31-10-2013, 12:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
בהקשר לזה ראוי לצטט את מה שכתב הבוקר עמוס הראל ב"הארץ":
"אך מה שמטריד מכל הוא הקיצוץ באימוני יחידות השדה. נוצר הרושם שצה"ל לקח על עצמו סיכון גדול מדי. אימוני המילואים קוצצו באופן חד וכדי לחסוך בעלותם הגבוהה של ימי המילואים הורד למינימום גם זימון היחידות לתעסוקה מבצעית. התוצאה תהיה שב-2014 ישרתו גדודים סדירים כתשעה חודשים, לעתים ברציפות, בתעסוקה בשטחים ובגבולות. זו מגמה הרסנית, משום שלא רק שהיחידות יישחקו תחת העומס, אלא שכמעט לא ייוותר להן זמן להתאמן. אם כבר מדברים על לקחי לבנון 2006, נדמה שדווקא הצבא הוא שמיהר לשכוח אותם, כשהכין תוכנית אימונים כה מוגבלת. בנקודה הזו, לפחות, יצטרך נתניהו להתערב."
(מתוך המאמר "גם בקרב הנוכחי על תקציב הביטחון ייתנו לצה"ל לנצח" מאת עמוס הראל, "הארץ", 31.10.2013)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|