבתוך הכפר פעלו חיילי נח"ל (מאוחר יותר התברר שבפעולה נהרג קצין). יכולנו לשמוע את הצרורות היטב. מדי פעם יצאו הנח"לאווים לצומת והעבירו לידינו עצורים. משם העברנו אותם לבסיס הנטוש אדוריים. אחרי המתנה ממושכת העלינו אותם לאוטובוס ומשם נסענו לחטמ"ר עציון, שם המתינו לנו אנשי השב"כ. משם חזרנו לדורא וחוזר חלילה.
האוירה היתה קשה ביותר. באותו יום ציינו את יום השואה ובשלב מסויים הגיעו אלינו דיווחים על מה שקרה לחטיבה 5 בג'נין. באדוריים ועל כביש 60 יכולנו לראות שלל יחידות שריון מילואים ומחסומים מאולתרים. המ"צ הצעירים השתדלו להראות קשוחים, אפילו אני השתדלתי עד כמה שאפשר (מי שמכיר אותי יודע שזה לא קל).
אם היה חשש שנגזים בקשיחות שלנו כלפי העצירים, הוא לא היה מוצדק, אם כי אני מודה שבשלב מסוים הרצנו בדיחות על אחד מהם שלא (מצאו עליו צילום של מישהו שלפי הלבוש, הנשק והפוזה שלו לא היה מקום לספק).
כשהאדם שמולך באזיקוני פלסטיק ומכוסה בפלנלית, מספיק לשנות את טון הדיבור. לא צריך יותר מזה.
|
את המעצר בחטמ"ר עציון ראיתי רק מבחוץ. דבר אחרון שאני זוכר משם לפני שעזבנו, הוא שהעצורים מסתדרים בטור ליד הש.ג. ומולם עומד מישהו בלבוש אזרחי ומשקפי שמש ואומר בערבית משהו כמו: "שלום, אני קפטן XXX".
|
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...443#post4322344
ציטוט:
במקור נכתב על ידי a_tell
2002, מבצע חומת מגן, דרום הר חברון.
קבוצה של חיילים, חצי מהם טירונים בצנחנים וחצי תותחנים בניש"ים משוחררים שהוחזרו לשירות סדיר בצו חירום, יושבים במגורון ליד הש.ג. של אדורה. יום אחד הם מקבלים חבילות שי ומכתבים מילדים.
אחד מהבני"שים (אני או מישהו אחר, קשה לי לזכור) פותח חבילה אחת וקורא את המכתב המצורף: "חייל יקר, קוראים לי X ואני בת Y. אני מקווה ששמתי לך כל מה שצריך. אמא שלי עזרה לי קצת". בחבילה היו קצת נשנושים, דיאודורנט, סכין גילוח וקונדום.
|
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...438#post3215090
בקיצור, הרבה "אקשן" לא היה אצלי. בעיקר אני זוכר שעות ע"ג שעות של שמירה על האנטנה שמעל תרקומיא, פטרולים - רובם רגליים, יציאה ל"מארבים" (עלק), כניסה לכפר עם כח מג"ב, שבוע אבט"ש באדורה, ליווי עצירים ביחד עם מ"צ, וזהו.
_____________________________________
"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם
ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"
|
|