13-12-2013, 11:20
|
|
|
חבר מתאריך: 29.07.12
הודעות: 55
|
|
בעקרון לחיצת הדק נכונה מבחינת מיקום האצבע, היא כזו שתאפשר תנועה מקבילה ליציר הקנה.
הכוונה היא, אם האצבע יותר מדי בתוך שמורת ההדק לדוגמא האצבע תיצור כוח צידי בנוסף לכח בציר הקנה (אחורה) וכך תגרם סטיה קטנה של כל כלי הנשק בהתאמה.
בדרך כלל בעיות פיזור אופקי מיוחסיות ללחיצת הדק לא נכונה מבחינת מיקום.
אתה יכול לבדוק את עצמך ע"י לחיצה על ההדק ללא כדור בקנה ולראות איך הנשק זז ברגע הלחיצה, או אם אתה רוצה גם לבדוק את אופי הלחיצה שלך עצמו אתה גם יכול להפתיע את עצמך עם כדור דמה במחסנית וכך לזהות בנוסף בעיות flinching - כשהיורה מצפה לרתע ומתנגד לו עוד לפני הלחיצה.
אז בסופו של דבר המטרה היא לחיצת הדק אחידה בציר הקנה, ללא כוחות צד. אבל... יש הבדל בין רובה צלפים לרובה אולימפי לרובה סער ולאקדחים (סינגל, דאבל וסטרייקר).
ברובה סער על ההדק צריך להפעיל כח יחסית גדול - לדוגמא M16 ~4kg של לחיצת הדק, כדי למנוע פליטה כתוצאה ממכה, לחיצה לא מכוונת והבטחת עבודה גם בתנאי לכלוך במערכת ההדק.
ואז לחיצה עם כרית קצה האצבע תצריך הפעלת כח גדול יחסית שיכול לגרום לסטיה ולחוסר אחידות.
ברובה צלפים לדוגמא M24 יש בורג כוונון שמאפשר שינוי בין 0.9 ל3-4 קילו. ובמצב של 900 גרם כבר אין בעיה כזו.
ברובה אולימפי כדי למנוע את הבעיה הזו קיימים הדקים עד אפילו 50 גרם של לחץ.
ובאקדחי דאבל אקשן שבהם הניצרה היא בעצם קשיחותו של ההדק, לדוגמא בסיג 226 5 קילו ובסינגל שלו בערך 2.
באקדח סינגל אקשן כמו M1911 גם בערך 2 קילו.
_____________________________________
"1911 mag, twinkie, twinkie, cupcake... primary weapon magazine oh there it is!"
Chris Costa on dump pouches
|