עולם משמש החומר המיוחד הזה במסגרות אזרחיות בלבד, כך שצה"ל הוא הצבא היחיד בעולם העושה שימוש מציל חיים בפלזמה מיובשת - אבקה שבמגע עם נוזל הופכת למנת דם הניתנת לפצועים קשה בשטח, כאלה שלא ישרדו את ההמתנה הארוכה עד ההגעה לבית החולים. כך זה עובד


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4462648,00.html




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-700/1417492-5.jpg]

איך ידוע את סוג דם של החייל ? אצל אמיריקאים רשום סוג דם על הדיסקית
בצהל כפי שאני ידוע אין אמצעי זיהו על חייל?
מה החובש יסחוב איתו את הCPR על מנת ליבדוק את סוג דם? חחחח

לפי השאלות שלך רואים שאין לך מושג על מה שאתה מדבר וגם לא פועל באמת לדעת (אתה בור).

כי ניתן לשים לכולם סוג דם O (בלי לדעת איזה סוג דם יש להם)

אז השאלה אמורה להיות "האם זה מקביל לסוג דם O ?"

וחיפוש קליל באינטרנט מראה שהפלזמה המיובשת מיוצרת מסוג דם AB (כמו שרואים בתמונה) ובפלזמה מיובשת סוג דם AB ניתן לשימוש כמו ש O ניתן לשימוש בדם טרי..

ז"א לא צריך לדעת איזה סוג דם יש למקבל..

כשנותנים מנת דם, נותנים גם כדוריות דם למיניהן וגם פלסמה, אם כי רוב ערויי הדם הם מה שנקרא PC (PACKED CELLS) עם מינימום של פלזמה. במקרה של ערוי כזה חשוב ביותר לתת מנת דם מתאימה, אחרת תיווצר קרישת דם קטלנית. דם מסוג O יכול להיות תורם אוניברסלי כי לאף קבוצת דם אחרת אין נוגדנים כנגד סוג O, ולעומת זאת AB יכול לקבל מכולם כי אין לו נוגדנים כנגד אף קבוצה אחרת.

את התמונה הזו מסבך נתון נוסף שנקרא גורם Rh. או שאתה + או שאתה -. ואז קבוצת הדם היא למשל A+ או A-, וגם בגורם זה צריך להתחשב בעת מתן ערוי.

במקרה שבנידון לא מדובר בערוי דם, בניגוד לכתוב בכותרת!! מדובר בערוי פלזמה, ובמקרה זה התורם האידיאלי הוא AB, שהוא גם הקבוצה הנדירה ביותר באוכלוסיה, היות ואין שם נוגדנים כנגד כל קבוצת דם אחרת, כך שמתן מנת פלסמה כזאת לא תגרום לקרישת דם אצל המקבל.

החידוש כאן הוא הצורה המיובשת של החומר, דבר שמקנה לו חיי מדף ארוכים מאד גם ללא קרור. ערוי כזה יכול להציל חיים במקרה שצריך להחזיר במהירות נפח דם לאחר דימום מסיבי, אולם הוא בהחלט רק בגדר עזרה ראשונה וזמנית בלבד, עד לאפשרות של מתן ערוי דם אמיתי, היות ופרט לשמירת נפח צריך שהדם גם יוביל מספיק חמצן לרקמות, דבר שפלזמה לא יכולה לעשות.

יש לציין שיש כיום בשימוש גם תחליפי פלזמה מלאכותיים, ואפילו חמרים המסוגלים להוביל חמצן, אולם לכל אחד מגבלות וחסרונות משלו. הפלסמה המיובשת יקרה ביותר בין היתר בגלל מיעוט התורמים, אולם, מאידך, ניתן לקחת מתורם הרבה יותר תרומות פלזמה אם מחזירים לו את הכדוריות האדומות. כיוון אחר להוזלת המוצר הוא הוצאת הנוגדנים כנגד כדוריות אדומות מן הפלזמה בצורה מלאכותית, דבר שיאפשר שימוש בכל קבוצת דם. במקרה כזה זו תהיה הוזלה גדולה מאד היות ובבנקי הדם יש עודף רב של פלזמה.

תודה על ההסבר וסליחה על בורות

תודה על ההסבר, ובכל מקרה ברור שהדיסקיות ופנקסי השבי של צה"ל פשוט לא מספקים. אין סיבה (מלבד סיבוך התהליך הצה"לי) שלא להוסיף סוג דם בדיסקית ואולי גם לשדרג את זה לדיסקית דיגיטלית עם שבב שיכיל רגישויות וכו.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מה היתרון בשבב על דיסקית רגילה?
כל שבב כזה בהכרח ניתן לפריצה, אולי אני לא יכול, אבל למי שיש מספיק אמצעים יכול לפרוץ. ואני לא יודע אם זה יעשה נזק גדול, אבל טוב זה לא יעשה.
חוץ מזה שהאתגר ששבב יוכל לעמוד בחום גבוהה כמו שריפת טנק, או הדף של פגיעת פגז / טיל / מטען, הוא גבוה מאוד.
ושוב מה היתרון?

"ניתן לפריצה"? גם את הדיסקיות הרגילות ניתן לשכפל ויש אפילו חנויות שידפיסו לך דיסקית דומה מאוד לזו הצבאית עם כל מה שתרצה שיהיה כתוב עליה...
השבבים האלה פאסיביים לגמרי, אי אפשר "לפרוץ אותם מרחוק", כמו שאי אפשר לפרוץ מרחוק את התגים שמצמידים לבגדים בחנויות בגדים - הקריאה שלהם מתבצעת רק תחת שדה השראה מגנטי בכניסה לחנות: עד שלא נכנסים לשדה הזה, השבב לא "פעיל" בכלל.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אפשר להגן על השבב משריפה, והרעיון הוא שיהיה ניתן לקרוא אותו באמצעים פשוטים שזמינים לכל וטרינר...
לא צריך להיות שם מידע מסווג, צריך להיות שם מידע שיאפשר להציל חיים ולזהות במהירות.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אותו שבב שמשתילים לבעלי חיים ונקרא ע"י ווטרינר, הוא שבב קטן ועמיד שכולל רק מידע מועט ביותר המשמש לזיהויו של הנושא אותו. השבב שבו מדובר כאן הוא שבב המותקן למשל בכרטיס חכם, והוא מקובל כבר בעולם כנושא מידע שניתן (וצריך) לעדכנו באופן שוטף. ניתן לאחסן על שבב כזה את כל תיקו הרפואי של בעל הכרטיס, לרבות מחלות פעילות, היסטוריה רפואית, טיפול תרופתי ואחר, רגישויות ותוצאות בדיקות שונות. זה מידע חשוב ביותר, במיוחד כאשר יש לך נפגע חסר הכרה ואין איש בסביבה שיוכל למסור לך מידע עליו. כרטיס כזה זמין טכנית, אינו יקר במיוחד, אולם דורד הצטיידות במתקני קריאה מתאימים. הוא אינו עמיד באותם תנאים בהם דיסקית עמידה. הוא מתכלה בשריפה, בשדותמגנטיים חזקים, בקרינה מיננת, וכן יש לו מידה מסויימת של בלאי, בעיקר באיזור המגעים.

ומה יותר מהיר ממידע שחרוט על מתכת ואפשר לקרוא בלי שום תלות במיכשור חיצוני?

מגבלת מקום. אי אפשר לשים שם רגישויות, מועד טטנוס אחרון וכו וכו.

DZZ יקירי - יש מגוון עצום של סוגי שבבים וטכניקות קריאה וכתיבה, הכי הגיוני להשתמש כיום ב-NFC.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

האם כאשר אני תורם דם במד"א בעיקר בשביל שתייה קרה חינם ובשביל ביטוח אישי, מפיקים מחלק מהדם שלי חומר כזה?

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

ההליך הרגיל של עיבוד מנות דם שנתרמו:

א. סדרת בדיקות לוודא עד כמה שניתן שהמנה אינה נגועה במחולל מחלה זהומית כלשהי.
ב. בדיקת סמים, רעלים ותרופות.
ג. בדיקת סוג הדם.
ד. הפרדת הכדוריות האדומות, הלבנות והטסיות מן הפלסמה, ואיחסון כל מרכיב לחוד, או שימוש מיידי באלה בעלי חיי המדף הקצרים ביותר. הפלסמה מוקפאת ויכולה להישמר זמן רב יחסית.
ה. במצב של עודפי פלסמה ו/או מנות פלסמה קפואות שתוקפן עומד לפוג - מעבדים אותן לצורך הפרדת משנה למרכיבי הפלסמה השונים. יש לציין שגורמי קרישה (כגון אלה המשמשים בחולי המופיליה) מופקים מפלסמה טריה.
ו. פרט לשיגרה זו יש גם מקרים מיוחדים, למשל תורם שהחלים ממחלה מידבקת קשה לטיפול, ויכול לתרום נוגדנים ספציפיים למחלה זו - בד"כ יחזירו לו את הכדוריות וישתמשו רק בפלסמה. זה מאפשר לקבל ממנו הרבה יותר תרומות מאשר בתרומת דם רגילה. ישנם גם בעלי סוג דם נדיר מאד, שאינו מסוווג תחת הקבוצות הרגילות (ABO), כגון KELL, DUFFY ואחרים, ובמצב זה יכול בעל סוג דם כזה לתרום ו/או לקבל רק מבעל סוג דם זהה. בעלי סוג כזה בד"כ רשומים במאגר התורמים הקבועים, ונקראים לתרום רק לפי צורך ספציפי.

בתקופת מלחמת העולם השניה ובמלחמת קוריאה נהגו לתת דם מלא. החיסרון העיקרי שניצפה היה הופעת מחלות נישאות בדם (הפטיטיס בעיקר). עובדה זו ובמקביל עליה ניכרת בפעילות בנקי דם ועמו פירוק הדם למרכיביו (דם, פלסמה, טסיות, קרויופריסיפיטאט וכו' )והשימוש בכל מרכיב על פי הצורך הפחיתו מאד את השימוש בדם מלא. תחת זאת נכנסו לשימוש תמיסות מלח (קריסטלואיידים כמו סליין או הרטמן). שימוש נרחב בתמיסות אלו נעשה במלחמת ויאטנם תוך הפחתה במקרי אי ספיקת כליות אך על פי סטטיסטיקות לא הפחית את שיעור הנפטרים מקרב אלו שהגיעו בחיים משדה הקרב לבית החולים הצבאי. כמו כן שמו לב לתופעה של פגיעה קשה בריאות שזכתה לכינוי Da Nang lung על שם המקום שם שכן בסיס צי גדול ובית חולים מרכזי של האמריקאים. כיום אנחנו יודעים שלתמיסות המלח השפעה קשה על רקמת הריאה כמו גם על מערכות אחרות בגוף והשימוש בהן פחת בצורה ניכרת מאז שנות ה-90.
במחלחמות בעירק ואפגניסטן חודש השימוש בדם מלא וניצפו תוצאות טובות מאד מבחינת הישרדות הפצועים. האמריקאים הנהיגו בבסיסים הגדולים את מה שנקרא "בנק דם מהלך". כלומר בודקים אלפי חיילים המשרתים בבסיסים אלו בתפקידים שאינם לחימה לסוג הדם שלהם ולשלילת מחלות כמו הפטיטיס ואיידס. כאשר מגיע פצוע קשה או בעיקר בעת אירועים רבי נפגעים ניתן לזמן במהירות חיילים מתאימים ולהתרים מהם דם אותו ניתן לערות מייד לפצוע כדם טרי חם ועשיר בפקטורי הקרישה לעומת דם שהיה במקרר. אחד הדברים שהבינו מתוצאות הפרוטוקולים הללו היה שיש חשיבות רבה למתן מסיבי של פקטורי הקרישה הנמצאים בפלסמה (נוזל הדם ללא תאי הדם האדומים) ומכאן הדרך היתה קצרה למתן פלסמה כנוזל הבחירה לפצועים (מלבד החזר תאי דם כמובן) ונטבע המושג החייאה המוסטטית, כלומר החזר נוזלים במהלך ההחייאה שנועד לשפר את תפקודי הקרישה של הפצוע. מעבר לכך, מכיוון שלא תמיד יש דם מלא זמין , אלא מרכיבי דם נפרדים יש לשאוף שבפרק זמן מסוים יקבל הפצוע דם ומוצריו ביחס של 1:1:1:1 כך שבסופו של דבר יקבל הפצוע משהו שדומה לדם מלא.
מהמתאר הצבאי עברה תורה זו גם לאזרחי וכך אנו נוהגים גם בישראל.

זו המלחמה האחרונה שבה היה סוג דמו של החייל מוטבע על הדסקית מסיבה מעשית. החידוש שעליו דיברת בעניין "בנק דם חי" אינו חידוש גדול, היות והנוהל במלחמת העולם הראשונה היה שאם צריך לתת לפצוע ערוי דם, היו מחברים אותו לתורם עם סוג דם מתאים, אם נמצא כזה בסביבה. הייתה לצורך זה ערכה מיוחדת להעברה חד סטרית של דם. ראיתי ערכה כזו בשני מקומות: IMPERIAL WAR MUSEUM, ו- SCIENCE MUSEUM, שניהם בלונדון.