תמונות שצילם חייל בגדוד במהלך שירותו




ציוד של בקו"ם


דיסקית נעליים





לש"ביה


בימוי אוייב



פול פצוע ...


לשביה


אבט"ש דברום הר חברון . קר לבחור ....








נגביסטים עם שח"ע









מקל"ר








בשטח על נגמ"שים



בזיונות בשטח


"עשן מתפוצץ"








מקור תמונות ותמונות נוספות : http://www.pbase.com/jsr2497/idf

על פי איזה תו"ל לש"ב, לכל השדים, מתנהגים שלושת החיילים בתמונה מס' 3?


ואגב, אני יודע שזו שגיאה לשונית פופולרית למדי בחי"ר, אבל הביטוי הנכון הוא "ביום אויב", לא "בימוי". אתה לא בהוליווד.

אם כי מס' 3 צריך להיות קצת יותר רחוק ומס' 2 יותר קרוב לקיר....

אני מקווה שמדובר בצעירים צעירים.
התמונות משדרות אוירת קייטנה וצ'יקמוקיות.
אולי זה הצלם שידע בדיוק מתי לא לצלם אני לא יודע....

בטח בבא"ח...

אגב, התחילו להנפיק בצבא כיסויי קסדות אמריקניות? ממתי?

אם כי זה לא בבא"ח כנראה אלא בלש"בייה כלשהי (שים לב לקלת"זים)
יסעור - מדובר בתמונות מתקופת הטירונות \ אימון מתקדם של החבר'ה האלה.

לגבי הכיסויים, זה לא משהו מסודר. כמויות מסויימות של כיסויים כאלה קיימות כמעט בכל אפסנאות.

צעירים מאוד מאוד חפרפרות לבזלות נוב 04

לפי התו"ל המקובל בחי"ר, מס' 3 צריך בכלל לא להיות שם (שים לב שהם באו מאחורי התמונה ולא מכיוון הקיר) אלא בנקודת היציאה הקודמת ולחפות משם, ומספר 2 (הכורע( צריך להיות צמוד אל מס' 1 כדי לא להיחשף לחדר, ומס' 1 בעצמו צריך לנצל את החיפוי של 2 על מנת לזרוק רימון, ולא לירות בעצמו.

מדוע אין לאף אחד מהנשקים בתמונות כוונות אופטיות כלשהן???

בבא"חי החי"ר יש הקצאות אופטיקה רק למ"פ ומעלה, ובמקרים נדירים למ"מ. (מלבד פק"ליסטים, כמובן). שים לב לנשקים הארוכים. (הברנש עם הפלטופ, באותה תמונה, נראה חובש לפי הווסט שלו, אם כי אינני בטוח מהזווית הזאת. בכל מקרה מוזר שיש לו פלטופ)

אני זוכר בתקופתי (לא כל כך מזמן....) לכל חייל היה אלביט! אלביט לפחות! אני לא מדבר על טריג'יקונים. אבל לעזאזל, אני חושב שברור לכל ברנש שהכוונות האלה משפרות את הירי בצורה נכרת (ומאפשרות ירי לילה סביר ללא אמצעים).

למשל, הווסטים שלהם בני פחות משנה (אגב ווסטים, למ"כ בתמונה הבאה יש ווסט אמל"חיה). בחלק מהבא"חים הטירונים מקבלים כבר מנוסרים. אבל את האלביט הוציאו משם כמעט לגמרי; כנראה דיוק הפגיעות של טירוני החי"ר לא נמצא בעדיפות גבוהה.

אם הסיבה היא הזנחת איכות הירי הרי שמייקי נכשל..... אני פשוט לא מבין מה עובר על הצבא.....

לא עדיף שחיילים יתרגלו רמת קליעה עם כוונות ברזל במקום להתרגל לאלביטים היישר מטירונות ?

אם היה אכפת ברצינות אמיתית לאנשי הכשרת החי"ר מדיוק בירי, הם לפחות היו טורחים לספור את הפגיעות על המטרות בתרגילים (כדי לגלות שכיתה שלמה עשתה שני חורים וחצי בחמש מטרות ראש, ולא רק באלה של ההסתערות אלא גם של במטרות מול ירי בשכיבה ממחסה).
בשבועות הקליעה במטווחים העסק מוקפד יותר (ושם מורגשת יותר השפעתו של מייקי), אבל אי אפשר להתבסס רק על זה. אפילו ירי תוך כדי תנועה ("יישור מקורב") בקושי מתרגלים בבא"חים.

לפני שעברנו לאלביט, ביצענו את כל המטווחים בכוונות ברזל. וגם באימונים היינו לוקחים לפעמים לחיילים את הכוונות אלביט כדי שלא ישכחו לירות עם כוונות ברזל. אבל, כאשר אתה פוגע, גם במטווחים וגם בתרגילים, אז הבטחון של החייל בנשק וביכולתו עולה, ואיתה הגאווה המקצועית שלו.

אני מסכים כי קיימת הזנחה בפרטים האלה בבא"חים במיוחד מכיוון שזה תלוי ברצונם ומקצועיותם של המפקדים בכל פלוגה בנפרד ואין הקפדה על סטנדרטים גבוהים אצל כולם.
אני עדיין זוכר בחום איך המ"פ (כאשר הייתי מ"כ) פיזר בטווחים שונים, גם ביעדים שלא הסתערו עליהם מטרות, ועבר אח"כ בין כל המטרות לספור פגיעות. אבל שוב, זה היתה יזמה נקודתית.
חוסר המקצועיות הזה פשוט מרתיח אותי...

זה כמו להאשים סגן במודיעין בפיקוד דרום - שצעק כל הזמן זה סימן של מלחמה ! על זה שפיקוד דרום נכשל בהערכה המודיעינית.

מייקי הוא מפקד מקצועי (מאד) בהכשרת מדריכי קליעה והטמעת הקליעה בצה"ל.
כל השאר הוא בסמכות ואחריות המפקדים :
חלקם לא מספיק מקצועיים בנושא ולא מספיק מודעים לו, חלקם סובלים מעומס יתר של משימות וחוסר בזמן הכשרה איכותי וחלקם סובלים משני העונשים כאחת.

יכול להיות שווה דיון לסקור פעם את העליות והמורדות בהכשרת קליעה וצלפים בצה"ל לאורך השנים.
את הפתרון המקצועי אני רואה בהקמת בי"ס לקליעה שבו כל הטירונים על מפקדיהם יעברו סדרת קליעה מובניית החל במטווחים והמשך במסלולי שטח שבו הדגש הוא על הפגיעה - עד הטמעה ולאחר מכן שימור הכושר ע"י היחידה. רק כשראשוני המתאמנים בשיטה המוצעת יגיעו להיות מפ"ים ניתן יהיה לשקול לחזור למתכונת הקיימת היום.

העובדה היא שלמרות העבודה המדהימה שביצע מייקי, מבנה (והחשיבות שמיחסים ל) מערכת ההדרכה לא איפשרה להביא לידי ביטוי לאורך זמן.
קורסי פיקוד לא עוסקים כמעט בכלל בלימוד דרכי הכשרה שונות, ואנשי ההדרכה בבא"חים, מש"קיות ההדרכה, חסרות ידע טקטי שיכול לאפשר להן לפעול ביתר יעילות, ולזכות בכבוד מצד הטירונים והמפקדים.

הבעיה כאן היא שמערכת ההדרכה בצה"ל בנויה כך שכל נסיון לשמר ידע שאינו קריטי ללוחמה כאן ועכשיו נידון לכשלון כמעט מראש! גם נושא הצלפים פותח רק כאשר היה צורך בכך, וגם אז ידע זה לא זלג לנושאים פחות רלוונטיים ללוחמה כיום כמו הפעלת הצלף בקרב הגדודי, (שבעטיו היה כאן ויכוח מר מאוד.. ), ומה נשאר מכל הידע הקשור ללוחמה בשטח סבוך, כעת אחרי שיצאנו מלבנון? היכולת להתמודד עם ביצורים?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ilanb זה כמו להאשים סגן במודיעין בפיקוד דרום - שצעק כל הזמן זה סימן של מלחמה ! על זה שפיקוד דרום נכשל בהערכה המודיעינית. מייקי הוא מפקד מקצועי (מאד) בהכשרת מדריכי קליעה והטמעת הקליעה בצה"ל. כל השאר הוא בסמכות ואחריות המפקדים : חלקם לא מספיק מקצועיים בנושא ולא מספיק מודעים לו, חלקם סובלים מעומס יתר של משימות וחוסר בזמן הכשרה איכותי וחלקם סובלים משני העונשים כאחת. יכול להיות שווה דיון לסקור פעם את העליות והמורדות בהכשרת קליעה וצלפים בצה"ל לאורך השנים. את הפתרון המקצועי אני רואה בהקמת בי"ס לקליעה שבו כל הטירונים על מפקדיהם יעברו סדרת קליעה מובניית החל במטווחים והמשך במסלולי שטח שבו הדגש הוא על הפגיעה - עד הטמעה ולאחר מכן שימור הכושר ע"י היחידה. רק כשראשוני המתאמנים בשיטה המוצעת יגיעו להיות מפ"ים ניתן יהיה לשקול לחזור למתכונת הקיימת היום.

מורי ורבי,

יש פתרון אחר, לא כוונות ברזל ולא אופטיקה.... מקרבים את המטרה לקנה או להיפך, ואז יש תוצאות על הנייר, כמו שדורשים באקדמיה (דיברו על המילה הזו השבוע בגל"צ בפינת "יש לי מושג") לכלכלה ...

כל מילה בסלע, כל כדור ב A ..