05-05-2014, 00:05
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,751
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי benny.zhit
רוסיה אכן הייתה במשך מאות שנים ועודנה מדינה נוצרית. בגלל זה דיברתי על ברה"מ, שממנה הגיעו מרבית העולים לישראל. ברה"מ הקומוניסטית הייתה חילונית לפי הגדרה, והחגים שחגגו בה היו חגים חילוניים. זה נכון שהקומוניסטים לא העלימו לחלוטין כל זכר לנצרות, ואפילו השתמשו בה במקרים קיצוניים כשזה היה נוח להם, אבל בגדול ברה"מ בהחלט הייתה חילונית לכל דבר ועניין.
|
במדינה חילונית ראש המדינה ממנה את ראש הכנסיה? ברית המועצות הייתה חילונית על הנייר, ודתית במידה
משתנה בתקופות שונות.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי benny.zhit
אני לא מסכים איתך שהשאלה היא מה המרחק הכרונולוגי מהמנהג המקורי.
לדעתי השאלה היא מה אנשים רואים מאחורי המנהג, ומכיוון שהקומוניסטים היו טובים מאוד באינדוקטרינציה, הם הצליחו הייטב לגרום לאנשים לראות מאחורי נובי-גוד חג אזרחי חילוני. עובדה שגם היהודים שלא רצו שום קשר לנצרות חגגו אותו, למרות שאף אחד לא הכריח אותם.
|
אולי לא הייתי ברור. הקריטריון שהעלתי לא היה "מרחק כרונולוגי", וממילא לא ברור מרחק כרונולוגי בין מה למה,
כי השינוי רציף במקרים רבים - אלא המרחק בין תוכן המנהגים: עד כמה המנהג שנוהג היום קשור למנהג שפרופ'
נאריון מדבר עליו.
כאמור, במקרה של חינה אני לא יודע, אבל במקרה של מנהגי ה"נובי גוד" אני מפקפק מאוד בטענה שאנשים לא
ידעו שזה חג נוצרי בכסות אחרת, למרות כל האינדוקטרינציה הסובייטית. אתה טוען שהם פתאום שכחו? זה שהם
לא התרוצצו ברחובות ואמרו "כן! אני חוגג חג נוצרי בכוונה ואדחף את זה בפרצוף של המשטר כי ממש בא לי לדעת
איך סיביר נראית בחורף!!" לא אומר שלא כולם ידעו במה מדובר.
המבוגרים לא שכחו פתאום הכל רק כי המשטר אמר. הם פשוט שתקו, בצדק. הצעירים עשויים היו לא לדעת, אלמלא
בשנות ה-40 הנצרות הוחזרה לאופנה. אין לי מידע ספציפי על חגיגות חג המולד בתקופה 1941-1959, אבל סביר
להניח שבמסגרת הפופולריות המחודשת של הנצרות הם עשו... כל מה שנוצרים עושים ולא כל-מה-שנוצרים-עושים-
למעט-חגיגת-חג-המולד.
רק מי שנולד בסוף שנות ה-50 וגדל אחרי 59 חי בסביבה שבה לכאורה לא היה מושג במה מדובר. אולי ההורים
והסבים (שכאמור ידעו הכל) לא סיפרו לו. אולי כן. אין שום בסיס להניח ש-100% לא ידעו ולא סיפרו כלום. ואפילו
אם כן, הרי זה מיעוט שבאוכלוסיה הרוסית. 25 השנים שמאז הן התקופה הקריטית שבה יכול להיות שלמישהו לא
היה מושג מה זה נצרות.
רק מי שנולד לקראת סוף שנות ה-50 והצליח לעלות לארץ לפני סיפור הגלאסנוסט ונפילת ברה"מ שבאה די מהר
אחריו עשוי היה להיות מוגן מפני הידע הנורא הזה, וגם זה רק בהנחה שלא ההורים ולא הסבים לא סיפרו לו כלום.
לכל השאר ברור היה מה זה, כולל היהודים. זה שגם הם לקחו יום חופש כמו כולם לא מוכיח כלום. הם לא שמרו
שבת ולא אכלו אוכל כשר ולא נהגו שום מנהג יהודי דתי. אין שום ציפיה אפילו prima facie שלא יחגגו את תחילת
השנה החדשה, כמו שאר האזרחים.
לעומת זאת, אף אחד לא זוכר את המקור הפגאני של חג המולד כמו שאף אחד לא זוכר את המקור הפגאני של
פורים ואף אחד לא זוכר את המקור הפגאני של שמות החודשים העבריים ("אלה בכלל לא חודשים עבריים! אלה
חודשים פרסיים!!!!!1111"). לא אכפת לי כמה זמן עבר בכל אחד מהמקרים. הפואנטה היא שהקשר אבד. החודשים
בלוח הפרסי המודרני כבר לא נקראים בשמות מהלוח הבבלי, שמהם שאובים השמות העבריים (תשרי, כסלו, שבט,
אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז אב ואלול!). לעומת זאת, את המקור הנוצרי של האשוח והסבא הלבוש אדום לבן שמחלק
מתנות כולם זוכרים.
זה שראש השנה והיום הכיפורים הם גם ימי מנוחה בחוק הישראלי החילוני לא אומר שאלה לא חגים דתיים. יהיה זה
מגוחך להגיד לתייר מזמן בישראל שראש השנה הוא חג חילוני למהדרין שבו חוגגים את השנה העברית החדשה,
ובגלל זה הכבישים כמעט ריקים.
_____________________________________
(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
|