16-07-2013, 15:34
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.07.05
הודעות: 6,559
|
|
|
יהדות שלאחר שיבת ציון
אינני יודע אם זה שיך לכאן או ל"יהדות והלכה". אבקש להעביר את האשכול אם טעיתי בפורום.
נתקלתי בפייסבוק בפוסט של משה פייגלין, ח"כ מהליכוד, שמדבר על יהדות - על יהדות של לפני שיבת ציון והקמת המדינה, ויהדות של אחריה.
ציטוט:
בעשור האחרון הצטרף תשעה באב לפנתאון המועדים שאינם לדתיים בלבד – מועדים שמדברים לכולם.
יום כיפור, תמיד היה שם – המועד הפרטי המיוחד לכולם. רוב מוצק צם, וגם מי שלא, חש קשר ליום, מכבד, מחפש – יום כיפור אינו עובר לידנו כמו שבועות – למשל.
פסח, תמיד היה שם – החג של המשפחה. ליל הסדר – כשר או חמץ – כולנו שם, חג שחומות הדת לא הצליחו להפריד מאיתנו.
נותר המימד הלאומי. המימד שהלמות פטישי יום העצמאות – החילוני – לא מצליח להשלים. תמיד אנו נשארים ביום העצמאות בתחושת ריקנות לא מוסברת.
תת המודע הקולקטיבי שמושך את צעירי שינקין לקינות אלטרנטיביות על גגות תל אביב מוצא בו משהו - בתשעה באב הזה, מתגעגע למימד הלאומי הרוחני החסר, מחפש בו משמעות וחמימות.
כי התרבות הישראלית האמיתית, היצירה הלאומית האותנטית שכולנו מחפשים, הנקודה שנותנת באמת טעם ותוקף לקיומנו הלאומי – נמצאת שם, בבית אבא ממנו גורשנו ושאליו נשוב. הקינות הללו הן געגועים.
החזרה בתשובה אל הדת – נותנת המון, בדר"כ במחיר ההישג האמיתי של שיבת ציון – במחיר ההתרוממות והשיבה מן המימד הקהילתי אל המימד הלאומי, במחיר השיבה אל המציאות וההיסטוריה. את החוזר בתשובה (בדר"כ) מפסיקים לעניין החדשות, הפוליטיקה, הוא כבר מתעניין הרבה פחות במדינה ,הוא מצא את אושרו הפרטי ואת השאר כבר יעשה המשיח. האלוהים שלו לא כל כך רלוונטי מחוץ לכותלי הבית הפרטי, בית המדרש ובית הכנסת.
אבל הדור החדש רוצה בית גדול הרבה יותר, רוצה אלוהים רלוונטי בכל המימדים. הוא לא רוצה לברוח אל הדת – הוא רוצה בשורה גדולה, תיקון עולם, לא לחזור בתשובה אחורה אל מה שהיה קודם לציונות, גם לא להיתקע במקום חסר הזהות והמשמעות שהציונות שהשילה מעצמה את כבלי הדת – מוצאת עצמה בו כיום. הדור החדש רוצה הכל, רוצה לחזור בתשובה קדימה – אל תורה שהיא גם תרבות רלוונטית, אל אלוהים שנמצא איתנו כאן בתוך המודרנה במחלפים ובמגדלים ובהי-טק, אלוהים שנמצא בהכי פרטי ובהכי לאומי ובהכי אוניברסלי. הדור החדש רוצה חמימות, רוצה שייכות, רוצה משמעות, רוצה בשורה, רוצה בית.
ב' זה בית. הבית של אבא, הבית של המלך - הבית שאליו כולנו שייכים
בית המקדש.
|
[הדגשותשלי]
הרעיון הכללי כאן, הרעיון המדבר על יהדות שאינה הופכת רלוונטית לרוב הדור הצעיר בעולם המודרני ובעולם של אחרי שיבת ציון, מדבר אלי מאוד.
בתקופת הגלות עם ישראל לדעתי נאלץ לשמור על הדת היהודית יותר מסיבות של ליכוד והמנעות מהתבוללות. כאשר אנחנו כאן, בארץ ישראל, ההתבוללות כבר אינה איום ממשי. הצורך בדת היהודית כפי שהיא כיום אינו רלוונטי בתחומים רבים. אין צורך בסיסי לשמור על הדת כמו בימים עברו.
אני חושב שהדור הצעיר, שאני חלק ממנו, באמת מחפש את השייכות שעליה מדובר. מחפש יהדות מתקדמת.
מישהו מרגיש כמוני?
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
