הגבול בין ישראל למצריים מאוד בולט בתצלום הנ"ל (בעיקר חלקו הצפוני). מדוע?

טל

שזה סוג קרקע שונה?

הטבע לא עובד כך.
מימין לגדר סוג קרקע אחד ומשמאל סוג אחר.

טל

אני עדיין חושב שזה משהו שקשור לגאולוגיה\טבע.
אולי התסכית שונה? אולי בצד שלנו של הגבול יש יותר צמחייה או צמחייה שונה?

אבל מה,
מדובר באזור מדברי. חלק גדול מהאזור החום הוא חולות חלוצה לדוגמה.
אותם חולות בדיוק קיימים גם בצד המצרי.

טל

התוכנה לוקחת המון תמונות לווין ותצ"א, ברזולוציות שונות, שנלקחו בזמנים שונים ושעות שונות, ומדביקה אותן ביחד.
זה הסיבה ל"ריבועים" והבדלי צבע רבים בכל העולם.
רכס הרי אדום לדוגמא צולם בשעת בוקר, לפי הצל.

תציץ בתמונה עוד פעם
התוכנה לא סידרה פסיפס לפי הגבול הישראלי מצרי. תמונות כהות יותר לישראל ובהירות יותר למצרים.

טל

שמתי לב גם שהשטח הישראלי מרושת במשבצות

זה נובע מפיקוח על רעיית עדרים בישראל (הסיירת הירוקה) מה שבסיני פשוט לא קיים.

ההבדלים בגוון נובעים מאי קיום צמחייה בסיני כתוצאה מרעיית יתר.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לצערי אין לי תמונות קרקעיות של האזור.
אבל תאמינו לי שמי שנוסע על ציר המערכת ומסתכל לישראל לא רואה יותר צמחייה ירוקה (או חומה) מאשר בצד המצרי.
בשני הצדדים אתה רואה המון חולות צהובים ואדמת לס מדברית. (השיחים הקטנים בשטח מכסים אחוזים בודדים מהקרקע בשני הצדדים)

צחי, יש לי הרגשה שאם אשתך עוד לא הלכה לישון היא יודעת את התשובה...

טל

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

טל

מה שמחבר את כל הפרטים צריך ליהיות במצלמה או בדרך שבה המצלמה מצלמת לא?
אחרת היינו יכולים לראות את השינויים גם מהקרקע.

טל

כלומר שילוב של צילומי א"א וצילום רגיל.

בעצם, אם נגלה בסוד - הצילומים הנ"ל אפילו מצולמים בד"כ בש\ל ואת אינטרפטציית הצבע מבצע מחשב.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בצד הישראלי של חולות חלוצה צפונית לניצנה אין רעיה, התוצאה, מעבר לשימור כמות גדולה הרבה יותר של שיחים היא שאי שבירת הקרקע. לאחר הגשם גודלות המון אצות בשכבה העליונה של הקרקע, הגורמות ליצירת קרום. בצד המצרי, הקרום הנ"ל מבוקע בגלל נושא של רעיית העדרים. התוצאה היא שכל רוח גורמת לנדידת חולות (מזרחה אגב), ויצירת דיונות. מעבר לכך. מצב זה של נדידת דיונות מונע גם התפשטות של שיטים ונסיון לפחות ליצב דיונות (מה ששיחים מדבריים עושים טוב מאוד). מכיוון שלקרקע אין שהות לחדש את הקרום, בגלל הרעיה, הרי שמצב זה אינו משתפר. בצד הישראלי, כאמור, הקרום שמור בצורה טובה מאוד ואין נדידת קרקע, אם כי, מי שנוסע בציר המערכת יכול לראות שהדיונות מהצד המצרי "פולשות" לישראל.

נחבר הכול יחד:
בצד הישראלי אין רעיה ואין עדרים על הקרקע.
הקרקע היא חולית או קרקע לס ובשני הצדדים כמות הצמחייה הירוקה מאוד נמוכה (כחמישה אחוז כיסוי)
בצד הישראלי הקרקע יציבה יותר מכיוון שעל החולות מתפתח קרום ביולוגי של צמחייה בגודל מקרוסקופי ובעומק של שניים שלושה ס"מ. הקרום לא משנה את צבע הקרקע אבל ניתן להרגיש אותו ביד או לראות את הצמחים במקרוסקופ.

עכשיו הקטע המעניין.
ההבדל בין הצבעים הנראים בלווין הוא בגלל אורך הגל שבו מצולמת התמונה הכולל גם המרה לספקטרום נראה של גל הקצר מאורך גל נראה. הצבע החום הוא פשוט הקרום הביולוגי עצמו אשר אינו נראה בעיין בלתי מזוינת אך נראה בתמונה.
דוגמה נוספת להמרה של פלגנטון אשר אינו נראה בעיין בלתי מזוינת ל"יער ירוק" אתם יכולים לראות באותה תמונה לחופי סיניי. גם כאן בטיסה מעל האזור הוא יראה כחול אך בצלום הלווין הצבע הומר לירוק.

עריכה:
לאמריקאים מדענים רבים אשר עוסקים כבר עשרות שנים באינטרפצטייה ביולוגית של תמונות לויין. בתקופת המלחמה הקרה היו המדענים מפענחים תמונות לווין של אזורים בברה"מ על מנת לאמוד את יבול החיטה לאותה שנה. בהתאם לכך ארה"ב היתה יכולה לעמוד על המקח לגבי מחירי היצוא של החיטה שלה. עוד שימוש ידוע הוא זיהוי שדות מריחואנה מתצלומי לווין באמצעות השוואת אורכי גל שונים. נשמע פשוט אבל זה בהחלט לא כך, הצמח קטן מידיי כדי לבדוק את מבנה העלה המפורסם.

טל

לעניות דעתי טעה. שימו לב שהגבול נראה יפה אף במרכז התמונה באזור ההר. כמה עדרים מצריים צריך על שיפולי הר כדי לגרום להעלמות (מדויקת וקווית להפליא) של צמחייה לאורך גבול מדיני בשטח הררי כזה....

הנחתי היא שקולטי ומפרסמי התמונות ב- Google הכהו את השטח ה"מדיני" של מדינת ישראל באזור כדי לתת פרספקיבה מדינית לתמונת הלווין. שום זדון או מטרה נחביית. אין כאן אפילו חיבור תמונות כי אם Photoshop פשוט לכאורה....

אגב - הם לא היו חייבים לעשות זאת בכל מקום....

התשובה היא בפרוש קרום ביולוגי.

טל

באזור הר חברון יש המון עדרים ושם אין פעילות כלל של הסיירת הירוקה.

הסיירת הירוקה (עד כמה שידוע לי) אינה פועלת ביו"ש וגם לא בעזה.

אבל נניח לרגע שאני טועה ואתה צודק - שים לב שאין שום הבדלי גוון באזור השומרון וכנ"ל גם בגולן...

הנ"ל נובע מפיקוח על רעייה, משיטת עיבוד האדמה וכיוב'.

ושוב אני חוזר ואומר - הצילומים הנ"ל מופקים מהצלבת נתונים של כמה סוגי לווינים (ואגב - הם עברו צנזורה - נסו לאתר בסיסים של נאט"ו באירופה ותראו שהם לא בפוקוס - למשל הצד הדרומי של שדה התעופה של פרנקפורט - בצפוני אפשר להגיע למלוא הרזולוציה ולספור חלונות במטוסים - החלק הדרומי של חא"א אינו בפוקוס) שמצלמים באורכי גל שונים על מנת לשאוב נתונים על הצמחייה, מידת לחות הקרקע וכו'. בחלק מן המקרים המיפוי הוא גם על ידי מכ"מ.

הנתונים מגיעים לקרקע כמידע סיפרתי (דיגיטאלי) או בחוזי ש\ל שניצבע אח"כ ע"י מחשב עפ"י צילומי צבע או על פי קבועים מוגדרים מראש (למשל - הים תמיד יהיה כחול - למרות שא"א יציג אותו לרוב בשחור)...

ואם כבר - כמה מצאו את הבית שלהם הצילומים של GOOGLE?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מיקיטל - האמת היא שזו התשובה. ישנה כמות גדולה מאוד של רועי צאן באיזור ונוסף על כך, אין פיקוח על תנועת רכבים בשטח ממערב. לעומת זאת במזרח אלו שטחי האימון של באלי"ש ובא"ח גבעתי, התנועה הרכובה באיזור חולות חלוצה דלילה מאוד (ונשמרת על שבילים בלבד.)

גם אתה?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אבל אני עדיין ירושלמי. גבעה צרפתית.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

וכומו שכתבת קודם אתה צודק שההבדל נגרם מרעיית עדרים.
העדרים שוברים את הקרום הביולוגי בצד המצרי וגורמים לתמונה צהובה יותר וגם כפי שנאמר כאן לנדידת חולות. כך שהעדרים הם הגורם אך לא בגלל הירק שהם אוכלים אלא בגלל התנועה שלהם בשטח.

מי שחקר את התופעה והיה הראשון לעמוד על הסיבה להבדלים בצבע כבר לפני שלושים שנה הוא פרופסור יהושוע קולודני (ישו) מהאוניברסיטה העברית.

טל

אגב, הוא חבר מאוד טוב של סבא שלי (גיאולוג). גם לי יצא להכיר אותו, ולפגוש אותו בכמה הזדמנויות. אדם יוצא דופן!!!
עמרי

טל

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ההבדל בצבע הוא בהחלט בגלל רעיית יתר ההורסת את יציבות הקרקע ואת הקרום שלה.

אין מדובר בפסיפס של תמונות לויין תמונות הלווין מגיעות בפסים או ריבועים וקו הגבול הוא אלכסוני.

תמונת לווין כזאת מכסה את כל איזור דרום הארץ וצפון סיני ורואים בה מצויין את הגבול.


קיימים שני פרסומים מעולים בנושא:

1 הספר "חישה מרחוק - תצלומי אויר ודימותי לווינים ככלים במחקר כדור הארץ" עורכים ב"ז קדר ואבינועם דנין שיצא בהוצאת יד יצחק בן צבי וכולל גם פרק לגבי שימושים צבאיים.

2. מפה כפולה של ישראל - מפה הכוללת מפת לויין של ישראל ולצידה מפת כבישים של ישראל עובדה המאפשרת השוואה מעניינת בין המפות.
בהסברים לגבי מפת הלווין של ישראל יש התייחסות מפורשת לגבול בין ישראל למצרים.
המפה נמכרת כמפה המודפסת על נייר (כמו פוסטר) ולא כקובץ מחשב.
ראיתי מפה זו לאחרונה ברשת סטימצקי ( היא מופיעה באריזת קרטון ריבועית ומודפסת )


אני אשתדל להשיג את המסת"ב ( מק"ט של ספרים ) של פרסומים אלו מאוחר יותר.

מספרים קטלוגיים :

ספר חישה מרחוק - מסת"ב 965-217-172-7

מפה כפולה של ישראל - מסת"ב 965-7084-35-0, דאנאקוד 475-14

הטקסט המופיע על מפת הלווין במפה הכפולה של ישראל:
מפת לווין זו, מורכבת משלוש תמונות לווין שצולמו על ידי הלווין לנדסאט 7 מגובה של 705 קילומטר ועובדו בעזרת מחשב.
במפה ניתן להבחין היטב באזורים טופוגרפיים שונים כמו רכסי הרים,ערוצי נחלים, המכתשים בנגב וכדומה.
ניתן להבחין בין סוגי סלעים וקרקעות ודוגמה לכך רואים בדרום הארץ, מצפון למפרץ אילת, שם מודגשים הרי השחם (גרניט)בצבעים חומים כהים ומניפות הסחף הנשפכות לערבה נראות היטב בגוונים חומים ואפרפרים.
ניתן להבחין בהבדלים גדולים בכמות הצמחיה בין הצפון לדרום. צפון הארץ נראה ירוק יותר מהמדבר בדרום המדינה וניתן אף להבחין בשדות בודדים ברחבי ישראל.
השפעת האדם ניכרת אף היא בתמונת הלווין ודוגמאות טובות לכך הינן הכבישים והאזורים העירוניים, בריכות האידוי של מפעלי ים המלח והגבול בין ישראל למצרים שצידו המצרי הינו בהיר יותר מצידו הישראלי בגלל רעיית יתר המתבצעת בצד המצרי של הגבול והמכלה את הצומח על פני הקרקע והורסת את יציבותו.