חיפה המטרונית – שוב עבדו עלי
הפעם הראשונה עבדו על כל החיפאים כאשר התחילו לפרסם שהמטרונית תתחיל לעבוד עם נוסעים החל מ2.08.13. ראו למשל כאן:
http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=17&t=11699
מהר מאוד התברר שאלו הודעות סרק. לאחר זמן מה התחילו להתגלגל שמועות שהפעם על אמת, המטרונית תתחיל לעבוד עם נוסעים החל מ16.08.13.
הפעם הייתי חשדן יותר, ו ב14 לחודש שמתי פעמי לתחנה הראשונה של קו 3 מטרונית. שם פגשתי נהג נמרץ של חברת דן שהבטיח לי שהמטרונית הראשונה תצא מתחנת הנביאים ב 16 לחודש 05:00. השעה נראתה לי מאוד מוקדמת ולכן חיכיתי עד שהגיעה שוב הודעה של חברת יפה נוף – ראו כאן:
http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=17&t=11839
שאכן מדובר ב16 לחודש ואפילו נוסעים יוסעו חינם אין כסף! אלא ששימחתי תובלה בעצב קל – שעת ההתחלה לא נמסרה. לא התייאשתי, ופניתי אל רשת הגויים הידועה, הלו היא רשת האינטרנעט. להפתעתי מצאתי לוח זמנים ברור – ראו תדירות כאן:
http://metrobus.gov.il/web/guest/li...lineNumberId=M3
ואכן רואים שם במפורש , שגם בימי שישי, שעת ההתחלה של קו 3 היא 05:00. החלטתי לנסוע במטרונית הראשונה. בהתרגשות רבה ובחששות קלים התייצבתי בתחנת קו 3 ברחוב הנביאים ב 16.08.13 04:45. למרות שאתם לא שואלים, בכל זאת אענה: כל כך מוקדם, כדי שלא ייספרו לי אחר כך שהמטרונית הראשונה כבר יצאה לדרכה קצת יותר מוקדם, ולכן פספסתי אותה. לקראת 05:00 התרגשותי גברה. אבל חוץ מכלב משוטט ואני, לא הייתה שם לא נפש חיה, ולא מטרונית. חיכיתי באכזבה עד 05:35, והגברת עדיין לא הגיעה. למרות שהבנתי ששוב עבדו עלי, לא ויתרתי, וחתכתי רגלית בחושך העירה. לתחנה משותפת לשני הקווים האחרים, שבדרך העצמאות ליד הכרמלית. הלא היא תחנת כרמלית, כפי שנקראת בספרות המטרונית. שם להפתעתי הרבה לאחר המתנה של מספר דקות, עצרה לידי מטרונית השייכת לקו 1, ופעמיה לכוון מרכזית הקריות. מרוב שמחה לא שמתי לב שליד הנהג יש רק כאילו דלת. הופתעתי לראות שהכאילו דלת איננה נפתחת. הנהג שחמל עלי, ממרום כלוב הפלסטיק השקוף שבו ישב, סימן לי בידו לזוז אחורה. הוא לא הטעה אותי! זזתי קצת אחורה, ועליתי על הגברת. גל קור מקפיא מלווה במוזיקה יוונית רועמת קיבלו את פני. בפנים היו כבר נוסעים, שלא כל כך נראו מאושרים. אולי בגלל הנ"ל, ו \ או אולי בגלל השעה המאוד מוקדמת. בהמשך הנסיעה, המוזיקה היוונית נקטעה כל הזמן ע"י הודעות קוליות בפול ווליום, המכריזות הן על התחנה הבאה, הן על התחנה אליה הגענו, והן על מספר הקו והיעד הסופי. הכל לא יאומן ב3 שפות (לשון הקודש, ושתי שפות לעז: ערבית ואנגלית). לאחר נסיעה לאורך כל הקריות, הגענו אל התחנה הסופית. ירדתי בשמחה אל אדמת הקודש כשכולי קפוא ואזני מצטלצלות.
רבצו שם מספר מטרוניות, אוטובוסים רגילים של אגד, וגם נהגים משני הסוגים. באופן טבעי חיפשתי שירותים כדי להטיל את מימי המגולדים מקור. מהר מאוד מצאתי מספר אסלות, אלא שכולן ללא יוצאת מהכלל, היו מוצפות עד קצות גדותיהן. לכן ויתרתי על רעיון ההתרוקנות. סתם בחוץ לא היה נעים, האזור היה מלא מטרוניות. הסתובבתי בין הגברות בכדי למצוא את גברת מספר 3 (אם לא הגעתי בקו 3, אזי לפחות לחזור). מצאתי אחת כזו ונהגה הבטיח לי שעוד מספר דקות הוא יוצא לדרך. גם הוא לא עבד עלי. המטרונית אכן יצאה לדרכה בקלילות רבה, היות והיה עליה לשאת רק אותי ואת הנהג. עצרנו בכל התחנות בדרך, כאשר מדי פעם עלו בתחנות השונות נוסעים נזעמים, שטענו שהם מחכים קרוב לשעה. ייתכן וקצת הגזימו, אבל לפי ניסיוני הראשון עם קו זה, לדעתי לא הגזימו בהרבה. המשכנו לנסוע, כאשר מידי פעם נוסעים שונים המשיכו לרטון שהם מאחרים לעבודה, ואחרים התווכחו האם המטרונית מגיעה למקום זה או אחר. שמחתי מאוד כאשר היו לא מעטים אשר רצו לעלות בכאילו דלת. היות וישבתי במושב הראשון, נפנפתי להם בגאווה לא קטנה, לזוז קצת אחורנית כדי שהמטרונית בכל זאת תוכל לאספם לקרביה. הזמן חלף עבר והגענו אל תחנת הנביאים.
עוד בדרך נפניתי להתבונן קצת מסביב. במטרונית ישנם מושבים לבודדים, חלקם ממש נפרדים, וחלקם צמודים בזוגות או אשכולות. אבל פה ושם זיהיתי מספר מושבים בעלי גודל לא שגרתי, אשר מחד גיסא רחבים מדי עבור נוסע (או נוסעת) אחד, ומאידך גיסא צרים מדי עבור שני נוסעים - ואני מתכוון לנוסעים ששניהם בעלי BMI בתחום הנורמה.
הפכתי והפכתי בסוגיה, והמסקנה ההגיונית היחידה שהגעתי אליה היא שמדובר במושב מיוחד לזוג נאהבים.
בתמונה: בקבוק פלסטיק 500 מיליליטר מונח לבדו על מושב הנאהבים (לא אציין את שם חברת המשקאות מחשש לפרסומת סמויה. אם הפקק בכל זאת מסגיר, לפחות השתדלתי. למען הסר כל ספק, הבקבוק מולא במי ברז).
למרות יום ששי הקצר היום עוד היה ארוך, והחלטתי להמשיך בנסיעות. שוב חתכתי ברגל לדרך העצמאות והפעם לאור יום. עליתי למטרונית קו 1 ונסעתי עד צומת דולפין בקצה שדרות רוטשילד. משם דילגתי קלות עד תחנת הרכבת בת גלים, כדי לעלות על קו 2 ולחקור מחוזות שמעולם לא הייתי בהם, קרי שכונות שונות של ק"ק קריית אתא. לא אלאה אתכם בתיאור המסלול, אספר רק אנקדוטה אחת. בתחנה הסופית של קריית אתא הרגשתי כמו בבית, כלומר כמו בחיפה. בתחנה זיהיתי שני ספסלים בגובה אימתני מהרצפה. זה הזכיר לי כל מיני תחנות אוטובוס שפוזרו לאחרונה ברחבי חיפה, הכוללות ספסלים לנפילים בלבד. ראו כאן :
http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=17&t=11436
בתמונה: כפות רגלי דיילת מטרונית (כלומר לא מדובר בילדה קטנה) אינן מצליחות להיפגש עם הרצפה בתחנת קרית אתא.
היות וביום חגיגי זה רציתי לבדוק גם מה קורה בגיבורים 29, התעלמתי באומץ מניסיוני המר עם קו 3 , ובדרך חזרה לחיפה ירדתי בתחנת גשר פז, המשותפת לכל שלושת הקווים. כצפוי עשיתי שטות. חלפו על פני כל מיני מטרוניות קווי 1 ו 2. ואף לא מטרונית של קו 3. מספר נוסעים פוטנציאלים שהמתינו גם כן ל3 ניסו לשכנע את עצמם שקו 3 לא עובד. הבטחתי להם חגיגית שהקו סתם דפוק, ובעתיד (אבל עוד היום) תופיע גם מטרונית 3. לבסוף היא אמנם הופיעה, אך נאלצנו להידחק כסרדינים בקופסת שימורים ארוכה ארוכה (כידוע, או שלא, המטרונית היא למעשה אוטובוס מפרקים).
אחרי שתי תחנות ירדתי קצת מעוך, בדקתי מה שרציתי וחתכתי רגלית לכוון ירוחם צייזל. שם בתחנת מטה המשטרה לקחתי את קו1 עד למרכזית חוף הכרמל. בשעה 11:55 סיימתי את נדודי על פני כמעט כל המטרופולין (תזכרו, הכל בחינם!). רציתי רק עוד לבדוק היכן תחנת המטרונית נמצאת במרכזית חוף הכרמל. היה זה מבצע די קשה. לבסוף מצאתי אותה ברציף מספר 10. האם אגד כל כך כועסים על דן שזכו במכרז, ולכן אין שלט גדול של המטרונית ברציף?
ומה למדתי?
1.קצת ערבית (אנגלית ידעתי קודם).
2.כפי שחשבתי עוד כשהתחילו לדבר על המטרונית, לעניות דעתי לא היה כלל צורך במטרונית. מספיק היה לייעד מסלול מיוחד לאוטובוסים (בתדירות גבוהה) ומוניות, מסלול שקיים כבר זמן רב בשדרות ההגנה. מה גם שהמטרונית לפחות כעת, נוסעת פחות מהר מאשר אוטובוס רגיל.
נספחון – מסתרי החוברת האבודה.
כדי להקל על ההסברים של התחבורה החדשה במטרופולין חיפה, נעשתה חלוקה ל11 אזורים. לכל אזור הופקה חוברת מיוחדת. היות ואני משוטט הרבה בכל חיפה, הרגשתי שחובה עלי להשיג את כל החוברות. מהר מאוד הצלחתי במשימתי למעט חוברת אחת: "נווה גנים ונמל הקישון". לא עזרו לי תשאולים של דיילים ודיילות רבים שפוזרו בכל העיר. שמעתי כל מיני סיפורים כגון "היו לי חוברות לפני מספר ימים". נכון לכתיבה, חוברת לא השגתי. לנמל הקישון לא נסעתי כי אינני מאמין שבכלל יש שם מישהו. אני מניח שבעתיד הלא רחוק תימכר חוברת כזו ב ebay . אם מחירה יהיה עד אלפי דולרים בודדים, אשקול לרכוש.
ומגיע לכם תמונות נוספות.
תמונה ראשונה: קטע מקרביי המטרונית.
תמונה שנייה: מטרונית חולה?
שאר התמונות: מטרוניות חביבות ותמונות תוך כדי הנסיעה. הערה: הכתמים פה ושם, הם מקוריים על זכוכית קידמת המטרונית, ולא על עדשת המצלמה.
נערך לאחרונה ע"י irir בתאריך 18-08-2013 בשעה 09:32.
|