מדובר במערכת לייזר נגד איומים ממש קצרים. מישהו שמע עליה? ראיתי באתר של רפאל שהם הולכים להציג אותה בתערוכה בסינגפור

IRON BEAM -High Energy Laser (HEL) based system Against Rockets, Mortar and Airborne Target Attacks

נשמע מעניין.

אולי מדובר במערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק (שגרמה לחוסר הצטיידות בסקייגארד)

אם יהיו למישהו פרטים נוספים גם אני אשמח לשמוע - לייזר הוא נושא שאנו עוסקים בו כאן לא מעט בשנים האחרונות אבל מספר המערכות המבצעיות ממש - עדיין קטן מאד.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה היתרון במערכת שיכולה לירות כל פעם רק על מטרה אחת ? כמה זמן לוקח לך להשמיד כל מטרה ?

כאמור עסקנו כאן הרבה בלייזרים בעבר (חפש שרשורים קודמים). בלי להתייחס לפיתוח הזה כי אני לא מכיר אותו - ללייזרים יש יתרונות וחסרונות (כמו לכל כלי נשק).
בצד היתרונות לרוב אפשר לראות מחיר זול מאד פר ירי (בהשוואה לטילים), מחסנית "אין סופית" (בהתאם לכמות האנרגיה שיש ברשותך + יכולת קירור וכו'), פגיעה מיידית (מהירות האור), יכולת לעבור מהר בין מטרות (שוב פונקציה של מהירות הנשק) ויש עוד.

בצד הפחות חיובי יש רשימה לא פחות ארוכה - מגבלות פעולה בתנאי מזג אויר (אבק/ערפל וכו' פוגעים בקרן), התחממות מונעת ירי חוזר מהיר (תלוי ברכיבים כמובן ומשתנה ממערכת למערכת), זמן השמדה ארוך יחסית (תלוי בלייזר ובעוצמתו - בניסויים בארה"ב דובר על שניות), יכולת פגיעה בקו ראיה בלבד (מול מטרות בליסטיות זה לרוב לא כזאת בעיה).

הבעיה העקרונית עם לייזרים (ואנחנו מדברים פה בעיקר על מצב מוצק) היא היכולת להביא אותם לעוצמות הנדרשות (יש כאמור עוד נושאים כמו קירור), בשנים האחרונות היו כמה התקדמויות מאד משמעותיות (פרטנו כאן בעבר שורה של ניסויים בארה"ב בנושא חלקם מעניינים מאד). בארץ הנושא להערכתי מסווג ולא מתפרסמים כל כך תוצאות של ניסויים של רפאל או חברות נוספות (לא שאני ראיתי לפחות) כך שאנחנו לא יכולים לדעת איפה עומד הפיתוח בארץ בנושא אבל אפשר להעריך בזהירות שבהינתן התקציבים המתאימים יש לנו יכולת להגיע לתוצאות שלא נופלות בהרבה מאלו של עמיתנו בארה"ב.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

' מחסנית "אין סופית" ' זו מחשבה לא נכונה... אפשר להגיד שכל רובה הוא אין סופי... אבל אם תירה בו מיליארד כדורים (בבודדת עם הפסקות של דקה בין ירי לירי) אז גם הוא יגמר בסוף..... אין נתונים כמה 'יריות' הלייזר הזה יכול להחזיק בלי צורך להחלפת חלקים..

' פגיעה מיידת ' , נכון השאלה כמה זמן לוקח לו לחמם את מה שצריך לחמם .. אז זה לא בדיוק 'מידי' בתכלס.

כל השאר לדעתי אתה דיי צודק..

השאלה אם יש לייזר 'חזק' מספיק כדי להתמודד עם מזג אויר בעייתי ... זה לא כל כך עוזר אם הוא פוגע טוב כשהשמיים נקיים, כי גם ככה ימשיכו לירות נשק לא מדוייק גם אם יש סופת ברקים ורוחות .... במצב כזה הוא דוחק אותם לירות במזג אויר קשה.. אולי זה גם יתרון.. מינורי.

אני לא מתייחס פה לכלי כזה או אחר כל מה שכתבתי הוא כללי על לייזר מצב מוצק כיום.

ביחס לטילים המחסית היא פחות או יותר אינסופית - שוב זה עניין של אנרגיה (וקירור).

הפגיעה היא מיידית - זמן ההשמדה תלוי בעיקר (אך לא רק) בעוצמת הקרן - ככל שהעוצמה גבוהה יותר כך זמן ההשמדה אמור להיות קצר יותר. כיום הזמן עוד שניות בודדות - בעתיד אפשר להניח שנרד לפרקי זמן קצרים יותר שיאפשרו קצבי השמדה מהירים בהרבה. תזכור גם שבכל סוללה אין תותח לייזר יחיד אלא מספר והם יכולים לתזמן ביניהם השמדות גם בכדי לתת מספיק זמן לכל השמדה וגם בכדי לאפשר קירור של המערכות.

כאמור לייזר יש כיום (ולדעתי גם בעתיד הנראה לעין) בעיות עם מזג אויר/אבק/אובך וכו' (דווקא בישראל מזג האויר מאד מתאים יחסית עם הרבה מאד ימים נקיים כמעט לחלוטין מעננים). לכן לייזר הוא לא תחליף למיירטים כמו כיפת ברזל, שרביט קסמים והחץ אלא עוד אמצעי שיוכל לחסוך עלויות ואולי כשייכנס סוף סוף לשימוש גם לסייע ביירוט מטחים גדולים - שיהיו בעיתיים ויקרים ליירוט על ידי המערכות הקיימות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עם הפיסקה השלישית אני מסכים חלקית, אם עוצמת הקרן היתה ממש חזקה, זה היה תלוי רק בה (מרגע שהיא על המטרה)..
כי בגלל שהיא חלשה, היא צריכה שמה שהיא נפלטת מ .. יהיה יציב על אותה נקודה במטרה... ואם המטרה מסתובבת זה בטח מסבך את העיניינים פי פאי..

בניסויים בעבר הושמדו מגוון מטרות מעופפות באמצעות לייזרים (ממל"טים ועד טילים ופגזים) כך שלא מדובר על משהו וירטואלי - העסק עובד. מה שכן יש הבדל בין עובד בתנאי מעבדה לבין עובד בתנאי שטח ואפקטיבי מול מתארי לחימה אמיתיים - זה בעצם המצב כיום - הטכנולוגיה הוכחה אבל עדיין לא 100% בשלה (פרט כאמור למספר מצומצם של מערכות לייזר כמו כאלו להשמדת מטעני נפץ על הקרקע וכו' שכבר פעילות).

אם הייתי צריך להעריך הייתי אומר שעד סוף העשור (בהינתן תקציב רכש מתאים) יהיו מערכות יירוט לייזר מבצעיות בשימוש (בארה"ב ואולי גם אצלנו).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

קישור?

תסתכל בתגובה השנייה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

התגובה לא אומרת כלום..רק שהיא נגד איומים קצרים כמו פצמ"רים וכדומה. אגב, מעניין אם היא פיתוח כיוזמה של רפאל או שמפא"ת הזמין את הפיתוח שלה וצה"ל מתכוון להצטייד בה

יש שם לינק בכחול (לא שיש שם מידע אבל זה קישור לאתר של רפאל).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

רפאל פיתחה מערכת מבוססת לייזר להגנה בטווחים קצרים יותר מאשר "כיפת ברזל"

חדש: רפאל מתכוונת לחשוף בתערוכה בסינגפור פרויקט חדש "קרן ברזל" להגנה מפני רקטות בטווחים קצרים מאוד, מתחת לטווחי ההגנה של "כיפת ברזל".

מערכת ההגנה החדשה מבוססת על קרני לייזר. על פי אתר, רפאל מדובר במערכת לייזר באנרגיה גבוהה שמיועדת ליירוט רקטות, פצצות מרגמה וגם כלי טיס.

הסלון האווירי של סינגפור, שבו תוצג המערכת, ייפתח בשבוע השני של חודש פברואר.

על פי רפאל, שמה המסחרי של המערכת החדשה הוא IRON BEAM , על משקל מערכת "כיפת ברזל" שנחשבת הצלחה מסחרית וטכנולוגית גדולה של החברה.

בישראל דיפנס נחשף כבר בשנה שעברה כי מערכת הביטחון מחפשת אמצעי יירוט כנגד רקטות, שיאפשר "הגנה נקודתית" - מתחת לשכבת מערכת היירוט "כיפת ברזל", שכבר הפכה למבצעית לפני כשנתיים.

המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) פנה למספר חברות ביטחוניות, וביקש מהן לגבש הצעות לפיתוח מערכת, שתאפשר הגנה אקטיבית גם בשכבה נמוכה ביותר.

מדובר יהיה בשכבת הגנה חמישית והנמוכה ביותר - מתחת לארבע השכבות שכבר קיימות או שנמצאות בתהליכי פיתוח: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "שרביט קסמים" (נגד רקטות בטווחים בינוניים וטילי שיוט), ושכבות של "חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים ארוכי טווח גם מחוץ לאטמוספירה.

http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=483&ArticleID=5727

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

זה מענין. האם המערכת אמורה להיות טקטית כלומר מערכת שתנוע עם כוחות קדמיים שנכנסים לתוך השטח ותגן מפני פצמ"רים או לחילופין מדובר על מערכת להגנה על מטרות נקודה בעורף קרוב לקו המגע (למשל בעוטף עזה ואולי במקרה של עימות גם בגבול הצפון).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הדבר הראשון שעלה לי בראש הוא כמה חיילים יקרים מערכת כזו יכולה להציל לנו אם תגן מפני פצמ"רים, אבל מדובר גם במוצר עם פוטנציאל שיווקי בינלאומי אדיר - המון צבאות יוכלו להעזר מאוד במערכת כזו.

Did you improve on the design?
Did you do something new?

במבצע האחרון בעזה ישבו כוחות רבים קרוב מאד לגבול הרצועה וספגו הרבה מאד רקטות ופצמ"רים. בניגוד לאזרחים בעורף להם לא היו חדרים ממוגנים או מקלטים ולרובם גם לא היו מיגוניות ניידות (טעות לוגיסטית שאני מאד מקווה שתתוקן בכל עימות עתידי). עכשיו, ניתן ליצור מיגון אישי באמצעות מחפורות, וכו' אבל זמני ההתרעה במרחק קרוב לגדר הם קצרים מאד - שניות בודדות ולעיתים גם אין התרעה ולכן מערכת כזאת אם היא יעילה יכולה להיות מאד מועילה. אם היא ניידת ברמה של תנועה עם הכוחות ממש זה כבר סיפור אחר - צריך לראות איך נראית הפלטפורמה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כרגע קראתי שזאת מערכת במצב מוצק.

השאלה היא על איזה תא שטח היא יכולה להגן. אם אנחנו מדברים על טווח אפקטיבי של ק"מ אחד, נניח, אז יש צורך בעשרות סוללות כדי לכסות את כל גבול הרצועה. אם מדובר על שלושה ק"מ זה סיפור לגמרי אחר. אם אתה מדבר על משהו שנע עם הכוחות אז יש שאלות נוספות - כמה זמן לוקח מעבר ממצב של תנועה למצב של ירי וחזרה, מה השטח שנדרש לפרישת סוללה ומה הדרישות הטופוגרפיות משטח כזה (שיפועים, זוויות ראיה וכו').

מעניין האם חשיפת והבשלת האמצעי החדש (והמקביל שיצוץ אוטוטו אצל המתחרים...) תגרום לכמה "כושים" מפורסמים "להפוך עורם" ולהתחיל לפתע לקלס ולהלל את יתרונות הלייזר, אחרי שעד לאחרונה (למשל פה ופה) היו עסוקים בשלול את עצם היתכנותו וללעוג לתומכים בו... הכתובת הרי על הקיר כבר מזמן (שבתוך ~10-20 שנים לייזרים יחליפו את רוב המיירטים הקרקעיים) אך המשכיל בעת ההיא יידום...

מן הסתם זה יגיע מתישהו - כל המלל ש"כיסח" את הירוט באמצעות לייזר כאן בפורום, היה ספציפית על פתרונות קיימים כיום בשוק (נאוטליוס, MTHEL/THEL) שהראו חוסר בשלות טכנולוגית או לכל הפחות חוסר התאמה לשימוש פה בארץ.
אם ב-רפאל הצליחו איפה שנכשלו כל האחרות - מה טוב. להזכירך, גם לפני 'מעיל-רוח' היו ניסיונות ליצור מערכת 'hard-kill' אפקטיבית כנגד איומי נ"ט, אבל רפאל הצליחה לבצע זאת ביעילות לפני כל היצרניות האחרות ואפילו למבצע את המערכת בצורה סדירה ובהצלחה אדירה ובכמה רבדים, ולכן אין זה מן הנמנע שרפאל תביא שוב את הבשורה עם מערכת ירוט באמצעות לייזר.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 מעניין האם חשיפת והבשלת האמצעי החדש (והמקביל שיצוץ אוטוטו אצל המתחרים...) תגרום לכמה "כושים" מפורסמים "להפוך עורם" ולהתחיל לפתע לקלס ולהלל את יתרונות הלייזר, אחרי שעד לאחרונה (למשל פה ופה) היו עסוקים בשלול את עצם היתכנותו וללעוג לתומכים בו... הכתובת הרי על הקיר כבר מזמן (שבתוך ~10-20 שנים לייזרים יחליפו את רוב המיירטים הקרקעיים) אך המשכיל בעת ההיא יידום...

אני לא רואה סיבה למה אנשים לא יתלהבו.
חלק משמעותי מההתנגדות למערכת הישנה - היה בשל השימוש בטכנולוגית לייזר מיושנת.
המשמעות של שימוש בטכנולוגיה מיושנת היא גם בקושי הולך וגובר להשיג חלפים, גם במחירים, גם בבלאי (שצפוי היה להיות גבוה), וגם מסיכוי נמוך לשדרוג. לא משהו רצוי במערכת שרק נכנסת לשירות.

כיום מדובר גם על שימוש במערכת הלייזר מצב-מוצק, וגם על כך שהלייזר יהיה רק אמצעי משלים למערכות מוכחות.
זה אומר שהמערכת מנצלת את הפיתוחים האחרונים בתחום, וצפויה להנות ולהשתדרג כתוצאה ממחקר בתחום.

בנוסף, לא מזיק להיות ראשונים בתחום - מה שעשוי לגרור אפשרויות ייצוא.
העובדה שמדובר במרכיב בפיתרון כולל (כאשר אין שום חבילה דומה בעולם) הוא בהחלט יתרון.

יש עוד פיתוחים כמו ה-ADAM

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 הכתובת הרי על הקיר כבר מזמן (שבתוך ~10-20 שנים לייזרים יחליפו את רוב המיירטים הקרקעיים)

איזו כתובת ואיזה קיר? למיירט מבוסס לייזר יש מגבלות אינהרטיות, בעיקר הטווח המוגבל, שלא הולכים להיעלם. אין סיבה שלא יהיו קיימים זה לצד זה מיירטים בטכנולוגיות שונות למתארים שונים. אם יבנו מיירט מבוסס לייזר לטווח קצר שיהיה סיפור הצלחה כמו כיפת ברזל (הלוואי), זה לא אומר שיזרקו לפח את כל שאר האמצעים.

אני לא יודע לאיזה תחזיות אתה מתכוון ועל מה הן מבוססות, אבל למיטב ידיעתי ניסיון העבר לגבי נבואות מיירטי הלייזר הוא לא חיובי במיוחד.

כל הויכוח על לייזר כן מיירטים לא ולהפך לפחות בצב הנוכחי וכנראה גם בשנים הקרובות הוא די הזוי.
מדובר על שתי מערכות משלימות שיהיו כאלו גם בשנים הקרובות (ואני מעיז לומר אפילו בטווח הבינוני - בטווח הרחוק אלוהים גדול מה יכול נשק אנרגיה כזה או אחר לעשות אבל זה לא דיון רלוונטי פה).

אם ברפאל הצליחו באמת לפתח מערכת יעילה שמסוגלת ליירט באחוזים סבירים ובעלות לא גבוהה מידי פצמ"רים ורקטות לטווח קצר זאת תוספת יפה מאד להגנה של כוחות לוחמים בהיערכות ואם המערכת ניידת ממש אולי אפילו יותר מכך (אם כי איכשהו אני מתקשה לראות בעתיד הנראה לעין נגמ"ש נמר עם מערכת לייזר שנע עם הכוחות - למרות שזה היה יכול להיות נחמד ואני זוכר איורים על קונספטים דומים למערכות נ"מ טקטיות מבוססות לייזרים עוד מתקופת המלחמה הקרה).

לגבי פוטנציאל מכירתי - אם זה יוכיח את עצמו בדומה לכיפת ברזל וזה נייד ממש יש לזה פוטנציאל עצום - למעשה הרבה יותר גדול מכיפת ברזל עצמה משום שמדובר בערכת טקטית שעונה על איום שהוא הרבה יותר נפוץ בשדה הקרב המודרני מהאיום של רקטות לטווח של עשרות ק"מ (פצמ"רים יש בכל מקום - בעירק באפגניסטן ואיפה לא). מעניין אגב לראות אם רפאל תחבור פה לחברה אמריקנית לשיווק העניין - אני מניח שזה יעזור במכירות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לדעתי הוא לא צריך להיות נייד ממש כדי להצליח מסחרית. רוב המקומות בהם זה יהיה רלבנטי הם בסיסים ומחנות קבע או מתקנים חשובים המצויים תחת איום (לדוגמה ה-green zone בבגדד, תחנות כוח, מתקני שלטון וכו'). אופציה אחרת, בהנתן מיירט כזה, היא שימוש בו נגד מזל"טים אוספי מודיעין ובעתיד גם חמושים. ניידות ברמה של תנועה עם כוחות בשטח לדעתי לא צפויה, ובהתחשב בטווחים הקצרים (כנראה) לא תהיה מאד רלבנטית - לא סביר שיהיה כלי בודד שגם יאכן וגם יירה, ובכל מקרה המערכת חייבת להיות במצב סטטי כדי לבצע את שתי הפעולות. בטווחים הקצרים, הכוח שעליו מגינים ייצא כל הזמן מרדיוס ההגנה ויחייב את המערכת לנוע, כך שהיא תבזבז הרבה מזמנה בתנועה ומעט בהגנה, ובינתיים תהפוך בעצמה למטרה המועדפת על האויב. גם העלות-תועלת בהגנה על כוח קטן בעזרת ציוד יקר ומתוחכם לא ברורה.

השאלה הנוספת שצריך לשאול היא אם משתלם לפרוס מערכת לייזר כזו כאלו להגנה על ישובים שאתה יודע שיותר מתשעים אחוז מהפצצות מרגמה נופלות בשטחים ריקים

וה10% עושות נזק של מיליון שקל לכל פגיעה ?

מישהו מת = מיליונים הפסד במהלך העשורים הקרובים.

העובדה שפצמ"ר לא נפל בתוך יישוב ממש לא אומרת שהוא נפל בשטח ריק. כשפגז כזה קוטע צינור השקיה או מבעיר שדה חיטה לפני קציר, הנזק הוא בין זניח למשמעותי. רק שלכתבי העיתונות אין יותר מדי כוח להתגלגל לקיבוצים של עוטף עזה רק בשביל לדווח על משהו שהוא לא בהכרח אייטם מעניין...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אתה צודק במאה אחוז. השאלה היא אם המדינה תשקיע בהצטיידות בכמות נאותה של לייזרים וסביר להניח שיצטרכו כמות לא קטנה כי השטח שהלייזר יגן עליו הוא קטן מאוד. מדובר בהגנת נקודה. זה מתחת לכיפת ברזל.

תלוי במתאר.
אתה מדבר על הגנת ערי ספר ובסיסים מאויימים, שמותקפים משטח מיושב - שזה מתאים רק למתארים ספיציפיים ומעטים (שעזה היא אחת מהן).
כשיש לזכור שיש כבר מערכת שמיועדת לטפל באיום דומה (מערכת פלנקס).
השיפור (גם ברמת המחיר וגם ברמת הדיוק) עדיין לא ידוע.
נשאר רק ההימנעות מנזק היקפי - יתרון מובהק של הלייזר.

אבל שימוש כדי להגן במהלך מלחמה על כוח נייד - שימושי מאוד לכל כוח נייד באשר הוא.
גם נגד מסוקים, גם נגד טילים, גם נגד ארטילריה נפיצה. נשק מאוד וורסטילי.
אפילו אם מוגבל לטיפול בכוח אש יחסית קטן (שהרי אפילו אם מטפלים רק בטילים הכי כבדים זה משמעותי).

את הבעייה של חוסר יעילות בתנועה ניתן לפתור בקלות:
מחזיקים 2 מערכות, כאשר בכל זמן נתון אחת מהן מדלגת לתחנת עצירה הבאה, והשנייה פעילה.
זה אמנם מקטין את מהירות ההתקדמות לחצי - אבל מאפשר להתמודד עם תקיפה גדולה או תקלה.
פיתרון אחר - הוא עצירת הרכב כשמזהים ירי.
אמנם המטח הראשון עשוי לפגוע - אבל הבאים אחריו כבר יהדפו.

צריך להסתכל על המערכת כמערכת נ"מ טקטית ניידת - יש אינסוף מערכות כאלו - במיוחד לרוסים. הם מניעים אותם יחד עם הכוח (לא בראש מן הסתם) וזה חלק מהתו"ל שלהם כבר שנים רבות.

בצה"ל מערכות כאלו לא היו מאד נפוצות כי ח"א שלנו היה אמור להשיג שליטה מול חילות האויר של מדינות ערב כבר בתחילת הלחימה (לפחות זה הרעיון) יחד עם זאת היו פה ושם כלים כמו החובטים/מחבטים וכו'.

בכלל אחד הלקחים שאני מסיק מלראות מה קורה במלחמה בסוריה הוא שכבר מזמן איבדנו את הבלעדיות בהפעלה מסיבית של כלים לא מאויישים באויר - אם בלבנון 2 השמדנו פה ושם כמה מל"טים באויר במלחמה הבאה לא מן הנמנע שצה"ל יצטרך להתמודד עם עשרות כלים כאלו ולא את כולם הוא יוכל להשמיד על הקרקע ולא בכולם יוכלו להתעסק מטוסי קרב שיש להם משימות חשובות יותר ובתכלס לא נועדו לפעול מול כלים קטנים ואיטיים כאלו עם שח"מ קטן.

לכן אני חושב שזאת עוד סיבה טובה לכך שיהיו ברשות צה"ל מערכות כאלו שמסוגלות להשמיד לא רק פצ"מרים אלא גם כטב"מים - צריך לזכור שהחיזבללה עשוי להשתמש בהם בעימות הבא לא רק למטרות תקיפה בעומק ישראל אלא גם בכדי להשיג מודיעין בזמן אמת על תנועת כוחות צה"ל בתוך לבנון ואז יהיה צורך להשמיד אותם מהקרקע אם לא יהיה מטוס זמין באותו הרגע.

באופן כללי אגב אני מאד מקווה שמישהו מסיק את המסקנות הראויות ממה שקורה עם הכטב"מים בסוריה (ולבנון) זה לא חדשות טובות בשבילנו - מצד שני זה איום שאפשר להתמודד איתו במגוון דרכים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ההתיחסות שלי נגעה יותר לשוק המסחרי של מערכת כזו בעולם, ופחות לצרכים הספציפיים של צה"ל. כשאני מנסה לחשוב באילו סיטואציות צריך מערכת כזו, אלה הדברים שעולים לי.

לגבי הפלאנקס, זו מערכת טובה אבל יש לה גם את המגבלות שלה (שחלקן הן סיבה לכך שצה"ל לא משתמש בה). אם מדובר על הגנה על מתחם שמצוי בשטח אזרחי, למשל, העובדה שהפגזים שלה נופלים בחזרה לקרקע היא חסרון משמעותי מול הלייזר. גם העלות לכל ירי היא חסרון.

לשימוש מלחמתי בהגנה על כוח נייד המערכת יכולה להועיל, אבל השאלה היא על איזה סד"כ מערכת אחת מגינה. אם מערכת אחת היא סוללה (כלומר רכב מכ"ם, רכב פיקוד ונניח ארבעה רכבי לייזר) אז לא יהיה טעם להצמיד אותה לסד"כ של פחות מחטיבת חי"ר - וקשה לי להאמין שהיא יכולה לכסות תא שטח של חטיבה. אם מדובר רק על שני כלים אז אפשר להצמיד אותם לגדוד - זה כבר נראה סביר יותר. כמובן, אם אתה מדבר על שתי מערכות שפועלות בדירוג החישוב של עלות-תועלת נוטה עוד יותר לצד של העלות, וגם זו בעיה.

אני לא משוכנע שמערכת כזו מסוגלת להגן נגד טילים ונגד ארטילריה כבדה; לייזר צריך זמן הקרנה על מטרה כדי להשפיע עליה, ולכן קל לו יותר להיות יעיל נגד פצמ"רים אטיים מאשר נגד חימוש שמהירותו על-קולית. לכן גם מראש לא התיחסתי לאפשרות של הגנה על ספינות באמצעותו - טילים נגד ספינות היום הם מהירים מאד והלייזר לא יספיק להשפיע עליהם בזמן. בעתיד אני סבור שהסיכוי היחיד של נושאות מטוסים לשמור על האפקטיביות שלהן הוא פיתוח של הגנת לייזר - אבל אנחנו עוד רחוקים מאד מכך.

דווקא הצי האמריקני משקיע הרבה בנושא - לדעתי הם בין המתקדמים בעולם. אפילו דובר על הכנסה לשימוש של מערכת כבר בשנה הבאה אם אני זוכר נכון. ספק אם היא תתאים להשמדת טילי שיוט מהירים אבל מתחילים בקטן ולאט לאט יצליחו לעלות בעוצמה.

תכלס - צריך להראות שזה עובד ושאין מחלות ומגבלות קשות מידי ואז מה שצריך זה להעלות ב-KW- היתרון בספינות (בטח של הצי האמריקני) הוא שיש הרבה כוח זמין ובעיית המשקל היא יחסית זניחה. כלים קרקעיים ניידים זה כבר יותר סיפור אבל אם מראים שכבר היום עם כמה עשרות KW אפשר לעשות משהו - תחשוב על זה שבעוד עשור כשיהיו זמינים כמה מאות KW באמת ניתן יהיה לעשות הרבה - ועד אז התשתית הכללית (כל מה שמסביב מבחינת זיהוי, מעקב, אנרגיה וכו') ישתפרו מאד. בסך הכל זאת מערכת מאד מיוחדת כי אני מניח שכל כמה שנים יוכלו פשוט להחליף את המודול של הלייזר באחד חזק יותר שיהיה באותו גודל ומשקל (אם לא נמוך יותר) ושאר המערכת מסביב תישאר דומה. קצב ההתקדמות פה לדעתי יהיה הרבה יותר גבוה מזה שאנחנו רגילים לראות במערכות נשק מבוססות טילים למשל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כשאתה מדבר על מערכות שמיועדות להגנה על ספינות נגד טילי שיוט מהירים, חוקי המשחק הם אחרים גם מצד התוקף. פצמ"ר זה אמצעי פשוט מאד, לא ניתן כמעט לעשות אותו עמיד בפני לייזר בלי לפגוע משמעותית ביעילות שלו. לעומת זאת, אם אתה מדבר על טיל שיוט שנועד לטוס 600 ק"מ במהירות חמישה מאך - זו כבר מערכת יקרה שאפשר ושווה להשקיע בכך שהיא תחמוק מהלייזר בסיכוי גבוה. אפשר לחשוב על כל מיני שיטות לכך - החל מטילים מתמרנים עם רש"ק מתפצל, דרך שכבות בידוד והחזרת אור, ועד הגנה אקטיבית - טיל שהחל משלושה ק"מ לפני פגיעה, נניח, מפזר לפניו מוץ שמפזר את האור. נשאלת גם השאלה עד כמה תו"ל נכון (הרוויה של מערכות ההגנה, תקיפה מכיוונים שונים, הסחה, שימוש בטילים שתפקידם ליצור מיסוך אטמוספרי לפני הטילים החודרים וכו') יכול לסייע בפיצוח ההגנה. לכן, גם אם מודול הלייזר יכול להשתפר במהירות, אין זאת אומרת שהאפקטיביות שלו כמערכת הגנה משתפרת באותו קצב - ממש כפי שהקליבר של תותח אינו הדבר היחיד שקובע את האפקטיביות שלו.

העובדה שיש כיפת ברזל עובדת , לייזר יש בפיתוח , אתה בוודאי יודע כמה זמן בין פיתוח ואב טיפוס למערכת מבצעית.
בנוסף לא בטוח מה הטווח של המערכת המדוברת.
ברור שהעתיד זה לייזר ולכן חברה כמו רפאל ממשיכה לחקור ולפתח בנושא , בנתיים יש את הכפת ברזל שעובדת.
השאלה אם היה צריך לחכות 10 שנים לפתרון הלייזר ובנתיים לא לעשות כלום זאת שאלה אחרת.

...והדילמה הזו עמדה גם בפני מקבלי ההחלטות לגבי מערכת הנאוטילוס: לאור פיתוחים טכנולוגיים מהירים, מתי אתה מחליט על "הקפאת תצורה" עם הליכה לייצור והכנסת המערכת לשרות, ומתי אתה דוחה את ההחלטה עד קבלת אופציה לאבטיפוס מתקדם יותר, במיוחד בעידן של מצוקה תקציבית גוברת.

נראה שאת הדילמה הזו החיזבאללה וחמאס פתרו עבורנו; אם כל יום לחימה בעזה ובלבנון עולה מאות מיליוני ש"ח, ולחימה כזו חלה אחת לכמה שנים- מערכת שמונעת או מקצרת לחימה כזו היא כמעט אוטומטית כדאית. אם אתה מעריך שבכלל תשתמש במערכת- קנה אותה.
נאמר, מיליארד הש"ח שכיפת ברזל עלתה כבר הוחזרו בכך ש-"עמוד ענן" היה קצר וזול מ-"עופרת יצוקה".
ומאידך- ברגע שיצאנו מלבנון והסתברות העימות על החיזבאללה ירדה, לא היה טעם להצטייד בנאוטילוס.

לרפאל יש ניסיון עם לייזרים רבי עצמה, לפחות אינטגרציה שלהם...
http://www.rafael.co.il/marketing/S...FILES/5/795.pdf
השאלה היא האם מערכת לייזר עצמה היא פרי פיתוח של רפאל או כרגיל...

אכן העניין הוזכר בשרשור - המערכת הנ"ל היא בת 2KW - זה מעט מידי למשהו שאמור ליירט רקטות ופצמ"רים במעופם - יהיה מעניין לראות מה תהיה העוצמה של המערכת החדשה (אני מהמר על 20KW לפחות).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מדברים על 100-200KW כערך סף לנשק שימושי, עם שאיפה ליותר.
מה שכן - ישנן מערכות מודולריות הבנויות מלייזרים קטנים יותר המחוברים במקביל.

אני לא טועה.
דובר בעבר על 100KW כסף אבל מאז האמריקנים הציגו מספר מערכות ניסוי שפעלו והצליחו לפגוע ולהשמיד מטרות בעוצמות נמוכות בהרבה.

בסופו של דבר אני בטוח שנגיע גם הרבה מעבר ל-100KW (אני עצמי כתבתי על כך שהמערכת האמריקנית שהציגה יכולות של 100KW בסוף העשור שעבר הייתה כבר אמורה על פי התכנון להגיע ל-400KW - בפועל לא פורסם למיטב ידיעתי שזה קרה). כמובן הכל מערכת מוצקות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אתה מערבב כאן שני דברים - האחד אבני הבניין של מערכות מוצקות מבוססות כיום על קומפוננטים בעצמה של 10-30 KW,ומינגד היעד למערכת מבצעית מינימלית, שעומד על 100KW בשאיפה ליותר, ע"י קומבינציה של מספר קומפוננטים קטנים יותר.
ישנה כתבה לא רעה ב- AVIATION WEEK בגליונו מ- 23/12/2013 בעניין. שם מדובר שהמערכת שהוצגה כאן אינה אלא אבטיפוס לצורך הדגמת טכנולוגיות, אשר גירסה טרום מבצעית שלה לא צפויה לפני 2017 לכל המוקדם. המערכת הנוכחית לוקה בחסר בעיקר בשל עצמתה הנמוכה, דבר המגביל את טווח ההשמדה האפקטיבי, גם בגלל התבדרות הקרן וגם בגלל זמן ההעסקה הארוך (DWELLING TIME). מערכת בעצמה של 100-200KW תוכל לבצע את אותה עבודה בעשירית הזמן, דבר המבטיח גם סיכוי לירי שני על מטרה שלא הושמדה, וכן תפקוד יעיל יותר במצב של הרווית המערכת ע"י ריבוי מטרות. [
מגבלה נוספת שעליה עובדים כיום היא המימדים של המערכת - גודל של מכולה גדולה הדורש משאית כבדה לשינוע, ובנוסף מערכת מסורבלת של מקור כוח נייד, וקרון בקרה. המערכת מסוגלת כבר כיום לבצע סריקה, הארה והעסקה של המטרה בכוחות עצמה, אולם בשל מגבלות אינהרנטיות של לייזרים (תנאי ראות), היא זקוקה גם למערכת בק"ש מבוססת מכ"ם. כל זה צריך לעבור מזעור וייעול בתצרוכת האנרגטית, לפני שיהיה מדובר על מערכת מבצעית, לפחות מבחינה טכנולוגית, וזה עוד לפני שהזכרנו מילה גסה אחרת: "כסף". בשלב זה הוכיחה המערכת הניסיונית יכולת בשלושה תחומים: האחד כנגד ארטילריה, בעיקר פצמ"ר 60 מ"מ. בניגוד למה שנדמה - הפצמ"ר לא מושמד ע"י פיצוץ אלא ע"י דפלגרציה - חימומו עד הצתת החנ"מ. הפצצה ממשיכה במעופה הבליסטי וגם תפגע במטרתה אלא שלא תתפוצץ. השני: סינוור חיישנים אופטיים בכלי טייס ו/או תחמושות שונים. השלישי: השמדת מל"טים/מזל"טים ע"י פגיעה פיזית במשטחי ההיגוי, בעיקר פגיעה בזנב.
באשר למערכות ימיות - אכן הפסיקו לדבר, אולם ידוע ששם מדובר על עוצמות גבוהות יותר, בטווח של 0.5-1.0MW, כי מדובר במטרות אחרות באפיין.

נומ"טים גרעיניות, למשל. זו פלטפורמה טובה בשביל לשאת נשק זולל אנרגיה כמו לייזר מצב מוצק.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

גם אניה עם הנעה קונבנציונאלית הייתה מועמדת לכבוד הזה (ודיון על כך באשכול אחר, שאינני מאתר אותו כרגע) בסדר גודל של משחתת/פריגטה, והייתה מתוכננת עבור צי ארה"ב. האניה הייתה אמורה להיות כולה חשמלית, כולל הנעה, נשק, מערכות שונות, עם בקרת תצרוכת אנרגטית משוכללת מאד שהייתה אמורה לווסת את זרימת האנרגיה לפי קדימויות קריטיות, והיתה אמורה להיות חמושה הן בלייזרים והן בתותחים אלקטרומגנטיים (או אלקטרוכימיים - אין על כך הרבה פרטים). התכנית נגנזה בגלל בעיות בבשלות טכנולוגיות ובגלל עלויות, אך נראה שלא לזמן רב.

כוח יש לה בשפע, ולייזר הוא נשק שלא יזדקק לפתחים בגוף הצוללת וכנראה שלא יפגום בהידרודינמיות שלה. נוזלי קירור יש בשפע, והנשק שקט לגמרי (בכל אופן, ביחס לנשקים הקיימים בצוללות כיום).
יתכן והוא לא יהיה ישים לירי מתחת למים (אם כי, אולי ניתן להתגבר גם על זה?), אבל בשביל צוללת - שלרוב, למיטב ידיעתי, בוחרת בעצמה את התזמון להתקפה - ככל הנראה יהיה שימוש ללייזר כזה לפגיעה כאשר היא מעל פני המים, בספינות/בניינים/כלי טיס.
אני חושב שיש פוטנציאל.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

זו מערכת תקשורת חד סתרית באורך גל שחודר יחסית למי ים, ושנוסתה בשנות השמונים כאמצעי לתקשר עם צוללות שקועות עי שידור ממטוסים ואולי מלווינים. במקביל נכנסו לשימוש אנטנות נגררות ארוכות שאיפשרו תקשורת בתדר ULF בטווחים ארוכים וללא קו ראיה ישיר, כך שאיני יודע אם המערכת הזו הייתה אי פעם מבצעית באמת.
באשר להצעתך - הפילוסופיה התפעולית של הצוללת, במיוחד מאז קיום מערכות AIP, היא כמה שפחות לעלות לפני השטח. בעבר - הווה אומר עד מלחמת העולם השנייה - היו צוללות רבות מצויידות בתותחי נ"מ. עד כמה שפורסם, מערכת הנ"מ האחרונה בשימוש הייתה מערכת בריטית בשם SLAM, שעשתה שימוש בטילי BLOWPIPE מדגם מיוחד. לפי ד"ר שמועתי, מערכת זו הייתה מותקנת בין היתר בצוללות מדגם "גל" של חיל הים שלנו. היו גם שמועות על ציוד צוללות בטילי RED EYE, אך זה מעולם לא היה תקני. באשר להפעלת נשק לייזר מצוללת - יש לזכור שזו מערכת כבדה וגדולה, לפחות כיום, וזוללת אנרגיה, ולצוללת קונבנציונאלית אין עודפים בכלל כי עליה לדאוג בכל זמן נתון, קודם לטעינת המצברים שלה. בצוללת גרעינית גדולה, אין כל כך צורך בהגנת נ"מ, או בהגנה מכלי שיט קטנים, כי היא לא אמורה לצוף כמעט.

להבדיל מצוללות, בכלי שייט רגילים יש לליזר תפקידים בשני מישורים: האחד - שטח. מדובר במערכת חימוש כנגד כלי שייט קטנים וזריזים מאד, במיוחד בהפעלה בטקטיקה של נחיל, אשר כיום ישנה סכנה שירוו את האמצעים הקיימים. מבחינה זו - לייזר יכול להגיב מהר מאד כנגד מטרות מרובות ומתמרנות ללא צורך בחישובים בליסטיים מיוחדים. אני מדגיש את עניין הכלים הקטנים, היות וקרן לייזר מוגבלת לנזק פיזי קטן, דבר שיכול להיות מסוכן לכלי קטן, וזניח באוניה גדולה. המישור השני הוא האווירי, וכאן מדובר בהגנת נ"מ, וכן בהגנה בפני חימוש המשוגר כנגד כלי השייט, לקבות טילים מתמרנים על קוליים, וקליעים מקליעים שונים, כולל תחמושת תותחים, רקטות א"ק ופצצות אוויריות למיניהן. פונקציה שקיימת כבר כיום, אך תתווסף ללא ספק לנשק לייזר, היא שיבוש אמצעי תצפית ו/או ביות אופטיים. בכל המתארים האלה יש לליזר יתרון אדיר במובן של "גודל המחסנית". בעוד שכיום ניתן להתקין על כלי שייט עד כמה עשרות טילי נ"מ או נגד טילים, הרי שאלה לא נועדו לשימוש אלא כנגד מטרות מוגדרות ולא כנגד חימוש אווירי או פגזים, וגם אז - ברגע שנגמרה לך התחמושת, אתה בצרות.

You mean this one, yes? from 1:00


Was it not one of the LCS that was supposed to be all electric?

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

נראה לי שאנחנו לא מבינים אחד את השני.
א. אין חולק שעדיף לייזר חזק ככל הניתן ו-100KW עדיף על 10KW.
ב. אין חולק שהיו בעבר הערכות ש-100KW זה הרף המינימאלי הנדרש.
ג. להבנתי בשל אילוצים טכנולוגיים לא מן הנמנע שנראה מערכות מבצעיות חלשות יותר בשלב הראשון (בשנה שנתיים ואולי אפילו סמוך יותר לעשור הבא) - וכאמור הוצגו מספר לא מבוטל של מערכות בניסויים בשנתיים האחרונות עם עוצמה שנעה בין 10-100KW.
ד. בעתיד אין ספק שהמערכות יהיו בנות 100KW ומעלה השאלה היחידה היא האם ייכנסו לשימוש מבצעי גם מערכות חלשות יותר כשלב ביניים והאם הן אפקטיביות מספיק - כפי שהדברים נראים לי כרגע התשובה חיובית בשני המקרים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט נראה לי שאנחנו לא מבינים אחד את השני. א. אין חולק שעדיף לייזר חזק ככל הניתן ו-100KW עדיף על 10KW. ב. אין חולק שהיו בעבר הערכות ש-100KW זה הרף המינימאלי הנדרש. ג. להבנתי בשל אילוצים טכנולוגיים לא מן הנמנע שנראה מערכות מבצעיות חלשות יותר בשלב הראשון (בשנה שנתיים ואולי אפילו סמוך יותר לעשור הבא) - וכאמור הוצגו מספר לא מבוטל של מערכות בניסויים בשנתיים האחרונות עם עוצמה שנעה בין 10-100KW. ד. בעתיד אין ספק שהמערכות יהיו בנות 100KW ומעלה השאלה היחידה היא האם ייכנסו לשימוש מבצעי גם מערכות חלשות יותר כשלב ביניים והאם הן אפקטיביות מספיק - כפי שהדברים נראים לי כרגע התשובה חיובית בשני המקרים.

[B]לפי כל מה שידוע לי (ובזמנו גם העברתי לך מספר ספרים בנידון), כמדגים טכנולוגיות ובתנאי ניסוי - אכן משתמשים בעצמות נמוכות, אולם לצרכים מבצעיים יש צורך בקפיצה של סדר גודל. את הנימוקים העיקריים לכך הבאתי לעיל.

טוב זאת דעתך ולי הערכה שונה. כאמור אני מאמין שבשל הצורך המבצעי מצד אחד והקושי הטכנולוגי לפתח לייזרים מבצעיים מעל 100KW בטווח המיידי אנחנו כן נראה מערכות מבצעיות (ספורות) נכנסות לשימוש מתחת ל-100KW בעשור הנוכחי. בהמשך כאמור הן מן הסתם יהיו חזקות יותר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

Rheinmetall's 50kW high-energy laser weapon Successfully passes tests

By David Szondy December 20, 2012


2 מערכות לייזר מימין 20 KW ומשמאל 30KW.

Practical high-energy laser weapons came one step closer to reality in November as Rheinmetall tested its new 50 kW high-energy weapon laser demonstrator. The series of exercises took place at the German-based group’s Ochsenboden Proving Ground in Switzerland. The 50 kW laser weapon was tested against a series of targets to show the improvements over last year’s 10 kW version.

Designed for air defense, asymmetric warfare and Counter Rocket, Artillery, Mortar (C-RAM) operations, the Rheinmetall laser isn't a single weapon, but two laser modules mounted on Oerlikon Revolver Gun air defense turrets with additional modules for the power supply. The lasers are combined using Rheinmetall's Beam Superimposing Technology (BST) to focus a 30 kW and a 20 kW laser on the same spot.
This gives it the destructive power of a single 50 kW laser.
The company says that a future 100 kW laser weapon is entirely feasible.

The tests set the laser against three different targets. The first was a 15 mm-thick (0.59 in) steel girder that was cut through at a distance of 1,000 meters (3,281 ft). The second was a group of nose-diving target drones flying at 50 meters per second (164 ft/s) that were detected at a range of three kilometers (1.86 mi) and shot down at two kilometers (1.24 mi) within a few seconds. The third test was a simulated mortar attack using a steel ball 82 mm (3.22 in) in diameter moving at 50 meters per second. The 30 kW laser unit immediately tracked it before locking on and destroying the target. According to Rheinmetall, the time needed to knock out the “mortar” was fast enough to engage and destroy mortars at long range even in bad weather.

Rheinmetall is very pleased with the test results, stating that the tests show that the system can operate in snow, dazzling sunlight, ice and rain as well as fulfilling the energy and cooling requirements for laser weapon systems and delivering twice the power output for the same equipment volume of previous systems.

The company intends to build a 60 kW laser demonstrator next year and study how to integrate 35 mm Ahead Revolver Guns into the system as well as developing a mobile version.
Source: Rheinmetall

http://www.yadlashiryon.com/show_it...5661&itemType=0

ציטוט:

דגם של לייזר רב עוצמה אמריקאי על רק"ם

משעשע
http://cnc.wikia.com/wiki/Prism_Tank_%28Red_Alert_2%29

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

Israel plans laser interceptor 'Iron Beam' for short-range rockets - Yahoo News Canada
From Yahoo News Canada: Israel plans to deploy a new missile shield known as "Iron Beam" next year which would use a laser to blow up short-range rockets and mortar bombs, a defense industry official said on Sunday. The system is designed to deal with threats that fly on too small a trajectory to be engaged efficiently by Iron Dome, the Israeli interceptor credited with an 80 percent success rate against rockets fired by Palestinian militants. Both shields are manufactured by state-owned Rafael Advanced Defense Systems Ltd. While Iron Dome launches radar-guided interceptor rockets, Iron Beam's laser will super-heat the warheads of shells with ranges of up to 7 km (4.5 miles). Rafael said Iron Dome would be formally unveiled at next month's Singapore Air Show. ...ca.news.yahoo.com

סליחה שאני נטפל לקטנות, אבל "קרן ברזל" זה שם מטופש. הרי אין שום דבר "ברזלי" במערכת.
למה לא "כיפת אור" או- אם מוכנים לותר על ההיצמדת למותג המצליח "כיפת ברזל" (שהוליד את "להבת ברזל" ומי יודע מה עוד)- "קרן מגן" וכו'?

או סתם "קרן-אור"

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אגב כרגע מדובר בעיקרון על פיתוח של רפאל. ברור לגמרי שהוא מגיע מצורך שהעלו במפא"ת אבל זה ממש לא אומר שאם בעוד שנה יש מערכת מוכנה אז צה"ל יצטייד בה (ולו משיקולי תקציב) - אלא אם הדוד סם יחליט לתת סיוע מיוחד גם פה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

שאלת תם:

למה לא לשים דבר כזה על הגבול בעזה, מישהו מתקרב לגבול - מקבל הארה..
יש מערכות לאיתור צלפים לא ? מתו לפני שהכדור שלהם פגע במשהו.

אלה מטרות יותר קלות מדברים שעפים במהירות עם רוחות וכו'..

בדיוק בגלל שאלו מטרות קלות הרבה יותר לפגיעה, הן לא מצדיקות שימוש באמצעי כל כך יקר. אפשר לפגוע בהם עם מקלע פשוט וזול כמו כאן.

אבל אם הצלף (או משגר רקטות או שם מטענים) רחוק מידיי ?
ואם יש לידו אזרחים ?
אתה מניח שטיל מדוייק עולה פחות מ'קליע' לייזר ?

הקטע פה זה המידיות, אם מישהו יורה עלייך נ"ט, אתה בכלל לא צריך דברים כמו 'מעיל רוח' כי השמדת את המשגר שניה אחרי שהטיל נורה ממנו .. וכך מנעת ירי נ"ט נוסף מאותו משגר לשעבר, והמחבל בטח השתין בתחתונים.

יש בפיתוח (ולזכרוני אפילו בשימוש אמריקאי) כבר מערכת לא קטלנית מהסוג שאתה מדבר עליו.
מערכת קטלנית מסוג זה היא בעיה - כי ירי קטלני הוא מוגבל יותר לשימוש.

יש אמנות בינלאומיות האוסרות על שימוש בלייזר לעיוור האוייב - אין לי מושג אם ישראל חתומה עליהן. באופן אירוני לא ידוע לי על אמנות האוסרות על הריגה עם לייזר. בכלל כל נושא ההאמנות האוסרות על שימוש בכלי מסויים להרג אבל לא בכלי אחר הן קצת מפגרות בעיני.

באשר לשאלה הכללית האם קיימת כיום יכולת לפתח לייזר מבצעי אפקטיבי שיכול להרוג אדם במתאר פעולה אמיתי (אדם לא עומד במקום ולרוב גם לא זז בתנועה ידועה מראש בניגוד לרקטה או פגז), אדם גם עשוי להרגיש בהתחממות של הלייזר על גופו ולזוז בטרם הפגיעה תהיה קטלנית (זה לא סרטי מדע בדיוני שהלייזר מאדה את הבן אדם בחצי שנייה).

מה שכן כבר בעבר חשבתי על שימוש בלייזר בתדרים אחרים שיכולים בעוצמה מתאימה לגרום פגיעה תת עורית מבלי שהאדם יחוש אותה בכלל - יכול להיות שהיא לא תגרום להרג מיידי אבל אם אתה רוצה לנטרל מישהו ממרחק בלי שהוא ידע זה יכולה להיות אופציה מעניינת עם מינימום פגיעה במעורבים ואולי גם עם אפשרות מסויימת להכחשה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט יש אמנות בינלאומיות האוסרות על שימוש בלייזר לעיוור האוייב - אין לי מושג אם ישראל חתומה עליהן. באופן אירוני לא ידוע לי על אמנות האוסרות על הריגה עם לייזר. בכלל כל נושא ההאמנות האוסרות על שימוש בכלי מסויים להרג אבל לא בכלי אחר הן קצת מפגרות בעיני. באשר לשאלה הכללית האם קיימת כיום יכולת לפתח לייזר מבצעי אפקטיבי שיכול להרוג אדם במתאר פעולה אמיתי (אדם לא עומד במקום ולרוב גם לא זז בתנועה ידועה מראש בניגוד לרקטה או פגז), [B]אנחנו מדברים על לייזר = קרן אור = פגיעה מיידית = אין צורך בחישובים בליסטיים כלשהם!![/B] אדם גם עשוי להרגיש בהתחממות של הלייזר על גופו ולזוז בטרם הפגיעה תהיה קטלנית (זה לא סרטי מדע בדיוני שהלייזר מאדה את הבן אדם בחצי שנייה). אדם פגיע הרבה יותר מגוף מתכת. פגיעה של עשירית שנייה יכולה לגרום לנזק כבד. אם לא הרגת אותו - עוד יותר טוב (וראה את הפילוסופיה מאחורי תחמושת 5.56). במהירות כזאת אף אחד לא יספיק לתפוס מחסה. מה שכן כבר בעבר חשבתי על שימוש בלייזר בתדרים אחרים שיכולים בעוצמה מתאימה לגרום פגיעה תת עורית מבלי שהאדם יחוש אותה בכלל - יכול להיות שהיא לא תגרום להרג מיידי אבל אם אתה רוצה לנטרל מישהו ממרחק בלי שהוא ידע זה יכולה להיות אופציה מעניינת עם מינימום פגיעה במעורבים ואולי גם עם אפשרות מסויימת להכחשה. אין חיה כזו. את האפקט הזה תוכל להשיג בנקל בשימוש בגז חרדל, אך לא בלייזר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ אדם פגיע הרבה יותר מגוף מתכת. פגיעה של עשירית שנייה יכולה לגרום לנזק כבד. אם לא הרגת אותו - עוד יותר טוב (וראה את הפילוסופיה מאחורי תחמושת 5.56). במהירות כזאת אף אחד לא יספיק לתפוס מחסה.

דווקא אני יכול לחשוב על כמה סיבות למה בן אדם הרבה פחות פגיע:
1. בן אדם זז בצורה הרבה פחות צפויה מפצמ"ר במסלול בליסטי, בטח כשאתה צורב אותו עם לייזר רב עוצמה, מה שיקשה למקד את אלומת הלייזר בנקודה אחת.
2.מכיוון שמוליכות החום של גוף האדם נמוכה פי כמה מזו של גוף המתכת, הנזק מכווית לייזר הוא בהכרח שטחי, ומתחיל מכיוון החוץ פנימה. עד שתגיע לאיברים פנימיים ולכלי דם המרכזיים תצטרך לעבור דרך ביגוד (שהוא גם בדרך כלל מבודד מאוד), ולא מעט רקמות.

...אבל אתה למעשה פותח כאן תחום מאד מעניין של אמצעי מיגון אפשריים כנגד לייזרים!
רוצה להמשיך?

נראה לי שכל אמצעי שמתוכנן להגן על הלובש מפני כוויות יעשה עבודה טובה לא?

כוונתי הייתה לא רק למיגון החייל אלא בכלל - כיצד למשל היית ממגן רקטה ארטילרית כנגד קרן לייזר?
עקרונית זה די קל, ולכן מדברים על עוצמות גבוהות יותר ויותר.

סחרור של הרקטה/טיל (כדי לפזר את החום באופן שווה על פני השטח) יכול גם לעזור.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני ממש לא מומחה, אבל רעיון שעולה לי זה למשל ורק בשביל הדוגמא להלביש על מרגמה 81 כיסוי ש'הופך' אותה למרגמה 120, ואז בעצם יש מרגמה(81מ"מ)-אויר-ציפוי(120מ"מ) שמשוגרת כ120מ"מ.. וזו שכבה שמבודדת די טוב אני מניח, במחיר זול (הטווח בטח יפגע מאוירודינמיקה פגומה, אבל זה לא קריטי)..

מעניין אם אני בכיוון בכלל

בתור הדיוט, אני חושב שהייתי מתחיל בשכבה חיצונית שמטרתה לצמצם בכמה שניתן את הקרינה שנבלעת למול זאת שמוחזרת (מאחר ומדובר בספקטרום כמעט נקודתי בטח אפשר להנדס ציפוי ספציפי לאורך גל מסויים) וכמובן שתיהיה גם עמידה לחום כדי שתחזיק כמה שיותר זמן, ומתחתיה שכבת בידוד (נגיד משהו כמו נומקס).

אחת הסיבות שאני סקפטי לגבי הטכנולוגיה הזאת היא שאני מניח (ואם אני טועה נא לתקן אותי) שכל אותם ניסויים מעודדים נעשו עם מטרות עירומות, כשברור שברגע שתיהיה מערכת מבצעית מיד יצוצו פתרונות יצירתיים בצד השני.

יחודו של "נומקס" הוא שהבד עובר טיפול הגורם לו לבעור ולהתכלות לאט יותר מבד רגיל וכשהוא מתכלה, הוא מתפורר ובכך מאפשר ללובש אותו אורך זמן להסיר את הלבוש מבלי להיכוות בצורה משמעותית ומבלי שהבגד ידבק לעור.
לא מעט טענים (טען בטנק, הכוונה) טועים לחשוב שכפפות הנומקס מבודדות, ומנסים לתפוס בידיים את התרמיל שנפלט מהתותח לאחר הירי. את הטעות הם מבינים תוך שניה, הכוויות - מצד שני - נשארות כמה ימים טובים...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אכן, עליתם על שני פתרונות מוצעים:
1. ציפוי מחזיר אור. לא צריך "לתפור" אותו לאורך גל ספציפי. די בראי פשוט, וזה לא יקר בכלל.
2. בידוד, שנועד לתת לחימוש זמן נוסף, שבו יגיע למטרתו.
3. חנ"מ לא רגיש. זו ממילא המגמה כיום ללא קשר ללייזרים, מתוך מבט על בטיחות פסיבית של החימוש.
4. שכבה אבלטיבית - זהו ציפוי שבעת חימומו הולך ונהרס בצורה מבוקרת, ובזה מסיע את עודף החום מהגוף עליו הוא מגן. זה מאד יעיל, ונעשה בו שימוש רחב כמגן חום בחלליות נוחתות ובראשי חץ בליסטיים גרעיניים.

1. נכון תיאורטית, אבל מעשית? אם משך הלזירה קצר, זה מקביל למשך הלחיצה על הדק (אפילו לא למשך מעוף הקליע); בעיה לעקוב אחרי מטרה בכוונת? וגם אם פספסת- אין קול ירי; פשוט נסה שוב.
2. לגבי הנזק- שוב, לא הייתי רוצה לעמוד, גם עם קסדה ואפוד, לפני לייזר שיכול לנטרל פצמ"ר במעופו.

הבעיה המעשית לשימוש נ"א היא במאפייני המערכת; אם זו מערכת בגודל של מכולה~, היא לא שימושית במיוחד טקטית ביבשה; אולי על "ספינת תותחים" C-130 או ספינה.

הייתי תחת הרושם שגם המערכות שמנטרלות פצמ"רים במעופם, עושים את זה באמצעות לזירה שנמשכת פרק זמן ארוך יותר מזה של משיכה של הדק.

באשר לשאלה הכללית האם קיימת כיום יכולת לפתח לייזר מבצעי אפקטיבי שיכול להרוג אדם במתאר פעולה אמיתי (אדם לא עומד במקום ולרוב גם לא זז בתנועה ידועה מראש בניגוד לרקטה או פגז),

[B]אנחנו מדברים על לייזר = קרן אור = פגיעה מיידית = אין צורך בחישובים בליסטיים כלשהם!![/B]

מכובדי, גם לאור יש מהירות והיא לא אינספות. בקירוב לא רע ניתן לומר ש~ c~3X10^10 cm/sec.

אם המטרה שלה היא נניח מרגמת 82 מ"מ משמע יש לך מטרה של כסדר גודל 5 ס"מ.

שנעה נניח במהירות של 5000 cm/sec.

כפי שאמרת משתמשים בכמה לייזרים של KW על מנת להרכיב מערך של ~ 100KW משמע האלומות הללו חותכות לפי דבריך בצפוי המתכתי של המטרה בקצב מסויים. בזמנו ראיתי סרטון של מכונה תעשייתית מבוססת ליזר כימי CO2 בהספק של כמה KW שחותכת פלדה בעובי של ~ cm בקצב של כמה ס"מ לשניה. והמכונה הזו מוצבת במקום סגור, לפני התבדרות של האלומה הגאוסית, קרוב למינימום מותן של האלומה, כשהמטרה ב- 90 מעלות לקרן, ועדין קצב החתוך הוא כמה ס"מ לשניה.

תחת הנחה שאתה תוקף מטרה מק"מ אחד או יותר שגודלה האפקטיבי לקרן הוא כ~ 5 ס"מ, המטרה נעה בקצב של נניח 5000 cm/sec - המסקנה שלי שאתה חייב מנגנון עקיבה שיאפשר לקרן לאחר אטמוספירה, לאחר פיזורים, לאחר בליעה, לאחר זווית פגיעה שאולי חדה (החזרה ממשטח של חלק מההספק - עד כמה שאני זוכר מפרנל, אזי כמות ההספק המועבר תלוי קצת אחרת לשדה החשמלי ולשדה המגנטי ובשני המקרים יש הצבה של הפרשי וסכומי זוויות בפונקציות טריגונומטיריות)), לאחר חומרים שקיבול החום שלהם גבוה (בניגוד למתכת) עדין תוכל לחמם במידה מספקת את החנ"מ בתוך הפצמ"ר ולהפעיל אותו ~ ק"מ מהמטרה (נניח כי נדרש זמן של כמה שניות של עקיבה על מנת להפעיל את החנ"מ) בזמן הזה הפצמ"ר יתקרב רק בכמה אלפי cm קרי מטרים ממקומו הראשוני - והואיל ועסקינן במטרה קטנה מאוד להערכתי קיים מנגנון שמטה הקרניים למטרה בהתאם למסלול של המטרה.

מה שאני כותב מבוסס כולו על סקרנות והערכה של איך ניראת המערכת הזאת ומה אני הייתי עושה - כאמור אם היתה לי נגיעה לדבר לא הייתי מעז לכתוב על כך באינטרנט גלוי.

אדם גם עשוי להרגיש בהתחממות של הלייזר על גופו ולזוז בטרם הפגיעה תהיה קטלנית (זה לא סרטי מדע בדיוני שהלייזר מאדה את הבן אדם בחצי שנייה).

אדם פגיע הרבה יותר מגוף מתכת. פגיעה של עשירית שנייה יכולה לגרום לנזק כבד. אם לא הרגת אותו - עוד יותר טוב (וראה את הפילוסופיה מאחורי תחמושת 5.56). במהירות כזאת אף אחד לא יספיק לתפוס מחסה.

להערכתי, גוף אינושי לא יגיב מהר יותר מאשר עשיריות שניה - עד שהמח יעביר פקודה להזיז את הגפיים המטרה שלנו תעבור למצג מאוזן. אם במקום פצמ"ר של 5 ס"מ גודל מטרה יש לך מטרה של 20 ס"מ קוטר כמו מח אנושי - אני מעריך שהרבה לפני שחנ"מ יופעל בתוף מעטה של מתכת אם תחמם בכזו הקרנה ממוקדת על גולגות של אדם שנעה אולי כמה מאות ס"מ לשניה - חמום מהיר של המח ינטרל את המטרה כנראה מידיית.

אין לי מידע ביולוגי, אבל הערכה סבירה של מח שפועל על כמה עשרות וואטים בשוטף מקבל כמה אלפי ואטיים כשרובם על חלק זעיר מגודלו - הדבר יגרום לאדוי של חלק מהרקמה ומאותו הרגע המטרה שלך הופכת מאיום לאי איום.

שורה תחתונה, כל הכבוד שעובדים על פתרונות משלימים לפתרון הרקטי שטוב לטווחים של עשרות ומאות ק"מ - אני תקווה שגם היצור נעשה בישראל ואם נקבל אב טיפוס מתפקד יהיה מי שיבדוק שהיצרן לא ימכור את הטכנולוגיה הזו ודומותיה לגורמים לא אחראיים (אני יודע שיש גוף במשרד הבטחון שאמור לבדוק את הדברים הללו אבל עד כמה האינטרס של היצרן דוחף את מקבלי ההחלטות לאשר מכירה של ציוד חדיש ולו על מנת לאפשר ליצרן את המחזור הכלכלי המינימאלי הדרוש לאפשר פתוחי המשך.

לשאלתך קודם בעניין מתי מקפיאים גרסא של טכנולוגיה - זו שאלה טובה.

אם הדבר היה תלוי בי, הייתי מקפיא גרסא לפי צורך מבצעי (נניח אם יש פתרון היום שימנע 85% מהפצמ"ר להגיע אל ישוביך ובמחיר של כמה מאות מיליוני ש"ח למערכת סביב עזה). כבר בשלב הסגירה הייתי מנסה לשלב אפשרויות upgrade עתידי - אם ידוע לך שאת\ה עובד\ת על הדור הבא שיכיל מקור של ליזר מוצק אחר באורכי גל אחרים עם אופטיקה של מראות אחרות - הייתי משאיר את האפשרות לשלב את הפתוח החדש במערכת קיימת.

בכל מקרה, מה שאהבתי בפרסום שמדובר בלייזר מצב מוצק שניתן לזווד על משאית אחת או יותר ולהניע בקלות יחסית לפי צורך. מאחר והספקת האנרגיה היא כנראה חשמלית וסביר כי גם פולסית - אזי מקור נייד שיכיל גם מערכת מצברים פנימית גדולה יכולה לאפשר למערכת להיות עם "בטן מחסנית ארוכה" שיכולה להיות לא בשמוש ימים, שבועות ואולי גם חודשים - תוך הטענה במדי פעם של מקור האנרגיה ופעולות שגרה של תחזוקה של הצוות.

כוונתי לסעיף הראשון בתגובתך: כן, ידוע שמהירות האור איננה אינסופית, וכו'. מאידך, אתה לא מפריד בין מערכת עקיבה, שהיא הכרחית ללא עוררין, לבין כוונת מבוקרת על פי חישוב מסלול בליסטי. כאשר אני מנסה לירות בנשק קני (למשל תותח נ"מ, או ממטוס קרב) אני חייב למדוד את מסלול המטרה, לקחת בחשבון את התנועות שלי (אם אני יורה בתנועה) + עוד כל מיני גורמים המשפיעים על נקודת הפגיעה, ולהזין לכוונת את מיקומה העתידי של המטרה בעת הפגיעה המשוערת (חישובי טווח משתנה עם הזמן) בכוונה שאלה יתמזגו. כל זה מיותר במערכת לייזר, כי למרות ניסויי החישוב שלך, מכל בחינה מעשית, בטווחים בהם מדובר - אפשר להתייחס למהירות האור כאינסופית ולתנועתו כקו ישר. מה דעתך?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ כוונתי לסעיף הראשון בתגובתך: כן, ידוע שמהירות האור איננה אינסופית, וכו'. מאידך, אתה לא מפריד בין מערכת עקיבה, שהיא הכרחית ללא עוררין, לבין כוונת מבוקרת על פי חישוב מסלול בליסטי. כאשר אני מנסה לירות בנשק קני (למשל תותח נ"מ, או ממטוס קרב) אני חייב למדוד את מסלול המטרה, לקחת בחשבון את התנועות שלי (אם אני יורה בתנועה) + עוד כל מיני גורמים המשפיעים על נקודת הפגיעה, ולהזין לכוונת את מיקומה העתידי של המטרה בעת הפגיעה המשוערת (חישובי טווח משתנה עם הזמן) בכוונה שאלה יתמזגו. כל זה מיותר במערכת לייזר, כי למרות ניסויי החישוב שלך, מכל בחינה מעשית, בטווחים בהם מדובר - אפשר להתייחס למהירות האור כאינסופית ולתנועתו כקו ישר. מה דעתך? ראשית, אני חושב שאני חייב בהתנצלות, אני עונה רק הבוקר כי לא היתה לי אפשרות לגשת לאינטרנט אתמול. לגוף השאלה: אתה למעשה מנסה להשוות בין קליע בליסטי שמכוון למטרה של מטוס במרחק בסדרי גודל של KM, הקליע ברגע יציאתו מהקנה צריך להיות מטבע הדברים מכוון לא להיכן שנמצאת המטרה כרגע אלא היכן תהיה המטרה כעבור dt המייצג את מסלול הקליע שנע במהירות לוע התחלתית ידועה. את\ה למעשה טוען\נת כי מהירות הלוע של קליע בעל מסה קטן בכ~ 5 סדרי גודל ביחס למהירות האור ולכן לדעתך ניתן להזניח את הזמן שתעבור המטרה מרגע הקרנתה ועד שהחנ"מ בתוכה יופעל. אם נניח כי הקרן צריכה להיות "על המטרה" זמן כלשהו נניח 100msec על מנת לגרום להפעלה של החנ"מ - כי החנ"מ ארוז במעטה מתכת ואולי מעטה נוסף לפני החנ"מ ואת כל השכבות הללו יש לחדור. אם נניח "על המטרה" 0.1sec הרי בזמן הזה המטרה שלך שרוחבה 5 ס"מ תמשיך דרך: Vdt = 5000cm/sec * 0.1 sec = 500cm כלומר בזמן הזה המטרה שלך התקדמה ~ 5 מטרים ועל כן, על מנת להיות "על" המטרה חייב להיות מנגנון אפילו מכני שבזמן אמת יכווין בכל רגע את הקרן למטרה עד להפעלתה. אם המטרה שלך היא לא פצמ"ר מהיר אלא נניח מח של אויב שהיא מטרה מאוד איטית אזי אין צורך לשנות את הקרן וההפעלה בכנון ידוע אמורה לספק את העבודה הדרושה. לגבי נתיב הליזר באוויר, את\ה כותב\ת: " אפשר להתייחס למהירות האור כאינסופית ולתנועתו כקו ישר" - קרינה אלקטרומגנטית תתפתח בזמן בקו ישר כל עוד מקדם השבירה של הטווח לא משתנה. כשאמרת\ה פצמ"ר שנע ב- 5000 ס"מ לשניה ב- 1ק"מ משמע כי הקרן שלך צריכה לנוע באזור בו קיים שנוי בצפיפות עמודת האוויר כפונקציה של הגובה. גגול מהיר נתן את התמונה הבאה http://www.asc-csa.gc.ca/eng/educat...-factsheet2.asp כלומר על אף שמקדם השבירה של אוויר בגובה פני הים ~ 1.0003 ניתן לבצע את החשוב של מקדם השבירה באוויר כפונקציה של הטמ"פ - אגב, את שנויי מקדם השבירה לפי גובה את\ה מכיר\ה כ"פאטה מורגנה". וזה עוד לא פשוט עד כדי כך כי להערכתי אתה חייב להיות על המטרה זמן מסויים טרם הפעלתה - בזמן הזה בנתיב באוויר אתה מעביר קרן מאוד אנרגטית שמיינת את האוויר בכוון התקדמותיה והופכת אותו לפאלזמה - דבר שגם הוא משנה את מקדם השבירה של האוויר בנתיב. מאחר ולאמריקאים כבר קיים פתרון ABL של תקיפת מטרות ממרחק של מאות ק"מ בקרן ליזר חזקה - משמע קיים פתרון סגור לגבי נתיב הקרינה באוויר וצריך עבודת חפוש על מנת לא להמציא את הגלגל מחדש אלא למצוא את עקרי הדברים בספרות עם החשובים המתאימים.

אנא הבדל בין TIME OF FLIGHT: הזמן שלוקח לחימוש (קליע, או קרן לייזר) להגיע אל המטרה, לבין DWELLING TIME. למונח השני יש משמעות מיוחדת וכמעט ייחודית לנשק קרינה. אנסה להסביר. ביחס לקליע רגיל, כל האינטראקציה בינו לבין המטרה (בליסטיקה סופית) היא קצרה ביותר, ואפילו אם ניקח בחשבון שקליע שחודר, למשל, למטוס, ייקח לו שבריר שניה עד שיתפוצץ, בכל זאת מרגע שנגע במטרה הוא נחשב לפוגע ומזיק. שלא כקליע, לקרן הלייזר (וגם קרניים אחרות) "לוקח זמן". צריך להשקיע במטרה כמות מינימאלית של אנרגיה, וזה לוקח זמן. משמע - האינטראקציה עם המטרה היא יחסית ארוכה ולכן הקרן צריכה להיות מכוונת לאותה נקודה זמן ניכר. מאידך - כפי שכבר ציינתי, לצורך זה אין צורך במחשב בליסטי אלא במערכת עקיבה די פשוטה. כמובן שביחד עם זה צריך ייצוב מתאים של מערכת העקיבה ושל הקרן, צריך קולימציה טובה של הקרן, צריך לקחת בחשבון כל מיני פקטורים נוספים המיוחדים לקרינה, וזאת כדי להשמיד את המטרה. מכן יובן מדוע זה כל כך קריטי לקצר ככל האפשר את התהליך הזה. קיצור זה ניתן להשיג בעיקר ע"י עוצמת קרן גדולה יותר שתביא ל- DWELLING TIME קצר יותר.

למה לא 'הלייזר מאדה את הבן אדם בחצי שנייה' ?
אם הוא יכול לפגוע במרגמת 81 מ"מ.. הוא יכול בראש..
ואם הוא ממיס מתכת (או מחמם אותה מספיק שהחום יגרום לפיצוץ החומר נפץ) אז מה זה גולגולת ? המים שבתוכה יתאדו ויגרמו ללחץ אויר .. וכו' .

בני אדם רגישים מאד לחום - אם בטעות תניח יד על כיריים מיד תסלק אותן באופן אינסטנקטיבי. אם יופנה אליך לייזר גם אם לא תראה אותו תחוש בחום מיידית ותזוז. פגז או רקטה לרוב לא זזים לשום מקום (מלבד במסלול שלהם שאותו חוזה מערכת המעקב של הלייזר - תנועה אינסטנקטיבית של אדם קשה מאד לחזות).

לא קראתי שום מידע עד היום על אפקטים של שימוש בלייזר על בני אדם (לא מדבר על עיניים) - מן הסתם הבעיה היא שעד כה לא היה קיים כנראה לייזר מבצעי כזה והוא לא נוסה בפועל. זה אכזרי אבל תיאורטית אפשר לבצע ניסויים בבעלי חיים (אם לי מושג אם בתעשיית הנשק כיום מבוצעים ניסויים כאלו עם נשקים רגילים).

לגבי אידוי - שוב זה לא סרטי סטאר וורס פה - ללייזר מוצק מהדור הנוכחי לוקח זמן להשמיד מטרה - נכון שהגוף האנושי פגיע בהרבה ממתכת אבל כאמור אדם לא תקוע במקום והוא זז אינסטנקטיבית (לייזר משמיד מטרה תוך כמה שניות - אדם יזוז תוך זמן קצר בהרבה). אם הלייזר מאד חזק יכול להיות שהוא יספיק לפגוע באדם לפני שזה יספיק לזוז - שוב אני מעולם לא ראיתי או שמעתי על שום ניסויים שנעשו בתחום.

DZZ - לא הבנתי את ההערה האחרונה שלך על שימוש בגז חרדל. אני התכוונתי לכך שלייזר אולטרה סגול או קרני X יכול בעצם "לטגן" אברים פנימיים של אדם בלי שהוא יחוש חום במובן המקובל - זה יכול לגרום לפגיעה פנימית קשה אבל במקרה הזה לא בטוח שהאדם יזוז כי הוא לא יבין מה קורה איתו. מצד שני לא ידוע לי שלייזרים כאלו מוכנים לשימוש מבצעי כיום או בעתיד הנראה לעין.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

גם אם זה לוקח כמה שניות, זה מספיק למשל כדי להשמיד עין של משגר נ"ט.. ודבר כזה אי אפשר להרגיש על העור כמו שאמרת.. אולי זה גם יגרום נזק לעין של האיש שמשגר ולא רק למכשיר, וגם אם הוא רק ישים לב שקורה משהו, אין לו מה לעשות כבר.. אם הוא לא עושה כלום - המשגר נהרס, אם הוא כן עושה משהו כמו להזיז את המשגר - הטיל יאבד נעילה

נראה לי שהאפקטים של לייזר על גוף האדם נחקרו בהרחבה ובקפידה. לייזר משמש בניתוחים כבר זמן רב (לא רק ניתוחי עיניים, גם ניתוחים ברקמות רכות וקשות) כך שאני בטוח שלפני שהוא אושר לטיפול נחקרו כל התופעות, תופעות הלוואי והסכנות.

אחד מחלוצי הלייזר ככלי ברפואה היה פרופ' קפלן, בזמנו מנהל מח' פלסטיקה בבילינסון, שהוא גם בעל פטנטים רבים בתחום. מה שאני כותב כאן הוא גם תשובה לעידו גנוט. אין בשימוש לייזרים בתחום קרני ה-X. לייזרים אולטרה סגולים טובים רק לתקליטורים חדישים אך לא ככלי מלחמה, עקב בעיות של שקיפות אטמוספרית לאורכי גל שונים. לא תוכל "לצלות" אדם מבלי שהוא ירגיש! ההערה שלי לגבי גז חרדל הייתה עקב כך שגז זה אינו בעל השפעה מיידית, והנפגע אינו יודע שנפגע, עד מספר שעות לאחר מכן כאשר באות לידי ביטוי השפעותיו. באשר לניסויים בבני אדם - יש מספיק ניסיון עם מקרים של תאונות עבודה עם לייזרים תעשייתיים. גם לייזר בן כמה עשרות KW יכול לגרום נזק חמור, הרבה לפני שהנפגע יוכל לזוז.

אשמח לקישורים עם מידע על ניסויים או מקרים ספציפיים שמראים אילו נזקים גורמים פגיעות מלייזרים בעוצמות של כמה עשרות KW. העין אגב לא מעניינות אותי גם לייזרים הרבה יותר חלשים יפגעו בעיניים - אבל זה כאמור אסור על פי אמנות שונות - אני מדבר על נזקים רציניים לעור ולאברים פנימיים כולל פרקי הזמן שנדרשים לביצוע הנזק ובטווח ממנו שוגר הלייזר (לייזר מנתחים שפוגע בעור ממרחק של מ"מ הוא לא אותו דבר כמו לייזר מבצעי שמשוגר ממרחק של קילומטרים).

לגבי ההצעה שלי ללייזר שפוגע פנימית - מה גורם לך לומר שלייזר בקרני X למשל לא יכול לעבור טוב באטמוספירה?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לגבי החלק הראשון - אצטרך לחפור קצת בספרות הרפואית.

בינתיים - ברמה הלא מקצועית:

http://en.wikipedia.org/wiki/Directed-energy_weapon

http://www.acq.osd.mil/dsb/reports/ADA476320.pdf

באשר ללייזר בתחום X - העניין כאן אינו עבירות באטמוספירה אלא צורת היווצרותו: השיטה ה"זולה" והפשוטה ביותר היא ע"י פיצוץ גרעיני שאליו צמודים מוטות של מתכת כבדה. כל מוט כזה יוצר, לפני הפיכתו לפלסמה, אלומת לייזר כזו. זה היה התכנון לאחד המרכיבים של תכנית מלחמת הכוכבים ז"ל.

אני אישית שמעתי על מחקר בתחום שלא נובע מפיצוץ גרעיני. אבל כאמור זה כנראה לא משהו שיהיה מוכן בעתיד הקרוב. מצד שני בעתיד אולי זה יתאפשר.
אגב אפשר לחשוב על כל מיני קרני חלקיקים שיעשו אפקט דומה לא רק לייזר (קרן מיקרו כלשהי).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

נכתב על זה הרבה בשנות השמונים, ונבחנו כל מיני אמצעים החל מקרני חלקיקים יסודיים (קרני פרוטונים למשל), ועד אלומות (מונח נכון יותר מקרניים) ניטראליות של חלקיקים. כמו כן נבחנו כל מיני טכנולוגיות של האצה ושל יצירת האלומה. מבחינה טכנולוגית זה נמצא כלא ישים, אולם האמריקאים שפכו לשם הרבה מאד תקציבים עקב אמונה שלרוסים יש משהו מקביל.

גם הלייזר של שנות ה-80 "נמצא כלא ישים" וכיום מתברר שהוא כנראה כן ישים. מה שלא אפשרי בטכנולוגיה של תקופה אחת לא בהכרח בלתי אפשרי 30 או 40 שנה אחרי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הסיבה לאיסור על נשק מעוור ברורה.
גם היות ומדובר בגרימת 100% נכות קבוע, וגם עקב החשש מפגיעה המונית באזרחים.
שימוש בנשקים שגורמים לנכות המונית (למשל שימוש בנשק מעוור לפיזור הפגנה או מרד) היא בעייתית במיוחד.
מצד שני אין שום איסור על שימוש בלייזר לצורך הרג או הכאבה.

מערכת לייזר לא קטלני (ADS) המשמשת להכאבה פועלת בתדר שמעורר את השומן באופן דומה לפעולת מיקרוגל על מים.
מהנסיונות שנעשו, פגיעה של 5 שניות משתקת את כל האנשים, למרות שרק באלפית מהם היא גורמת לכוויות מדרגה שניה.
המערכת פועלת בעוצמה של 2MW, אבל כאמור לפרק זמן קצר.
חיסרון בולט של המערכת הוא שייתכן וביגוד מתאים ימתן את השפעתה עד ל"חמימות נעימה".
לפי ויקיפדיה משערים שזו אחת מהסיבות לויתור על השימוש במערכת באזור אפגניסטאן.

ADS זה אכן מיקרוגל ולא לייזר..

אם כבר זורקים רעיונות פרועים לאוויר, מה דעת החברים כאן לגבי לקחת את המערכת הקיימת להשמדת נפלים שהעלו כאן, לשדך אותה לכמה מערכות רלוונטיות קיימות וליצור מערכת מוטסת זולה (יחסית) ליירוט של כטב"מים זולים ואיטיים?

המטוס/מסוק הנושא יכול להגיע לקרבת המטרה, לעקוב אחריה ולהשמיד אותה ממרחק בטוח בלי לבזבז טיל א"א יקר בכל פעם. אמנם הלייזר לא מסוגל להשמיד את המטרה באופן מיידי בגלל ההספק הנמוך יחסית שלו, אבל מאחר והמטרה היא איטית ונעה במסלול צפוי שהכלי הנושא ומערכות היצוב הפנימיות במיירט המוצע יכולים לעקוב אחריו - זה נשמע לי אפשרי.

אם האיום הזה של כטב"מים זולים הולך להתגבר, אולי זה מצדיק את ההשקעה בפיתוח כזה? (שכאמור נשמע לי כאילו כבר קיים ברובו).

אבל מה קורה אם המל"ט נמצא בינך לבין עיר ? החטאת ומישהו קיבל לייזר לעין

למסוק הקרב יש תותח. מה רע בו ומדוע צריך עוד אמצעי?
מאידך - לייזרים לציוד מטוסים נמצאים בפיתוח. בשלב ראשון מדובר על הגנת המטוס מפני טילים (א"א וק"א) ע"י הרס מערכת הביות - אופטית או אחרת. בשלב שני, אם וכאשר יפותח לייזר מספיק חזק ומספיק קל - גם כנשק א"א ראשוני, אולי במקום התותח. אחד היתרונות שלו יהיה בכך שנשק לייזר ניתן לכיוון לכל עבר ולא יהיה מקובע לירי קדימה בלבד כמו התותח של היום.

פורסם בתקשורת לפני כמה זמן שבמקרה עבר מסוף שנות ה-90 שבו חיל האוויר נדרש ליירט סרצ'ר של חיל המודיעין שאבדה עליו השליטה, נדרשו למסוקי הקרב שהוקפצו כמה שעות טובות לעשות את זה בעזרת התותח. מאז אמנם עברו לא מעט שנים ולא מן הנמנע שדברים השתנו, אבל גם במקרים מהעת האחרונה שחיל האוויר יירט מזל"טי אויב פורסם שזה נעשה באמצעות טילי א"א ולא עם תותחים.