India has conducted field trial tests with new local-made Arjun Mk-II main battle tank

Monday, 9 December 2013

הודו ביצעה לאחרונה ניסויים בטנק החדש שנקרא Arjun-2 שמיוצר בהודו.

Arjun-2

India has recently conducted field trial tests of its new local-made main battle tank Arjun Mk-II, an upgraded version of the Arjun Mk-I version, have thrown mixed results with the fire power comprising Israeli LAHAT missile falling short of expectation even as its overall performance left defence scientists upbeat

הטנק עבר ניסויים נרחבים ובמסגרתם עבר 1,000 ק"מ כאשר 60% מהבדיקות היו לשביעות רצונם של המתכננים ואנשי הצבא. 2 נושאים נראו כבעייתים והם:

1. ירי טילים. טילי הלהט אם כי פעלו היטב, השאירו הרבה עשן בתא הלוחמים.

2. קבלת נתונים לגבי כיפוף הקנה לא הייתה טובה, כך שהירי לא היה מדוייק.

But the trial outcome showed that the tank underperformed on two major counts – missile firing capability and muzzle reference system (MRS). The MRS is an electronic device that is intended to measure the current value of a tank barrel bend in order to take it into account when firing the gun and, therefore, to improve the accuracy of firing.

The Israeli LAHAT missile performed well but it left a lot of smoke in the tank's compartment, the source said. Efforts were already underway to sort out the issue. Help is also being sought from the missile's manufacturer Israeli Aerospace Industries (IAI).

בסך הכל הטנק התקבל ע"י הצבא כאשר הובטח שהתקלות שהתגלו יתוקנו.

http://www.armyrecognition.com/dece..._tank_0912.html

כבר 41 שנה (בעוד חודש - 42) אני שומע על ההתקדמות בפיתוח הארז'ון, או שמא זה רק 23 שנה אם נתייחס רק לסימן 2 ? איך אמר המשורר ההוא: "עוד לא אבדה תקוותנו...."

אלא אם כן נאמץ את המבט הכולל ונדבר על 50 שנה אם נכלול את הוויקרס שקדם לו...

אל תוציא את הרוח מהמפרשים. עוד יכול להיות שהוא ישיג את ה-ALTAY הטורקי!
חוץ מזה, נראה כאילו הוא התנגש ממש חזק בליאופרד ונבלע בתוכו.
https://upload.wikimedia.org/wikipe..._Bundeswehr.jpg

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

לכל חברי המלומדים, נא לזכור שלחברות ישראליות יש חלק בטנק, בין אם זה בטילי להט או מערכות אלקטרוניקה שונות וחשובות. ההצלחה של הטנק חשובה גם לחברות שלנו, כך שאני מאחל להודים שיתקנו את כל התקלות ובהצלחה עם הטנק החדש.

אני יש לי תעודה שאני לא מלומד.
חוץ מזה, DZZ הוא איש אשכולות שגם אפשר לצחוק איתו, אז אל תבטל לי הזדמנויות בקשה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

דורות של פקדי ממשלה היו צריכים להתפרנס על המעטפות שחולקו בנושא , למה להפסיק להם את זה עכשיו ?

ועוד כמה הערות בשנקל, אין לו פלטות בזקות שיורדות נמוך יותר? נראה שחסרים אמצעי תצפית למפקד/טען, נראה קצת דל במיגון בצדי הצריח, היכן שממקומות המדוכות, מה הוא סוחב מאחורי? ומה זה המסרקת כינים העדינה הזאת מקדימה, ואיך היא תראה אחרי המפגש עם הסלע הראשון...

חברים,

נכון שלהודים יש עוד הרבה מה ללמוד (אגב, גם לנו יש - אפילו מהם...) אבל:

• Arjun I אכן פותח בשנים 1975-2008 ועיקר הבעיה נבעה מיחסים עכורים בין המפתח למשתמש.
• בשנת 2010 נקלטה (בהצלחה רבה) חטיבת Arjun I בצבא ההודי ובתחרות בין פלוגת T-90 לפלוגת Arjun הכתה האחרונה את הראשונה שוק על ירך (האדם שבטנק וכו'...).
• מיד עם קליטת הטנק בצבא יצא משרד ההגנה ההודי בתכנית שיפורים שעליה דווח כאן.
• Arjun II הוא טנק לא רע בהתחשב בעובדה שזה דור שני של טנקים (זוכרים את מרכבה 2?)
• הטנק מתוכנן להתחיל ייצור בעוד כשנתיים - סה"כ זמן פיתוח מלא סביר (כ-5 שנים)

יחד עם זאת, הציניות של המתייחסים במקומה

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

עוד דוגמה לקצב הפיתוח של ההודים: מטוס הקרב החדש שלהם, TEJAS: שלושים שנות הריון, מהם 23 שנות ניסויים ופיתוח אבות טיפוס!! וזה לאחר כמה שנים של לבטים באשר להגדרת הצרכים. אני לא חושב שזו תהיה טעות לחשוב שמערכות אלה מיושנות עוד לפני שהאבטיפוס הראשון יוצא לאוויר העולם, וייתכן וגם הגדרת הצרכים של הצרכן השתנתה בינתיים. יש למישהו הסבר משכנע מדוע הדברים מתנהלים כך בהודו? יש, אגב, עוד הרבה דוגמאות כאלה.

שאלתי אדם שנחשב לאחד ממומחי הסחר הישראלי בהודו, והוא אומר שהתשובה היא מה שאמר פה Cu1:
הפיתוח נועד לסיבה מרכזית אחת - להיות חמצן לשוחד, ולא לצורך פיתוח הטנק או המטוס.

הוא גם הוסיף שזה המצב ברוב העולם, ושזה נוטה לכך אט אט גם בישראל.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG שאלתי אדם שנחשב לאחד ממומחי הסחר הישראלי בהודו, והוא אומר שהתשובה היא מה שאמר פה Cu1: הפיתוח נועד לסיבה מרכזית אחת - להיות חמצן לשוחד, ולא לצורך פיתוח הטנק או המטוס. הוא גם הוסיף שזה המצב ברוב העולם, ושזה נוטה לכך אט אט גם בישראל.

אני בהחלט יכול להסכים עם זה. הודו ידועה כמדינה שבה יש בה הרבה בעיות בנושא מיכרזים. למיטב זכרוני תע"ש וגם ריימנטל הגרמנית מנועים מלהשתתף במיכרזים בהודו.

אשר לארה"ב זה בוודאי נכון, כל המחירים האסטרונומיים של ציוד נובעים בראש ובראשונה מכספים שאין בינם ובין הייצור דבר וחצי דבר.

ציטוט:

אשר לארה"ב זה בוודאי נכון, כל המחירים האסטרונומיים של ציוד נובעים בראש ובראשונה מכספים שאין בינם ובין הייצור דבר וחצי דבר.

חשוב לי להבהיר שזה נכון חלקית. זה לא שוחד-שוחד אלא בתחום שבין שוחד פוליטי לשימור בסיס תעשייתי.

כלומר, כמעט אף אחד בארה"ב לא עוזב משרה ציבורית עם מיליונים שקיבל מתחת לשולחן;
בודאי שיש הקצאת תקציבים לא יעילה במטרה לשמור על משרות באזור בחירה כזה או אחר או על יכולת יצור בארה"ב בפרט (וזה אמר בריש גלי).
ויש גם סיוע תאגידי לקמפיינים של נבחרים אוהדים, שדואגים לפרויקטים עבורן או לתקציבי ביטחון בכלל.

התוצאה בארה"ב שאני מכיר היא לא שמשולמים מילארדים על מוצרים לא-קיימים או גרועים, אלא שמתקיימים מפעלים לא יעילים על תנאים טובים לעובדים, וכמובן שחוזי פיתוח נכשלים בלי סנקציה כלפי המפתח.

בארה"ב אין אף חבר קונגרס שרעב או יירעב ללחם...

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

זה נכון שהשוחד מתבטא בעיקר במימון מערכי בחירות, ובשימור שכר גבוה לעובדים בכירים בתעשיות אלו ואחרות, מה שכמובן מביא למוצר יקר ביותר למשלם המיסים האמריקאי. זה נכון שפרוייקטים מתבטלים לאחר השקעה אדירה ב-R&D, ולאחר שהוא מתבטל אחר מתחיל מהתחלה. ושוב עם R&D גבוה וללא שום כוונה להיכנס לייצור, שאין בו רווח ואין צורך גדול במהנדסים, דוקטורים וכו'.
בסופו של דבר אנו נקבל מפעלי תיכנון, ומפעלי הרכבה במקום מפעלים יצרניים.

No Charges Yet as Corruption Probe Continues in Indian Helo Deal

Dec. 12, 2013 - 12:07PM | By VIVEK RAGHUVANSHI


Six companies are under investigation by the Indian government's anti-fraud agency for allegations of corruption connected to the VVIP helicopter contract signed in 2010 with Finmeccanica's AgustaWestland. No charges have been filed yet. (AgustaWestland)

http://www.defensenews.com/article/..._sectionstories

ידיעה זו, כמו רבות אחרות שכמותה, מדברת על חקירה, ולפעמים סנקציות, כנגד גורמים חיצוניים שכביכול שיחדו גורמים הודיים. האם ידוע על איזושהי חקירה לגבי ההתנהלות הפנימית של הגורמים הרלוונטים בהודו עצמה?

בוודאי, למשל כאן (בדרגים הגבוהים ביותר):
http://www.bbc.co.uk/news/world-south-asia-12769214

(ר' הקטע הרלבנטי לענייני ביטחון, כלומר הקטע השני)

עוד על זה כאן:
http://www.ibtimes.com/indian-army-...andard-vehicles

הי שריונר
האם יש איזה חדשות שאתה יכול לציין, וניתן לדבר עליה, בנושא ההגנה האקטיבית ל-ARJUN ול-T-90?
אני זוכר שהרוסים לחצו על מערכת ה-ARENA ל-T-90.

לא ידוע לי על פעילות בנושא הגנה אקטיבית ל- Arjun.
כפי שניתן לראות מהתמונות שיפור המיגון ב Arjun II לעומת הדגם הקודם הוא בתוספת מיגון ריאקטיבי בחזית הצריח.

לגבי מכרז הגנה אקטיבית ל- T-90 אין הרבה חדש. המכרז הראשון בוטל בראשית 2010 לאחר שכבר נבחרו ארבע מערכות לבדיקה בניסוי. המכרז הנוכחי בעיצומו כאשר רוב החברות המייצרות הגנה אקטיבית בעולם בחרו שלא להשתתף בו.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pashut Shiryoner המכרז הנוכחי בעיצומו כאשר רוב החברות המייצרות הגנה אקטיבית בעולם בחרו שלא להשתתף בו. עד כדי כך?? במידה וזה קשור לצורת התנהלות פרוייקטים בהודו, כפי שתואר לעיל, האם מישהו מכיר מקבילה כזאת במערב? האם בהודו עצמה אין שום ביקורת על זה?