23-09-2013, 09:53
|
|
בעל תואר שני ביהדות, בהתמחות בהיסטוריה של עם ישראל והגות יהודית.
|
|
חבר מתאריך: 15.02.09
הודעות: 4,513
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי לבני
כל הכבוד לאספנים ששוקדים על שימור הפריטים הללו !
יהיה כמובן מי שיגיד שמדובר באספנים אשר "בסופו של דבר האינטרס הוא להגדיל את האוספים שלהם"...
(אני אישית כבר "זכיתי" לשמוע לא אחת אמירות שכאלה בהקשר שלי...
אולם אין זה צריך לרגש איש!
מדובר בלא פחות ממלאכת קודש שבזכותה עדיין דבר מה מהמורשת וההסטוריה של המדינה הזאת נשמר באהבה גדולה!
הזלזול, חוסר האכפתיות וחוסר העניין של הדורות הנוכחיים כאן בכל מה שקשור לנוסטלגיה/הסטוריה ישראלית הוא פשוט מזעזע!!!
הלוואי והיינו לומדים לרכוש כבוד לפריטים שכאלה כפי שלצורך העניין האמריקאים או הבריטים רוכשים כבוד לפריטים דומים משלהם!
לצערי... זו המראה של פני הדור!
אז לאחר כל הקיטונות... כל הכבוד על הכתבה וכל הכבוד לאספנים!
יישר כח.
אגב - לאן הכתבה הזו מיועדת?....
|
הבעיה הרבה יותר שורשית. זה מתחיל מלמעלה. כשחייל מקבל אות מלחמה ממתכת, בדואר (!) זה מראה על זלזול מהמערכת עצמה. במקום לעשות מסדר (כן, גם למילואימניקים) שבו כל החיילים עומדים זקופים ומקבלים אות מלחמה בצורה מסודרת, כולל לחיצת יד של המפקד אנחנו מזלזלים בזה.
נעבור לכמות. לא כמות של סיכה אחת שמחולקת לכולם (ע"ע פזגז) אלא כמות הסיכות וכמות האותות. כל יחידה מוציאה סיכה משלה. ממש יפה אבל זה לא זה. אני חוזר ומדגיש את הכמות המבישה של אותות שיש לנו. כשהרמטכ"ל הישראלי עומד לצד עמיתו האמריקאי או האירופה אנחנו נראים מגוחכים. תראו אפילו מה קורה בסרטים. בחורים טובים ראיתם? לדמות שמגלם טום קרוז יש יותר אותות מהרמטכ"ל שלנו.
ישנם סיכות שיכלו להיות אותות בצה"ל וזה היה יכול להוסיף המון: אות פציעה, אות פזגז, אות הנשיא, אות הרמטכ"ל, אות המפכ"ל (לשוטרים), או אפילו אותות לצניחות מרובות, הפלות, שירות במקומות מסויימים (אני לוקח רעיונות מצבאות זרים...)
לסיום, לענ"ד המדינה גם מתקמצנת על הצל"שים שלה. לא חייבים לתת צל"ש לכל חייל שעושה משהו יוצא מגדר הרגיל, אבל הקרטריונים היום הם נוקשים מידי. בצבא ארה"ב יש "אות התנהגות הטובה". לא חייבים להיות קרביים ולהרוג מלא מחבלים בשביל זה. תארו לעצמכם שבכל רבעון, כל יחידה היתה מעניקה כזה אות לחייל אחד. מעין צ'ופר כזה. סבבה לא?
|